לבנון על סף התהום, האם סוריה הבאה בתור?

משפחת פליטים סורית במחנה הפליטים בטריפולי, צפון לבנון, 2021 (צילום: AP Photo/Hassan Ammar)
AP Photo/Hassan Ammar
משפחת פליטים סורית במחנה הפליטים בטריפולי, צפון לבנון, 2021

רוב הגורמים לקריסה הכלכלית בלבנון מצויים גם בקרב "האחות הגדולה" סוריה. הסכנה לקריסה גם בסוריה מטרידה בעיקר את נותנות החסות שלה, איראן ורוסיה, אך גם את שאר המדינות באזור. מדוע המצב הכלכלי בסוריה קשה כמו בלבנון ואולי אף חמור ממנו? מהם הפתרונות האפשריים ומדוע הם כל כך קשים לביצוע?

סוריה נמצאת בסיומה של מלחמת אזרחים שנמשכה כעשור שלם. המשטר התגבר על האופוזיציה במחיר כבד ביותר – הרס תשתיות המדינה, מיליוני פליטים והרוגים, צבא שחוק וכלכלה הרוסה.

סוריה נמצאת בסיום מלחמת אזרחים שנמשכה כעשור שלם. המשטר התגבר על האופוזיציה במחיר כבד ביותר – הרס תשתיות המדינה, מיליוני פליטים והרוגים, צבא שחוק וכלכלה הרוסה

המחיר של הסיוע למשטרו של בשאר אל-אסד גבוה מאד. אין מתנות חינם, התמורה להצלת המשטר היא השתלטות של רוסיה ואיראן על המרחב הסורי. אם בוחנים את הגורמים לקריסתה הצפויה של לבנון, מתברר שרוב הגורמים קיימים גם בסוריה:

1

שחיתות: המשטר הסורי ידוע כמושחת הרבה יותר מההנהגה הלבנונית. המשטר הסורי ערך הפרטה בעשור שלפני מלחמת האזרחים, בה הועברו נכסי המדינה למקורבי המשטר והוסרו הסובסידיות מהעניים. המשטר קנה את נאמנותם של העשירים והזניח והרס את המגזר החקלאי.

2

עדתיות: אמנם בסוריה בניגוד ללבנון יש רוב סוני (יותר מ-60%) אך השלטון נמצא בידי המיעוט העלווי (11%) המפלה את הסונים לרעה מאז עלות אסד האב לשלטון ב-1970. מאז קיימת אפליה בוטה לטובתם של בני המיעוטים בכל המגזרים – עלווים, דרוזים, אסמאעילים ונוצרים. הנפוטיזם הנפוץ בלבנון מאפיין גם את סוריה, ובראש ובראשונה בקרב המשפחות העלוויות השולטות, אסד ומח'לוף.

3

טרור: אם פעם רק לבנון הייתה זירה של ארגוני טרור, בראשם חיזבאללה, הרי שסוריה אחרי המלחמה נשלטת ע"י מיליציות של טרוריסטים תחת פיקוחם של משמרות המהפכה. עוצמתם לא פחותה מזו של הצבא הסורי השחוק. יש לזכור שחוליות של דאעש עדיין מסתתרות במדבר הסורי וכי כל מחוז אדליב בצפון-מזרח סוריה מצוי תחת שליטתם של ארגוני אופוזיציה, בראשם תחריר א-שאם (ג'בהת א-נוסרה לשעבר, כלומר אל-קאעדה בסוריה).

אם פעם רק לבנון הייתה זירה של ארגוני טרור, בראשם חיזבאללה, הרי שסוריה אחרי המלחמה נשלטת ע"י מיליציות של טרוריסטים תחת פיקוחם של משמרות המהפכה. עוצמתם לא פחותה מזו של הצבא הסורי השחוק

4

בריחת משקיעים: כמו בלבנון, איש לא מעוניין להשקיע במקום בו יש טרור ושחיתות. משפחות אמידות ברחו מסוריה ועזבו את לבנון והעבירו את השקעותיהם למדינות אחרות. מכל הסיבות הללו סובלים הבנקים בלבנון ובסוריה מאותו משבר של היעדר מזומנים. ערכי הלירה הסורית והלבנונית קורסים שניהם במקביל. דירוג האשראי של שתיהן יורד בהתמדה.

5

עוני, רעב, אינפלציה ואבטלה: בדיוק כמו בלבנון, נראים בסוריה תורים ארוכים לתחנות הדלק, יש מחסור במוצרי יסוד ותרופות והכל מתייקר בהתמדה. וירוס הקורונה שהכה בשנה האחרונה בלבנון ובסוריה, תרם להחרפתו של המצב משמעותית. השירותים הרפואיים ירודים בשתי המדינות.

6

חוסר יציבות פוליטית-ביטחונית: לגורם זה יש ביטויים שונים בשתי המדינות. אם בלבנון יש משבר פוליטי, הפגנות וחסימת כבישים, וירי בין כנופיות בטריפולי, הרי שבסוריה המצב קשה בהרבה. מבחינה ביטחונית האזורים היותר רגועים הם הערים המרכזיות, בעוד שבשאר האזורים הפשיעה חוגגת ושטחים נרחבים נמצאים תחת שליטתן של מיליציות, חלקן בחסות איראנית וחלקן נאמנות לצבא אסד.

7

סנקציות אמריקאיות: בלבנון הטילה ארה"ב ב-2019 סנקציות על חיזבאללה ועל בנקים העובדים עם הארגון. בסוריה הוטל חוק קיסר ב-2020 המטיל סנקציות על המשטר בשל פשעי מלחמה. צעדים אלה תורמים לחנק הכלכלה בשתי המדינות ופוגעת בפעילות העסקית והבנקאית.

בלבנון הטילה ארה"ב סנקציות על חיזבאללה ועל בנקים העובדים עמו. בסוריה הוטל חוק קיסר המטיל סנקציות על המשטר בשל פשעי מלחמה. צעדים אלה תורמים לחנק הכלכלה בשתי המדינות

8

חרם מדינות הנפט: סעודיה ונסיכויות המפרץ העשירות אינן מוכנות לסייע ללבנון כל עוד היא תחת שליטת חיזבאללה ולסוריה כל עוד היא תחת השפעה איראנית. יש לזכור כי מדינות מהציר הסוני העשירות תמכו במורדים במהלך מלחמת האזרחים בסוריה. כעת אין להן אינטרס לשקם את המשטר הסורי האחראי לרציחתם של מאות אלפי סורים, ברובם מוסלמים סונים.

כל הפתרונות קשים

רוסיה מודאגת מקריסתה של לבנון שהיא החצר האחורית של סוריה. סעד אל-חרירי הוזמן למוסקבה לפני כחודשיים לשיחות. בלבנון מקווים כי הרוסים ילחצו על האיראנים לאפשר את הקמתה של ממשלת אל-חרירי בלבנון.

שני נושאים מטרידים את הרוסים בהקשר הלבנוני: חזרתם של מיליון פליטים סורים מלבנון למולדתם, מה שיהווה נטל עצום על כלכלתה של דמשק, ובעיית סימון הגבולות הימיים בין לבנון לסוריה. נושא הטריטוריות הימיות חשוב לרוסיה, המעוניינת ככל הנראה להפיק גז בחופי סוריה כדי לשרת את בסיסיה הצבאיים בצפון-מערב סוריה. למעשה, הפתרונות הקלים יותר פוליטית אינם נותנים מענה אמתי למצוקה הכלכלית והפתרונות הטובים כלכלית אינם אפשריים מבחינה פוליטית:

א

האופציה האיראנית: איראן תפרוס את חסותה על לבנון וסוריה ותזרים אליהן נפט וגז זולים. פתרון זה ייתן מעט חמצן כלכלי בטווח הקצר ויחמיר עוד יותר את המצוקה בטווח הארוך. היא תחזק את אחיזת המיליציות השיעיות בסוריה וחיזבאללה בלבנון. המשמעויות הפוליטיות קשות מבחינת הציר הסוני, ארה"ב ובעיקר ישראל. אולם טהראן מודעת לעובדה שלא תעמוד בהתחייבות זו לאורך זמן בלי לפגוע אנושות בכלכלתה של איראן.

האופציה האיראנית: איראן תפרוס חסותה על לבנון וסוריה ותזרים אליהן נפט וגז זולים. זה ייתן מעט חמצן כלכלי בטווח הקצר ויחמיר את המצוקה בטווח הארוך, כשתתחזק אחיזת המיליציות השיעיות בסוריה וחיזבאללה בלבנון

ב

האופציה המערבית: סיוע מסיבי של האיחוד האירופאי בתמורה לפיקוח על עריכת רפורמות. פתרון טוב כלכלית אך איראן וחיזבאללה מטילות עליו ווטו בטענה כי מדובר בהשתלטות מערבית. יש להניח במקרה של סוריה התנאי הוא החלפת משטרו של בשאר אל-אסד, הנחשב במערב לפושע מלחמה.

ג

האופציה הסעודית: סיוע משמעותי של מדינות המפרץ וסעודיה בתמורה לשינוי כיוון פוליטי. המטרה של הציר הסוני להשיב את סוריה לחיק הליגה הערבית בתמורה לסילוק האיראנים מהמדינה. התנאי של הרחקתה של איראן מסוריה ולבנון לא נראה ישים בתנאים הנוכחיים באזור.

ד

האופציה הישראלית: מו"מ עם ישראל נראה כפתרון הקשה ביותר פוליטית והטוב ביותר מבחינה כלכלית. הסכם עם ישראל יביא לפתרון כלכלי מקיף וסיוע בינלאומי לסוריה ולבנון, הכולל את ארה"ב והאיחוד האירופאי. אם איראן תצא מהתמונה, פתרון זה יכלול סיוע של סעודיה ומדינות המפרץ. מבחינה פוליטית פתרון זה כמעט בלתי אפשרי על רקע הדומיננטיות האיראנית בשתי המדינות. עם זאת, לא ניתן לומר שאין ניצנים לפתרון הזה באופק.

יש לזכור כי רוסיה מנהלת יחסים טובים עם סוריה ועם ישראל בו זמנית. רוסיה בוחנת כנראה את האופציה הזו, מה שמתבטא במחוות כלפי ישראל, כגון השבת גופתו של זכריה באומל ז"ל באפריל וישנן שמועות על החיפוש אחר גופתו של אלי כהן ז"ל.

בזירה הלבנונית תופסת ארה"ב את עמדת המתווך בין הצדדים. השיחות בין לבנון לישראל החלו באוקטובר 2020 בבסיס יוניפי"ל בנאקורה במטרה לקבוע את הגבולות הימיים בין המדינות, מו"מ ראשון אחרי 30 שנות נתק מוחלט.

הסכם עם ישראל יביא לפתרון כלכלי מקיף וסיוע בינלאומי לסוריה ולבנון, הכולל את ארה"ב והאיחוד האירופאי. אם איראן תצא מהתמונה, זה יכלול סיוע של סעודיה ומדינות המפרץ. פוליטית זה כמעט בלתי אפשרי

באיזה פתרון יבחרו סוריה ולבנון? ימים יגידו. בינתיים עיראק, שגם בה יש שילוב של עוני, שחיתות והשפעה איראנית (מיליציות שיעיות), מחממת את הקשרים עם סעודיה ומנסה להשתחרר בהדרגה מהתלות באיראן, כדי שהיא לא תהיה הבאה בתור להתרסקות הכלכלית באזור.

ד"ר ירון פרידמן הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. היה פרשן לענייני ערבים בויינט, ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC. לפודקאסט של ירון "השבוע במזרח התיכון": https://did.li/mAz5q

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,053 מילים
סגירה