התארכות והסתאבות שלטון הליכוד בראשות נתניהו במשך למעלה מ-12 שנים ברציפות, הביאו את מערכות השלטון במדינה אל עברי פי פחת. רק כפסע היינו מנפילה לתהום שספק גדול אם היינו נחלצים ממנה.

סיום שלטון הליכוד בראשות נתניהו היה מחוייב המציאות. אומנם לא התקבלה תוצאה מלבבת, ובראשות הממשלה עומדת מפלגה עם 5 מנדטים (ימינה קיבלה 7 מנטים, אך מאחר שמדובר במשחק סכום אפס, ושיקלי לרוב מצביע עם האופוזיציה שקול להורדת 2 מנדטים מהקואליציה), אך זה מצב עדיף עשרות מונים על פני המשך שלטון הליכוד בראשות נתניהו אפילו יום אחד נוסף. בהחלט ניתן לראות במפלגת ימינה את "חמורו של משיח". לחלוטין לא מעט במצב בו המדינה הייתה, ולא מעט גם עבור מפלגת ימינה, שזה לא מכבר לא עברה את אחוז החסימה.

התארכות והסתאבות שלטון הליכוד בראשות נתניהו במשך למעלה מ-12 שנים ברציפות, הביאו את מערכות השלטון במדינה אל עברי פי פחת. רק כפסע היינו מנפילה לתהום שספק גדול אם היינו נחלצים ממנה

המצב המסוכן אליו נקלעו מערכות השלטון במדינה הוא צלצול השכמה לכל אזרחי המדינה ובעיקר לרשויות השלטון. הוא מחייב שידוד מערכות, חזרה ל"בראשית ברא". לבחון לעומק וביסודיות את המצב אליו התדרדרנו, ולהתחיל בהקדם בתהליך התיקון. לתקן עיוותים, להטיל סייגים ולחוקק חוקים שיעגנו את הדמוקרטיה במדינה, כך שהמצב שנקלענו אליו לא יחזור. אם תאבד הדמוקרטיה, יהיה זה חלילה סופו של הבית השלישי, סופה של הציונות ופעילותה במאה השנים האחרונות לחידוש עצמאותנו, וחזרה לגלות הדוויה והארוכה ממנה נגאלו אבות אבותינו זה לא מכבר, וספק רב אם תהיה עוד הזדמנות כזו לכונן עצמאות כפי שכוננה כאן במחיר דמם של רבים מבניו של העם הזה.

הקשר הגורדי: הון-שלטון-עיתון, חייב להיפסק. התקשורת צריכה לתקן את הדרוש תיקון, כך שבאמת תמלא את יעודה – כלב השמירה של הדמוקרטיה. לא יתכן מצב בו לראש ממשלה או כל מנהיג פוליטי אחר, יש חינמון הממומן בכספי אילי הון. לא יתכן מצב בו השלטון מנסה להשתלט על ערוצי התקשורת. לא יתכן מצב בן בעלי השליטה בערוצי תקשורת יכתיבו את התכנים. ולא יתכן מצב בו מתרבים עיתונאי חצר במקום עיתונאים עצמאיים בעלי עמוד שדרה ויושרה. התקשורת צריכה להיות חופשית ובלתי תלויה באף גורם שהוא, לא כלכלי ולא שלטוני, וצריכה לעשות את עבודתה ללא מורא באופן הוגן וענייני.

המערכת הפוליטית בארץ היא אחת הרעות החולות הפוגעות בדמוקרטיה, וכאן נדרש תיקון עמוק ויסודי. המערכת הפוליטית מנוהלת ברובה ע"י עסקנים המשתמשים בה כמנוף לאינטרסים האישיים שלהם. כל אחד שיכול לגייס כמה עשרות אלפי שקלים ו-100 חתימות מאומתות של אזרחים, יכול להקים מפלגה. הוקמה המפלגה, הוא ממנה את מי שהוא רוצה למה שהוא יכול ורוצה, זה הופך להיות העסק הפרטי שלו (כגון, מפלגות: יש עתיד, ישראל ביתנו, גשר, כחול לבן), ואין שום הליך דמוקרטי מחייב בהתנהלות המפלגה ובבחירת הנציגים לכנסת. ובמפלגות בהן כן יש פריימריס, מדובר בסופו של יום ב כ–100,000 עסקנים (בכלל המפלגות) שבוחרים על פי האינטרסים שלהם את הנציגים לכנסת שחלקם גם הופכים להיות השרים בממשלה. בסופו של יום, מסתבר שאותם עסקנים הם שמנהלים את המדינה.

הקשר הגורדי: הון-שלטון-עיתון חייב להיפסק. לא יתכן מצב בו לרה"מ או למנהיג פוליטי אחר יש חינמון הממומן בכספי אילי הון. לא יתכן מצב בו השלטון מנסה להשתלט על ערוצי התקשורת

המצב בו אפשר לחוקק / לבטל / לשנות חוקי יסוד ברוב של 61, הוא בלתי נסבל. חייבים בהקדם האפשרי לכונן חוקה לישראל שתעגן את השמירה על דמוקרטיה. לא יתכן מצב בו יש ראש ממשלה שמכהן ברציפות 12 שנים ובמצטבר 15 שנים. גם לו היה מל"ו צדיקים זה היה מצב בלתי נסבל, קל וחומר בן בנו של קל וחומר, כשמדובר בראש ממשלה עם שלושה כתבי אישום מהחמורים שבספר החוקים שלנו. איך אפשר לחנך כאן דורות של ילדים ונערים לדמוקרטיה כשזו הדוגמה האישית של ראש ממשלה. הכוח משחית! לכן צריך להגביל אותו לא רק בפרלמנט ובממשלה, אלא גם בכל מה שמארגן את המבנה השלטוני בארץ – בראשי הערים, בשומרי הסף, וגם במפלגות ע"י חקיקה שתבטיח התנהלות דמוקרטית שלהן. בסופו של יום חברי הכנסת והשרים מגיעים מהמפלגות, וכשהן מתנהלות באופן לא דמוקרטי כפי שזה קורה כיום, זו התוצאה שאנו מקבלים.

הציבור ברובו מתרחק מהמרחב הפוליטי עקב הדימוי השלילי שלו. כך מוזנח לו השדה העיקרי בו מוכרע מי יהיו מנהיגנו ונבחרנו בידי קומץ זעיר של עסקנים, הפועלים אך ורק משיקולים אישיים גרידא. המצב הזה חייב להשתנות ובמהירות, ע"י דמוקרטיזציה אמיתית של המפלגות בארץ באמצעות חקיקה שתביא לידי כך שקבלת ההחלטות לא תופקר לקומץ עסקנים אלא תורחב לציבור הרבה יותר גדול, ותתבצע באופן דמוקרטי. כמו כן, מערכת החינוך חייבת לעלות לראש סדר העדיפויות את נושא לימודי האזרחות. לא 5 יחידות מתמטיקה ופיסיקה, אלא 10 יחידות אזרחות חובה מגן הילדים עד סוף בית ספר תיכון.

הגענו למצב אבסורדי – יש לנו עם נהדר, פטריוטי ושומר חוק, וכל אזרח מן השורה הוא אזרח למופת. דא עקא, קשה לומר זאת גם על המנהיגות שלנו. במקום שהמנהיגות תהיה נעלה יותר ותשמש דוגמא ומופת לאזרחים ותשרת את האזרחים, הפירמידה התהפכה – האזרחים בהתנהלותם הם מופת ממנו המנהיגות צריכה ללמוד אבל מסרבת לעשות זאת. המצב הזה דורש תיקן מיידי. אנו האזרחים בוחרים את המנהיגות וחובה עלינו לעשות סדר בעניין זה ולבחור מנהיגות שתהיה ראויה לנו. אי לקיחת אחריות של כל אזרח ואזרח בנושא זה, פירושו סכנה ממשית הולכת וגדלה להמשך קיומו של הבית השלישי.

לא יתכן שרה"מ מכהן ברציפות 12 שנים ובמצטבר 15 שנים. גם לו היה מל"ו צדיקים זה היה מצב בלתי נסבל, קל וחומר כשמדובר ברה"מ עם 3 כתבי אישום מהחמורים שבספר החוקים שלנו

סכנות לדמוקרטיה נשקפת גם מהמגזרים הדתי-לאומני-משיחי והמגזר החרדי שאינו עובד ואיננו מאפשר לימודי ליבה לילדיו, ובריבוי הטבעי שלו יוצר בעיה כלכלית הולכת ומחריפה. שני המגזרים האלה, מצביעים כאיש אחד על פי מצוות רבניהם ומעוותים את ההליך הדמוקרטי. צריך לזכור, כלל אזרחי המדינה למעט המגזר החרדי והמגזר הדתי-לאומני-משיחי, הם עדיין הרוב במדינה. 75% מהאזרחים השומרים על חוקי המדינה, מתנהלים באופן דמוקרטי, אינם מנסים לכפות את תפיסתם על שום סקטור אחר, ורוצים לשמר ולהיאבק על הדמוקרטיה.בכוחנו לעשות זאת, אנחנו 75% מאזרחי המדינה, שכל אחד מצביע על פי צו מצפונו, ולא על פי ציווי של רבנים חרדיים או רבנים משיחיים-לאומנים קיצוניים. ביכולתנו, להחזיר למדינה את השפיות, הדמוקרטיה והיהדות הערכית.

הבעיה שלנו איננה ההבדלים בין ימין ושמאל. זה ברור כשמש שסיפוח השטחים יוביל פה למדינת אפרטהייד עם רוב שאיננו יהודי בין הירדן לים, שפירושו סופו של הבית השלישי. גם העולם לא יאפשר לנו זאת. הבעיה מוצגת כהבדל בין ימין ושמאל ע"י הימין הקיצוני משיחי (שהוא מיעוט שבמיעוט) שמוכן להחריב עלינו את המדינה על מזבח התפיסה המשיחית הכוזבת שלו.

הבעיה הכואבת שלנו היא ההתנהלות הפנימית שלנו בתוך המדינה. הפכנו לחברה שיבטית משוסעת ומנוכרת באדיבותו של השלטון הארוך מידי של הליכוד בראשות נתניהו. הערבים בארץ הם אזרחים לכל דבר, וקולותיהם כשרים למניין לא רק כשזה נוח למפלגות הימין. הם כשרים וצריך לשתף אותם במשחק הפוליטי על מנת לאחות את הקרעים ולאפשר למדינה הזו לצעוד קדימה ולטפל בנושאים העיקריים העומדים על הפרק.

לכשירווח, והדמוקרטיה תשוב לנהל את חיינו, אנו חייבים לפעול להפרדת הדת מהמדינה. הפרדה כזו תאפשר ליהדות לפרוח ולא להישאר תלויה בחסדי השלטון, וגם תאפשר לחברה החרדית ולציונות הדתית ולשאר אזרחי המדינה לנהל איש איש את חייו על פי תפיסתו הדתית, ותאפשר למי שרוצה להתקרב ליהדות לעשות זאת מרצון ולא מכפיה; ובעיקר תאפשר למשטר הדמוקרטי להפסיק להיות בן ערובה לגחמותיהם של הרבנים החרדיים והרבנים המשיחיים לאומנים, ובא לציון גואל.

יחיאל גלבוע הוא ד"ר לפילוסופיה של המדע ומהנדס פעיל בתעשיה הבטחונית והאזרחית שנים רבות. מודאג מאוד מתהליכי ההקצנה, הפילוג, הפערים הכלכליים ההולכים ומתרחבים, ומשחיקת הדמוקרטיה בשנים האחרונות.