טורקיה ניצבת כיום באחת מנקודות השפל הגדולות שלה בעידן ארדואן. הכתף הקרה מאירופה, ארצות הברית ולעיתים מרוסיה, גורמות לנשיא הטורקי לפנות למחוזות חדשים-ישנים, במטרה לקושש הכרה. אם נוסיף לכך שחיקה של 90% בערכה של הלירה הטורקית בשלוש השנים האחרונות, נבין את עומק המשבר.
רג'פ טאיפ ארדואן מחפש כל העת מנועי צמיחה ושליטה חדשים באזור, וזו בדיוק הסיבה לשיחת הטלפון המפתיעה לנשיא יצחק הרצוג בשבוע שעבר. ארדואן זיהה הזדמנות ופעל. יומיים אחרי שיחת הנשיאים, ובכדי לחזק את המסר הטורקי, הודיע דובר מפלגת השלטון באנקרה כי ישראל וטורקיה החליטו על תהליך לשיפור היחסים ביניהן.
ארדואן זיהה הזדמנות ופעל. יומיים אחרי שיחת הנשיאים, ובכדי לחזק את המסר הטורקי, הודיע דובר מפלגת השלטון באנקרה כי ישראל וטורקיה החליטו על תהליך לשיפור היחסים ביניהן
שני הצעדים הללו הם חלק מתהליך מתוכנן לחימום היחסים. הכתב המדיני של ידיעות אחרונות איתמר אייכנר פרסם בשבוע שעבר כי השגריר הטורקי בוושינגטון, מוראט מרקאן, הנחשב מקורב מאוד לארדואן נפגש לאחרונה כמה פעמים עם הרב מארק שנייר, אישיות בולטת בקהילה היהודית בניו יורק.
הרב שנייר ערך לשגריר הטורקי מפגש עם בכירי הקהילה בבית כנסת בניו יורק, ובמהלך המפגש הציע השגריר לנוכחים כי טורקיה תתווך בין ישראל לחמאס בעניין השבויים והנעדרים, כלומר לדבר לציבור הישראלי מעל ראשם של המנהיגים. על פי אייכנר, יומיים אחרי המפגש הזה, הגיעה שיחת הטלפון לנשיא הרצוג.
Extraordinary! Turkish Ambassador @HMuratMercan's visit to the Hampton Synagogue, last Sunday, was the catalyst for yesterday's call betw. President Erdogan & Israeli President Isaac Herzog.
H.E. & I had a very open conversation on US-Turkey and Israel-Turkey bilateral relations pic.twitter.com/dG9RFB1BUb— Rabbi Marc Schneier (@RabbiMSchneier) July 13, 2021
מה בדיוק מנסה ארדואן להשיג? המפגשים עם הרב שנייר הם המאמץ המשני והקצת גמלוני לנצל את הלובי היהודי-אמריקאי לריכוך הממשל בוושינגטון. גם אם המאמץ הזה יצלח, ההתקרבות האמריקאית לטורקיה תהיה מדודה, אם בכלל.
בארצות הברית יש אופוזיציה חזקה מאוד לארדואן, במיוחד לנוכח החלטתו לרכוש את מערכות טילי ה-400-S הרוסיות שמציבות סימן שאלה גדול לגבי מקומה של טורקיה בנאט"ו, ויותר מכך – מסכנת את היתרון האיכותי של מטוס החמקן האמריקאי.
הנושא שמטריד מאד את ארדואן הוא המים הכלכליים ומצבורי הגז הטבעי במזרח הים התיכון והברית האנרגטית ההולכת ומתחזקת בין ישראל לרשות הפלסטינית, איטליה, יוון וקפריסין.
הנושא שמטריד מאד את ארדואן הוא המים הכלכליים ומצבורי הגז הטבעי במזרח הים התיכון והברית האנרגטית ההולכת ומתחזקת בין ישראל להפלסטינים, איטליה, יוון וקפריסין
ב-2019 הציג ארדואן את תכנית המולדת הכחולה של טורקיה, אשר עיקרה סימון מחדש של גבולות המים הכלכליים במזרח הים התיכון. ארדואן רואה בפרויקט צינור הגז ה-EAST MED איום ישיר על טורקיה ולכן מבחינתו התקרבות לישראל היא דרך להחליש את הברית. זה נעשה ברמיזות, שכן אם ישראל תכיר בהסכם הטורקי-לובי, ישראל תוכל להרחיב את המים הכלכליים שלה דה פקטו על חשבון יוון וקפריסין.
כדי להבין את התסכול, הכעס והחשש הטורקי בהקשר למים הכלכליים, צריך ללכת אחורה בזמן.
ה-20 ביולי הוא תאריך טראומטי בהיסטוריה היוונית. ב-1974, פלשה טורקיה לקפריסין כדי לסכל את הניסיון של מהפכנים פרו-יוונים לספח את האי למדינה היוונית. 47 שנים אחרי, העימות הטורקי/יווני/קפריסאי הפך לעימות אירופאי-טורקי כשהוויכוח גולש מהיבשה לים.
טורקיה דורשת הכרה דה פקטו בזכויות שלה במים הכלכליים סביב צפון קפריסין – שם, על פי ההערכות, מצויים מרבצי גז טבעי רבים. התיאבון הטורקי רק התגבר בהקשר הזה עם גילוי מצבורי גז בים השחור, שם אין עוררין כי הוא שייך לאנקרה.
טורקיה דורשת הכרה דה פקטו בזכויות שלה במים הכלכליים סביב צפון קפריסין – שם, על פי ההערכות, מצויים מרבצי גז טבעי רבים. התיאבון הטורקי רק התגבר בהקשר הזה עם גילוי מצבורי גז בים השחור
היסטורית, טורקיה רואה עצמה כמדינה נגזלת. קו המים הכלכליים בינה לבין יוון נמתח מהאיים היוונים מזרחה, מה שמותיר את טורקיה עם רצועת מים כלכליים צרה מאד באזור הזה. זו הסיבה שארדואן מיהר לכרות הסכם מים כלכליים חדש עם לוב, שדורס למעשה את המים הכלכליים של יוון וקפריסין, בניגוד לחוק הבינלאומי, ועובר בשטח שבו אמור לעבור צינור ה-EAST MED.
בנוסף, ארדואן מנהל כבר כמה שנים מגעים עם יוון והאיחוד האירופי במטרה להכשיר את קידוחי הניסוי שלו במזרח קפריסין, קידוחים שמלווים בספינות מלחמה טורקיות. מבחינת החוק הבינלאומי זהו שטח כבוש ולכן הכרה כזו לא נראית באופק.
באזור הזה טורקיה מתנגשת למעשה עם שתי מדינות – ישראל וקפריסין – שמחזיקות במשותף את שדה הגז אפרודיטה. בעבר היא קירבה ספינות מלחמה לאזור כשקפריסין ניסתה לבצע קידוח ניסוי. ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו נזעק לא אחת לקפריסין, כדי לאותת לטורקיה שאיום על קפריסין הוא גם איום על ישראל.
גורם מפתח נוסף בהקשר הזה הוא שדה הגז העזתי. טורקיה לוטשת עיניים לשיתוף פעולה עימם – חמאס ומפלגת השלטון הטורקית של ארדואן הן תנועות אחיות תחת מטריית האחים המוסלמים. אלא שהמאגר שייך באופן רשמי לרשות הפלסטינית שיושבת ברמאללה ולא לחמאס, הריבון ברצועה.
גורם מפתח נוסף בהקשר הזה הוא שדה הגז העזתי. טורקיה לוטשת עיניים לשיתוף פעולה עימם – חמאס ומפלגת השלטון הטורקית של ארדואן הן תנועות אחיות תחת מטריית האחים המוסלמים
זו הסיבה שבישראל "מחבקים" את נציגי הרשות שמשתתפים בדיונים של EAST MED, חיבוקים שגם מצרים שותפה להם, והכול במטרה לדחוק את רגליה של טורקיה מהאזור.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם