האם אפשר גם לא לשנוא חרדים?

חרדים מנסים לשכנע בני נוער לשפר את דרכיהם, אילוסטרציה (צילום: Nati Shohat/Flash90)
Nati Shohat/Flash90
חרדים מנסים לשכנע בני נוער לשפר את דרכיהם, אילוסטרציה

על פי נתוני משרד הבריאות שהתפרסמו בשבוע שעבר, רק 3% מהחרדים התגלו כחיוביים לקורונה, ונדמה שהגל האחרון פוסח על החברה החרדית. כל זאת לא מפריע לנתוני מדד השנאה השנתי שהתפרסם ב-ט' באב להציג תמונה לא נעימה על הציבור הישראלי.

רק 3% מהחרדים התגלו כחיוביים לקורונה, ונדמה שהגל האחרון פוסח על החברה החרדית. זה לא מפריע לנתוני מדד השנאה השנתי, שהתפרסם ב-ט' באב, להציג תמונה לא נעימה על הציבור הישראלי

מול מגיפה עולמית הדורשת לכידות חברתית, וארבע מערכות בחירות שרק העמיקו את הקיטוב החברתי בין המגזרים השונים, התברר כי 40% מהחילונים שונאים את החרדים. אבל היחס אינו הדדי, כיוון שרק 2% מהחרדים שונאים חילונים. גם 50% מהערבים מחזיקים בסטריאוטיפים שליליים כלפי החרדים.

נתון השנאה אינו מפתיע, קבוצות מיעוט יהיו שנואות יותר מקבוצות הרוב ובמיוחד כשהן מתבדלות מרצון. בסקר שנערך על ידי "מרכז לחיות יחד" בארגון אלומה עולה כי רק כמחצית מהחילונים, 53 אחוזים במספר, היו מוכנים לגור בשכנות לחרדים, וככל הנראה ישפיעו על תחומים כמו העסקת חרדים וכד'.

כמו כן, במחקר "מדד השותפות" של מרכז אקורד מהשנה שעברה עולה כי הפערים מתחילים כבר בקרב בני נוער, כש-37% מבני הנוער החילוניים מחזיקים בסטריאוטיפים שליליים כלפי חרדים, לעומת 7% מהחרדים בלבד המחזיקים בסטריאוטיפים דומים כלפי חילונים.

במדרג המתחים בתוך החברה היהודית, המתח הדתי-חברתי נמצא במקומות הראשונים דרך קבע. השסע בין חרדים לחילונים בועט ותוסס. הוא מוקד למחאה ואלימות ומקור למשברים פוליטיים, הפגנות בנושאים הקרובים לליבם של החרדים כמו שבת וכשרות וסוגיית השיוון בנטל הם מוקד מחלוקת פוליטי ומשפטי, ומוקד בעירה אזרחי. זהו גם השסע הנפיץ ביותר פוליטית.

אולם השסע הזה משאיר את החברה הישראלית מאחור. הקיטוב מונע הפריה ההדדית בין הצדדים השונים באוכלוסייה. כל מגזר שומר את יכולותיו לעצמו וכך לא נוצר שלם העולה על סך חלקיו. לכן גם המסקנה צריכה להיות ברורה – יש לנו מספיק אויבים מבחוץ, כדאי לוותר על מריבות וקיטוב מבפנים.

מול מגיפה עולמית הדורשת לכידות חברתית, ו-4 מערכות בחירות שהעמיקו את הקיטוב בין המגזרים השונים, התברר כי 40% מהחילונים שונאים את החרדים. היחס אינו הדדי, כי רק 2% מהחרדים שונאים חילוניים

הפתרון הטבעי והברור צריך להתחיל בחינוך. שינוי עמוק חייב להתחיל מגיל צעיר. היכרות מוקדמת ככל האפשר של חלקים שונים באוכלוסייה מונעת סטריאוטיפים ופחדים ולכן גם מקטינה פתח לאיבה. כשמכירים מקרוב מוצאים כי בצד השני נמצא בן אדם. רגיל. עם רצונות ושאיפות דומים מאד.

לכן משרד החינוך צריך להקדיש תוכניות מיוחדות להכרת השונה. תוכנית הבגרות באזרחות אמנם כוללת הרחבה על העולם הדתי בישראל, עם נושאים כמו היכרות עם המוסדות הדתיים כמו בתי דין, הרבנות והמועצות הדתיות, לצד החינוך החרדי ומבנה החברה החרדית, אבל זוהי היכרות תיאורטית ולימודית ואינה נוגעת במרקם החיים העדין והייחודי של חברה זו. היא גם מתרחשת בגילאי התיכון, כחלק מתוכנית הלימודים בכיתות י' ולקראת הבגרות, במקום שתתחיל עוד מגילאי גן ויסודי.

הבנה מעמיקה המשפיעה על שינוי אמיתי של דעות לאורך זמן צריכה להגיע רק באמצעות היכרות פנים אל פנים, במפגשים משותפים וסיורים בריכוזי אוכלוסייה חרדית. החברה החרדית צריכה לעשות בדק בית פנימי ולבחון איך היא תוכל לקדם מפגשים כאלה באופן שלא יאיים על ערכי השמרנות וההיבדלות אותם היא מקדשת. אבל אם שני הצדדים ימצאו את הדרך הרווח יהיה אמיתי  לכל הצדדים.

פתרון מעניין במיוחד יכול להגיע מהקבוצה ה"מודרנית"  יותר בחברה החרדית; החברה החרדית אינה הומוגנית. ד"ר לי כהנר במחקרה המקיף בנושא החרדיות המודרנית זיהתה ארבע קבוצות מובחנות הנבדלות ביניהם במידת השמרנות או המודרניות. היא מיפתה קבוצה של 11% מהקהילה כ"מודרניים", ו-29%  כ"בעלי נגיעות מודרניות". המשמעות היא שאותם 40% פחות מתבדלים, מעורבים יותר בחברה הישראלית בכוח העבודה, באקדמיה, חלקם גם בצבא ובשירות האזרחי. יתכן שקבוצה זו תהווה גשר בין המגזרים השונים ותאפשר את הקרבה הנדרשת להוריד את מפלס השנאה.

שינוי אמיתי של דעות יגיע רק באמצעות היכרות פנים אל פנים, במפגשים משותפים וסיורים בריכוזי אוכלוסייה חרדית, שתעשה בדק בית ותבחן קידום מפגשים כאלה באופן שלא יאיים על ערכי השמרנות וההיבדלות

סופו של דבר, החברה החרדית יכולה ללמד את החברה החילונית את עיקרון הערבות ההדדית, שקיים בה באופן מושרש וחזק בהשוואה לחשיבה האינדיבידואלית העומדת בבסיסה של החשיבה המערבית.

הקבוצות הליברליות יותר בתוך המגזר החרדי יכולות להוביל את מחנה האחדות החברתית, על ידי אימוץ של עקרונות מן המגזר החילוני, עליהם הם יכולים להסכים מבלי להרגיש מאוימים. בין השאר פתיחות מותאמת לערכיהם, המתרחשת מעל ומתחת לפני השטח כבר עכשיו, שוויון זכויות, והעמקת הידע באופן שיסייע לקדם חברתית את כל חלקי החברה הישראלית.

אחדות חברתית תקדם את המדינה לצמצום פערים ותיתן לקהילות השונות סיכוי גדול יותר להתברג במקצועות מתגמלים ותעשיות מצליחות. הגשר בין החברה החילונית והחרדית, יחד עם הפריחה החברתית והכלכלית שתבוא אחריו, נמצאים ממש מעבר לפינה. כל מה שנותר הוא רק לעשות את הצעד הראשון.

דודי דרור הוא מנכל אסקריא חברת יעוץ ומחקר המתמחה בחברה החרדית. החברה מבצעת סקרים ואנליזת מחקר להשגת תובנות עסקיות לקידום העסק.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
הדברים יפים, והרעיון לשילוב היכרות בחינוך מגיל צעיר מבורך. עם זאת: א. הנתון לגבי שנאה משני הצדדים לא נראה לי סביר. הילדים החרדים לומדים לשמור ולהיזהר מהפריצות שבעולם החילוני, ולפחד מהאנ... המשך קריאה

הדברים יפים, והרעיון לשילוב היכרות בחינוך מגיל צעיר מבורך.
עם זאת:
א. הנתון לגבי שנאה משני הצדדים לא נראה לי סביר. הילדים החרדים לומדים לשמור ולהיזהר מהפריצות שבעולם החילוני, ולפחד מהאנשים חסרי הערכים שבו. הסטרואוטיפים מושרשים היטב במערכת החינוך והחברה החרדית, ודאי באותם 60% קיצוניים יותר. אולי הילדים לא מודים בזה בסקר, כי המשמעות היא מעבר על המצוות לכאורה.
ב. החרדים, על כל גווניהם, אינם מאמצים חשיבה עצמאית, ואינם מוציאים מתוכם כמעט מנהיגים מתונים. ההקצנה הולכת וגדלה, וכל המקצין הרי זה משובח. מי שלא יכול עוד פשוט יוצא בשאלה. כל עוד נבחרי הציבור הזה מפגינים התעלמות מהערכים של החילונים (כן יש כאלו), ונלחמים להותיר את הציבור שלהם כולו, גם מי שלא מתאים לכך, בבתי המדרש והישיבות, מבלי לתרום כלכלית לחברה, אלא רק להיתלות בה – לא תזכו באהדת החילונים.
ג. שינוי המצב דורש שינוי עמוק בציבור החרדי, שיוביל לשינוי הסטטוס קוו, ויאפשר רק לעילויים בתורה ללמוד בלבד, וליתר החרדים לקחת חלק בחיי היום יום של המדינה, לצד לימוד התורה, כפי שקרה בכל מקום ולאורך כל ההיסטוריה של העם היהודי.
מה שמוביל היום את הנהגת החברה החרדית הוא הפחד הבלתי מרוסן מאובדן השליטה בציבור שלהם – שיגלה את מנעמי העולם החילוני וינטוש את הדת. לכן מחזיקים את הציבור בהפחדות. זו לא אמונה אמיתית, אלא יצירת תנאים שכולאים את האנשים, ומאפשרים רק לאמיצים במיוחד לברוח, ובמחיר כבד מאוד. אם הייתה אמונה אמיתי בצדקת הדרך, לא היו מונעים מפחד, ולא מנסים למנוע מפגש עם אנשים אחרים.
החרדיות צריכה לפתוח את דלתותיה לעולם, גם במחיר הסכנה שחלק מהחרדים יחליטו לעזוב. היות וההנהגה לא תעשה זאת, הציבור צריך להניע תהליכים אלו 'מלמטה', וזה לא קורה. משטר הפחד של ההנהגה משתק אתכם. פחד של ניתוק מתמיכת הקהילה, קשיי העולם שמחוץ לה, וסבלי העולם הבא.

עוד 711 מילים ו-1 תגובות
סגירה