תנו לצה"ל להיות ראש חץ במאמץ הלאומי לעבור לכלכלה דלת פחמן

טנקים של צה"ל פרוסים בגבול לבנון, 27 ביולי 2020 (צילום: דייוויד כהן / פלאש 90)
דייוויד כהן / פלאש 90
טנקים של צה"ל פרוסים בגבול לבנון, 27 ביולי 2020

ממשלת ישראל קיבלה באחרונה החלטה חשובה המציבה למדינת ישראל יעדים במסגרת של מאמץ למעבר לכלכלה דלת פחמן. החלטה זו גם קיבלה ביטוי בחוק התקציב שיונח לאישור הכנסת בקרוב. ברקע ההחלטה, הבנה כי מדינת ישראל צריכה לשפר משמעותית את היערכותה למשבר האקלים, ויותר מכך, היא נדרשת לסייע למאמץ העולמי לצמצם את היקף משבר האקלים.

דא עקא, הדרך ליישום היעדים שנקבעו עוד ארוכה ונדרש להשלים תכנית חומש סדורה, חקיקה רלוונטית, תקנות יעודיות ורגולציה מחייבת. בראייה קדימה, ממשלת ישראל מתכננת להקים מנגנון לתמחור הפחמן ולהשית עלויות על פליטות פחמניות. זאת, לשם עידוד התייעלות ותמרוץ מעבר לכלכלה דלת פחמן.

ממשלת ישראל קיבלה השבוע החלטה חשובה, המציבה יעדים במאמץ לעבור לכלכלה דלת פחמן. ההחלטה, שקיבלה ביטוי בחוק התקציב, מקורה בהבנה שישראל צריכה לשפר משמעותית את היערכותה למשבר האקלים

לצה"ל טביעת רגל פחמנית ניכרת. הדבר נובע באופן טבעי מהיקף בסיסיו ומתקניו הפעילים 24/7 והיקף ההתניידות של המשרתים בו ברחבי הארץ, ונוכח השימוש באמצעי הלחימה (בשגרה ובלחימה; בים, באוויר וביבשה) הצורכים דלקים עתירי אנרגיה ופולטי מזהמים לרוב.

השיח הגובר ביחס למשבר האקלים ולהשפעות האדם עליו, הובילו את צה"ל להבנה כי עליו להתייחס למשבר האקלים כאתגר. בהדרגה גובר העיסוק במערכת הביטחונית בנושא, אולם זה עודנו בחיתוליו. כך, למשל, אין כיום בנמצא מחקר סדור המודד את טביעת הרגל הפחמנית של צה"ל, ואף קשה לאתר מתודולוגיה סדורה למדידה כזו גם ביחס לצבאות שונים בעולם.

צה"ל היה והינו שחקן מוביל בחברה הישראלית וידע להוביל תהליכים משמעותיים צעד לפני המחנה, גם כאשר אלו גזרו עלויות כלכליות או מאמץ ארגוני. כך בקליטת עלייה ואוכלוסיות מגוונות, ביישוב הארץ ועוד. את אלו צה"ל ביצע במקביל להצטיינות במשימת הגנת המולדת והניצחון במלחמה. פעמים אף נדמה כי התפקידים הנוספים שהוטלו על צה"ל אף סייעו במימוש ייעודו המרכזי כצבא.

הרמטכ"ל אשכנזי קבע בשעתו כי "הצבא צריך להימצא באחד משני מצבים: הכנות למלחמה או מלחמה". במרבית עתותיו צה"ל מצוי במצב שגרה. בזמנים אלו יש לדרוש מצה"ל התייעלות אקלימית ולא רק התייעלות כלכלית (ויש זיקה ברורה בין השניים).

התייעלות זו לא תסתכם בהכשרת הצבא לשינויי האקלים הצפויים (במענה לשאלה: איך ננצח את המלחמה בתנאי האקלים הבאים עלינו לרעה?) או במהלכים לשמירה על איכות סביבה, מבורכים ככל שיהיו, דוגמת ביטול שימוש בכלים חד פעמיים, צמצום בזבוז מזון או במערכות לכיבוי אוטומטי של אורות במשרדים לא מאויישים.

לצה"ל טביעת רגל פחמנית ניכרת. הדבר נובע מהיקף בסיסיו ומתקניו הפעילים 24/7, מהיקף התניידות המשרתים בו ברחבי הארץ, ונוכח השימוש באמצעי הלחימה, הצורכים דלקים עתירי אנרגיה ופולטי מזהמים

צה"ל נדרש להיכנס מתחת לאלונקה במאמץ לצמצום משבר האקלים. צה"ל נדרש להבין כי פעילות השגרה שלו יוצרת נזק אקולוגי עמוק וכי יש לו אחריות ערכית ומוסרית לקידום היעד של צמצום פליטות פחמניות.

כל זה אינו נוגע כמובן למצבי לחימה או חירום. אז אין לדרוש מצה"ל לאמץ דפוסי פעולה המציבים כלכלת אקלים בראש סדר היום. במצבים אלו צה"ל נדרש להכריע את המלחמה, ואין להגביל את האמצעים העומדים לרשותו.

זאת, כל אימת שהקהילה הבינ"ל לא מגבילה שימוש בכלים פולטי פחמן כחלק מ"דיני הלחימה". בתוך כך, ניתן לטעון גם כי דווקא הכרעתה המהירה של המלחמה היא זו שתאפשר צמצום הנזק הסביבתי (במובניו האקלימיים ולא רק הרס התשתיות).

איך להתחיל?

הצעד הראשון צריך להיות תמחור אקלימי של פעילויות השגרה שלו – לצרכים פנימיים ובאופן שקוף לציבור. ראוי שלצה"ל יהיה לוח בקרה (Dash Board) בו יוכלו מפקדיו לראות מה הנז"א (לא נזק אגבי, אלא נזק אקלימי) שפעילותו עושה, ובאמצעותו יוכלו לתכנן את פעילות הארגון. קודם כל נדרש להבין את גודל הבעיה, ולאחר מכן לפעול לשיפור מודל הקיום האקלימי של הצבא.

בעבר, בשנת 1998, מערכת הביטחון התעוררה למציאות בה הסתיים הפטור לו זכתה מתשלומי ארנונה למרבית הרשויות המקומיות עבור בסיסי צה"ל המצויים בשטחן. תהליך כואב זה הוביל לבחינה מחודשת של הצורך של צה"ל ומערכת הביטחון בבסיסים רבים בהם החזיקה כמורשת מפריסת הצבא הבריטי עוד מימי המנדט. כפועל יוצא, הותנע התהליך של השבת בסיסים לרשות המדינה, דבר שאפשר פיתוח אזרחי נרחב באזורי ביקוש ברחבי הארץ. הגם שהתהליך היה ארוך וסיזיפי, הוא גילם בתוכו התייעלות ממשית בשימוש צה"ל בעתודות הקרקע במדינה.

צה"ל נדרש להיכנס מתחת לאלונקה במאמץ לצמצום משבר האקלים. צה"ל נדרש להבין כי פעילות השגרה שלו יוצרת נזק אקולוגי עמוק וכי יש לו אחריות ערכית ומוסרית לקידום היעד של צמצום פליטות פחמניות

לא בשלה העת להשתת "מס פליטות" על צה"ל. עם זאת, רצוי שהמטה הכללי של צה"ל ואנשי משרד הביטחון יחושו את הלך הרוח בנושא האקלים. "סוגיית משבר האקלים היא בעיית אמת עולמית", קבע ראש הממשלה בנט לאחרונה.

משבר האקלים ישפיע על המזה"ת כולו ועל תפיסת האיום למולו צה"ל צריך להיערך (פליטי אקלים בגבולות, ערעור יציבות במדינות שונות באזור, ליבוי סכסוכים ועוד), וישפיע על בניין הכוח והפעלת הכוח – מול האוייבים ובצורך לסייע במצבי קיצון לשירותי ההצלה במדינה.

נוכח הדברים, משבר האקלים צריך להניע את צה"ל לעשייה. אך אין די בהתאמת הכוח ובניינו העתידי באופן שיוכל לנצח גם תחת תנאי האקלים המשתנים (אדפטציה), או במהלך הנגזר מתוך שאיפה להתייעלות כלכלית. כחלק מהמאמץ הבינ"ל לצמצם את משבר האקלים (מיטיגציה), צה"ל צריך להציג מצפן ארגוני ערכי ומוסרי ולהוביל גם במשימה החשובה של העברת מדינת ישראל לכלכלה דלת פחמן.

ויפה שעה אחת קודם.

תומר ברק הינו סגן אלוף במילואים. שירת כראש ענף בחטיבת המחקר של אגף המודיעין בצהל וכקצין בכיר באגף התכנון. מתמחה בגיאו-פוליטיקה של המזרח התיכון ובזירה הבינלאומית ובתכנון אסטרטגי. בעל תואר שני בלימודי ביטחון ודיפלומטיה מאוניברסיטת תל-אביב.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
מענין. השאלה היא האם המהלך יעלה כסף וישפר את מצב האקלים או שגם ישפר את מצב האקלים וגם יחסוך כסף. למרות שלכאורה זה מהלך שישירות אמור להגדיל עלויות, הצבא הוא גוף כל כך גדול ואיטי שכל מהלך... המשך קריאה

מענין. השאלה היא האם המהלך יעלה כסף וישפר את מצב האקלים או שגם ישפר את מצב האקלים וגם יחסוך כסף.
למרות שלכאורה זה מהלך שישירות אמור להגדיל עלויות, הצבא הוא גוף כל כך גדול ואיטי שכל מהלך שיוביל לחידוש תשתיות, הפחתת בזבוז וחשיבה מדידה יותר יכול לייצר רווח כפול – גם הפחתת פליטות וגם התייכלות כלכלית ישירה.
יתר על כן, המשמעות של השקעות גדולות מטעם הצבא מאפשרול לחלק עלויות מחקר ופיתוח שאחרת היו "נופלות". רק על התעשייה.

עוד 775 מילים ו-1 תגובות
סגירה