פעילות למען איכות הסביבה בצרפת, יוני 2019 (צילום: AP Photo/Francois Mori)
AP Photo/Francois Mori

"יום החריגה העולמי" האנושות שברה את השיא השלילי של עצמה

משמעות הנתון הסמלי: כדי לשמר את סגנון החיים ותרבות הצריכה הנוכחיים, האנושות זקוקה לכ-1.75 כדורי ארץ ● מכיוון שנכון לעכשיו יש רק אחד כזה, חגיגת המשאבים לא תוכל להימשך לאורך זמן

האנושות שוב שברה את השיא השלילי של עצמה. הארגון הבינלאומי global footprint network הכריז שהיום, ה-29 ביולי 2019, הוא "יום החריגה העולמי" (overshoot day): היום בשנה שבו אנחנו מסיימים לכלות את המשאבים המתחדשים של כדור הארץ לשנה הנוכחית, ומתחילים להשתמש ברזרבות.

המשמעות היא, שכדי לשמר את סגנון החיים ותרבות הצריכה הנוכחיים, האנושות זקוקה לכ-1.75 כדורי ארץ. מכיוון שנכון לעכשיו יש רק אחד, זה אומר שהחגיגה לא תוכל להימשך לאורך זמן.

"יום החריגה העולמי" נקבע מדי שנה על ידי צוות המומחים של global footprint network, ארגון בינלאומי ללא מטרת רווח שמודד את קצב השימוש שהאנושות עושה במשאבים שהכוכב מייצר: קרקעות פוריות, שדות מרעה, דגה, יערות וכו'.

במצב אופטימלי, האנושות אמורה להשתמש אך ורק במשאבי הטבע המתחדשים – במונחים כלכליים זה כמו לחיות מהריבית של תכנית חיסכון.

במציאות, האנושות מסיימת לכלות את המשאבים המתחדשים עוד במהלך השנה, ומאותו רגע – אם להמשיך את המשל הכלכלי – מתחילה לכרסם את הקרן, שכתוצאה מכך הולכת ומתכווצת מדי שנה.

"בסופו של דבר ייווצר איזון בין הקיבולת של הכדור לפעילות האנושית. השאלה אם זה יקרה בעקבות קטסטרופה או על ידי כך שנעצב מחדש את אורח החיים שלנו"

לפי המדד, בתחילת שנות ה-70' האנושות נכנסה לראשונה לאוברדראפט לפני סוף השנה, ומאז התאריך שבו זה קורה – יום החריגה העולמי – מגיע יותר ויותר מוקדם, עד שהשנה זה קרה כבר אחרי 7 חודשים.

כמובן שלא כל האנשים והמדינות תורמים לאוברדראפט העולמי במידה שווה: לפי המדד, אם כל תושבי כדור הארץ היו מכלים משאבים כמו האמריקאים, היינו זקוקים ל-5 כדורי ארץ; אוסטרליה – 4.1; רוסיה-  3.2. גרמניה – 3. בקצה השני של הסקאלה, יש מדינות עניות בעולם השלישי שלא מנצלות משאבים בסיסיים בשל עוני, פיגור טכנולוגי או ניצול בידי מדינות העולם הראשון.

מחאה ירוקה בגרמניה, יוני 2019 (צילום: David Young/dpa via AP)
מחאה ירוקה בגרמניה, יוני 2019 (צילום: David Young/dpa via AP)

צריך לציין שבעולם יש החולקים על המתודולוגיה ושיטות החישוב של יוצרי המדד, אבל על דבר אחד יש קונצנזוס – הוא מייצג מגמה אמיתית: אוכלוסיית העולם הולכת וגדלה, תרבות הצריכה, רמת החיים במדינות השפע וקצב כילוי המשאבים הולכים ועולים, ומשאבי הטבע הולכים ומידלדלים. התאריך והנוסחה הם בסך הכל דרך להמחיש לציבור הרחב את גודל האיום הנשקף מהמשך "עסקים כרגיל".

"בסופו של דבר ייווצר איזון בין הקיבולת של הכדור לפעילות האנושית", אומר מטיס ווקרנגל, מייסד global footprint network, "השאלה אם זה יקרה בעקבות קטסטרופה או על ידי כך שנעצב מחדש את אורח החיים שלנו".

הארגון התניע לאחרונה קמפיין בו הוא קורא להזזת יום החריגה ב-5 ימים מדי שנה, כך שעד 2050 ייווצר איזון בין קצב ייצור המשאבים לקצב הצריכה האנושי.

עוד 381 מילים
סגירה