שיחת הטלפון שהתקיימה החודש בין הנשיאים הרצוג לארדואן, שאולי עודדה את שרי החוץ של יוון וקפריסין להזדרז ולבקר בישראל, פותחת חלון הזדמנויות לשיפור יחסי ישראל-טורקיה.

ארדואן התקשר לנשיא הרצוג: "פוטנציאל גבוה לשיתוף פעולה עם ישראל"https://t.co/ZToJ0Eh8Pg@itamareichner pic.twitter.com/rlV0MPTZ29

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

— ynet עדכוני (@ynetalerts) July 12, 2021

אמנם אין היתכנות כעת לשחזר את מערכת היחסים החמה ששררה בין המדינות בשנות התשעים, אבל החזרת שגרירים, התנעה מחדש של דיאלוג אסטרטגי בסוגיות אזוריות, והרחבת שיתוף הפעולה הכלכלי והאזרחי – הם כולם יעדים מדיניים בני-השגה, שישרתו היטב את האינטרס הישראלי. כדי להגיע לשם, יידרשו ראשי ממשלת השינוי לבחון מחדש עמדות שנקטו בשנים האחרונות כלפי טורקיה.

אמנם אין היתכנות כעת לשיחזור מערכת היחסים החמה ששררה בין המדינות בשנות ה-90, אך החזרת שגרירים, התנעת הדיאלוג האסטרטגי בסוגיות אזוריות, והרחבת השת"פ  הכלכלי והאזרחי – הם יעדים בני-השגה

ראש הממשלה בנט, שר החוץ לפיד ושר האוצר ליברמן הביעו בעבר התנגדות נחרצת למהלכים שנקט נתניהו לשיפור יחסים עם טורקיה, וקראו למהלכים ישראלים נחרצים נגדה. לעתים זה נעשה משיקולים ערכיים, לעתים משיקולים אסטרטגיים, לעתים משיקולי כבוד לאומי ולעתים משיקולים אלקטורליים.

בנוסף, הדרדרות הדמוקרטיה בטורקיה הרחיקה מהנושא פוליטיקאים מהשמאל, שעברו מתמיכה בשיקום היחסים להתמקדות בהשוואה בין מעללי ארדואן ונתניהו. ובמסדרונות השלטון, קנתה לה אחיזה ההתייחסות לטורקיה כאל מדינה כמעט-עוינת, שאין ממש טעם במאמצים לשיפור הקשר עמה.

התגובות בישראל לשיחת הטלפון שיזם ארדואן עם הרצוג שיקפו ברובן מגמות אלו, והתמקדו בפקפוק בכוונות הטורקיות. היו שטענו שמדובר בניסיון טורקי לקרוץ לממשל ביידן ותו לא, שהמהלך מעיד על חולשה טורקית שצריכה להיענות בתגובת-נגד ישראלית תקיפה, או שמדובר בתכסיס שמכסה על שנאה מצד ארדואן כלפי ישראל והיהודים.

ארדואן מתקשר לנשיא הרצוג כביכול כדי לברכו אך המהלך נועד להתחנף לנשיא ביידן.
מדובר בנשיא ששונא את ישראל, מנהיג בתנועת "האחים המוסלמים" ותומך חמאס.
מדוע הרצוג לא דרש ממנו לסגור את משרד הזרוע הצבאית של חמאס באיסטנבול שמכווין פיגועים בישראל?
אל תיפלו בפח של האנטישמי הטורקי! pic.twitter.com/4jvuJ06D0L

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) July 13, 2021

מעטים בלבד בפוליטיקה ובציבוריות הישראלית הסתכלו על חצי הכוס המלאה ובירכו על מהלך שבבסיסו מסמל רצון בהידברות, ושחורג מהשיח הלעומתי שאפיין את יחסי המדינות בשנים האחרונות.

מעטים בלבד בפוליטיקה ובציבוריות הישראלית הסתכלו על חצי הכוס המלאה ובירכו על מהלך שבבסיסו מסמל רצון בהידברות, ושחורג מהשיח הלעומתי שאפיין את יחסי המדינות בשנים האחרונות

בין ישראל לטורקיה אין צורך להגיע להסכמי שלום ונורמליזציה. המדינות מקיימות ביניהן יחסים דיפלומטים רציפים מאז שנת 1949. היחסים ידעו אמנם עליות ומורדות, לעתים אף דרמטיות, אך מעולם לא נותקו.

גם בעשור האחרון, בהן שררו משברים פוליטיים עזים בין הצדדים, קשרים כלכליים ואזרחיים נשמרו (ולעתים אף התרחבו, לדוגמה בתחום הסחר) ומגעים מדיניים וביטחוניים התקיימו (ואף הובילו לחתימה ב-2016 על הסכם פיוס, שלא עמד במבחן הזמן). המהלך הדרוש כעת הוא פשוט יחסית להשגה, ועיקרו החזרת השגרירים לאנקרה ולתל אביב.

לשם כך לא נדרשת הגעה להסכם פורמלי ולא יהיה צורך בהחלטות בפרלמנטים. ב-2018, כשטורקיה גירשה את שגריר ישראל משטחה, היא לא ליוותה זאת בהחלטה על הורדת דרג היחסים, כפי שעשתה בעבר.

טורקיה גם לא הציבה לישראל דרישות קונקרטיות ופומביות לשיקום היחסים, כפי שעשתה לאחר משט המרמרה. עבור שיקום היחסים עם טורקיה ב-2016, נתניהו התנצל, שילם למעלה מ-20 מיליון דולר פיצוי, ואפשר לטורקיה להוביל פרויקטים תשתיתיים ברצועת עזה. על כך, ספג ביקורת ציבורית.

מהלך עכשווי של שיקום יחסים לא יהיה מלווה במהלכים מסוג זה. ניתן יהיה להציג אותו כתיקון טכני בעיקרו, ולהוציא אותו לפועל בזריזות, כמעט בן לילה. ואם תצליח ישראל לרתום את טורקיה להצלחת המשא ומתן עם החמאס בדבר החזרת גופות החיילים והנעדרים, דבר אותו נתניהו לא הצליח לעשות ב-2016, תהיה בכך גם תועלת ציבורית וגם רווח פוליטי למחוללי ההסכם.

בין ישראל לטורקיה אין צורך להגיע להסכמי שלום ונורמליזציה. המדינות מקיימות ביניהן יחסים דיפלומטים רציפים מאז שנת 1949. היחסים ידעו אמנם עליות ומורדות, לעתים אף דרמטיות, אך מעולם לא נותקו

ישראל כבר הוכיחה בעבר שביכולתה לשפר יחסים עם טורקיה מבלי לפגוע במערכות יחסים אזוריות שחשובות לה יותר – עם מצרים, יוון וקפריסין. ניתן יהיה לעשות זאת גם הפעם, ומסר ברוח זו כבר העבירה ישראל לבני בריתה ההלנים.

סקופ: אחרי השיחה החריגה עם ארדואן: הנשיא הרצוג העביר מסר הרגעה ליוון. כל הפרטים בכתבה שלי ב-@WallaNews https://t.co/7Ph88iZEJb

— Barak Ravid (@BarakRavid) July 21, 2021

שיפור הקשר עם טורקיה יעמיק את מארג הקשרים שעומד לרשות ישראל באגן הים התיכון – מטורקיה ועד מרוקו – ויגדיל את יכולתה של ישראל למלא תפקיד מרכזי באזור. בנוסף, ישראל תפיק תועלת אסטרטגית מכינון דיאלוג עם טורקיה בנושאי סוריה, איראן ורוסיה – בהם האינטרסים המשותפים בין המדינות גבוהים משנהוג לחשוב. זאת, מעבר להזדמנויות חדשות שיצוצו לשיתופי פעולה ישראלים-טורקים בתחומים הכלכלי והאזרחי.

במקביל, חשוב יהיה לא להתעלם מהפערים הגדולים ששוררים בין ישראל לטורקיה בנושא הפלסטיני, שפגעו במהלכי קודמים לשיפור היחסים. ניתן יהיה, למשל, לאתר מרחב בו יכולה טורקיה להועיל למאמצי השר לשיתוף פעולה אזורי פריג' לחיזוק הקשרים הכלכליים בין ישראל לרשות הפלסטינית.

שיפור הקשר עם טורקיה יעמיק את מארג הקשרים של ישראל באגן הים התיכון ויגדיל את יכולתה למלא תפקיד מרכזי באזור. בנוסף, ישראל תפיק תועלת אסטרטגית מכינון דיאלוג עם טורקיה בנושאי סוריה, איראן ורוסיה

הנשיא הרצוג צריך להוסיף ולמלא תפקיד חשוב בהעמקת הדיאלוג החיובי בין הצדדים. גם ב-2016, שלושה חודשים לפני החתימה על הסכם הפיוס, הייתה זו שיחת טלפון בין הנשיאים ריבלין וארדואן שתרמה לשיפור האווירה.

ארדואן שוחח עם ריבלין: "מוכנים לשתף פעולה עם ישראל נגד הטרור" https://t.co/ZdPq14hg3q pic.twitter.com/8LEm11Gjsu

— וואלה! (@WallaNews) March 23, 2016

אבל הבשלת המהלך מחייבת את מעורבות הדרג הממשלתי, ובראשו משרד החוץ. הטורקים מזהים כיום פוטנציאל לשיתוף פעולה עם ישראל בעיקר בתחומי התיירות, הטכנולוגיה והאנרגיה, וניתן למנף זאת ליצירת שיח בין אנשי המקצוע והשרים במשרדי הממשלה הרלוונטיים.

גם משרד הכלכלה חשוב לקשר זה, לאור היקף הסחר הנרחב בין המדינות, ולכך, ניתן להוסיף את משרדי הבריאות והגנת הסביבה, שעוסקים בנושאים שהולכים וצוברים חשיבות בשתי המדינות. הרחבת וגיוון הקשרים בין הגורמים הממשלתיים תוכל לסלול דרך לשיחה בין בנט לארדואן, אולי אפילו כפגישת-צד בשולי עצרת האו"ם בספטמבר בניו יורק.

בביקורו בבריסל, דיבר לפיד על האופטימיות ככוח פוליטי. בנושא הטורקי, יש כעת מקום לעשות שימוש בכוח זה, ולהעמיד למבחן אמיתי את האפשרות לשיפור היחסים.

אני רוצה לבסס את היחסים בינינו על משהו נוסף, שבדרך כלל לא מדברים עליו בדיפלומטיה בינלאומית: על אופטימיות. על כך שאני מאמין בכוח החיים של הדמוקרטיות הליברליות. בכוח הכלכלי שלהן. בכוח הרעיונות שלהם ליצור עולם טוב יותר. אופטימיות היא כוח פוליטי.

— יאיר לפיד – Yair Lapid???? (@yairlapid) July 12, 2021

הרי תיקון קשרים בעיתיים מהווה בינתיים מוטיב מרכזי במדיניות-החוץ שמובילה ממשלת השינוי – עם ירדן, עם הדמוקרטים בארה"ב, עם האיחוד האירופי, ואפילו עם הרשות הפלסטינית.

הרי תיקון קשרים בעיתיים מהווה בינתיים מוטיב מרכזי במדיניות-החוץ שמובילה ממשלת השינוי – עם ירדן, עם הדמוקרטים בארה"ב, עם האיחוד האירופי, ואפילו עם הרשות הפלסטינית

אולי יתאפשר הדבר גם עם טורקיה, למרות הקשיים הברורים, משקעי העבר, ותקרת הזכוכית ליחסים? לכל הפחות, הדבר ראוי לבחינה מעמיקה על ידי דיפלומטים, אנשי מקצוע ובעיקר – ראשי ממשלת השינוי, למרות כל מה שאמרו על טורקיה בעבר.

ד"ר נמרוד גורן הוא נשיא ומייסד מיתווים - המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית, מרצה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטה העברית, ומוביל בשנים האחרונות ערוצי דיאלוג מדיני עם שותפים בטורקיה. מייסד שותף של Diplomeds - המועצה לדיפלומטיה ים תיכונית.