מגיל 14 עבדתי באופן קבוע בחקלאות. בשעה 03.30, כשהשעון המעורר צלצל, גררתי את עצמי מהמיטה וזרקתי עלי את בגדי העבודה והמגפיים. ילדה בת 14 עולה על האופניים ונוסעת בחושך אל הרפת. מדליקה את התאורה במכון החליבה, מפעילה את מכונות החליבה ומתחילה לבד לחלוב את 300 החולבות שהיו אז ברפת.

מגיל 14 עבדתי באופן קבוע בחקלאות. בשעה 03.30, כשהשעון המעורר צלצל, גררתי את עצמי מהמיטה וזרקתי עלי את בגדי העבודה והמגפיים. ילדה בת 14 עולה על האופניים ונוסעת בחושך אל הרפת

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

רק אני והרדיו. "שמע ישראל" בשש בבוקר או "בשמלה אדומה" היו הסימן שהמשמרת עוד מעט תסתיים. זה היה מייאש וקשה בקיץ, ודיכאון נורא בחורף – צרוף של בדידות, קור, רטיבות וזבל פרות, בשילוב בעיטות המבכירות הצעירות (פרות שזו ההמלטה הראשונה שלהן) שאינן מורגלות בתהליך החליבה. בחורף השלישי נשברתי.

בת 16 עולה ב-6:00 בבוקר על הטרקטור בדרך למטעי הבננות. מתכופפת ומנקה עם סכין מעוקלת את העלים היבשים, שורה, ועוד שורה ועוד שורה מכופפת בין הגזעים עם צעירים וצעירות נוספים. בחורף מבוססים בבוץ ובקיץ השמש קופחת ונחשים ועכברים מתגלים בין גזעי שיח הבננות.

כל חופשת סוכות היתה לתלמידי התיכון "חופשת אשכוליות". סייענו בקטיף האשכוליות, מכלי עץ ענקיים באמצע השורה ושק בד תלוי על כל אחד ואחת מאיתנו, מתקדמים מעץ לעץ קוטפים אל השק האישי, פורקים אותו במכל העץ, מזיעים ומתעטשים מהאבק. אחרי השבוע הזה הייתי צריכה עוד שבוע התאוששות כי הגוף היה מפורק.

היו גם התמרים, המדגה, הזיתים, הכרם, הפרחים, הירקות, החממות ועוד ענפי חקלאות, לכל אחד מהם קשיים פיזיים ומנטליים משלו. וכל מי שגדל במושב או בקיבוץ למד בדרך הקשה לעבוד עבודת כפיים.

רק אני והרדיו. "שמע ישראל" ב-6 בבוקר או "בשמלה אדומה" היו הסימן שהמשמרת תיכף תסתיים. זה היה מייאש וקשה בקיץ, ודיכאון נורא בחורף – בדידות, קור, רטיבות וזבל פרות, בשילוב בעיטות המבכירות הצעירות

שעות השכמה מוקדמות, עבודה פיזית קשה, שמש, אבק, זיעה, פצעים ונזקים פיזיים היו מנת חלקנו, ומה שנתן לנו כוח היה ה"ביחד" והתחושה שאנחנו עושים משהו חשוב וחיוני לבית ולמדינה. אסור היה להראות חולשה. להסתפק במה שיש לחרוק שיניים ולהמשיך לעבוד.

אחרי הצבא זו היתה הדרך להרוויח כסף, היינו ה"תאילנדים" של חקלאי מדינת ישראל. עבדנו קשה מאוד כדי לחסוך לטיול הגדול בחו"ל (כן, גם אני). עד שהחקלאים, בלית ברירה, הפסיקו להעסיק אותנו. זאת משום שמשכורת של צעירים וצעירות אחרי צבא גבוהה באופן משמעותי מזו של עובדים זרים, וצעירים ישראלים יקרים מדי בשביל הרווחים המועטים שניתן להרוויח מהחקלאות.

ועל זה רמי לוי עונה ש"היום לא עובדים צעירים ישראלים בחקלאות אלא עובדים זרים והחקלאים רק מנהלים ומרוויחים מזוודות של כסף". אבל זה לא נכון. מעבר לעובדה שחלק מהעבודה הפיזית הוחלפה על ידי עובדים זרים, חלקה הגדול והמשמעותי עדיין נעשה על ידי חקלאים ישראלים.

איזה איש גס רוח רמי לוי שככה תוקף חקלאי אצל רינה במקום לענות לעניין. בושה וחרפה שהאיש הזה הדליק בשם כולנו משואה.
אפס קלאסה pic.twitter.com/kvIs0t89Oi

— Eldad Yaniv ???????? אלדד יניב (@EldadYaniv) August 1, 2021

רוב החקלאים הללו כבר מבוגרים, כי צאצאיהם הצעירים לא מסוגלים לעמוד בחיים הקשים הללו. כי מחירי המים עולים ועולים, גם כאשר רוב המים לחקלאות הם "מים מושבים" (מי ביוב או מים מליחים שעברו טיהור), כי עלויות הכשרות הופכות למורכבות ויקרות יותר ויותר ויש מי שמאשים אותם במחירים הגבוהים.

שעות השכמה מוקדמות, עבודה פיזית קשה, שמש, אבק, זיעה, פצעים ונזקים פיזיים היו מנת חלקנו, ומה שנתן לנו כוח היה ה"ביחד" והתחושה שאנחנו עושים משהו חשוב וחיוני לבית ולמדינה. אסור היה להראות חולשה

אבל יש עוד כמה סיבות קטנות למה חשובה החקלאות בישראל. ומי שהגיע עד כאן, מוזמן לאמץ את מה שמתאים לתפיסת עולמו:

1

כי החקלאות שומרת על שטחי הקרקע בבעלות יהודית, ככה נעשית התיישבות רחבה ומשמעותית בארץ ישראל. גידול נדל"ן אינו ציונות, כי כל שטח שאינו מעובד יכול לעבור לידיים אחרות כולל כרישי נדל"ן מהמפרץ הפרסי – "ציונות 2020 קווים לדמותה".

2

כי החקלאות מאפשרת את עצמאותה התזונתית של מדינת ישראל ואזרחיה מבלי להיות תלויים לנצח ביבוא. זה חשוב במיוחד בעתות מצוקה. כי החקלאים לא יחזיקו מעמד עם יצטרכו להיות בתחרות עם יבוא זול יותר. בכל העולם מבינים את חשיבותה של החקלאות ומסבסדים אותה. ממשלה אחראית לא יכולה להרשות לעצמה להגיע למצב של חוסר בטחון תזונתי.

3

כי בגלל התנהגותן החזירית של רשתות השיווק, הציבור בארץ מקבל את הסחורה הגרועה יותר, שכן הרשתות קונות בכוונה פרי ישן, אז הן יכולות להוריד את החקלאי על הברכיים, לשלם לו רק את מחיר העלויות שלו או פחות מזה, לצרכן הן מוכרות בעלות מוגזמת ואת פער התיווך הן משלשלות לכיסן. או קונות איתו חברת טיסה.

אחרי רכישת ישראייר: רמי לוי מדבר – ומכוון הכי גבוה שאפשר • לכתבה המלאה של @NoganNir >> https://t.co/eq7M3s3wDI pic.twitter.com/o83VmolXnC

— חדשות 13 (@newsisrael13) January 19, 2021

4

חקלאים בישראל משתדלים לשלוח את הסחורה שלהם לייצוא. לא כולם יכולים, אבל אלו שמצליחים מקבלים על יצוא מחיר הולם תמורת סחורה יפה וטובה. כתוצאה באירופה מוכרים את הסחורה הישראלית האיכותית של החקלאי הישראלי במחיר סביר. החקלאי מרוויח וגם הצרכן.

הרשתות קונות בכוונה פרי ישן כדי להוריד את החקלאי על הברכיים, לשלם לו רק עלויות ולמכור בעלות מוגזמת. את פער התיווך הן משלשלות לכיסן. או קונות איתו חברת טיסה

לחקלאים יש מכסות יצור. אם הם מייצרים מעבר למכסה הם מקבלים קנס, או נאלצים בכאב לב נורא לגרוס ולהשמיד את הסחורה שטרחו, גידלו והשקו בזעת אפם. המטרה של המכסות היא שלא יהיה גורם אחד שישתלט על השוק ויהיה למונופול. המטרה היתה לשמור על תחרות שתאפשר לשמור על פרנסת החקלאים הקטנים ועל מכירת סחורה במחיר סביר לצרכנים.

5

אבל מאז הגיעו טייקוני המסחר, אלה שעשו את הפעולה הזו הפכו למונופולים, ביטלו את התחרות, מייבשים ומתעללים בחקלאים הקטנים. כתוצאה מכך יותר ויותר חקלאים סוגרים ומוכרים את המשקים, או הופכים אותם לשטחי מחסנים.

6

פעם היה ערך ליצור "כחול-לבן", כי הערך הזה אפשר פרנסה לאזרחים, יצר סולידריות, גאווה מקומית ועוד כמה ערכים כאלו שהיום הם הפכו לנלעגים. היום כל מוצר מיובא הפך לאטרקציה, ומוצר מקומי, גם כשהוא באיכות מעולה, זוכה לזלזול. אף שמכל העולם באים לקנות מוצרים ישראלים – לישראלים זה לא מספיק טוב. היום אפילו צה"ל מעדיף לקנות תוצרת זרה ולא ישראלית.

7

כי על מוצרי חקלאות ישראלים ניתן לפקח. אפשר לדעת מה טיב המים שהושקו בהם, כמה ואיזה דשנים שמו בהם, אם בכלל. שלא ריססו בחומרים מסוכנים ואורגני הוא אכן אורגני, כיצד ארזו אותם, ותוך כמה זמן הגיעו למדף (אם לא מסתירים את הנתון הזה), מה אכלו הפרות או העופות, כמה אנטיביוטיקה או תרופות אחרות קיבלו, איזה מים שתו ועוד. ועל מוצרי יבוא – לך דע מאיפה הגיעו, איך גודלו, כמה זמן שהו בקרור ואיזו דרך עברו?

לחקלאים יש מכסות יצור. מעבר להן הם מקבלים קנס, או נאלצים בכאב לב נורא לגרוס ולהשמיד את הסחורה שטרחו, גידלו והשקו בזעת אפם. המכסות נועדו למניעת השתלטות מונופוליסטית. אבל אז הגיעו טייקוני המסחר

8

כי פרי או ירק טרי מקומי תמיד יותר בריא טעים וטוב מאשר מיובא. התפוחים המיובאים שאתם קונים בחלק מהרשתות נשמרו בקירור כמה חודשים, הערכים התזונתיים שלהם התנדפו מזמן. צאו לשדה קטפו פרי ותראו שהטעם שלו שונה לחלוטין. את התירס אפשר לאכול טרי מבלי לבשל, לאבוקדו טעם אגוזי, פרי הדר מלא ניחוח והתמר נוטף עסיס. זה לא דימוי, זו המציאות.

10

לאחר תקופת ניסיון קצרה בעבר בה קנינו באחת הרשתות, החלטנו להדיר רגלינו, כי חלק מהסחורה הטריה היה רקוב ומקולקל (ירקות, פירות עוף ובשר בקר). ומה שלא היה מקולקל יובא. רק הפתק הקטן על הפרי, העוקץ החסר לעגבנייה, או הפרח הצהוב שלא היה למלפפונים חשף שמקורם בארץ אחרת. כי המוצרים העמידים היו ממש לא זולים. ובעיקר כי היתה זו חווית קניה קולנית, צפופה, גסה ומלוכלכת שאינה מכבדת את הצרכנים, העובדים והספקים.

אל תשלו את עצמכם שמחירי המזון, הפירות, הירקות והבשרים ירדו. גם כאשר יפתחו את השוק ליבוא המחירים לא ירדו, כי את המחירים מעלים פערי התיווך ולא החקלאים.

החלטנו להדיר רגלינו, כי חלק מהסחורה הטריה היה רקוב ומקולקל (ירקות, פירות עוף ובשר בקר), והיתר יובא. רק הפתק הקטן, העוקץ החסר לעגבנייה, או הפרח הצהוב שלא היה למלפפונים חשף שמקורם בארץ אחרת

יש עוד נימוקים, לא בכדי בכל העולם נאבקים לשמור על החקלאות, ורק במדינת המונופולים אין תחרות. החזק מתחזק והחלש נחלש, כי לחזקים יש תיאבון הרבה יותר גדול מאשר לציבור. חיסול החקלאות יהיה בכיה לדורות וכל מה שיישאר הן האזהרות וההתרעות.

ד"ר אורית יעל (Orit Yaal) חוקרת היסטוריה חברתית ומגדרית. היא משתמשת בתקשורת ההמונים של התקופה כמקור להבנת החברות הנחקרות. להנאתה לומדת כל החיים, לפרנסתה מרצה במכללה אקדמית כנרת, לשלמות נפשה מרצה אקטיביסטית במסגרות אזרחיות (פורום מיכל סלה, מכינות קד"צ), פובליציסטית בעיתונות החופשית ונואמת בכיכרות. בחייה הפרטיים קיבוצניקית, פמיניסטית נשואה ואם לארבעה. מאמינה בשוויון חברתי, כלכלי ופוליטי, כי רוב בני האדם טובים צריך רק ללתת להם את הכלים להראות את הטוב הזה.