קולות בחברה החרדית לפתע קוראים להפרדת דת ומדינה

ממשלת בנט-לפיד, מזהירים פוליטיקאים חרדים, "הורסת" ו"משחיתה" את הצביון היהודי של מדינת ישראל ● הפרדה, אומרים אחדים, היא אולי בלתי נמנעת ● פרשנות

חרדי נושא תעודת כשרות. אילוסטרציה (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
הדס פרוש/פלאש90
חרדי נושא תעודת כשרות. אילוסטרציה

מזה כחודשיים מנהלות המפלגות החרדיות ש"ס ויהדות התורה מסע ההכפשות נגד הממשלה. לא נותר כמעט כינוי בלקסיקון החרדי שלא הופנה כלפי ראש הממשלה נפתלי בנט, שר החוץ יאיר לפיד, השר לשירותי דת מתן כהנא ואחרים.

רבים מדברי ההשמצה כוונו להצעות הממשלה לערוך רפורמות במנגנוני הדת הגדולים, בפרט השגחת הכשרות והגיור, אולם הם לא נעצרו שם; יו"ר יהדות התורה משה גפני כינה השבוע את בנט "רוצח" של אזרחים שמתו לאחרונה מנגיף הקורונה.

ב-8 ביוני, במסיבת עיתונאים שנערכה לקראת ישיבת "חירום" של הסיעות החרדיות, גפני מצא קללה יהודית עתיקה, "שם רשעים ירקב", לכוון לבנט ולפיד. השבוע הוא כינה את כהנא "אנטיוכוס" מעל דוכן הכנסת.

ביוני, יו"ר ש"ס אריה דרעי הזהיר כי "הממשלה בראשות בנט תחריב את השבת הקדושה, את הגיור, את הרבנות הראשית, הכשרות, והכי חמור, תקרע לחתיכות את עם ישראל". מוקדם יותר החודש, הוא הסביר שרפורמות הכשרות של כהנא נועדו לזרוע "הרס והשחתה".

"חתיכת אפס", "עוכרי ישראל", "תוריד את הכיפה" – ההאשמות הגיעו במהרה ובקצף, כמעט בכל דיון בכנסת ובכל ריאיון טלוויזיוני עם חבר כנסת חרדי.

יעקב ליצמן ומשה גפני במליאת הכנסת בזמן שהשר לשירותי דת מתן כהנא נואם על הדוכן, 26 ביולי 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יעקב ליצמן ומשה גפני במליאת הכנסת בזמן שהשר לשירותי דת מתן כהנא נואם על הדוכן, 26 ביולי 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

וזו לא רק ההנהגה הפוליטית. לכל סיעה חרדית יש מועצת רבנים שאחראית ברמת העיקרון לקביעת המדיניות הכוללת של המפלגה. אותם רבנים הצטרפו גם הם להכפשות. ביום שלישי שעבר, ח"כ אוריאל בוסו מש"ס עלה אל דוכן הכנסת כדי להקריא מכתב פומבי מאת הרב החרדי הספרדי הבולט בארץ, שלום כהן בן ה-89, ראש ישיבת פורת יוסף בירושלים ונשיא מועצת חכמי התורה של ש"ס.

בעברית מעט ארכאית שמשמשת רבנים חרדים לקריאותיהם למאמיניהם לעשיית תשובה, שטח כהן את הנרטיב של ש"ס בנוגע לרפורמות החדשות.

"היות ובאחרונה בעוה"ר [בעוונותינו הרבים] קמו אינשי דלא מעלי והרימו יד בתורת משה בהרס כל חומות הדת בארץ ישראל", פתח כהן, "והכריזו מלחמה בקב"ה ובתורתו ומבקשים להחריב ולהרוס את יסודות הדת בכל דבר שבקדושה להביא מכשול ותקלות חמורות בעם ישראל, ומאיימים בשינויים במערך הגיור רח"ל [רחמנא ליצלן] והחרבת מערכת הכשרות מהנהוג מקדמת דנא.

"על כן אני קורא לכל רבני הערים ולכל הדיינים בכל אתר וכן לרבנים שיח' [שיחיו] חברי מועצת הרבנות הראשית להתנגד בכל תוקף לכל שינוי כלשהו במערכת הכשרות והגיורים, ואין לשתף עמם פעולה כלל ועיקר, ועליכם לעמוד איתנים כחומה בצורה כנגד רפורמות שונות ומשונות אשר יגרמו להרס וחורבן היהדות בא"י".

רב חכם שלום כהן, 2019
רב חכם שלום כהן, 2019

מצופפים שורות

באיזו מידה של רצינות אנחנו צריכים להתייחס לרטוריקה הזאת? האם זה רק משחק פוליטי, דרך עבור הפוליטיקאים החרדים להעמיד פנים שהם אינם רוצים להיות חלק מממשלה אשר, לפחות לעת עתה, אינה מעוניינת כי יצטרפו אליה וכך יטרפדו את הרפורמות הדתיות?

אחרי הכול, כמה זמן יכול הציבור החרדי לסבול את הישארותן של המפלגות שלו מחוץ לממשלה כאשר חלק כה גדול ממוסדותיו ומאורח החיים שלו תלוי במימון המדינה?

או שמא הפוליטיקאים החרדים מבטאים את דעותיהם הכנות על הרפורמטורים החדשים ועל הרפורמות שלהם?

הרטוריקה אולי נראית מוגזמת למשקיפים מן החוץ – האם הם באמת מאמינים שביטול המונופול על השגחת הכשרות של הרבנות הראשית לטובת מערכת של חברות השגחה מתחרות, שתפעל תחת רגולציה כבדה ועם סטנדרטים שתקבע אותה רבנות, פירושו "הרס וחורבן" של היהדות? ובכל זאת, ייתכן כי היא משקפת חרדות ממשיות סביב השינויים המפליגים שיוזמת קואליציית בנט-לפיד החדשה.

אריה דרעי בהתקפה חריפה על נפתלי בנט במסיבת עיתונאים בכנסת, 8 ביוני 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
אריה דרעי בהתקפה חריפה על נפתלי בנט במסיבת עיתונאים בכנסת, 8 ביוני 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

נראה שיש כאן קצת משני הדברים: שטף הגינויים הבלתי פוסק משקף הן את דעותיו הכנות של הרחוב החרדי והן את החישובים הפוליטיים הטקטיים של המפלגות.

עם זאת, לפאניקה המוסרית שהם מנסים לזרוע יש גם מטרה פרוזאית יותר. המוסדות שמתוכננים להתהפך על ראשם בשפע הרפורמות החדשות הם מקורות הכנסה והשפעה אדירה עבור ההנהגה החרדית ומנגנוניה המפלגתיים, שמהם מגיעים רוב המשגיחים, הדיינים והעסקנים של אותם מוסדות.

בהתעקשותם כי מדובר במלחמה על נשמתה של ישראל הם מקווים לצופף את השורות בתוך המוסדות – רבני ערים, מועצות דתיות, משגיחי כשרות, דייני גיור – כדי להאט ואולי אף לסכל את התקדמות הרפורמות.

בהתעקשותם כי מדובר במלחמה על נשמתה של ישראל הם מקווים לצופף את השורות בתוך המוסדות – רבני ערים, מועצות דתיות, משגיחי כשרות, דייני גיור – כדי להאט ואולי אף לסכל את התקדמות הרפורמות

אבל ישנו חיסרון לכל ההתלהמות והאזהרות החריפות האלה לגבי חורבנה ההולך וקרב של ישראל: מנהיגים ואישי ציבור רבים במגזר החרדי מתחילים להאמין להן ולהגיב בדרכים בלתי צפויות.

הנשיא ראובן ריבלין עם 24 הדיינים שהושבעו בבית הנשיא, 15 באוקטובר 2018 (צילום: קובי גדעון/לע"מ)
הנשיא ראובן ריבלין עם 24 הדיינים שהושבעו בבית הנשיא, 15 באוקטובר 2018 (צילום: קובי גדעון/לע"מ)

ביום חמישי בבוקר פורסם טור מפתיע ב"משפחה", השבועון החרדי הנקרא ביותר בארץ. הטור, שחתום עליו המשנה לראש עיריית ירושלים, חיים כהן, איש ש"ס ותיק, נושא את הכותרת הבוטה: "יחסי דת ומדינה: האם הגיעה השעה להיפרד?"

בהינתן הרפורמות החדשות של הממשלה, טוען כהן, והירידה שתחול בעקבותיה בשליטת החרדים על הסטנדרטים הדתיים, אולי הגיע הזמן לשקול לפרק את כל מערכת הכפייה של יחסי הדת והמדינה.

בהינתן הרפורמות החדשות של הממשלה, טוען כהן, והירידה שתחול בעקבותיה בשליטת החרדים על הסטנדרטים הדתיים, אולי הגיע הזמן לשקול לפרק את כל מערכת הכפייה של יחסי הדת והמדינה

טור יחיד מאת פוליטיקאי חרדי יחיד איננו הנקודה. התגובות לפרסומו הן שמעידות על אי-שקט בציבור החרדי לנוכח הדרישה החרדית לשלוט בחיי הדת של המדינה.

הטור נכתב על ידי איש פנים מוחלט, נציג ש"ס במועצת עיריית ירושלים; הוא פורסם בהבלטה בשבועון חרדי פופולרי וזכה לשיתופים רבים במדיה החברתית החרדית; והוא ביסס את הצעתו הרדיקלית על דעתו של אחד מגדולי מנהיגיה הרוחניים של המגזר החרדי בעשורים האחרונים.

ראש ש״ס אריה דרעי וראש יהדות התורה יעקב ליצמן (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
ראש ש״ס אריה דרעי וראש יהדות התורה יעקב ליצמן (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

משה וייסברג, עורך באתר החדשות החרדי הפופולרי "בחדרי חרדים", שלחשבון הטוויטר שלו יש יותר מ-33 אלף עוקבים, שיתף את הטור כולו וכתב כי הוא "מעניין".

במילים אחרות, לא מדובר במהלך של פעילי ליברליזציה מהשוליים של החברה החרדית, אלא בשיח שמתעורר בזרם המרכזי, ושמבקש לדון ברצינות ברעיון שצריך להפריד, לראשונה, את הדת מהמדינה בישראל.

"לא תהיה ברירה"

הטיעון של כהן מתחיל בפסיקות בג"ץ מאמצע שנות ה-2000, שקבעו כי על מדינת ישראל להכיר בגיור רפורמי שנערך בחו"ל לצורך עלייה.

הפוליטיקאים החרדים של אותו הזמן פנו לחכם החרדי הבולט דאז, מנהיג הציבור הליטאי הרב יוסף שלום אלישיב, שהיה אז בשנות ה-90 לחייו.

פוסק הדור הרב יוסף שלמה אלישיב, 2009 (צילום: מתניה טאוסיג/פלאש90)
פוסק הדור הרב יוסף שלמה אלישיב, 2009 (צילום: מתניה טאוסיג/פלאש90)

הם הציגו כמה הצעות לתגובה לשיקולו של אלישיב, בכללן, לפי כהן, הרעיון הרדיקלי שהמפלגות החרדיות יתמכו בהפרדה רשמית בין דת ומדינה – ניסיון להציל את המוסדות הדתיים מכוח הכפייה של אלה החילוניים, כפי שבא לידי ביטוי בפסק הדין של בג"ץ, שלפיו פסיקת הרבנות לא תהווה סטנדרט עבור המדינה בקביעת זכאות לעלייה.

תגובתו של אלישיב הבהירה את הנקודה, כותב כהן: הוא המליץ להמשיך לשמור על מנגנוני הדת המדינתיים הקיימים ולפעול במסגרתם, אך הוסיף (בניסוחו של כהן) כי "עוד יגיע הזמן שלא תהיה לנו ברירה אלא ללכת על הכיוון הזה".

כעת, כאשר הממשלה החדשה פועלת לשחרור אחיזת החנק של המפלגות החרדיות ממינוי הדיינים ולהחלפת מונופול הרבנות הראשית על השגחת כשרות בחברות פרטיות, הסוגיה שבה ועולה.

"המצב כיום הוא שאין לנו שום יכולת למנוע מבעיות של גיור בעייתי ופסולי חיתון להיכנס לתוך המערכת", כותב כהן. "אין לנו דרך לנטר ולדעת מי עבר גיור כהלכה ומי לא; מי נישא כדת משה וישראל ומי לא".

"המצב כיום הוא שאין לנו שום יכולת למנוע מבעיות של גיור בעייתי ופסולי חיתון להיכנס לתוך המערכת", כותב כהן. "אין לנו דרך לנטר ולדעת מי עבר גיור כהלכה ומי לא; מי נישא כדת משה וישראל ומי לא"

לשימור הכפייה של מוסדות הדת יש מחיר גבוה עבור הציבור החרדי, הוא מציין.

"אנחנו נתפסים כפטרונים וככופים על הציבור את דעתנו, בזמן שבאמת אין דעתנו נוחה מהמצב הקיים, וגרוע מכך: המוסדות ההלכתיים כפופים במידה מסוימת למערכת המדינה החילונית. כיום, בתי הדין הרבניים נאלצים לכלול במערך השיקולים את האפשרות שכנגד הפסיקה שלהם תוגש עתירה לבג"ץ".

בית הדין הרבני בירושלים, 2008 (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)
בית הדין הרבני בירושלים, 2008 (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)

השאלה הזו אינה חדשה, אבל הרפורמות שמציעה הממשלה החדשה אינן מאפשרות עוד להתעלם ממנה: "הממשלה הנוכחית סימנה לעצמה כמטרה להרוס את הרבנות הראשית ולהחריב את כל מה שניתן להחריב ביחסי דת ומדינה", כותב כהן.

התשובה: הפרדה.

"במצב שבו המערכות יהיו נפרדות, למדינה לא תהיה שום אמירה בנושאים הלכתיים. מי שמעוניין במסלול גיור מוכר על פי ההלכה יהיה צריך לפנות למערכות שהציבור המחויב להלכה מכיר בה, ועם מי שלא – לא תהיה לנו כל התנגשות; המדינה לא תוכל לבטל פסקי דין של בתי הדין כפי שהיא יכולה לעשות היום… ואנחנו לא נצטרך להיתפס כפטרנליסטיים".

יום ההפרדה, אמר אלישיב, בוא יבוא באופן בלתי נמנע. עבור כהן, ייתכן כי הוא כבר בא.

"ההחלטה היכן נמצא קו פרשת המים ומתי הגיע הזמן לחשב מסלול מחדש מסורה אך ורק בידיהם של גדולי ישראל, אך ככל שהיכולת שלנו לשמור על הקיים תיפגע, נראה שההצעה הזו תצטרך לחזור ולעלות על פתחם".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
‏20.9.2021 11:09 המחשבה שהחרדים הם שייזמו ויגרמו להפרדת הדת מהמדינה – היא רעיון הבל. החברה החרדית מחוברת לעטיניה של מדינת ישראל, ומקבלת מהם מיליארדי שקלים מדי שנה. אין סיכוי שיוותרו על ... המשך קריאה

‏20.9.2021 11:09
המחשבה שהחרדים הם שייזמו ויגרמו להפרדת הדת מהמדינה – היא רעיון הבל. החברה החרדית מחוברת לעטיניה של מדינת ישראל, ומקבלת מהם מיליארדי שקלים מדי שנה. אין סיכוי שיוותרו על כך. רק הכוח הפוליטי של המפלגות החרדיות – מאפשר לחרדים להוציא מהמדינה תקציבים גדולים כאלה, שמהווים מיטען כבד על כלכלת ישראל, והכלכלנים מנבאים שבעתיד, כאשר החרדים יהיו 30% מהרוכלוסיה (היום הם 10.1% מהאוכלוסיה) – צפויה התמוטטות של כלכלת ישראל, אלא אם יחליטו החרדים ללמד את לימודי הליבה, ללמוד את מקצועות החול, ולהצטרף למעגל העבודה, הגברים, באחוזים ניכרים, יותר מ-53% כיום.
המדינה מספקת היום לחרדים: תמיכה לגברים ב'כוללים', קיצבת ילדים למשפחות הגדולת, חינוך במערכת החינוך החרדי, שירותי בריאות, דיור, כבישים לישוביהם, תמיכה בבתי הכנסת, במועצות הדתיות, ובמפעלי 'ההחזרה התשובה', במערכת הכשרות, שיש בה שחיתות וחוסר כשרות, בהוצאות של החקלאים על מעשר, עורלה, שנת שמיטה, וסתם מוצרים שנפסלים באופן שרירותי – כל זה תמורת התרומה הדלה שלהם לכלכלת ישראל, ובמיוחד של הגברים שלא למדו לימודי ליבה ומתפרנסים מעבודות שאינן תורמות לכלכלה.
ואינני יכול להימנע מלהזכיר את הפרשה הנוראה של מסורבות בגט, שאלפי נשים בישראל סובלות סבל עצום משום שהגט תלוי רק ברצונו הטוב של הבעל, בשעה שהוא זועם עליה משום שהפסיקה לאהוב אותו – גם היא מתאפשרת רק בגלל השליטה של החרדים בפוליטיקה הישראלית.

עוד 1,241 מילים ו-2 תגובות
סגירה