שלושת הקולנוענים הישראלים שהוחזקו בניגריה מצטלמים במטוס אחרי שחרורם, 28 ביולי 2021 (צילום: באדיבות המצולמים)
באדיבות המצולמים

"לא ידענו אם יוציאו אותנו להורג"

הם טסו לצלם דוקו על שבט יהודי בניגריה ● אבל החיים בסרט של שלושת הישראלים הסתבכו, והפכו למציאות אפלה ● ברשתות החברתיות הופץ מידע שהם סוכני מוסד, הם הושלכו לתא כלא מצחין עם טרוריסטים ולא ידעו מתי הסיוט יסתיים ● "נסענו כדי לספר סיפור, ולמרבה הצער הפכנו לסיפור עצמו", הם אומרים רגע אחרי השחרור

שלושה קולנוענים ישראלים טסו לניגריה בחודש שעבר כדי לצלם סרט תיעודי על יהודי שבט האיגבו בחלק הדרום-מזרחי של המדינה האפריקאית. בתוך כמה ימים הם מצאו את עצמם כלואים בתא אפל מצחין משתן.

למה שפרויקט תרבותי יגרור תקרית בינלאומית ומעצר בידי שוטרים ניגרים רעולי פנים? רודי רוכמן, פעיל פרו-ישראלי עם כמעט 95 אלף עוקבים באינסטגרם, הקולנוען אנדרו נועם לייבמן והעיתונאי הצרפתי-ישראלי דויד בן נעים נעצרו על ידי הסוכנות לביטחון פנים של ניגריה ב-9 ביולי.

השלושה צילמו את "מעולם לא היינו אבודים", סרט תיעודי שבוחן את הקהילות היהודיות במדינות אפריקאיות ביניהן קניה, מדגסקר, אוגנדה, טנזניה, זימבבואה וניגריה.

אישה משבט האיגבו ובנה (צילום: Shai Afsai/Times of Israel)
אישה משבט האיגבו ובנה (צילום: Shai Afsai/Times of Israel)

"מטרת הסרט היא לספר את הסיפורים, את המאבקים ואת השאיפות של קהילות יהודיות לא נודעות מסביב לעולם", אומר רוכמן. אבל במקום להמשיך לצלם, סוכנים של שירותי מחלקת המדינה הניגרית עצרו את השלושה בחשד שבאו במגע עם בדלנים מחבל ביאפרה.

הקשר היהודי

שבט האיגבו הוא קבוצה אתנית של כ-30 מיליון איש בדרום-מזרח ניגריה. חלק מבני האיגבו טוענים לשורשים יהודיים מזה מאות שנים.

המקור הקדום ביותר שבו ניתן לאתר את הטענה הזו הוא האוטוביוגרפיה רבת המכר מ-1789, סיפור חייו המעניין של אולאודה אקווינו – או גוסטבוס ואסה האפריקאי – שבה עבד משוחרר מצאצאי האיגבו מצביע על קווי הדמיון הרבים בין מנהגי האיגבו והיהדות, בכלל זאת ברית מילה, קורבן בעלי חיים וטקסי טהרה.

אולאודה אקווינו – או גוסטבוס ואסה
אולאודה אקווינו – או גוסטבוס ואסה

אקווינו גם הציג – בצורה לא מאוד מדויקת – את המחקר המקראי בן זמנו, שטען לשורשים יהודיים בקרב בני האיגבו.

בניגריה צצו כמה תנועות יהודיות, כמו במדינות אחרות באפריקה שמדרום לסהרה. אחדות מהתנועות האלה טוענות כי מוצאן מבני ישראל ומאמצות פרטי לבוש יהודיים מסוימים, בעודן משמרות את אמונותיהן הנוצריות. מיעוט קטן מבני האיגבו נמצא בתהליך למידה של הזרם המרכזי ביהדות ומתאים את אמונותיו ומנהגיו למנהגי היהדות המקובלים.

אבל כמו במקרים של דתות אחרות בניגריה, הטענות לשורשים יהודיים החלו להיקשר בנושאים פוליטיים טעונים.

התנועה הבדלנית, העם הילידי של ביאפרה, שהוקמה ב-2012 על ידי נאמדי קאנו, חותרת להקים מדינה עצמאית בדרום-מזרח ניגריה, שם שרדה הרפובליקה של ביאפרה במשך שלוש שנים במהלך מלחמת האזרחים שהתחוללה בניגריה בשנים 1970-1967. תנועת העם הילידי של ביאפרה הוגדרה על ידי ניגריה כארגון טרור.

קאנו טוען כי בני האיגבו הם שבט ישראלי אבוד, וכי משימתו היא להנהיג אותם אל הארץ המובטחת ביאפרה. לבוש וסמלים יהודיים הם עניין מהותי אצלו. לאחר ששוחרר ממעצר ב-2017, כתב הערבות שלו נחתם בידי אדם שכינה את עצמו כהן יהודי עליון, עמנו-אל שלום אוקה-בן מאדו. במהלך השימוע, השופט שאל לאיזו דת משתייך קאנו. "אדוני, אני מאמין ביהדות", השיב קאנו.

קאנו טוען כי בני האיגבו הם שבט ישראלי אבוד, וכי משימתו היא להנהיג אותם אל הארץ המובטחת ביאפרה. לבוש וסמלים יהודיים הם עניין מהותי אצלו

כעבור שנה, שבמהלכה לא נראה במדינה, קאנו סיפר שהיה בישראל, לאחר שעמיתיו פרסמו סרטון שלו מתפלל בכותל המערבי כשהוא עוטה כיפה וטלית. "אני חייב את ההישרדות שלי למדינת ישראל", אמר והתייחס למוסד, אבל מבלי לציין איזו תמיכה בדיוק קיבל. קאנו נעצר על ידי האינטרפול בצ'כיה ביוני 2021.

צילום מסך מווידאו שצולם ב-19 באוקטובר 2019, המציג לכאורה את נאמדי קאנו מתפלל בכותל המערבי (צילום: טוויטר)
צילום מסך מווידאו שצולם ב-19 באוקטובר 2019, המציג לכאורה את נאמדי קאנו מתפלל בכותל המערבי (צילום: טוויטר)

יוזמת אחוות היהדות המייצגת את הקהילות הניגריות שמבקשות לאמץ את מנהגי היהדות המרכזית ולזכות לקבלה על ידי קהילות ומוסדות יהודיים מסביב לעולם, סבורה כי טענותיהם של חברי תנועת העם הילידי של ביאפרה באשר ליהדותם מסכנות אותם ומערבות את היהודים בסכסוך מקומי.

"היהודים הם לא מטיפי דת, היהודים לא חותרים להמיר את דתם של אנשים, אבל בעקבות הפעילות של קאנו, אלפים נכנסים לבתי הכנסת שלנו כשהם מחזיקים במידע שגוי", אמר נשיא יוזמת אחוות היהדות ארתור רג'יס אודידיקה ליומון הניגרי Vanguard.

"היהודים הם לא מטיפי דת, היהודים לא חותרים להמיר את דתם של אנשים, אבל בעקבות הפעילות של קאנו, אלפים נכנסים לבתי הכנסת שלנו בגלל מידע שגוי"

"האנשים האלה רואים את היהדות כדת מיליטנטית, מלחמת דת, אבל היהדות היא דת שמלמדת אהבה ושלום, לכן הברכה שלנו זה לזה ביהדות היא שלום".

"הם נאלצים להתמודד כל הזמן עם הטענות של חברי תנועת העם הילידי, שמקשרים בין היהדות שלהם לביאפרה", אומר מקור דיפלומטי בניגריה. במדינה כמו ניגריה, הקישור הזה יכול להיות מסוכן.

רודי רוכמן מדברים עם צעירים יהודים משבט האיגבו, יולי 2021 (צילום: באדיבות רודי רוכמן)
רודי רוכמן מדברים עם צעירים יהודים משבט האיגבו, יולי 2021 (צילום: באדיבות רודי רוכמן)

ניגריה היא מדינה דתית מאוד, והמקומיים עוקבים באדיקות אחרי המנהיגים הדתיים. לאוונגליסטים ולאימאמים מסיתים בניגריה יש כוח להצית אלימות, אבל לאנשי דת יש גם תפקיד מרכזי בבניית קהילות המנהלות יחסי שלום.

"דת ופוליטיקה שלובות זו בזו במדינה הזאת", אומר המקור הדיפלומטי. "תושבי ניגריה יודעים היטב שהדת משמשת מדינות אחרות כאבן בוחן לביקורת כלפי ניגריה בענייני זכויות אדם".

"דת ופוליטיקה שלובות זו בזו במדינה הזאת. תושבי ניגריה יודעים היטב שהדת משמשת מדינות אחרות כאבן בוחן לביקורת כלפי ניגריה בענייני זכויות אדם"

תחת נשיאותו של מוחמדו בוהארי המוסלמי, נוצרים רבים פונים לקבוצות נוצריות ברחבי העולם בטענות לרצח עם. אולם אף על פי שהנוצרים ללא ספק מעורבים בתקריות אלימות, שפורצות בדרך כלל בעקבות מתיחויות בין רועי צאן וחקלאים, פעילות פלילית וסכסוכים על רקע אתני – ולא דתי.

חמושים ברובי תבור

שלושת הקולנוענים הישראלים גילו על בשרם עד כמה הזירה הדתית בניגריה רגישה ומורכבת. הם תכננו לשהות במדינה ולצלם את הפרק על יהודי האיגבו במשך 13 ימים, אבל התוכניות קיבלו טוויסט בלתי צפוי.

הקולנוענים מראיינים יהודי משבט האיגבו, יולי 2021
הקולנוענים מראיינים יהודי משבט האיגבו, יולי 2021

"היינו בקשר רק עם הקהילות היהודיות באופן מלא, אלה שמקיימות את מצוות הדת", אומר רוכמן. הם שוחחו עם אנשי קשר שביקרו שם בעבר והיו מודעים למורכבות המצב.  "היינו מודעים לכך שהיסטורית, הייתה תנועה של בני האיגבו בשנות ה-60 שרצו להתבדל מניגריה, ושעדיין קיים רצון להתבדלות בקרב כמה קהילות", אומר רוכמן.

ביום שישי בבוקר, ה-9 ביולי, שלושת הקולנוענים היו בבית כנסת של קהילת האיגבו והכינו את הציוד ליום צילומים. סביבם, בני הקהילה התכוננו לסוף שבוע של שבת נוער. ספר תורה שהשלושה הביאו לקהילה מישראל כבר הוכנס לארון, לפני הטקס המתוכנן של הענקת ספר התורה לקהילה.

בשעה 07:30, 15 דקות לפני שהשלושה תכננו להתחיל את יום הצילומים, העוזר המקומי שלהם קרא להם ואמר שהמשטרה מחכה להם למטה, ושעליהם לרדת עם מכשירי הטלפון ועם הדרכונים.  הקולנוענים שיערו מה השוטרים עושים שם. יום קודם, פעילים ניגריים פרסמו ברשתות החברתיות פוסטים שטענו כי השלושה הם סוכנים ישראלים שבאו להביע את תמיכתה של ירושלים בבדלנים הביאפרים.

בשעה 07:30, 15 דקות לפני שהשלושה תכננו להתחיל את הצילומים, עוזר מקומי קרא להם ואמר שהמשטרה מחכה להם למטה, ושעליהם לרדת עם מכשירי הטלפון ועם הדרכונים

כשהשלושה ירדו במדרגות הם מצאו את עצמם עומדים לפני 15 סוכנים של מחלקת המדינה, שאחזו ברובי תבור מתוצרת ישראל. הסוכנים אמרו להם שהם מוזמנים לשיחה זריזה עם המפקד שלהם, ואחריה יוחזרו לבית הכנסת. "הם לא רצו לעצור אותנו באופן רשמי, כי אז הם היו צריכים לספק לנו זכויות מסוימות, כמו שיחת טלפון ועורך דין", מסביר רוכמן.

הקולנוענים מראיינים יהודי משבט האיגבו, יולי 2021
הקולנוענים מראיינים יהודי משבט האיגבו, יולי 2021

השוטרים החרימו את מכשירי הטלפון ואת הדרכונים שלהם והכניסו כל אחד מהם לניידת נפרדת. השיחה הראשונה שלהם עם מפקד התחנה הייתה ידידותית למדי. הם הסבירו שאין להם שום מניעים פוליטיים ושהם רק מצלמים סרט תיעודי על יהודי האיגבו. מפקד התחנה אפילו הבטיח להם שהם יוחזרו לבית הכנסת כדי לעזור בהכנות לשבת, ושהשיחה איתם תחודש ביום ראשון.

אבל עם חלוף השעות נהיה ברור יותר ויותר שהדברים מתקדמים בכיוון שונה מאוד. השלושה נחקרו בנפרד ובתוקפנות. הם הבינו שהם עומדים לבלות את השבת בתא מעצר, וביקשו מעט ענבים וקרקרים כדי לערוך קידוש ולברך על היין והלחם.

למחרת בבוקר הסוהרים העירו אותם וליוו את שלושתם לניידת באיומי נשק. הם נסעו במהירות במשך תשע שעות, עד שהגיעו למטה מחלקת המדינה באבוג'ה, בירת ניגריה, שם, הובטח להם, ימתינו להם צוות דיפלומטי ישראלי והדרכונים שלהם.  זה לא מה קרה: הם אולצו למסור את הנעליים, החגורות והחפצים האישיים ונדחפו אל תוך תא קטן.

"אפשר לזוז שם אולי שלושה או ארבעה צעדים בכל כיוון", משחזר רוכמן. "יש בתא סורגים, הוא חשוך לגמרי. יש בו בקבוקים מלאים בשתן של עצורים קודמים. יש ג'וקים בכל מקום, חשוך, מסריח, אין מיזוג אוויר, אז אתה מזיע, אתה ישן על הרצפה. יש על הקיר כתובות של אנשים שברור שהם בילו שם חודשים. אנשים שכתבו מסרים כאילו הם ידעו שלמחרת הולכים להוציא אותם להורג".

"יש בתא סורגים, הוא חשוך לגמרי. יש בו בקבוקים מלאים בשתן של עצורים קודמים. יש ג'וקים בכל מקום, חשוך, מסריח, אין מיזוג אוויר, אז אתה מזיע, אתה ישן על הרצפה"

שלושת הקולנועים בבית חב"ד אחרי שחרורם בניגריה, 28 ביולי 2021
שלושת הקולנועים בבית חב"ד אחרי שחרורם בניגריה, 28 ביולי 2021

שלושת הישראלים לא התקלחו במשך חמישה או שישה ימים. כשאפשרו להם לבסוף להתרחץ, זה היה באמצעות דלי מעופש מחדר השירותים שאותו הם מילאו במים כדי לשפוך על עצמם.

לאחר שבוע אפשרו להם להיפגש עם נציגים של ישראל ושל ארצות הברית, שדאגו להם לארוחה כשרה אחת ביום ממרכז חב"ד המקומי. מהמנות הדלות שקיבלו הם הקצו שליש כל אחד לאישה יהודייה משבט האיגבו שהוחזקה גם היא במעצר.

בן נעים, אזרח צרפתי שסובל ממחלה אוטואימונית, בילה את הלילות שלאחר השבוע הראשון בבית החולים, והוחזר לחקירות במהלך היום. רוכמן ולייבמן הועברו מאוחר יותר לתא גדול יותר, אבל חלקו אותו עם שני ניגרים שנעצרו באישומי נשק ופעילות טרור.

"היינו על הקצה בכל מובן", אומר רוכמן. "אם הם היו אומרים לנו מההתחלה שנהיה שם עשרים יום זה היה הרבה יותר טוב, כי לפחות היינו סופרים את הימים לאחור. לא הרמנו ידיים. חיפשנו דרכים להשיג נשק, שיהיה לנו משהו למקרה שמישהו יתקוף אותנו, לנסות לפרוץ את המנעול, לנסות למצוא דרך לגנוב טלפון".

"לא הרמנו ידיים. חיפשנו דרכים להשיג נשק, שיהיה לנו משהו למקרה שמישהו יתקוף אותנו, לנסות לפרוץ את המנעול, לנסות למצוא דרך לגנוב טלפון"

רוכמן הצליח להגניב אל התא זוג מספריים קטן מתיק רחצה, לצורך הגנה.

דוד בן-נעים, יותם קריימן, רודי רוכמן ואנדרו לייבמן אחרי שחרור הקולנוענים מהכלא, 28 ביולי 2021 (צילום: שגרירות ישראל בניגריה)
דוד בן-נעים, יותם קריימן, רודי רוכמן ואנדרו לייבמן אחרי שחרור הקולנוענים מהכלא, 28 ביולי 2021 (צילום: שגרירות ישראל בניגריה)

ביום העשירי, שלושת הישראלים ירדו לקומה הראשונה של בית המעצר כדי לאסוף את המנות הכשרות שלהם. כשחלפו על פני מבואת הכניסה, הם החלו לצעוק לעבר המבקרים שהם חפים מפשע ומוחזקים במקום שלא כחוק. הסוהרים גררו אותם משם חזרה אל התאים. השלושה חששו לחייהם במהלך המעצר.

"לא ידענו אם הם יוציאו אותנו להורג", משחזר רוכמן. "לא ידענו אם הם ירעילו את האוכל שלנו".

הרשויות הניגריות שחררו אותם מהכלא ביום שלישי שעבר, ומסרו אותם לחסותה של ארצות הברית. צוות השגרירות האמריקאית לקח אותם לבלות את הלילה במרכז חב"ד המקומי. הדרכונים ומכשירי הטלפון שלהם הוחזרו להם למחרת בלילה, רגע לפני שעלו על טיסה לאיסטנבול.

"הם רצו להאשים אותנו בבגידה ובפעילות מיסיונרית", אומר רוכמן. "הם בפירוש ניסו להשתיק את הפרויקט הזה, ולשדר את המסר שאף אחד לא צריך לתעד את בני האיגבו. נסענו כדי לספר סיפור, ולמרבה הצער הפכנו לסיפור עצמו. זה רק טיפה ממה שבני האיגבו עוברים מדי יום ביומו".

עוד 1,543 מילים
סגירה