הערת מערכת: פוסט זה, המתייחס למגפת הקורונה ואופן הטיפול בה, מתפרסם בזירת הבלוגים של זמן ישראל. אנו מעודדים אנשי מקצוע ומדע לכתוב אודות המגפה ולתרום ידע ועמדה לוויכוח הציבורי המתחולל בעולם כולו באשר לאופן הטיפול במגפה. עם זאת, הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר בלבד.
הציבור בישראל מבולבל ונבוך מול ההתפרצות המחודשת של הקורונה. לציבור אין אמון במערכת ההסברה הממשלתית, והפחד מפני הנגיף משפיע עליו יותר מכל גורם אחר. אנחנו סבורים שאפשר וצריך ללמוד לחיות עם הקורונה וכי לא מדובר בגזירה שלא ניתן להתגבר עליה, ומציעים צעדים ישימים להשגת מטרות אלה.
הציבור בישראל מבולבל ונבוך מול ההתפרצות המחודשת של הקורונה. לציבור אין אמון במערכת ההסברה הממשלתית, והפחד מפני הנגיף משפיע עליו יותר מכל. אנו סבורים שאפשר וצריך ללמוד לחיות עם הקורונה
חשוב לחזור על האמיתות הבסיסיות המאפיינות את המגפה:
- המחלה שגורם הנגיף היתה ונשארה מחלה המסוכנת לקבוצות הגיל שמעל ל-60 ולאנשים עם גורמי סיכון נוספים, אך אינה מסוכנת למרבית האוכלוסיה ובודאי שלא לילדים.
- רוב אוכלוסיית הסיכון בישראל מחוסנת, והחיסון מגן מפני מחלה קשה ומוות, למרות שאיבד מיעילותו במניעת הדבקה.
- רק עלייה משמעותית במספר ו"איכות" החולים הקשים מקורונה יחד עם קריסת מערכת הבריאות יצדיקו הטלת סגר.
- הסברה נכונה פשוטה ואמינה היא מפתח מרכזי וחיוני להתמודדות עם הנגיף .
רק עלייה משמעותית במספר ו"איכות" החולים הקשים מקורונה יחד עם קריסת מערכת הבריאות יצדיקו הטלת סגר. הסברה נכונה פשוטה ואמינה היא מפתח מרכזי וחיוני להתמודדות עם הנגיף
לאור זאת, ולצורך התמודדות טובה יותר עם הנגיף ראוי לשנות מספר מרכיבים בעייתיים במערכת הבריאות בישראל:
- בדיקת האימות לקורונה הנהוגה בישראל ובכל העולם מבוססת על PCR. אך בעוד שבכל העולם מקובל לקבוע את סף החיוביות של הבדיקה על 32-34 מחזורים, בישראל הוחלט להעמידו על 40. החלטה זאת מגדילה משמעותית את שעור החיוביים בקרב הנבדקים ובחלקם הם גם אינם חיוביים (false positive) .
- על פי ארגון הבריאות העולמי חולה מוגדר כחולה קורונה קשה אם רמת ריווי החמצן בדמו היא מתחת ל-90%. בישראל חולה מוגדר כקשה אם ריווי החמצן בדמו פחות מ-94% מה שמגדיל משמעותית את מספר החולים המוגדרים כקשים.
- נושאי נגיף עם תסמינים קליניים מדביקים פי עשרים מנושאי נגיף ללא תסמינים וילדים מדביקים פי כמה פחות ממבוגרים.
- שעור ההדבקה אצל מחוסנים עלה וכמעט שווה לזה הקיים אצל בלתי מחוסנים – הם יכולים להדבק ויכולים להדביק אחרים ולכן אין מקום להמשיך ולהתייחס רק ללא-מחוסנים כמפיצי הנגיף.
השימוש בישראל בקני מידה לא מקובלים לזיהוי הנגיף ולאבחון מחלה קשה "מטים לחומרה" את תמונת המצב הכללית ותורמים במידה משמעותית לפחד ולחששות המוגזמים מן הנגיף.
השימוש בישראל בקני מידה לא מקובלים לזיהוי הנגיף ולאבחון מחלה קשה "מטים לחומרה" את תמונת המצב ותורמים במידה משמעותית לפחד ולחששות המוגזמים
אין טעם בבצוע בדיקות לזהוי הנגיף אצל כלל האנשים ואצל חשודים ללא תסמיני המחלה, שכן הם ממילא אינם אלה שמעבירים את הנגיף במידה עיקרית. בה במידה אין הצדקה לבודד ילדים בחשד להעברה והדבקה של כיתות שלמות. צריך לזכור שחיסון אינו מגן מפני הדבקה, ולכן התו הירוק אינו מגן מפני הדבקה ואינו סגולה שתמנע מן המחוסן להדביק אחרים.
הדבר העיקרי שיש לשנותו הוא תפיסת העבודה השלטת שיש למנוע הדבקה בכל דרך וכמעט בכל מחיר.
ההנחה שניתן לחסום את דרכו של נגיף נשימתי למדינה כלשהי היא מחשבת-שווא נטולת היגיון ביולוגי וחסרת-תכלית, מאחר שהנגיף כבר נכנס ומצוי באוכלוסיה ואין יותר טעם להמשיך במאמצים למנוע את כניסתו. ובודאי כאשר אוכלוסיית הסיכון מוגנת ואין חשש אמיתי ממחלות קשות ומקריסת המערכת.
החשש שהעלייה במספר המאומתים תביא עמה עליה בחולים הקשים ועומס בלתי נסבל על מערכת הבריאות אינו מוצדק בינתיים.
לתפיסה הנוכחית יש גם השלכות נוספות מאוד מטרידות:
- ישראל נחסמה לכניסה ממדינות בהן קיימת רמה גבוהה של הדבקה (אדומות) ויציאת ישראלים לאותן מדינות גם כן חסומה.
- הוקם מערך גדול של בדיקות לגילוי הנגיף ביציאה ובכניסה לישראל, שאינו מסתפק בבדיקה השלילית הנדרשת מכל נוסע לפני עלייתו למטוס וכן מערך שלם של בדיקות לאיתור ובידוד כל נשא נגיף וכל מי שחשוד בהדבקה בישראל, כאשר רק עלות הבדיקות היא כ-10 מיליון שח ליום.
- הפעלת התו הירוק כאמצעי להקטנת הפצת הנגיף מבוססת על הנחה מוטעית, שכן ברור כבר כי החיסון לא מונע הדבקה.
- הפעלת החיסון השלישי במחשבה שבכך יקטן מספר הנשאים, שכן מערכת החיסון של המבוגרים תחוזק ותמנע הדבקה של אותם מחוסנים – לא תוכל לשנות את התמונה הכללית.
צריך לזכור שחיסון אינו מגן מפני הדבקה, ולכן התו הירוק אינו מגן מפני הדבקה ואינו סגולה שתמנע מהמחוסן להדביק אחרים. הדבר העיקרי שיש לשנות הוא תפיסת העבודה השלטת שיש למנוע הדבקה בכל מחיר
את השבי של המערכת בתפיסה מוטעית מובילה אותה קבוצה של מומחים שהובילו את המדינה לסגרים הקודמים. שבי זה מסיט את המאמצים שראוי לעשותם מן המטרות הראויות והישימות, אשר יאפשרו התמודדות סבירה עם המגפה ויאפשרו חזרה לחיים עם הקורונה, וחזרה לשגרת חיים שאפשר לחיות איתה.
הצעדים המתבקשים בעת הזאת הם:
- לפתוח את כל הפעילות המשקית והצבורית ללא הגבלה מלבד חובת עטיית מסיכות בחללים סגורים או במקום התקהלויות.
- להחזיר את מערכת החינוך לתפקוד מלא.
- להעביר את עיקר הנטל של הטיפול בקורונה לקהילה שתדאג לבידוד ביתי של נשאי הנגיף ולניטור הנשאים עם התסמינים ולהבטיח את התקצוב שיאפשר לרפואת הקהילה לעמוד במשימות אלה.
- לפתוח את הגבולות והשמיים לכל מי שרוצה לצאת מן הארץ ולכל מי שרוצה להכנס אליה לאחר שחוסן/ה ולאחר בדיקת שלילית לקורונה.
- לבצע בדיקות לקורונה רק אצל מי שיש לו סימנים קליניים למחלה המחשידה לקורונה.
- להפחית במידה מירבית את הבידוד של מי שנמצא חיובי לקורונה תוך הדגשה ואימוץ צעדי זהירות והגנה על אוכלוסיית סיכון שלא חוסנה.
- לבטל את התו הירוק ו/או ההגבלות על התכנסויות ללא תו חיסון.
- לעודד את החיסון של מי שלא התחסן אך ללא כפייה.
- לערוך מחדש את מערך ההסברה ואת המסרים שלו על מנת שיגיש לצבור מסר ברור ומידע עדכני ובעיקר לא מפחיד.
פרופ' צבי בנטואיץ' הוא רופא, אימונולוג וחוקר. חבר מועצת החירום למשבר הקורונה, פרופ' מן המניין (אמריטוס) ברפואה באוניברסיטה העברית, פרופ' מן המניין נלווה פעיל במיקרוביולוגיה ואימונולוגיה, ראש המרכז למחלות טרופיות ואיידס באוניברסיטת בן גוריון ונשיא עמותת נאלא הפועלת באתיופיה למיגור המחלות הטרופיות המוזנחות. הוא גם חבר הנהלת רופאים לזכויות אדם, והרופא/חוקר הראשון שטיפל באיידס בישראל ומי שהקים את מרכז האיידס הראשון ואת קבוצת המחקר הראשונה לנושא בארץ.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם