יעקב (לוקסי) לוקסנבורג וגלעד אלטשולר, שתיים מהדמויות הדומיננטיות בשוק ההון כיום, יכולים לסכם השקעה מוצלחת מאוד בדניה סיבוס. ענקית התשתיות הזו היא היהלום שנשאר ממה שהיתה אפריקה ישראל, שהתדרדרה להסדר חוב ושאת השליטה בה איבד סופית לב לבייב לפני שנתיים.

לוקסי ואלטשולר קנו את דניה סיבוס בתחילת 2020 מידי מחזיקי האג"ח במחיר מציאה של כמה מאות מיליוני שקלים. שני שועלי השוק הימרו נכון ולמרות שרגע אחרי העסקה העולם נכנס למשבר כלכלי עמוק, דניה סיבוס המשיכה לפעול במלוא הכוח שכן היא פועלת בענף חיוני.

לפני שמונה חודשים, בעלי הבית החדשים הצליחו להביא את החברה להנפקה בבורסה לפי שווי גבוה בהרבה לעומת זה שרכשו אותה. הם גרפו רווח פנטסטי של כ-1.65 מיליארד שקל, שנחלק בין בתי ההשקעות שלהם, לפידות ואלטשולר-שחם, בחלוקה של 80% ו-20%.

לפני שמונה חודשים לוקסי ואלטשולר הביאו את דניה סיבוס להנפקה בבורסה לפי שווי גבוה בהרבה לעומת זה שרכשו אותה. הם גרפו רווח הון פנטסטי של כ-1.65 מיליארד שקל

מאז ההנפקה, מניית דניה סיבוס עלתה ב-25% נוספים, כך שהבעלים הרוויחו עוד קצת על הנייר ויחד איתם גם הציבור שמחזיק במניה.

יעקב (לוקסי) לוקסמברג וגלעד אלטשולר (צילום: סיון פרג', יח"צ, מונטז')

דניה סיבוס הציגה שלשום (ראשון) גם דוחות טובים לרבעון השני, עם עליה של 16% ברווח וצבר הזמנות בהיקף גדול של 11 מיליארד שקל. המנכ"ל רונן גינזבורג אמר בהודעה הנלווית לדוחות, שדניה זוכה לאמון המשקיעים ו"ממשיכה בצמיחתה ובביסוס מעמדה כחברת הבניה והתשתיות המובילה בישראל".

להיות ראשונה זה מחייב

אכן חברה מובילה. אלא שלצד העוצמה בפעילות הבניה למגורים, משרדים, מסחר ותשתיות, דניה סיבוס היא גם שיאנית בתחום פחות מחמיא: מתחילת השנה הנוכחית כבר הוצאו לה 16 צווי בטיחות.

המפקחים של מנהל הבטיחות מצאו אתרים של דניה סיבוס בהם אין גידור תקני, כאלה שבהם מתבצעת עבודה קרובה מדי לקווי מתח גבוה, אתר שבו אין ממונה בטיחות, מעלית לא תקינה, בעיות בדיפון להגנה מפני התמוטטות ואתרים שבהם נמצאו "ליקויים רבים".

בחודש שעבר התקבלה תזכורת כואבת להשלכה הקטלנית של הפרות הבטיחות: פועל נפל ונהרג באתר בניה של דניה סיבוס ברחוב קרליבך בתל אביב, ("מגדל גינדי"). בעקבות כך האתר נסגר ליומיים.

2016 היתה שנה קשה במיוחד, כאשר ארבעה אתרים של דניה סיבוס נסגרו ליומיים עקב תאונות חמורות. הקטלנית שבהן היתה קריסת החניון ברחוב הברזל בתל אביב, שבה נהרגו 6 אנשים. אף שמדובר באחת התאונות הקשות שהיו אי פעם באתר בנייה בישראל, התיק הפלילי נגד דניה סיבוס והמנכ"ל גינזבורג נסגר.

מתחם מגדלי גינדי. בחודש שעבר נפל ונהרג עובד של דניה סיבוס במגדל ברחוב קרליבך (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

ב-2018 רשם הקבלנים ערך שימוע לדניה סיבוס אך לא נקט באמצעים כלשהם כלפי החברה. לשם השוואה, לחלק מהחברות האחרות שהוזמנו לשימועים נשלל או הותלה הרישיון. הצטברות האירועים האלה היתה אמורה לגרום לזעזוע ולמהפך בתחום הבטיחות בחברה.

אם לא זה, אז לפחות רכישתה על ידי בעלי שליטה חדשים שגם הביאו אותה לחלון הראווה של ההנפקה בבורסה כחברת תשתיות שמתיימרת להוביל את התחום. להיות ראשונה זה מחייב, אך השינוי עדיין לא קרה:

מתחילת השנה שעברה (2020) מנהל הבטיחות הוציא לדניה סיבוס 41 צווים על הפרות בטיחות שונות, במטרה להתריע על סכנה לעובדים באתרי הבניה ולציבור.

גם במנהל הבטיחות מכירים בכך שמדובר בכמות גדולה מדי של הפרות שעלולות להוביל לתאונות. הסנקציה יכולה להיות השעייה של החברה מרשימת הקבלנים המוכרים של החשב הכללי במשרד האוצר. החברים ברשימה הזו מקבלים זכות להתמודד על מכרזים ממשלתיים שתורמים חלק נכבד מהכנסות החברה.

חברות התשתיות ובראשן דניה סיבוס מקבלות מהמדינה רישיון להדפיס כסף בפרוייקטים רחבי היקף עם רווחיות גבוהה ועלות שיכולה לצמוח לאורך חיי הפרוייקט. כך שלמדינה יש כוח מיקוח גדול מולן, ואם מישהו במשרדי האוצר והשיכון רוצים לקרוא אותה לסדר, קל מאוד לעשות את זה.

חברות תשתיות מקבלות מהמדינה רישיון להדפיס כסף בפרוייקטים רחבי היקף עם רווחיות גבוהה ועלות שצומחת לאורך חיי הפרוייקט. למדינה יש כוח מיקוח גדול מולן

מנכ"ל דניה סיבוס רונן גינזבורג בדיון בכנסת על קריסת החניון בתל אביב, ספטמבר 2016 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

מנהל הבטיחות אמור להעביר לרשם הקבלנים את שמות החברות שקיבלו צווים על הפרות בטיחות או תאונות קשות. לפי דוח של קו לעובד, "הנוהל של העברת המידע כולל מספר רב של סעיפים עמומים, שעל פניו מותירים פתח רב מדי לאי העברת פרטי הקבלנים שהינם עברייני בטיחות שיטתיים".

במלים אחרות, לא בטוח שהצווים האלה מובילים להמשך טיפול ונזק כספי משמעותי. דניה סיבוס כן קיבלה השנה שני עיצומים כספיים בסך כולל של 72 אלף שקל וב-2018 עוד שניים בסך של כ-50 אלף שקל. לחברה עם הכנסות של 4.7 מיליארד שקל בשנה, הקנסות האלה הם בעצם כלום ושום דבר.

בשורה התחתונה, לדניה סיבוס יש צבר הזמנות עמוס לשנים הקרובות ולא ננקטה כלפיה אף אחת מהסקנציות המהותיות האפשריות. אין הרתעה והחברה תמשיך לבנות את הארץ, ולחטוף "צווי בטיחות" שלא מזיזות לאף אחד מהמנהלים או הבעלים את קצה הזרת.

בלי אכיפה אפקטיבית והמשך טיפול אצל רשם הקבלנים תאונות הבנייה בישראל ימשיכו במגמת העליה. לפי הנתונים של קו לעובד, מתחילת השנה הנוכחית נקטלו 24 פועלי בניין ובסך הכל נהרגו 42 איש בתאונות עבודה.

הבורסה לני"ע. הנפקת דניה סיבוס סידרה רווח עצום לבעלים. בטיחות העובדים לא השתפרה (צילום: פלאש 90)

מתהדרים בנוצות הירוקות

בדוח הכספי שפרסמה אתמול דניה סיבוס אין זכר למספר הגדול יחסית של צווי הבטיחות האלה, ואין סיבה שיהיה. החברה פשוט חושבת שהם לא מהותיים מספיק כדי שיהיה צורך לדווח עליהם. כאמור, לא יהיה כאן נזק כספי, ולכן זה לא צריך לעניין את המשקיעים של החברה בבורסה.

לפחות לאחד האנשים שרכשו את דניה סיבוס בתחילת 2020 יש יומרות להסתכלות רחבה יותר משורת הרווח. הכוונה לגלעד אלטשולר, שבאמצעות בית ההשקעות שלו הוא כיום רק אחד מבעלי העניין בחברה.

בחודש שעבר הוא הודיע שמעתה והלאה יפסיק לבצע השקעות חדשות בפחם, גז ונפט המזהמים וייפרד מההשקעות הקיימות בחברות שרבע מהכנסתן מגיעה מפחמן. הוא חושב שהסיכון האקלימי הוא גם סיכון להשקעה עצמה.

זהו מהלך דרמטי עבור אחד הגופים המוסדיים הגדולים בישראל, שמנהל כמעט 200 מיליארד שקל עבור הציבור. בכתבה שפורסמה על ההחלטה הזו בגלובס, צויין שהמדיניות של אלטשולר-שחם היא לא להשקיע בחברות עם סיכוני ESG גבוהים, או חברות עם ממשל תאגידי רעוע.

גם חברת הביטוח מגדל מנסה ליצור לעצמה שם של משקיעה אקטיביסטית כשהודיעה שתצמצם השקעות שלא עומדות בקריטריונים כאלה ב-10% בכל שנה. מגדל היא גם אחד הגופים המוסדיים שהשקיע בהנפקה של דניה סיבוס.

עבודות בנייה. משקיעים מפסיקים להשקיע בחברות מזהמות וממשיכים להתעלם מבטיחות עובדים (צילום: iStock)

ראשי התיבות האלה, קיצור לממשל תאגידי חברתי סביבתי, (Environmental and Social Governance), הם הבאז-וורד החדש בתחום ההשקעות.

הכוונה היא שמשקיעים עם מודעות חברתית-סביתית יוכלו לסנן בחירות ההשקעות שלהם ולשקול גם את ההיבטים הסביבתיים, יחסי העבודה, היחס לקהילה, מדיניות התגמול למנהלים ועוד.

כולם רוצים להתהדר עכשיו בנוצות ירוקות. זה עושה טוב למותג ולשיווק. לכן לא מפתיע שבאלטשולר שחם לקחו רק את החלק היותר אופנתי של קריטריון ההשקעה הזה, ואימצו את המרכיב הירוק בלבד.

כולם מתהדרים בנוצות ירוקות שעושות טוב למותג. לכן לא מפתיע שאלטשולר-שחם לקחו רק את החלק היותר אופנתי של קריטריון ההשקעה ואימצו את המרכיב הירוק בלבד.

אלא שגם תאונות עבודה הן מכת מדינה בישראל שמשקיעים עם מודעות חברתית אמורים לבחון אם לתרום להחרפת המגמה. דניה סיבוס לא מציגה רקורד מרשים בתחום הזה.

ההיגיון של השקעות עם אחריות, ESG, הוא בעצם החזון של פורום קהלת: לא צריך רגולטור שיפקח ויעניש, כי יהיה מנגנון של רגולציה פנימית של השוק. הכל יסתדר מעצמו.

אלא שלפי שעה אלטשולר-שחם, שמנהל עבור הציבור כמעט 200 מיליארד שקל, לא בוחנים את ההשקעה בדניה סיבוס גם לפי הרקורד שלהם בסביבה בטוחה לעובדים. מה גם שההשקעה הזו סידרה להם רווח ענק והם מצפים לעוד.

משבר האקלים מטלטל מסיט את ההשקעות מאנרגיה מזהמת לירוקה ותנועת מיטו משפיעה לטובה על יחסי העבודה. עדיין לא הגיעה המחאה שתדרוש אפס סובלנות לתאונות עבודה ובניין.

המסקנה היא שרק רגולציה קטלנית של המדינה תגרום לחברות בנייה ותשתיות להתחיל לבדוק את עצמן ולתת סביבת עבודה בטוחה לעובדים. גם זה עדיין לא קורה.

תגובות

מדניה סיבוס נמסר בתגובה: "חברת דניה היא חברת הבנייה והתשתיות הגדולה בישראל. החברה מבצעת עבודות בהיקפים של מיליארדים בשנה ובכלל כך מנהלת כמאה אתרים שעוברים מאות ביקורות בשנה, וטוב שכך. מאחר שכמות הביקורות באתרי הקבוצה גדולה לאין שיעור מחברות אחרות, המדד אינו מייצג.

"חוסר נירמול הנתונים לכמות האתרים, הקפי הביצוע כמות הביקורת וחומרת הצווים מעוות את איכות הנתונים שהוצגו. קבוצת דניה היא מקבוצות הבנייה המובילות בתחום הבטיחות בישראל, המשתפת פעולה עם מנהל הבטיחות באופן שוטף ותמשיך לעשות כן. דניה תמשיך לעשות הכל לטובת בטיחות עובדיה ותמשיך בגאווה לבנות את הארץ".

מאלטשולר-שחם נמסר בתגובה: "מדיניות ההשקעות שלנו פורסמה באופן רשמי וניתן למצוא אותה באתר החברה. לא נתייחס להשקעה בחברה ספציפית זו או אחרת."

ממשרד החשב הכללי נמסר בתגובה: "בהתאם להחלטת הוועדה הבינמשרדית בנושא, השעיית קבלן מוכר מתבססת על פנייתו של מינהל הבטיחות בזרוע העבודה לרשם הקבלנים, לשם נקיטת אמצעי משמעת בגין ליקויי בטיחות. לפיכך, מינהל הבטיחות בזרוע העבודה הוא הגורם המקצועי הממשלתי האמון על תחום הבטיחות בעבודה והשעיית קבלנים".

מרשם הקבלנים נמסר בתגובה: "ראשית, נדגיש כי מנהל הבטיחות במשרד הכלכלה, אמון על קביעת המדיניות בנושא בטיחות בעבודה, בריאות העובדים, גיהות תעסוקתית, ופיקוח ואכיפת הוראות החוקים והתקנות השונים בתחומים אלו במקומות העבודה.

"רשם הקבלנים במשרד הבינוי והשיכון עובד על פי מתווה שסוכם עם מנהל הבטיחות, לפיו המנהל מעביר לרשם הקבלנים דוחות על קבלנים שעל פי דעתו המקצועית של המנהל, פעלו בניגוד לכללי הבטיחות והוצאו באתריהם צווי בטיחות.

"במקרים אלו מנהל הבטיחות קובע את חומרת צווי הבטיחות ומדווח לרשם הקבלנים. לאור דיווח זה, מזמן רשם הקבלנים את החברה לשימוע.

"ככל שמתקבלים ממנהל הבטיחות דוחות, מוזמנות החברות לדיון בפני הוועדה המייעצת לרשם הקבלנים על נקיטת אמצעי משמעת על פי סמכות רשם הקבלנים. עד כה לא הועבר דיווח על חברת דניה סיבוס ביחס לצווי הבטיחות המוזכרים, באם יגיע דיווח ממנהל הבטיחות רשם הקבלנים יפעל בהתאם".

טרם התקבלה תגובה ממנהל הבטיחות.