תלמידה מתחסנת נגד נגיף הקורונה בבית הספר הרב תחומי עמל – רמות בבאר שבע, 17 במרץ 2021 (צילום: פלאש 90)
פלאש 90

פסיכולוגים מתנגדים לחיסון תלמידים בשטח בתי הספר

רגע לפני פתיחת שנת הלימודים, ועם מחלוקת קשה בממשלה סביב התוכנית לחסן את התלמידים בתוך בתי הספר, פסיכולוגים המתמחים בחינוך יוצאים נגד הרעיון ● "זה עלול להגביר שיח של אשמה והאשמה בין התלמידים" ● בדיקת זמן ישראל

הכוונה לבצע חיסוני קורונה בבתי הספר העל-יסודיים מעוררת דאגה בקרב מומחי בריאות הנפש. השיח בנושא התקיים עד עתה בין משרד הבריאות למשרד החינוך. המומחים לבריאות הציבור רואים בחיסוני בני 12 ומעלה בתוך בתי הספר אבן דרך הכרחית להשתלטות על ההתפשטות המגפה, ומומחי החינוך רואים בכך פגיעה אפשרית באוכלוסיית התלמידים.

השרה יפעת שאשא ביטון כינתה את תחנות החיסון בבתי הספר "פשע", בהמשך הגמישה את עמדתה ואמרה: "אסור לנו להפעיל לחצים חברתיים במסגרות החינוכיות".

בשבוע שעבר אמר מנכ"ל המשרד יגאל סלוביק כי יתאפשרו חיסונים בתוך בתי הספר אך לא בשעות הלימודים, ונראה כי המהלך עתיד להתממש בתוך פחות מחודש.

הללי יבנאי (צילום: הללי יבנאי)
הללי יבנאי (צילום: הללי יבנאי)

אולם כשמביאים בחשבון את ההיבט הפסיכולוגי, מתברר כי מדובר בצעד בעייתי מאוד.  "נושא החיסונים מכניס מתח רב באוכלוסייה, אנחנו רואים את זה על מבוגרים", מסבירה הללי יבנאי, פסיכולוגית בהתמחות חינוכית, שמלווה מסגרות חינוכיות.

"בין לא מתחסנים למתחסנים יכול להתעורר קונפליקט, כשהלא מתחסנים מרגישים שהמתחסנים פוגעים ביכולתם להכחיש, והמתחסנים מרגישים שמי שלא מתחסן פשוט מסכן אותם.

"כשהחיסונים נכנסים לבתי הספר, הקונפליקט הזה מתקרב למתבגרים. הם עסוקים בזה, במשמעויות ובהשלכות של הבחירה שלהם או של הוריהם, וזה עלול להגביר שיח של אשמה והאשמה בין התלמידים".

"תהיה חלוקה ברורה של הטובים והרעים, והכל יתחיל ממלך ומלכת הכיתה: אם הם מחוסנים, אז המחוסנים מקובלים, ואלו שלא – מנודים", אומרת ד"ר סוזי קגן, מומחית לטיפול בילדים ונוער וראש בית הספר לפסיכותרפיה במשחק.

"תהיה חלוקה ברורה של טובים ורעים, והכל יתחיל ממלך ומלכת הכיתה: אם הם מחוסנים, אז המחוסנים מקובלים, ואלו שלא – מנודים", אומרת ד"ר סוזי קגן, מומחית לטיפול בילדים ונוער וראש בית הספר לפסיכותרפיה במשחק

"קושי חברתי נוסף הוא שברגע שיהיה ילד לא מחוסן שיידבק וידביק אחרים, ההתייחסות אליו עלולה להפוך לעוינת ואגרסיבית בהשוואה למדביק מחוסן. ילדים המצויים גם ככה באזור הסכנה של נידוי חברתי, הופכים להיות מטרה לא פשוטה שלא בטוח שיוכלו להתמודד איתה.

יבנאי מוסיפה: "החשש ללחץ או נידוי חברתי, שעלול להיווצר בתוך בתי הספר מבוסס על הדינמיקה שכבר נוצרה סביב הנושא במקומות עבודה, למשל, שבהם פוטרו מתנגדי חיסונים או כפו על העובדים להתחסן.

"אצל מתבגרים זה עוד יותר חזק, אנחנו מדברים על גילאים של גיבוש זהות ורדיפת שבטיות. המתבגר צריך את קבוצת השווים, שיש לה מאפיינים דומים לשלו, שנותנת אישור למי שהוא, ויש פחות סובלנות לאחר.

ד"ר סוזי קגן (צילום: אולפני צילום A&B גבעת שמואל)
ד"ר סוזי קגן (צילום: אולפני צילום A&B גבעת שמואל)

"מתבגר שאינו מחוסן עלול לשלם מחירים חברתיים, כשחבריו בכיתה עלולים לפחד ממנו, והחרדה יכולה לעורר תוקפנות כלפיו – זלזול וגינוי, רתיעה, סירוב לשבת לידו בכיתה והדרה ממפגשים חברתיים. יכולה להיווצר עוינות בין קליקות של מתחסנים מול לא מתחסנים.

"כאן למחנכת יש תפקיד חשוב. לא לאפשר פיצולים והוקעה של תלמידים. כדאי לעודד דיונים בהם ניתנת לגיטימציה לעמדות השונות, התייחסות לדילמות מוסריות, ומקום לביטוי רגשי. בשום מקרה אסור לאפשר נידוי וחרם, כמובן, וכשזה קורה יש להתערב מערכתית, להרחיב את החשיבה ולעודד שיח של רוך, חמלה וסובלנות".

פצצה מתקתקת

לא רק המרקם החברתי העדין בבתי הספר עלול להיפגע בעקבות המהלך, המומחים חוששים כי הוא עלול לפגוע גם ביחסי הילדים עם הוריהם ומערער את הסמכות ההורית.

"זה מכניס את הערכים של הבית לתוך בית הספר באופן שיכול ליצור אצל הילד בלבול, להבליט שונויות בתפיסות עולם, קונפליקט בין סמכויות – הבית ובית הספר, וכל זה תוך שימוש בילדים ככלי לחץ על הורים, שבחרו לא לחסן ועל הכתפיים הצרות שלהם. זו סיטואציה מורכבת עבור הילדים, וחשוב להיות ערים ורגישים למשמעויות הפסיכולוגיות האלו".

"זה מכניס את הערכים של הבית לתוך בית הספר באופן שיכול ליצור אצל הילד בלבול, להבליט שונויות בתפיסות עולם, קונפליקט בין סמכויות – הבית ובית הספר, וכל זה תוך שימוש בילדים ככלי לחץ על הורים"

על פי המסתמן, החיסון בבתי הספר יהיה רשות ולא חובה, אבל עצם הכנסתה של סוגיה כה רגישה לתוך מוסדות החינוך מעוררת שאלות קשות. "מי מחליט על הילדים? האם ההורים מחליטים? האם המדינה מחליטה? האם הקהילה מחליטה? האם מערכת החינוך מחליטה? האם משרד הבריאות מחליט?", את השאלות האלה מעלה הילה קלעי נובוטני, פסיכולוגית חינוכית מהשירות הפסיכולוגי-חינוכי באשדוד.

"במגזר החרדי, למשל, לקהילה יש הרבה מה לומר על שקורה בבתי הספר, ויש לה הרבה סמכות. יש בתי ספר שבהם המנהל דומיננטי ומוביל ויש בתי ספר שבהם ועד ההורים משפיע על ההחלטות. נראה לי שצריך לבחון האם מהלך כזה יכול להתאים לכל בית ספר.

הילה קלעי נובוטני (צילום: אליסיה שחף)
הילה קלעי נובוטני (צילום: אליסיה שחף)

"בית הספר הוא לא רק מקום לאינטראקציות חברתיות, אלא גם המקום שבו מתעצבת הזהות של הילד ביחסים שלו עם המבוגרים המשמעותיים בחייו – הורים ומורים.

"כשילד פוגש דעות שונות זה לא רק מערער את העמדה שלו בנושא, אלא מעורר שאלות של שייכות או אי שייכות. בעצם ההכנסה של החיסון למערכת החינוך המדינה מעבירה לנו מסר שמי שמתחסן לוקח אחריות על הסביבה שלו וזה הדבר הנכון, מה שהופך את הלא מתחסנים לפצצה מתקתקת של סכנה".

קגן: "מאחר והבחירה להתחסן היא של ההורים עלול להיווצר גם קושי בעניין יחסי הורה-ילד, שגם כך טעון רגשית בגיל ההתבגרות. אני מטפלת בנערה בת 13.5 שההורים לא מוכנים שתתחסן, והקרע ביניהם הוא דרמטי. היא לא רוצה להיות חריגה".

יבנאי: "אנחנו מדברים על גילאים בהם גם כך הילדים מתחילים להפריד את עצמם מההורים. בתקופה שבה המתבגרים הכי פגיעים הם מתרחקים כדי לפתח זהות ולחפש הפנמות של קבוצת השווים.

"מה שחשוב במקרים של קונפליקטים בין הורים לילדים זה להכיר בעמדה של האחר, ולייצר דיאלוג שבו לא מבטלים את האחר. כדאי להבין עם הילד את הקונפליקט שלו, להקשיב לצרכיו ולתת תוקף לחוויה שלו. כך גם הילד יוכל להכיר בכך שהוריו מגיעים מעמדה של אכפתיות, ולא יבטל אותה. במקרה של קונפליקט חריף, אפשר להתייעץ עם גורם נוסף".

בסופו של דבר, החשש של המומחים נוגע גם לפגיעה ביחסים הרגישים של הילדים ומשפחותיהם עם המורים בבתי הספר.

קגן: "בהמשך נוכל לראות פגיעה ביחסים בין מורים מחוסנים לתלמידים שלא התחסנו בגלל סירובם או סירוב ההורים להתחסן. הקרבה הפיזית בין המורים לאותם תלמידים תופסק ביחס לאחרים מחוסנים, וגם עלולות להיות הערות פוגעניות שנובעות מפחדים של המורים אל מול אותם תלמידים. הפגיעה הפוטנציאלית חברתית ורגשית עלולה להשפיע גם אקדמית".

"בהמשך נוכל לראות פגיעה ביחסים בין מורים מחוסנים לתלמידים שלא התחסנו בגלל סירובם או סירוב ההורים להתחסן. הקרבה הפיזית בין המורים לאותם תלמידים תופסק ביחס לאחרים מחוסנים", אומרת קגן

יבנאי: "משבר הקורונה שינה את היחסים המורכבים גם כך בין ההורים לבית הספר. הוא פתח את דלת הכיתה ואת דלת הבית, והדגיש ביתר שאת את החשיבות של שותפות בין מורים להורים סביב צרכי הילד.

תלמיד תיכון מקבל חיסון נגד קורונה במרכז החיסונים בתל אביב, 23 בינואר 2021 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)
תלמיד תיכון מקבל חיסון נגד קורונה במרכז החיסונים בתל אביב בינואר האחרון (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

"הורים לעתים הופתעו מהמידה שבה המורות הופכות לדמויות משמעותיות בעולמם הרגשי של הילדים, וגם נושא החיסונים עלול להעלות את השאלה מי הסמכות – וליצור פיצול.

"המציאות החדשה שהתהוותה, והמתווה המתגבש, מחייבים הכרה בחיוניות של דיאלוג כששתי הדלתות פתוחות, כדי לקדם אמון בין הצדדים, לתאם ציפיות, ולאפשר תקשורת".

"המציאות החדשה שהתהוותה, והמתווה המתגבש, מחייבים הכרה בחיוניות של דיאלוג כששתי הדלתות פתוחות, כדי לקדם אמון בין הצדדים, לתאם ציפיות, ולאפשר תקשורת"

המומחים מביעים את החששות גם לאור השנה המאוד לא פשוטה שעברה על בני הנוער והילדים, שהיו מנותקים ממסגרות הלימוד לפרקי זמן ארוכים ביותר. "אפשר ממש לדבר על זה במונחים של אובדן נקודות מגע עם מסלול ההתפתחות הרגיל של המתבגרים", אומרת יבנאי.

"מתבגרים זקוקים לחברים ברמה הישרדותית כמעט, ההתמקמות החברתית מסייעת להם בגיבוש הזהות, בביסוס הערך העצמי, נותנת אישור לכמה הם שווים, רצויים, מקובלים על ידי אחרים. כמעט לא הייתה להם רציפות של מסגרת, ורבים הרגישו – לצד שמחה על החופש והקלה מהלחץ הלימודי – ריקנות, שמבחינתם היא מצב מאיים יותר מהמגפה עצמה".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
הרבה חיסונים קיבלתי כילד בבית הספר ולא קרה כלום. הפסיכולוגים כבודם במקומם מונח, אני מניח שעל כל פסיכולוג שנגד יש אחד שבעד, יש פה עניין בריאותי, קריטי, לא רק לילדים, לכל החברה, הילדים במ... המשך קריאה

הרבה חיסונים קיבלתי כילד בבית הספר ולא קרה כלום. הפסיכולוגים כבודם במקומם מונח, אני מניח שעל כל פסיכולוג שנגד יש אחד שבעד, יש פה עניין בריאותי, קריטי, לא רק לילדים, לכל החברה, הילדים במקרה הזה לא במרכז ולא יכולים להיות במרכז. צריך לחסן אותם ועדיף בבית הספר.

עוד 1,109 מילים ו-1 תגובות
סגירה