דיוקן הרמב"ם כפי שאויר על ידי סולומון סוזה במחנה יהודה שבירושלים, פברואר 2016 (צילום: רנה גרט-זנד)
רנה גרט-זנד

האם הרמב"ם הצית את שגעון הקנאביס?

לפני 70 שנה, כשהפוליו סיכן את ילדי העולם, הפכה ישראל למדינה השלישית בעולם שמייצרת חיסון לנגיף ● ובדמיון מסוים להתמודדות עם הקורונה - הצליחו הרשויות להביא לירידה בשיעורי ההדבקה ● ספר חדש המתפרסם כעת שופך אור על תרומתם של היהודים למדע הרפואה לאורך ההיסטוריה

אם אתם חושבים שמריחואנה רפואית הוא שיגעון זמני, הנה לכם הפתעה: הרופא החכם רבי משה בן מימון, לא פחות, נהג לרשום למטופליו תרופות מבוססות צמחים עם השפעה פסיכו-אקטיבית בקהיר כבר בימי הביניים.

כדי לטפל במטופלים מלנכוליים בחר הרמב"ם מבין מאה תרופות שונות, חלקן עם השפעות מרגיעות. חלקן, כמו בזיליקום, ענבים ופלפל, מוכרים לנו מהגינה או מהסופר. אך רכיב אחד, מבוסס בעלי חיים, מתעלה על האחרים ברשימה הזאת של הרב – קסטוריום, חומר נוזלי שמפרישים בונים.

ייתכן שאחרי האנתולוגיה החדשה, שבה מופיע הרמב"ם במספר פרקים, לעולם לא נוכל להסתכל עליו אותו הדבר: Medicine: From Biblical Canaan to Modern Israel ("רפואה: מכנען התנ"כית לישראל המודרנית") בעריכה משותפת של ד"ר קנת קולינס וד"ר סטיוארט סטנטון. באופן דומה, הספר פורץ הדרך נותן לקוראים הזדמנות להעריך מחדש את תפקיד הרפואה עצמה בארץ שהיא עכשיו מדינת ישראל ובחלק מסביבתה.

ד"ר סטיוארט סטנטון בבית הכנסת הצבי ישראל בירושלים, יולי 2021 (צילום: באדיבות קנת קולינס)
ד"ר סטיוארט סטנטון בבית הכנסת הצבי ישראל בירושלים, יולי 2021 (צילום: באדיבות קנת קולינס)

"כיסינו הכל – מהתנ"ך ועד לתקופה המודרנית", אמר קולינס בריאיון זום משותף בין העורכים לבין זמן ישראל, לפני ההשקה המתוכננת של הספר בירושלים.

אחד הכותבים, פרופ' מרקהם גלר מהמחלקה ללימודי עברית ויהדות ביוניברסיטי קולג' לונדון, כתב פרק על רפואה בבלית ובתוכו שילב את הידע שלו על כתב יתדות. "(זה) לא היה פרק קל לכתוב – פרק מעמיק באמת על ההתחלה של הרפואה, והקשרים שלה לשאלות מהתלמוד", אומר קולינס.

רפואה אוניברסלית

נדמה שהרפואה קשורה ליהדות – חשבו על מרק עוף או על תפילת "מי שבירך" שנאמרת בקול רם בבתי הכנסת בשבתות ובחגים. אבל לרפואה היה תפקיד חשוב גם בדתות אחרות.

האנתולוגיה בוחנת את התקופה האסלאמית הארוכה מהמאה השמינית ועד ה-18, בין היתר באמצעות תרומותיהם של רופאים כמו אבן סינא ואבן רושד. הרמב"ם – מוסא אבן מיימון בערבית – שימש כרופאו האישי של הסולטן המוסלמי של מצרים, אלאפדל.

האנתולוגיה בוחנת את התקופה האסלאמית הארוכה מהמאה השמינית ועד ה-18, בין היתר באמצעות תרומותיהם של רופאים כמו אבן סינא ואבן רושד. הרמב"ם שימש כרופאו האישי של הסולטן המוסלמי של מצרים

הספר מתייחס לרפואה ערבית ויהודית מסורתית, כמו גם לרפואה תחת המנדט הבריטי ובעשורים אחרי עצמאות ישראל – כמו למשל האופן שבו פתרה ישראל הצעירה את מגפת הפוליו בשנות ה-50, באמצעות מסע חיסונים שמזכיר במידה את הגישה של המדינה כרגע למגפת הקורונה.

בשנות ה-50, כשהפוליו סיכן את ילדי ישראל, נסע ד"ר נתן גולדבלום לארצות הברית כדי ללמוד איך עמיתו היהודי למקצוע הרפואה, ד"ר יונה סאלק, פיתח את החיסון פורץ הדרך שלו. גולדבלום חזר ארצה ועזר לישראל להפוך למדינה השלישית בעולם שייצרה את החיסון בצורה מקומית, אחרי ארצות הברית ודנמרק – מה שהוביל לירידה בהדבקות.

מרפאה לתינוקות ופעוטות בירושלים ב-1929, במהלך קמפיין נגד מחלת הגרענת (צילום: באדיבות קנת קולינס)
מרפאה לתינוקות ופעוטות בירושלים ב-1929, במהלך קמפיין נגד מחלת הגרענת (צילום: באדיבות קנת קולינס)

נאוה בלום, מרצה בכירה במכללה האקדמית עמק יזרעאל על-שם מקס שטרן, כתבה על גולדבלום מספר פעמים, לאחרונה לאנתולוגיה החדשה, בפרק על רפואה שיקומית, בשיתוף עם ד"ר אברהם עורי, פרופסור חבר לרפואה שיקומית בפקולטה לרפואה על-שם סאקלר באוניברסיטת תל אביב. "זה היה ממש כיף, סוג של הרפתקה – ללמוד הכל על זה – (התפקיד) של גולדבלום, המחקר שלו", אמרה בלום לזמן ישראל.

בישראל, היא אומרת, "אף אחד לא מכיר את הסיפור. אף אחד. אני בטוחה שהשם שלו לא מוכר כאן בכלל". בחיוך, היא מוסיפה, "יכול להיות שבארצות הברית הוא יותר מוכר מכאן".

מגפת הקורונה המתמשכת מוזכרת גם היא בספר, ויש גם פרק – שלמרבה הצער חזה את העתיד – על תרומתה של ישראל לרפואת החירום, נושא שעלה לאחרונה לכותרות בעקבות התמוטטות בניין הדירות במיאמי.

הזרע נזרע

הפרויקט התחיל בקורס על ההיסטוריה של היהדות ביוניברסיטי קולג' לונדון, שבו השתתף סטנטון ב-2017. הסילבוס כלל את הטמפלרים הגרמנים, שהתחילו להתיישב בפלשתינה, אז תחת שלטון עות'מאני, במאה ה-19, דבר שעורר את סקרנותו של סטנטון.

הבניין שחלקו קרס בעיירה סרפסייד שבפלורידה, 25 ביוני 2021 (צילום: Departamento de bomberos de Miami-Dade vía AP)
הבניין שחלקו קרס בעיירה סרפסייד שבפלורידה, 25 ביוני 2021 (צילום: Departamento de bomberos de Miami-Dade vía AP)

"הם הביאו איתם חוואים, אדריכלים, כלכלים, מומחים לחקלאות, רופאים ותרופות", אומר סטנטון, מומחה שמפרסם רבות בתחום הגינקו-אורולוגיה. "זה נראה לי כרעיון מעניין, רפואה בישראל, משהו שאפשר לכתוב עליו. אשתי הייתה השראה גדולה לעניין זה. היא אמרה, 'זה רעיון טוב, לך על זה!'".

"הם הביאו איתם חוואים, אדריכלים, מומחים לחקלאות, רופאים ותרופות", אומר ד"ר סטיוארט סטנטון על הטמפלרים. "זה נראה לי כרעיון מעניין, רפואה בישראל, משהו שאפשר לכתוב עליו", הוא מספר איך נולד הספר

סטנטון דן בנושא עם עורי, שהציג אותו בפני קולינס, יליד סקוטלנד שהיגר לישראל. קולינס הוא מעורכי כתב העת "קורות" לתולדות הרפואה ומדעי הטבע  והעורך לשעבר של "וסאליוס", כתב העת של החברה הבינלאומית להיסטוריה של הרפואה. הוא הביא איתו אנשי קשר חשובים, ביניהם העורך השותף שלו ב"קורות", שמואל קוטק, שכתב על הפרק על רפואה תנ"כית ותלמודית ומדע.

ג'ודי סיגל-איצקוביץ, לשעבר כתבת הבריאות הוותיקה של הג'רוזלם פוסט, הייתה כותבת שותפה של הפרק על רפואה בישראל המודרנית, ביחד עם קולינס וסטנטון. סטנטון שיבח את תרומתה של סיגל-איצקוביץ לפרק, ש"הראה לנו ולכולם מה נתנה ישראל לעולם".

אבל הספר עוסק גם בהיסטוריה הארוכה שלפני הקמת מדינת ישראל המודרנית. יש פרק על רפואה אסלאמית מסורתית מאת עארף אבו-רביעה, פרופסור לאנתרופולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ופרק על רפואה עות'מאנית מאת פרופסור מרים שפר מוסנזון מהחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב.

בבריאות ובחולי

בסוף המאה ה-19 שלטה האימפריה העות'מאנית בפלשתינה כבר מאות בשנים, והייתה ידועה בתור "האיש החולה של אירופה". בערך באותה תקופה, נדבנים יהודים – מהרוטשילדים ועד סר משה מונטיפיורי – התחרו לצד מעצמות אירופיות על בניית בתי חולים בפלשתינה העות'מאנית. עבור רבים מהנדבנים היהודים, בניית בתי החולים הייתה קשורה באופן ישיר למאמציהם להקים מדינה יהודית.

מבנים משוחזרים של הטמפלרים בשרונה שבתל אביב, 16 באוקטובר 2008 (צילום: חן לאופולד, פלאש 90)
מבנים משוחזרים של הטמפלרים בשרונה שבתל אביב, 16 באוקטובר 2008 (צילום: חן לאופולד, פלאש 90)

לצורך זה, בתחילת המאה ה-20 ייסדה הנרייטה סאלד את הדסה, שממשיך להתקיים עד ימינו, לא רק באמצעות הארגון אלא גם באמצעות בתי החולים בירושלים, שאותם סייעה להקים.

"התנועה הציונית באמת רצתה ליצור יהודי חדש, יהודי בריא, אחד שעובד בשדות ולא גר בגטאות הצפופים של מזרח אירופה", אומר קולינס. "אחד הדברים שהם רצו לעשות היה לוודא שהאוכלוסייה תהיה בריאה". זה המשיך לאורך המנדט הבריטי, כפי שמתואר בפרק שכתב קולינס.

"התנועה הציונית באמת רצתה ליצור יהודי חדש, יהודי בריא, אחד שעובד בשדות ולא גר בגטאות הצפופים של מזרח אירופה", אומר ד"ר קנת קולינס. "אחד הדברים שהם רצו לעשות היה לוודא שהאוכלוסייה תהיה בריאה"

לאורך השנים נלחמו עמים שנים על ארץ הקודש – כולל הבבלים והישראלים, המוסלמים והצלבנים – והעימותים הפכו לסיבה מצערת לחידושים רפואיים רבים. פרק על הרפואה הצבאית משקף את הסוגיה הזאת, והוא נכתב על ידי קצין רפואה ראשי לשעבר של צה"ל, ערן דולב.

"יש באמת כמות מדהימה של חדשנות שמגיעה מהצבא", אומר קולינס. "כדי להוביל חיילים פצועים במהירות משדות הקרב לבתי החולים. החידושים הגיעו מאוד-מאוד מהר".

ד"ר נאוה בלום וד"ר קנת קולינס בהשקת הספר "רפואה: מכנען התנ"כית לישראל המודרנית" בבית הכנסת הצבי ישראל בירושלים, יולי 2021 (צילום: באדיבות המצולמים)
ד"ר נאוה בלום וד"ר קנת קולינס בהשקת הספר "רפואה: מכנען התנ"כית לישראל המודרנית" בבית הכנסת הצבי ישראל בירושלים, יולי 2021 (צילום: באדיבות המצולמים)

למרות שהספר מכיל כמות מרשימה של היסטוריה, הוא מזכיר רק ביעף את ההישגים הרפואיים של מצרים העתיקה, ואין שום אזכור של ישו, המרפא המהולל מהברית החדשה ומהנצרות – למרות שהוא מציין את בית החולים למצורעים עזרת ישו, בית הנסן, שהוקם בירושלים.

על מצרים, אומר קולינס, "התנועה של תנאי הבריאות נעה לשני הכיוונים. מצרים הייתה הרבה יותר מאוכלסת ומשגשגת. אנשים סמכו על מצרים יותר משמצרים הייתה עושה בכיוון ההפוך".

הוא מקשר בין הכבוד של הברית החדשה לישו כמרפא לבין זה של הרב אריה לוין במהלך המנדט הבריטי ובשנותיה הראשונות של מדינת ישראל: "(אנשים היו) הולכים לקבל את ברכתו. הוא היה אומר לאנשים, 'אני אברך אתכם, לכו לרופא'… זה היה מודל של מנהיגות דתית טובה".

"(אנשים היו) הולכים לקבל את ברכתו", אומר קולינס על הרב אריה לוין. "הוא היה אומר לאנשים, 'אני אברך אתכם, לכו לרופא'… זה היה מודל של מנהיגות דתית טובה"

הנרטיב נמנע מלעסוק בעימות הישראלי-פלסטיני. "אני היסטוריון של הרפואה, לא פרשן של סוגיות עכשוויות", אומר קולינס ומוסיף: "זה לא טקסט פוליטי".

הוא מציין שיש פרקים שמתייחסים לערביי ישראל – בין היתר אחד שמשווה את הבריאות והחולי בקרב האוכלוסיות היהודיות והערביות בישראל. הפרק על רפואת חירום מציין שמגן דוד אדום סייע לסהר האדום הפלסטיני.

כשנשאל לגבי מגמות עתידיות בתוך ישראל, מתייחס קולינס לחברת התעופה הלאומית של ישראל, אל על, ואומר: "קדימה ולמעלה. המדינה באמת בנתה לעצמה שם כחדשנית – לסטארט-אפים, לשיווק ידע הדרוש לפיתוח. בנו על המחקר הזה".

עוד 1,175 מילים
סגירה