שרפה בהרי ירושלים, אוגוסט 2021 (צילום: אריאל קדם / רשות הטבע והגנים)
אריאל קדם / רשות הטבע והגנים
שרפה בהרי ירושלים, אוגוסט 2021

השרפה בהרי ירושלים: חוות העיזים הלכו, האדמה חרוכה

מומחים המליצו לאפשר רעייה מבוקרת ורציפה ביערות כדי למתן התפשטות אש, אך חוות העיזים האחרונה (כמעט) מתפנה בימים אלה מהרי יהודה ● עם התגברות השרפות, מנהלי השטחים יצטרכו להחליף אורנים ביותר אלות ואלונים ולהקים סוף סוף גוף שיסדיר אזורי חיץ ● רמון זלצר: "טענו שאנחנו פוגעים במסדרון האקולוגי והדבר היחיד שלא נשרף זה החווה ושטחי המרעה"

"אנחנו החווה האחרונה שמתפנה מהמקום. עכשיו בדיוק אני מפרק את הבית", אמר אתמול (רביעי) רמון זלצר שמשפחתו מפנה בימים אלה את חוות העיזים שלה מהמפנה הדרומי של הר איתן בהרי ירושלים.

"הטענה כלפינו היתה שאנחנו פוגעים במסדרון האקולוגי של הרי ירושלים ועכשיו הדבר היחיד שלא נשרף זה גבולות החווה ושטחי המרעה הקרובים. זה טמטום", הוא מוסיף.

עד שהושגה אתמול שליטה על האש, בשלושה ימים נשרפו מעל 25 אלף דונם בהרי ירושלים. זלצר טוען שתמונת המצב היום מוכיחה את מה שהם טענו לכל אורך הדרך: מהמקומות שמהן הלכו העיזים נותרה אדמה חרוכה.

"25 שנה של הליכים משפטיים בהם הדבר היחיד שאנחנו טוענים זה שהמרעה תורם ליער ומציל אותו. שלוש משפחות נקרעו מהאדמה, פירקו להם את הבית והדבר היחיד שלא נשרף מהמסדרון האקולוגי שכולם רצו לשמור עליו זה האזורים שהיו בהם מרעה אינטנסיבי לאורך השנים".

שרפה בהרי ירושלים, אוגוסט 2021 (צילום: אריאל קדם / רט"ג)
שרפה בהרי ירושלים, אוגוסט 2021 (צילום: אריאל קדם / רט"ג)

כעת הוא ואחיו מפנים את החווה שהוקמה על ידי האב שי שנפטר אשתקד. פסיקה בעליון קבעה שאפשר להסדיר חוות בודדים, אך וועדות התכנון החליטו שהחוות החקלאיות יוקמו רק בצמוד ליישובים קיימים. זלצר, טוען עכשיו שגם החוות האחרות שפונו יכלו למנוע לפחות חלק משרפת החורש.

"לפני חודשיים התחילה שרפה במקום שבו היתה חווה שפונתה בנטף. האש התחילה מאה מטר מהחווה ושרפה עוד אלפי דונמים. אחרי שמפסיקים את המרעה העשב גדל בחזרה. בטענה של שמירת טבע העיפו מוקד רעייה ויצרו שרפה של 3,000 דונמים".

"לפני חודשיים התחילה שרפה במקום שבו היתה חווה שפונתה בנטף. האש התחילה מאה מטר מהחווה ושרפה עוד אלפי דונמים. אחרי שמפסיקים את המרעה העשב גדל בחזרה"

הוא מזכיר גם את משפחת יערן שנאלצה לפנות את החווה שלה ועברה לפורטוגל. "העלימו שכבה שלמה של חיות שאוכלות עשב, כבר אין צבאים וחיות בר והיער גדל. בלי חיות שיוציאו חומר יבש הכל היה סבך אחד גדול וזו התוצאה. השרפה התחילה לפני 25 שנים, זה לא קורה פתאום זו מדיניות של שנים.

"ועדות מקצועיות ודו"ח השרפה בכרמל קבעו שצריך לעודד רעיית עיזים אבל התפיסה היא שאם יש משפחה שגרה ליד העדר זה האסון האקולוגי. צריך לתת לטבע להתחדש וזה יקח עשרות שנים. לא צריך לנטוע כלום, השאלה איך מנהלים את השטח הפתוח שנמצא בהתערבות של אדם כבר אלפי שנים.

עיזים רועות בחוות זלצר בהרי ירושלים
עיזים רועות בחוות זלצר בהרי ירושלים

"יש אזורי חיץ ומשקיעים את כל האנרגיה סביב היישובים, ואז יישרפו אלפי דונמים בשאר השטח. כשהאש תגיע ליישוב היא תהיה כל כך גדולה שלא יהיה אפשר למנוע אותה בלי מאמצים כבירים של מאות גיחות טיסה ואלפי כבאים".

במקום חוות הבודדים והרועים הפלסטיניים שנעלמו מהשטח, קק"ל מביאים בחודשי החורף והאביב מספר עדרים שיפחיתו את גובה העשבייה בשטח, אבל זה ככל הנראה לא מספיק.

זלצר חושב שהרעייה וקיום של חוות חקלאיות הן רק חלק מתפיסה כוללת שצריכה להשתנות בהקשר לשטחים הפתוחים שממילא הם לא נקיים ממגע יד אדם.

"אין חיסון משרפות. יש גישה שאומרת שאפשר ליזום שרפות בחורף באזורים מסויימים ובאופן נשלט כדי להקטין את מסה של צמחייה, ולא לחכות לשיא הרוח בקיץ כדי להתמודד עם המפלצת הגדולה. השרפה הנוכחית ממחישה לדעתי שכל מי שיש לו בית שצמוד ליער צריך להבין שיש שרפה בדרך שלו ועכשיו נשאלת השאלה איך למנוע ממנה להיות גדולה.

"אין חיסון משרפות. אפשר ליזום אותן בחורף באזורים מסויימים ובאופן נשלט כדי להקטין את מסת צמחייה, ולא לחכות לשיא הרוח בקיץ ולהתמודד עם המפלצת הגדולה"

"הבעיה ביער היא שהוא לא מקשיב לקק"ל ולתכנון. היער פועל לפי החוקים שלו וברגע שאין מי שיאכל את העשב הוא יישרף. אפשר היה לחסוך את המשאבים המטורפים שהושקעו פה בניהול שטח אחר. התפיסה הנוכחית לא מספיק טובה וההתחממות הגלובלית רק מעצימה את הקושי במניעת שרפות. עקירת חוות הבודדים בהרי ירושלים היא פשוט טמטום. המדינה קיבלה זהב והפכה אותו לעפר".

עדר עיזים שרעה בחוות זלצר בהרי ירושלים. שטח המרעה לא נשרף
עדר עיזים שרעה בחוות זלצר בהרי ירושלים, עד שנמכר. "עקירת החוות היא פשוט טמטום"

מרעה כן, בעלות לא

רעייה מבוקרת של עיזים היא גם אחת ההמלצות המרכזיות לתחזוקה שוטפת של יערות וחורשות בדו"ח ועדת מומחים שפורסם ב-2018.

אחד האנשים שהתנגדו לחוות העיזים במשך השנים הוא אברהם שקד, שעד לפני שנתיים היה רכז אזור ירושלים בחברה להגנת הטבע. הוא מסביר שהוא לא נגד עצם הרעייה, אלא נגד זכויות קניין למפעילי החוות, ושלדעתו הן צריכות להתמקם בקרבת היישובים ולא בלב השמורות.

"התנגדתי לחוות שכולן הוקמו באופן פרטיזני ולא חוקי על אדמה ציבורית שווה מיליונים על ידי אנשים מיוחדים, לא כל אחד יכול לחיות בחווה ולהתפרנס מעדר. היו בהרי ובשפלת יהודה 6-7 חוות באמצע שנות ה-90 ונותרה רק אחת, מדרום לכפר אוריה", הוא אומר בשיחה איתו היום.

"המרעה יכול לעזור לבלום שרפות. לא התנגדתי למוקדי רעייה לכשעצמם בתנאי שלא יהיו רכוש פרטי. הבעיה של חוות כמו זלצר, הר הרוח, יערן, ואחרות, היא שהן היו אופרציות פרטיות ולא חוקיות וקיבלו עזרה מגורמי שלטון. הם הסתבכו בזה שלא היה להם יכולת להישאר ולגור במקום. אני התנגדתי רק לזכויות בנייה ומגורים שלהם בשטח", מוסיף שקד.

"לא התנגדתי למוקדי רעייה לכשעצמם בתנאי שלא יהיו רכוש פרטי. הבעיה שחוות כמו זלצר, הר הרוח, יערן, ואחרות, היא שהן היו פרטיות ולא חוקיות וקיבלו עזרה מגורמי שלטון"

שרפה בשמורת הר טייסים בהרי ירושלים, אוגוסט 2021 (צילום: גלעד וייל / רט"ג)
שרפה בשמורת הר טייסים בהרי ירושלים, אוגוסט 2021 (צילום: גלעד וייל / רט"ג)

שקד חושב ש"מי שצריך לנהל את רעיית העיזים הם האחראים על השטחים הפתוחים, קק"ל ורט"ג. שהם יקבעו ולא המועצה האזורית או רמ"י. מבחינתי, שי זלצר המנוח, או אבשלום יערן, שהיו רועים טובים ואהבו את העבודה, יגורו, יחלבו, ימכרו חלב וגבינה ויעשו הכל בתנאי שזה לא שלהם. הם חיים את שגרת החיים הייחודית והלא פשוטה שהם רצו לחיות והיער והחורש ייהנו גם כן.

"אין הרבה אנשים שמתמחים בדבר הזה. אני מודע לקושי בחיים האלה ואת שי זלצר הכרתי מהאונ' בשנות ה-70. היה לי לא נעים להתעמת איתו כי חיבבתי אותו אבל עמדתי על העקרון. החווה האחרונה שליד כפר אוריה נמצאת שם כבר 30 שנה ומנסים לאשר לו אותה. מי מקדם את זה? אנשים כמו ח"כ בצלאל סמוטריץ'".

יש איום גדול יותר מהשרפות

בכל שנה יש בישראל כ-1,000 שרפות והצפי הוא להתגברות התדירות והעצמה שלהן, עם שינוי האקלים. במה שנוגע לתחזוקת הצמחייה בחורשתו וביערות, ועדת המומחים המליצה גם להקפיד על נטיעה של עצי חורש טבעי בעלי נטייה נמוכה יותר להישרף, כמו אלון ואלה, במקום האורנים הקיימים שחלקם הגדול ננטעו בעשרות השנים האחרונות.

את האורנים הקיימים אפשר לעקור מהאדמה ובאזורים שנשרפו הומלץ להוציא את הזרעים, שהשרפה עצמה מפיצה אותם לכל עבר. ההמלצה הבולטת הנוספת היא לדאוג לאזורי חיץ שיבלמו התפשטות של האש בשטחים פתוחים ויגנו על הבתים והיישובים מפניה. בנוסף, נדרש דילול של צמחייה ביער כדי למתן את עוצמת השרפות.

את האורנים אפשר לעקור מהאדמה ובאזורים שנשרפו הומלץ להוציא את הזרעים, שהשרפה עצמה מפיצה לכל עבר. ההמלצה הנוספת היא לדאוג לאזורי חיץ שיבלמו את התפשטות האש

השרפה בהרי ירושלים, אוגוסט 2021 (צילום: ליעד כהן / רט"ג)
השרפה בהרי ירושלים, אוגוסט 2021 (צילום: ליעד כהן / רט"ג)

גוף אחד אמור לרכז את אזורי החיץ ותחזוקת הצמחייה ביערות, אבל הוא עדיין לא קם. המחסומים להתפשטות האש יכולים לבוא גם בצורה של כרמים ומטעי זיתים, וגם בשביל זה צריך אישור של הגופים שאחראים על השטחים הפתוחים בכל אזור. בנוסף לניהול השטח, לפני מספר חודשים גם מבקר המדינה התריע על חוסר בכוח אדם ואיוש תקנים ברשות הכבאות.

כאמור, שקד לא מתלהב מהתערבות בתוך שמורות הטבע. לדעתו השרפות שהיו השבוע ונגרמו ממעשי אדם, בין שבזדון או שלא, מצביעות על בעיה חברתית-תרבותית.

"עוד לפני שמשבר האקלים הפך לעובדה מוסכמת, היו מסרים של איסור הדלקת אש בשטח פתוח, להוציא את הזבל ולהשאיר בשטח רק טביעות נעליים – זה פשוט לא עובד. חלק מהשרפות ייגמרו באופן יותר טראגי מזו שהיתה עכשיו. השרפה בהרי ירושלים התחילה בכלל בשלוחה אחת בבית מאיר אבל עיקרה היה בשלוחה הבאה מהצד השני של נחל כיסלון, זה כמה קילומטרים משם".

אלא שהאיום הגדול באמת על השטחים הפתוחים הוא בכלל לא השרפות, כך הוא טוען עוד:

"אם משאירים את הטבע לעצמו הוא יתחדש. אם בונים אי אפשר לחדש. הבעיה של מחוז ירושלים, צור הדסה, בית שמש, קרית יערים, זה האיום הקשה של תכניות בנייה מיותרות והזויות. רכס לבן והבאים אחריו, רכס לבן ב' ועוד – הסיפור לא נגמר ואת זה אי אפשר לתקן, לא בתהליך איטי ולא בנטיעות. זו הבעיה של השטחים הפתוחים, היערות, החורשים, הטרשים ושטחי הבתה".

"אם בונים אי אפשר לחדש טבע. הבעיה של מחוז ירושלים, צור הדסה, בית שמש, קרית יערים, זה האיום של תכניות בנייה מיותרות. רכס לבן והבאים אחריו, רכס לבן ב' ועוד"

יחמורים בשמורת הר טייסים שנשרפה, אוגוסט 2021 (צילום: ליאור כהן / רט"ג)
יחמורים בשמורת הר טייסים שנשרפה, אוגוסט 2021 (צילום: ליאור כהן / רט"ג)

תגובות

מקק"ל נמסר בתגובה: "אחרי כל שרפה גדולה אנו מקיימים בדיקה מעמיקה של האירוע ומתאימים את שיקום השטח בהתאם. ככלל, הרעייה היא כלי חשוב לצמצום ביומסה עשבונית וקק"ל כבר עושה בכך שימוש נרחב. בעניין הצומח אנו עוקבים אחרי התחדשותו בשטח ועורכים תכנון מפורט שיקח בחשבון הפחתת סיכון לרבות שינוי תצורות צומח ומגוון העצים."

ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "מיני העצים המיועדים לנטיעה ביערות נקבעים בוועדת נטיעות, ועדה סטטוטורית מקצועית ליער בראשות המשרד להגנת הסביבה, אשר הוקמה מתוקף תמ"א 1, והיא אמונה על בחינת תוכנית הנטיעות של קק"ל ביערות. בוועדה חברים גם משרד החקלאות, מינהל התכנון, קק"ל, רט"ג, נציג ציבור ונציג אקדמיה.

"היערות בעשור האחרון עוברים שינוי מהותי באופן הניהול שלהם, וזאת לאור תורת ניהול היער, ותורת הדילולים. כל זאת מתוך ראייה שאמורה להביא לידי ביטוי תפיסת ניהול שטח מוכוונת מטרה, אשר בה נקבע מהו הייעוד של כל תא בשטח, ומהי דרך הטיפול הנכונה בצומח על מנת להשיג מטרה זו.

"לעניין הרעייה, רשות המרעה במשרד החקלאות מעודדת רעייה בשטחים הפתוחים שהיא אחד הכלים היעילים והזולים לתחזוקה של צומח ואזורי חיץ. חלק מהפעולות שאנו מבצעים בהקשר זה הוא מתן תמיכות ישירות לרועים שיוצאים עם העדרים לרעייה, הסדרה של שטחים והתאמתם לרעייה על ידי אמצעים כמו גידור, שקתות להגמאת העדר ועוד.

"בעקבות השריפות האחרונות, הוקם צוות עבודה בראשות המשרד להגנת הסביבה, בו חברים משרד החקלאות, קק"ל, רט"ג, משרד החקלאות ורשות הכבאות, במטרה לבחון את הדרכים לשיקום הרי יהודה".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
אתם מדברים בכתבה כאילו הטבע התחיל את השריפה. לטבע קוראים -ערבים. כנגד זה יש רק להרים מטוסים לאוויר, רוצים זול יותר? בימים מאד מאד חמים, להעלות רחפנים ..מה הבעייה..יש מתנדבים לקקל לא? י... המשך קריאה

אתם מדברים בכתבה כאילו הטבע התחיל את השריפה. לטבע קוראים -ערבים. כנגד זה יש רק להרים מטוסים לאוויר, רוצים זול יותר? בימים מאד מאד חמים, להעלות רחפנים ..מה הבעייה..יש מתנדבים לקקל לא? יש פנסיונרים יש סטודנטים שיכולים לזכות בנקודות לימוד..לא חסר

עוד 1,434 מילים ו-2 תגובות
סגירה