הפרקליטות מנהלת קרב תודעה חסר סיכוי

קשיי הפרקליטות להתמודד עם השינוי במעמדו של רומן זדורוב מרוצח מורשע למי שנחשב כעת זכאי עד שתוכח אשמתו, ניכרים היטב בדיונים על שחרורו מהכלא אחרי 15 שנה ● בדיון ביום שישי בבית המשפט העליון, התביעה ניסתה לשכנע ש"המבחן למשפט חוזר אינו המבחן לקיומן של ראיות לכאורה" ● לא ניכר כי השופט שטיין השתכנע ● החלטתו תתקבל בימים הקרובים ● פרשנות

רומן זדורוב נראה בבית המשפט המחוזי בנצרת, 18 באוגוסט 2021 (צילום: דוד כהן/פלאש90)
דוד כהן/פלאש90
רומן זדורוב נראה בבית המשפט המחוזי בנצרת, 18 באוגוסט 2021

כמו ייסורי גמילה, כך ניכרים קשייה של הפרקליטות לקבל את השינוי בסטטוס של רומן זדורוב, ממי שהוגדר במשך שנים ארוכות כרוצחה של תאיר ראדה, למי שכעת נחשב – עד הודעה אחרת – לחף מפשע ולמי שהחובה להוכיח את אשמתו מעבר לספק סביר, מוטלת על התביעה.

החלטתו של השופט חנן מלצר להורות על עריכת משפט חוזר, לפני כשלושה חודשים, עדיין מטלטלת את הפרקליטות, בעודה נערכת לקיים את המשפט החוזר, ולהביא מחדש את עדיה וראיותיה.

הקרב הראשון במלחמה הזאת, המתקיימת בשידור חוזר, הוא על השאלה האם זדורוב יישאר במעצר עד תום משפטו החוזר, או שלראשונה זה 15 שנה הוא ישוחרר לביתו, בעוד הראיות יתחילו להישמע מחדש בבית המשפט, בחודש אוקטובר מיד לאחר החגים.

מעבר לשאלות המשפטיות – המשמעותיות כשלעצמן והנושאות עמן השלכות רוחב עתידיות – מדובר כאן בעיקר בקרב תודעתי. שחרורו של זדורוב מבית הסוהר לכל סוג של חלופת מעצר – עם איזוק אלקטרוני או בלעדיו, או בכל צורה אחרת – ייתפס כתחילת קריסתה של התביעה במשפט זדורוב, ויהפוך את אופציית הזיכוי לסבירה הרבה יותר.

כך אפשר להסביר את קרב האיתנים שמנהלת כעת הפרקליטות על הותרתו של זדורוב במעצר. את המהלומה העיקרית בקרב הזה היא ספגה בהחלטתו של השופט ערפאת טאהא בבית המשפט המחוזי בנצרת, לפני כשבועיים וחצי, שבו קיבל בית המשפט את בקשת סנגורו של זדורוב לשחררו ממעצר.

עו"ד ירום הלוי ורומן זדורוב, באמצעות זום, בדיון על שחרורו של זדורוב בבית המשפט העליון, 20 באוגוסט 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
עו"ד ירום הלוי ורומן זדורוב, באמצעות זום, בדיון על שחרורו של זדורוב בבית המשפט העליון, 20 באוגוסט 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

השופט טאהא הסתמך על קביעות עובדתיות של השופט מלצר בהחלטה על קיום משפט חוזר, כדי להסיק כי נקודת האיזון השתנתה, ולא ניתן עוד לקבוע שהראיות העומדות לחובתו של זדורוב מקימות עילת מעצר.

את הראיות שהוצגו למלצר הגדיר טאהא "ראיות חדשות", שלדבריו יש בהן כדי "לכרסם במערך הראייתי המרשיע שהוצג במסגרת משפטו הקודם של זדורוב". למעשה, טאהא ראה עצמו מחויב לתוצאה שאליה הגיע, נוכח החלטתו של מלצר. "בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטת השופט מלצר שהורתה על קיום המשפט החוזר", הוא כתב.

למעשה, טאהא ראה עצמו מחויב לתוצאה שאליה הגיע, נוכח החלטתו של מלצר. "בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטת השופט מלצר שהורתה על קיום המשפט החוזר", הוא כתב

בעוד הסידורים לקראת שחרורו של זדורוב ממעצר מתקדמים, הגישה בשבוע שעבר הפרקליטות ערר לבית המשפט העליון על החלטתו של טאהא, והדיון בו התקיים שלשום (שישי) בפני השופט אלכס שטיין, שצפוי לפרסם את החלטתו במהלך הימים הקרובים.

בנרטיב שהפרקליטות מנסה להשליט, אין לייחס משקל לכל נפתוליו של התיק המשפטי עד עתה, וצריך לבחון את נושא המעצר כפי שבוחנים את עניינו של חשוד שנעצר זה עתה – דהיינו, האם קיימת עילת מעצר דוגמת חשש מהימלטות, והאם קיימת מסוכנות.

כצפוי, הפרקליטות מבקשת מבית המשפט העליון להתנער מהתזה של השופט טאהא, שלפיה החלטתו של השופט מלצר מלמדת כי קיים "כרסום" בראיות המרשיעות נגד זדורוב. כל מה שקבע מלצר, טוענת הפרקליטות, הוא ש"הראיות החדשות" – שהן למעשה חוות דעת של מומחים – צריכות להיבחן במסגרת המשפט החוזר.

שופט בית המשפט העליון אלכס שטיין בדיון על שחרורו של רומן זדורוב, 20 באוגוסט 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
שופט בית המשפט העליון אלכס שטיין בדיון על שחרורו של רומן זדורוב, 20 באוגוסט 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"בית המשפט המחוזי", טוענת הפרקליטות, "הסיק מעצם ההחלטה להעניק משפט חוזר כי קיים 'כרסום' בראיות. זאת אין לעשות. המבחן למתן משפט חוזר אינו המבחן לקיומן של ראיות לכאורה".

אם לשפוט לפי דבריו של השופט שטיין בדיון שלשום, טענותיה של הפרקליטות אינן משכנעות בעיניו. נראה כי בעיניו של שטיין, עצם ההחלטה על קיום משפט חוזר משליכה אוטומטית על עוצמת הראיות הקיימות נגד הנאשם בהקשר של שאלת מעצרו.

אם לשפוט לפי דבריו של השופט שטיין בדיון שלשום, טענותיה של הפרקליטות אינן משכנעות בעיניו. נראה כי בעיניו של שטיין, עצם ההחלטה על קיום משפט חוזר משליכה אוטומטית על עוצמת הראיות הקיימות

"אנו לא בסיטואציה רגילה של [דיון מעצרים], אנו בסיטואציה של משפט חוזר", אמר שטיין. "אנו בהחלטה של בית המשפט העליון למשפט חוזר, כי יש היתכנות או פוטנציאל לזיכוי".

במובן מסוים, גישתו של שטיין קולעת את התביעה בין הפטיש לסדן.

מצד אחד, לפרקליטות יש אינטרס מובנה לצמצם את מספרן של ההחלטות על קיום משפטים חוזרים ולהשאיר על כנו את המצב שבו החלטות על משפטים חוזרים הן נדירות וחריגות.

רומן זדורוב בבית המשפט העליון, 10 בנובמבר 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
רומן זדורוב בבית המשפט העליון, 10 בנובמבר 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

מצד שני, אם הן כל-כך נדירות, קשה שלא לקרוא לתוך החלטה על קיום משפט חוזר משמעויות מרחיקות לכת, שהרי אם הן לא היו מרחיקות לכת, אולי הם היו שכיחות ויומיומיות הרבה יותר. משמעויות מרחיקות לכת – פירושו של דבר השפעה גם על שאלת הותרתו של הנאשם במעצר במהלך המשפט החוזר.

הנה הדרך שבה התמודד השופט שטיין עם טענת הפרקליטות, שניסתה למתן את משמעויות החלטתו של השופט מלצר לקיים משפט חוזר: לדברי הפרקליטות, "בית המשפט אמר לעצמו איני יכול להכריע [בין חוות הדעת], אין לי את הכלים, ולכן החזיר זאת למטה".

שטיין השיב: "אם זו הפרשנות של משפט חוזר, ניתן לומר שעלינו לפתוח את שערי בית המשפט לתיקים רבים נוספים. אני נוטה לפרש זאת אחרת. אני חושב שאתם קצת מפחיתים מהדרמטיות שמבטלים אישום בתיק שבו הוא כבר הורשע".

עוד 716 מילים
סגירה