חוק הגיוס החדש, שהממשלה דנה שלשום (ראשון) בעקרונותיו ואישרה אותו, טרם נוסח באופן מפורט. הממשלה למעשה אישרה רק מתווה כללי בהתאם להצעת שר הביטחון בני גנץ, שאפילו אותו היא לא פרסמה במלואו לעיון הציבור, מעבר להודעה לקונית של משרד ראש הממשלה.
ואולם, אפילו על בסיס המידע הכללי ניתן לומר שמדובר במתווה לא חוקתי, הפוגע בעקרון השוויון באופן עמוק, ושדינו להיפסל על ידי בג"ץ.
זה אולי ייקח כמה שנים, כמקובל במקרים שבהם בית המשפט דן בחקיקה הנוגעת לגיוס תלמידי ישיבות, אבל הכתובת כבר רשומה על הקיר: אם בית המשפט פסל את חוק הגיוס הקודם משנת 2015, ואם המתווה החדש הוא גרוע יותר מבחינת עמידתו בעקרונות החוקתיים הבסיסיים – זה באמת לא משאיר הרבה אפשרויות לשופטים.
אם בית המשפט פסל את חוק הגיוס הקודם משנת 2015, ואם המתווה החדש הוא גרוע יותר מבחינת עמידתו בעקרונות החוקתיים הבסיסיים – זה באמת לא משאיר הרבה אפשרויות לשופטים
בישיבת הממשלה שלשום אישרה הממשלה את מתווה חוק הגיוס של גנץ, הכולל את הצעתם של ראש הממשלה נפתלי בנט, שר האוצר אביגדור ליברמן ושל גנץ עצמו, להוריד את גיל הפטור משירות בצה"ל עבור צעירים חרדים לגיל 21.
על פי הודעת הממשלה, גיל הפטור ירד באופן מיידי לגיל 21 למשך השנתיים הקרובות; בסופן הוא יועלה לגיל 22, ואחרי שנה נוספת לגיל 23. ואולם גם אז יוכל צעיר חרדי להשתחרר משירות חובה בצה"ל כבר בגיל 21, אם יצטרף לשוק התעסוקה תוך שיעבור מסלול הכשרה מקצועית או הכשרה לפעילות ביטחונית. מדובר בפתרון זמני, אפילו לשיטת הממשלה: צוות ממשלתי ינסה לגבש הסדר רחב יותר עד לנובמבר 2022.
אפשר לחוש למרחקים את הבהלה שאחזה בממשלה. מעבר לאינטרסים פוליטיים, קריצה של גורם פוליטי כזה או אחר לחברה החרדית, הממשלה מחויבת למצוא פתרון לסוגיית גיוס תלמידי הישיבות, לפי לוח הזמנים של בג"ץ.
מאז פסק הדין שניתן בספטמבר 2017 – ושפסל את חוק הגיוס משנת 2015 – חיה המערכת הפוליטית על זמן שאול. בית המשפט הורה בתחילה כי הסדר הפטור שניתן לחרדים בחוק, יבוטל החל מתום שנה ממועד מתן פסק הדין – כלומר ספטמבר 2018.
מאז שבה הממשלה וביקשה פעם ועוד פעם דחייה במועד כניסת פסק הדין לתוקף. ההחלטה האחרונה בסדרה ניתנה בתחילת חודש יולי, ובית המשפט הורה כי הסדר הפטור לחרדים יבוטל החל מ-6 בינואר 2022. זה הדד-ליין נכון לעכשיו.
קיים קושי להשוות בין שני ההסדרים: הסדר הגיוס שנחקק בממשלת נתניהו-לפיד ב-2014 – אז כונה "חוק השוויון בנטל" – ותוקן שוב אחרי הקמת ממשלת נתניהו והחרדים ב-2015, כדי להסיר ממנו כל זכר לשוויון בין המגזרים בחברה, הוא הסדר מפורט ביותר, שתפס פרק שלם חדש בחוק שירות ביטחון.
מסקנתו של בג"ץ באשר להסדר הגיוס של 2015 הייתה חד-משמעית: "כאשר בוחנים את הוראות ההסדר נדבך על גבי נדבך", כתבה אז הנשיאה מרים נאור, "מתקיים כי קיים כשל עמוק ביכולתו לממש את המטרה של צמצום משמעותי באי-שוויון בחלוקה בנטל השירות הצבאי".
"כאשר בוחנים את הוראות ההסדר נדבך על גבי נדבך", כתבה אז הנשיאה מרים נאור, "מתקיים כי קיים כשל עמוק ביכולתו לממש את המטרה של צמצום משמעותי באי-שוויון בחלוקה בנטל השירות הצבאי"
עיקרו של ההסדר שבוטל היה במעבר ממודל של "פטור אישי" לתלמידי ישיבות, ל"פטור קולקטיבי" מגזרי בהתאם ליעדי גיוס שקבעה הממשלה.
מבחינה פרסונלית, הגילאים שנקבעו בחוק הגיוס של 2015 המאפשרים לתלמיד ישיבות פטור משירות צבאי היו גילאים גבוהים יותר מאלה המוצעים כעת. הגיל הצעיר ביותר שבו יכול היה תלמיד ישיבה לעבור מסטטוס של דחיית שירות מתחדשת מדי שנה, לפטור מלא מהשירות היה גיל 24, למעט בנסיבות חריגות מאוד, שאז ניתן היה לקבל פטור גם בגיל צעיר יותר.
במונחים של עמידת ההסדר החדש שעליו החליטה הממשלה השבוע בעקרונות יסוד חוקתיים, ובראשם עקרון השוויון, שבית המשפט העליון כבר החיל על סוגיית השירות הצבאי – ההסדר החדש מתרחק מאוד מכל סיכוי שייקבע לגביו כי מדובר בהסדר שוויוני, או שפגיעתו בשוויון היא מידתית.
זה מקרה מובהק של קל וחומר: אם הסדר הגיוס של 2015 נפסל ע"י בג"ץ, וההסדר הנוכחי גרוע אף יותר – ברור שגם דינו של ההסדר החדש להיפסל. כל זאת, בהנחה שהשופטים יקפידו בהקשר זה על קונסיסטנטיות, ולא יתרשמו יתר על המידה מהעובדה שמדובר בפתרון זמני שנרקח בחופזה.
זה מקרה מובהק של קל וחומר: אם הסדר הגיוס של 2015 נפסל ע"י בג"ץ, וההסדר הנוכחי גרוע אף יותר – ברור שגם דינו של ההסדר החדש להיפסל. כל זאת, בהנחה שהשופטים יקפידו בהקשר זה על קונסיסטנטיות
שהרי בכל הנוגע להסדרים הנוגעים לגיוס תלמידי ישיבות, 20 השנים האחרונות מלמדות שהזמני הוא הקבוע ביותר. חוקים באים והולכים, נחקקים ומבוטלים – אך החרדים ממשיכים לא להתגייס בהמוניהם לשורות צה"ל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם