הרחבת מגבלות הקורונה בשבוע וחצי האחרונים – הקשחת התו הירוק והרחבתו על ילדים מתחת לגיל 12, והחזרת התו הסגול, העלייה בתחלואה שמרתיעה לקוחות, והחשש מסגר בחגים גרמו לפגיעה קשה בהכנסות ובפדיון של עסקים רבים. נתוני הארגונים המייצגים את העסקים מצביעים על ירידה של עשרות אחוזים בפדיון של חלק מהענפים.
מסקירה של לשכת ארגוני העצמאים (לה"ב) עולה כי מגבלות התו הסגול והירוק פוגעות בתוצר המקומי הגולמי של ישראל בכ-230.75 מיליון שקל בשבוע (כלומר, מוחקות למשק כמעט מיליארד שקלים בחודש).
לפי הסקירה של לה"ב, כ-9.6% מהעסקים (56,423 עסקים) סופגים פגיעה של עד 5% בהכנסותיהם. כ-4.6% מהעסקים (27,036 עסקים) נפגעים בעד 10% מהכנסותיהם.
לפי הסקירה, נפגעים מהתו הירוק והסגול ברמה כזאת או אחרת כ-30% מעסקי המסחר והתיירות, כ-45% מעסקי האמנות, הבידור והפנאי, כ-10% מהעסקים בחקלאות, כ-5% מעסקי התעשייה, כ-10% מעסקי התחבורה והאחסנה ואפילו כ-10% מהעסקים בחקלאות וכ-5% מהעסקים בענף התקשורת. רק בענפי הנדל"ן וההייטק אין פגיעה בכלל.
המגלשה החלקלקה כלפי מטה
הנפגעים המיידיים והקשים ביותר מהקשחת המגבלות, בעיקר מהחלת התו הירוק על ילדים, הם מפעילי האטרקציות – לונה-פארקים, פארקי מים, פארקי חבלים, ג'ימבורי, וכו'. קהל היעד של האתרים הללו הוא בעיקר ילדים, ותקופות השיא בפעילותם הן פסח, אוגוסט וחגי תשרי.
לפי נתוני התאחדות האטרקציות התיירותיות בישראל, כ-90% מהלקוחות של האטרקציות הללו הם הורים וילדים בגילאי 3-12. מסקר שערכה ההתאחדות בין מפעילי האטרקציות, עולה כי 100% מהמפעילים סופגים ירידה של 61-80% במספר הכניסות לאטרקציות. הירידה חדה יותר ככל שמתחמי הבדיקות רחוקים מהאטרקציה, אך נרשמה ירידה חדה גם באטרקציות קרובות למתחמי בדיקות.
המפעילים מתלוננים על מבול של ביטולי הזמנות עקב הדרישה לתו ירוק. חלק מהמשפחות מגיעות למרות שלא ביצעו בדקות לילדים, והעובדים באטרקציות שולחים אותן לבצע בדיקות – ורובן אינן חוזרות אחר כך.
משפחות אחרות אינן משלימות עם האיסור להיכנס ומגיבות בוויכוחים וצעקות. גם אחרי כניסת המשפחות, מתקשים העובדים לאכוף את התו הסגול ולמנוע התקהלויות צפופות ובעלי האטרקציות נאלצים להקצות לכך תוספות כוח אדם.
מקור נוסף לפרנסת מפעילי האטרקציות הוא חברות שלוקחות את עובדיהן לימי כיף. ואולם, גם בשוק הזה יש ביטולים רבים, גם בשל החשש הכללי מהעלייה בתחלואה, ביטולים עקב עימותים פנימיים בחברות סביב ההתחסנות וגם כיוון שבחלק מהחברות מקובל להזמין גם את המשפחות והילדים של העובדים.
"השבועיים הכי פוריים שלנו בשנה זה סוף אוגוסט, אחרי שנגמרות הקייטנות ומתחיל הזמן שההורים מבלים עם הילדים", אומר אופיר מילר, יו"ר התאחדות האטרקציות, "הורים יקחו את הילדים שלהם לבדיקת קורונה בשביל לנסוע לכמה ימים לנופש, אבל רובם לא יעשו את הבדיקה הפולשנית, עם החשש לצאת חיובי ולהיכנס לבידוד והחשש להידבק בבדיקה עצמה, בשביל בילוי חד פעמי.
"הורים יקחו את הילדים שלהם לבדיקת קורונה בשביל לנסוע לכמה ימים לנופש, אבל רובם לא יעשו את הבדיקה הפולשנית, עם החשש לצאת חיובי ולהיכנס לבידוד והחשש להידבק בבדיקה עצמה, בשביל בילוי חד פעמי"
"זה המאני טיים שלנו והוא הלך, המצב עוד יותר גרוע מאשר לפני שנה. לפני שנה מהמקומות, הגדולים יותר, לא יכלו לפתוח בכלל, אבל אצל מי שיכל לפתוח הלקוחות הגיעו. השנה המקומות ריקים. בפארק המים שפיים בשנה רגילה יש 12 אלף אנשים, עכשיו בקושי אלף.
"אנחנו רוצים להילחם במגפה, אנחנו בני אדם וישראלים. כולנו מחוסנים, כל העובדים שלנו, ואנחנו בעד כל אמצעי שהוא להקטנת הדבקה ולעידוד התחסנות. אבל תנו לנו כלים להתמודד. אנחנו בקו החזית, מדממים. אנחנו גם מופלים לרעה לעומת שמורות הטבע והפארקים הלאומיים. איך ייתכן שפארק בשטח פתוח יותר מסוכן ממערת הנטיפים? איפה ההיגיון האפידמיולוגי?
![אופיר מילר, יו"ר התאחדות האטרקציות (צילום: יח"צ התאחדות האטרקציות)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2021/08/ophir-miller-280x360.jpeg "אופיר מילר, יו"ר התאחדות האטרקציות (צילום: יח"צ התאחדות האטרקציות)")
"כתבנו מכתבים לבנט, דיברנו עם פקידים במשרד האוצר והמשפטים. נפגשנו עם אביר קארה, עשינו זום עם מנכ"ל האוצר. אמרנו להם, תו ירוק – יופי, בסדר, אני לא רוצה אנשים מבוגרים שלא חוסנו, אבל מה אשמים הילדים? ואם זה כל כך מסוכן שילדים מתקהלים, אז בעצם סוגרים אותנו לגמרי – מאה אחוז, תנו תוכנית פיצויים. אז הם אומרים, מה פתאום פיצויים, אין סגר, הכול פתוח.
"זאת חוצפה גדולה שהם עונים לנו ככה. בפועל, מבחינתנו אנחנו כן בסגר. זה כמו שיש מלחמה וממשיכים לקרוא לה מבצע צבאי כדי לא לשלם פיצויים – ככה עכשיו אנחנו בסגר בלי שאומרים את המילה סגר כדי לא לפצות".
ליברמן ופקידי האוצר נאבקים לצמצם את המגבלות, ולא מוכנים לחדש את הפיצוי כדי לא לתת למגבלות לגיטימציה. אם המגבלות יצטמצמו תוכלו להיפתח ולעבוד מחדש, אתם לא מעדיפים את זה?
"אנחנו כן. אנחנו מוכנים לכל צורת הקלה אבל הממשלה לא מוכנה לכלום. בינתיים אנחנו תקועים עם מגבלות ובלי פיצוי, נדפקים משני הצדדים".
גם המסעדות אכלו אותה
לפי נתוני ארגון "מסעדנים חזקים ביחד" המסעדות ספגו בשבועיים האחרונים פגיעה של 20% עד 40% בהכנסתן, ובממוצע של כ-30%.
מהבדיקה שערך ארגון העסקים "לא יהיה בסגר" עולה כי מסעדות שנמצאות במתחמי משרדים, שרוב לקוחותיהם הם עובדים בהפסקות אוכל ופגישות עסקיות, ספגו פגיעה של כ-20% עקב המעבר לעבודה מהבית, שהתחזק בחודשיים האחרונים אחרי תקופה קצרה של חזרה למשרדים באביב, ועקב היעדרותם של סרבני חיסונים ואולי גם של מבוגרים וחולים החוששים להידבק.
ואילו המסעדות במתחמי קניות ובילויים, שרוב לקוחותיהן הן משפחות, ספגו פגיעה של כ-40% וחלקן אף 50%.
לפי נתוני התאגדות המסחר והאופנה, גם ברשתות וחנויות האופנה, כלי הבית ושאר מוצרי הצריכה נרשמה ירידה של 20%. "יש פגיעה מהתו הסגול, יש פגיעה עקיפה של התו הירוק, כי חלק מהשופינג באוגוסט הוא של משפחות שעוברות בחנויות תוך כדי בילוי", מסביר יו"ר התאגדות המסחר, שחר תורג'מן.
לדברי תורג'מן: "יש אנשים שחוששים להגיע בגלל התחלואה. יש כאלה שמבטלים קניות בגלל הדיבורים על סגר ועל הגבלה על המפגשים בחגים. הרי חלק מהקניות זה לקראת החגים. יש כאלה שמהדקים את החגורה ולא קונים כי סגר זה פיטורים והם חוששים. דינמיקה קלאסית של משבר כלכלי. ויש כאלה שהמצב הכללי פשוט מבאס אותם.
"יש ענפים שהמצב שלהם עוד יותר גרוע. אני מדבר עם מפעילים של בריכות שחיה, שם זה פשוט קטסטרופה. ההורים לא יקחו את הילד לבדיקה כל יום בשביל ללכת לבריכה".
"יש ענפים שהמצב שלהם עוד יותר גרוע. אני מדבר עם מפעילים של בריכות שחיה, שם זה פשוט קטסטרופה. ההורים לא יקחו את הילד לבדיקה כל יום בשביל ללכת לבריכה"
נראה שכשיש עלייה בהדבקה ובמגבלות, עסקים יפסידו בכל מקרה, השאלה אם ביקשתם פיצוי ומה ענו לכם.
"הממשלה מתאמצת כדי להימנע מסגר וזה העיקר, אני מעריך את זה. יש ענפים שאם לא יהיה סגר הם יוכלו לספוג את הנזק. יש ענפים שצריך לפצות. תיירות, תעופה, אטרקציות, בריכות, כנסים, אולמות אירועים – הם מפסידים. אם מודל הפיצוי הקודם של החל"ת הלא-גמיש היה גרוע, ורוצים לעבור למודל טוב – יופי. אבל מה פתאום לבטל לגמרי, כשהמגפה עוד בכלל לא נגמרה?"
"יש ענפים שאפשר לפתור את הבעיה שלהם די בקלות עם קצת מחשבה מחוץ לקופסה. באתי לממשלה עם רעיון בקשר למסעדות, העליתי אותו בשיחות עם האוצר, העברתי לליברמן: לעשות תו ירוק דיפרנציאלי. בחלק הפנימי של המסעדה – תו ירוק מלא, בחלק החיצוני – תו ירוק מעל גיל 12, שמשפחות יוכלו לשבת לפחות בחוץ. אמרתי, הקשיבו, ובזה זה נגמר".
ליברמן העלה בתקשורת את הרעיון שאמרת על מסעדות ובריכות שחיה.
"אני שמח לשמוע. בפועל זה לא קרה עדיין, אז זה לא קרה. אני מבין למה למנוע כניסה של מי שלא רוצה להתחסן. אבל משרד הבריאות מעניש ענישה קולקטיבית גם ילדים שלא עשו שום דבר רע וגם את ההורים שלהם שעשו את חלקם והתחסנו פעמיים ואפילו שלוש, ואת בעלי העסקים שמתפרנסים מהם. ואם אתם בכל זאת רוצים להעניש – תפצו".
"משרד הבריאות מעניש ענישה קולקטיבית גם ילדים שלא עשו דבר רע ואת ההורים שלהם שהתחסנו פעמיים ואפילו שלוש, ואת בעלי העסקים שמתפרנסים מהם. אם אתם בכל זאת רוצים להעניש – תפצו"
"תנו לעסקים ערכות בדיקה"
העסקים בישראל מיוצגים מול הרשויות על ידי ארגונים רבים, עם מחלוקות פנימיות סוערות ביניהם, שמקשים עליהם לגבש חזיתות אחידה במאבק להקטנת הנזק שנגרם להם במהלך המגפה. כרגע הממשלה מתעלמת מפניות של ראשי הארגונים הללו, גם החזקים והמקושרים ביניהם.
נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, למשל, שלח ב-18 באוגוסט מכתב לראש הממשלה נפתלי בנט ולשר האוצר ליברמן, שבו התריע מפני "קריסתם של עשרות אלפי עסקים". לין לא דרש במכתבו מרה"מ ושר האוצר פיצוי לעסקים, אלא רק לחלק להם ערכות בדיקה מהירה כדי שיוכלו לבדוק בעצמם את הילדים בכניסה.
"ילדים מגילאי 12-3 אינם יכולים להיכנס לכל פעילות שהיא, אפילו בריכה או קולנוע, כיוון שכדי להיכנס הם נדרשים לבדיקות מהירות שמתבצעות כיום רק על ידי מד"א ומפעילים ציבוריים אחרים ולוקחות שעות של המתנה, בתור לבדיקות ולתוצאות", כתב לין, "כדי להיכנס לקאנטרי, למשל, ההורים לא יקחו את הילדים לתורים הארוכים לצד חולים מאומתים לבדיקה שתקפה ל-24 שעות בלבד".
"מציאות זו אינה מאפשרת למשפחות ניהול שגרת חופש גדול וחגים. גרוע לא פחות: היא תוביל לסגירות עשרות אלפי עסקים בישראל. העסקים כבר נסגרים בזה אחר זה. הבדיקות המהירות כבר כאן, המדינה כבר משתמשת בהן לפתיחת הלימודים ולמתווה".
"חובה עלינו להעביר לעסקים בדיקות מהירות בחינם שיאפשרו לבדוק במקום ולהכניס את הילדים לעסק. עסק שנלחם על חייו יעשה הכול כדי לשתף פעולה".
לטענתו של לין, עד כה, שבוע וחצי אחר כך, בנט וליברמן לא השיבו למכתבו.
כנסים ותערוכות: "אנחנו בסגר מאז מרץ 2020"
לצד הענפים שנקלעו מחדש למצוקה בשבועיים האחרונים, יש ענפים שמושבתים ברציפות מאז התפרצות המגפה בישראל ובחודשיים האחרונים נותרו בלי פרנסה ובלי פיצוי.
ענף הכנסים והתערוכות, למשל, שמפרנס אלפי עובדים, מושבת כמעט לגמרי ממרץ 2020. "התמונה אצלנו פשוט שחורה", אומר אייל הלוי, מנכ"ל חברת הכנסים פארגון וחבר הנהלה בענף הכנסים של איגוד לשכות המסחר, "אנחנו בסגר מאז מרץ 2020. בכל פעם שהיה לנו נדמה שאנחנו מתאוששים מהמהלומה הקודמת, נפלה עלינו מהלומה חדשה.
"יש כמה סוגים של כנסים ותערוכות: בינלאומיים, שממילא אין כי לא מגיעים מחו"ל, ומקומיים, בעיקר כנסים מקצועיים, שנעשים על בסיס שנתי או דו שנתי. כל הכנסים נעשים בתכנון ארוך של כמה חודשים טובים מראש. כאן הבעיה.
"עד מרץ השנה לא היו כנסים ותערוכות בכלל, גם לא בתכנון. במרץ פתחו אותנו, אבל הלקוחות עדיין לא היו בטוחים. במאי חשבו שהכול נגמר והלקוחות אמרו, תתחילו לעבוד, והתחלנו לקבוע כנסים.
"רוב הכנסים שנקבעים בקיץ מתבצעים באוקטובר-נובמבר. אבל ביולי ואוגוסט התחילה העלייה בתחלואה והדיבורים על סגר, ואיתם הביטולים. ובינתיים, ב-1 ביולי הפסיקו לנו את כל הפיצוי".
"רוב הכנסים שנקבעים בקיץ מתבצעים באוקטובר-נובמבר. אבל ביולי ואוגוסט התחילה העלייה בתחלואה והדיבורים על סגר, ואיתם הביטולים. ובינתיים, ב-1 ביולי הפסיקו לנו את כל הפיצוי"
פניתם למקבלי ההחלטות כדי לדרוש לחדש את הפיצוי?
"בוודאי שפנינו, אישית, לליברמן ולמנכ"ל האוצר רם בלינקוב. בעצם, אנחנו במצב שבו היינו ממרץ עד יוני שעבר: סגורים בלי פיצוי, וצריכים שוב לבוא ולהגיד, סגרתם? תשלמו.
"לא הגענו איתם לפגישה, חוץ מפגישה כללית שהיינו עם כמה ענפים נוספים במצב הזה עם אנשי האוצר. הם היו מנומסים ונחמדים, אבל הם פשוט נפנפו אותנו. אומרים לנו, אבל פתחו אתכם, אתם עובדים, מה הבעיה? הבעיה שבפועל אנחנו לא עובדים".
"היינו עם כמה ענפים נוספים במצב הזה בפגישה עם אנשי האוצר. הם היו מנומסים ונחמדים, אבל הם פשוט נפנפו אותנו. אומרים לנו, אבל פתחו אתכם, אתם עובדים, מה הבעיה? הבעיה שבפועל אנחנו לא עובדים"
אם אתם לא עובדים כבר שנה וחצי, על מה בעצם אתם רוצים פיצוי? פיצוי לעסק זה כשיש לו הוצאות בלי הכנסות, לא?
"יש לנו הוצאות ענקיות כי הכנו כנסים. אנחנו מעסיקים עובדים בארגון הכנס, מזמינים מקומות, משלמים חודשים מראש, ואז הכנס מתבטל והכול יורד לטמיון ולך תרדוף אחרי הלקוח שלא מוכן לשלם והמקום שכבר הזמנת.
"מסעדן קונה מצרכים למחר, ואם המסעדה לא נפתחת, הוא מפסיד יום אחד. גם הוא מפסיד, אבל אנחנו קונים את ה'מצרכים' שלנו חצי שנה מראש. ואז באוצר אומרים לנו: אתם לא יודעים להצביע על ההפסדים. איך אפשר להצביע על הפסד במדויק בתנאים כאלה?"
יש הסכמה רחבה שמתווה הפיצויים שהנהיגה הממשלה הקודמת היה כושל, השאיר עסקים בלי פיצוי ושילם לאחרים פיצוי שלא הגיע. לא היה צריך לבטל אותו?
"אני מסכים לגמרי. אבל אפשר היה להחליף אותו בחל"ת גמיש, כמו שעשו במלחמת לבנון השנייה, לשלם לעובד את החל"ת דרך העסק. לא להשאיר ענפים שלמים בלי פיצוי בכלל".
"תנסו לשרוד ותשתקו"
ענף נוסף שמושבת הוא חלק מעסקי התיירות. לפי דו"ח הלינות והתפוסות במלונות של התאחדות המלונאים, בתי המלון בישראל נמצאו ביולי השנה בתפוסה של 50% פחות מאשר ביולי 2019, בגלל היעדרם של התיירים מחו"ל. זאת, על אף שמספר לינות הישראלים במלונות בארץ גדל ב-19%, כיוון שישראלים לא יכולים כמעט לטוס לחופשות בחו"ל.
בתי המלון בישראל נמצאו ביולי השנה בתפוסה של 50% פחות מאשר ביולי 2019, בגלל היעדרם של התיירים מחו"ל. זאת, על אף שמספר לינות הישראלים בארץ גדל ב-19%
באזורים שנשענים בחלקם על תיירות ישראלית, בעיקר ים המלח ואילת, התפוסה כיום קרובה לזו של שיאי הקיץ עד 2019. באזורים שנשענים בעיקר על תיירות זרה בתי המלון כמעט מושבתים מאז תחילת המגפה. בתל אביב ובירושלים תפוסת בתי המלון ירדה בכ-40% לעומת 2019, בחיפה וטבריה היא ירדה בכ-10% ובנצרת – בכ-60%.
בניגוד לענפים אחרים, עובדים שכירים בכל גיל בענף התיירות שעבודתם הופסקה מאז מרץ 2020 עדיין מקבלים דמי אבטלה. מצבם פחות גרוע, איפוא, ממצבם של מובטלים צעירים בענפים אחרים – ועדיין, דמי אבטלה הם רק שני שליש מהשכר, ללא תנאים סוציאליים, בענף שרוב העובדים בו הם מוחלשים, ובעלי העסקים בענף אינם מקבלים כיום כל פיצוי על הפסדיהם.
נשיא לה"ב, רועי כהן, שנאבק כבר שנה וחצי מול שתי ממשלות שונות על הקטנת הנזקים למגזר העסקי, נשמע כיום על סף ייאוש. "דרשנו משר האוצר ליברמן, מהפקידים, מיו"ר ועדת הכספים והחוקה בכנסת ומכל שר וח"כ שהיה מוכן לשמוע אותנו, לעשות משהו כדי לעזור לעסקים.
"באוצר אומרים תהיו איתנו בחזית מול הסגר. אמרתי לליברמן, לבלניקוב, לכולם, אנחנו איתכם בחזית מול הסגר, אבל בפועל כבר יש סגר זוחל. קודם כל תאתר את מי שכרגע מתרסק ותפצה אותו".
"באוצר אומרים תהיו איתנו בחזית מול הסגר. אמרתי להם, אנחנו איתכם בחזית מול הסגר, אבל בפועל כבר יש סגר זוחל. קודם כל תאתר את מי שכרגע מתרסק ותפצה אותו"
מה ענו לך?
"הם פשוט חוזרים על אותן מנטרות כמו תקליט שבור. הם מתחמקים ומושכים זמן. למילה פיצויים הם פשוט לא מגיבים. בעצם נותנים לנו להרגיש, תגידו תודה שאין סגר כולל, תנסו לשרוד ותשתקו".
תגובת משרד האוצר
בתשובה לפניית זמן ישראל, ממשרד האוצר נמסר: "מדינת ישראל עברה מחיים תחת מגבלות בשל הקורונה לחיים לצד הקורונה.
"בהתאם, מאמצי הממשלה, לרבות המאמצים התקציביים בהיקף של מיליארדי שקלים, מושקעים במטרה לאפשר את המשך שגרת החיים לצד הקורונה באמצעות מבצע החיסונים הנרחב, תגבור מערכת הבריאות ומערך בדיקות מהירות חינמי לילדים עד גיל 12, שמטרתו לאפשר המשך פעילות סדירה ככל הניתן של הענפים המושפעים מהתו הירוק.
"חשוב לציין שמדובר בימים הראשונים להפעלת התו הירוק וכן מתקיימים מאמצים להרחיב את היקף מוקדי הבדיקות המהירות".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם