דפים שהוצאו מתוך ספרי קהילה יהודיים מתחילת המאה ה-16 (צילום: בידספיריט)
בידספיריט

המרדף אחר הפנקסים האבודים

במהלך השואה ואחריה, אלפי אוספים של פנקסים נגנבו, אבדו או ננטשו ● בשונה ממקרקעין ומחפצי אמנות שנשדדו על ידי הנאצים, ספרי קהילות גנובים מעולם לא משכו תשומת לב משפטית או תקשורתית רבה ● כעת, יוזמות חקיקה מבקשות להחזיר את הפנקסים לציבור

בחודש שעבר החרימו תובעים פדרליים בברוקלין אוסף של מסמכים תיעודיים שיועדו למכירה על ידי קסטנבאום אנד קומפני, "בית מכירות בוטיק" המתמחה ביודאיקה.

אותם פנקסים הגיעו מקהילות ברומניה, הונגריה, אוקראינה וסלובקיה. החל במאה ב-16, רבנים באותו חלק של אירופה החלו לתעד בכתב יד אירועים כגון לידות, נישואים ופטירות בקהילה, וחלק מאותם פנקסים אף "הוארו" על ידי אמנים.

תפיסת המסמכים בברוקלין לא הייתה מקרה יחיד: בפברואר, הגנאלוג הישראלי מתן שגב-פרנק נתקל ב"קלסר" שהוצע למכירה בפורטל המכירות הפומביות בידספיריט. אוסף הפנקסים היהודיים-הונגריים כלל מכתבים וחוזים שנחתמו בידי בני שושלת רייך, קרובי משפחה של שגב-פרנק. המשפחה גם שימשה מושא למחקר עבודת התזה של שגב-פרנק באוניברסיטת תל אביב.

מתן שגב-פרנק מדבר באירוע למען להטב"קים בארץ (צילום: באדיבות מתן שגב-פרנק)
מתן שגב-פרנק מדבר באירוע למען להטב"קים בארץ (צילום: באדיבות מתן שגב-פרנק)

לאחר שנתקל באותן חתימות החליט שגב-פרנק לנצל את ההזדמנות להעלאת המודעות לנושא בישראל ובעולם. אולם, לרוע מזלו, מכירות מקוונות של פנקסי קהילה לרוב מבוצעות באופן חוקי – גם על פי חוקי ההלכה לגבי רכוש נטוש.

"זאת פרצה שתקנות בינלאומית צריכות לסתום", אומר שגב-פרנק לזמן ישראל. "צריך לעודד אנשים להעביר פריטים כאלה, ששוכבים אצלם בבית, למוסדות רשמיים, או לקנוס אותם אם הם אוצרים אותם באופן פרטי", הוא אומר.

"זאת פרצה שתקנות בינלאומית צריכות לסתום", אומר מתן שגב-פרנק. "צריך לעודד אנשים להעביר פריטים כאלה, ששוכבים אצלם בבית, למוסדות רשמיים, או לקנוס אותם אם הם אוצרים אותם באופן פרטי"

לדעת שגב-פרנק, יש לאסור על מכירות פומביות מקוונות של פנקסים. אולם בהיעדר תקנות בינלאומיות, הוא אומר, ספרי קהילה רבים נותרים באוספים פרטיים.

פנקס בית הספר לתלמוד תורה מהעיירה קופיצ'ינצה במזרח גליציה, אוקראינה, משקף את פעילותו של בית ספר דתי בסוף המאה ה-19 (צילום: ספריית הקונגרס)
פנקס בית הספר לתלמוד תורה מהעיירה קופיצ'ינצה במזרח גליציה, אוקראינה, משקף את פעילותו של בית ספר דתי בסוף המאה ה-19 (צילום: ספריית הקונגרס)

"יש צורך בתקנות בינלאומיות שיכירו בספרים ובמסמכים של הקהילות היהודיות באירופה כפריטי מורשת תרבות, תוצר לוואי של רצח העם היהודי בשואה", הוא אומר. "אנחנו צריכים לשמר את המסמכים באמצעות דיגיטציה ולהנגיש אותם בצורה מקוונת לציבור הכללי".

אולם לא כל המומחים מסכימים שהחוק יכול "להציל" פנקסי קהילה מאוספים פרטיים.

"קודם כול, אין דרך ברורה לפקח על כל המכירות הפומביות והסוחרים של יודאיקה", אומר וסלי פישר, מנהל המחקר של ועידת התביעות היהודיות החומריות נגד גרמניה ושל הארגון היהודי העולמי להשבת רכוש (איל"ר).

לא כל המומחים מסכימים שהחוק יכול "להציל" פנקסי קהילה מאוספים פרטיים. "אין דרך ברורה לפקח על כל המכירות הפומביות והסוחרים של יודאיקה", אומר וסלי פישר

"זה נושא הרבה יותר מורכב מאשר גניבה והשבה של רכוש", אומר פישר לזמן ישראל. "אנחנו אפילו לא יודעים את ההיקף של מה שחסר", הוא אומר.

פנקס הקהילה היהודית של פיטיליאנו, טוסקנה (צילום: ספריות אוניברסיטת קולומביה)
פנקס הקהילה היהודית של פיטיליאנו, טוסקנה (צילום: ספריות אוניברסיטת קולומביה)

"הבעיה היא כשאספנים פרטיים משיגים אותם"

במהלך השואה ואחריה, אלפי אוספים של פנקסים נגנבו, אבדו או ננטשו. אולם בשונה מנכסי נדל"ן ומחפצי אמנות שנגנבו על ידי גרמניה הנאצית, פנקסים גנובים מעולם לא משכו תשומת לב משפטית או תקשורתית רבה.

ואולם ספרי הקהילה האבודים הם "פרק שלא סופר בסיפור השבת הרכוש היהודי", אומר גדעון טיילור, יושב ראש הפעולות של איל"ר ונשיא ועידת התביעות נגד גרמניה. "אלה הם האוצרות האמיתיים של הזיכרון היהודי, מפני שהם מספרים על חיי היומיום ועל האופי של הקהילות האלה", הוא אומר בשיחה עם זמן ישראל.

ספרי הקהילה האבודים הם "פרק שלא סופר בסיפור השבת הרכוש היהודי", אומר גדעון טיילור. "אלה הם האוצרות האמיתיים של הזיכרון היהודי, מפני שהם מספרים על חיי היומיום ועל האופי של הקהילות האלה"

גורלם של הפנקסים בשנים שאחרי המלחמה נקבע במידה רבה על ידי התקנות ששררו בכל אזור כיבוש, אומר פישר. באזורים שנכבשו על ידי ארצות הברית, לדוגמה, התקנות נועדו להבטיח שהפנקסים יוחזרו לקהילות היהודיות ששרדו, או יישלחו למרכזים ללימודים יהודיים בישראל, בארצות הברית ובמקומות אחרים.

גדעון טיילור, יושב ראש הפעולות בארגון היהודי העולמי להשבת רכוש (איל"ר), במשרדי טיימס אוף ישראל בירושלים, 7 ביוני 2016 (צילום: אמנדה ברושל-דן, טיימס אוף ישראל)
גדעון טיילור, יושב ראש הפעולות בארגון היהודי העולמי להשבת רכוש (איל"ר) בירושלים, 7 ביוני 2016 (צילום: אמנדה ברושל-דן, טיימס אוף ישראל)

באזורים שהיו תחת כיבוש סובייטי, לעומת זאת, רק בודדים מספרי הקהילות היהודיות זכו ליחס דומה, אומר פישר. פנקסים בני מאות שנים שמעולם לא נועדו להיות רכושו של אדם פרטי – אלא היו שייכים לקהילה בכללותה – הגיעו לידיהם של אספנים פרטיים.

"זה שוק חופשי בלי שום רגולציה ובלי מקורות ידועים [של רבים מהפריטים הנמכרים]", אומר טיילור. "אבל אני לא בטוח אם זה עניין של חוק או של אכיפת חוק. צריכה להיות הרבה יותר שקיפות, כי פנקסי קהילות לא צריכים לשבת אצל מישהו בבית", הוא אומר.

החרמת הפנקסים בברוקלין ביולי נעשתה לאחר שאיל"ר העלתה התנגדויות למכירה בקסטנבאום אנד קומפני בפברואר, אומר פישר. בין השאר משום שהחוק האמריקאי מקשה על אנשים להשיג "בעלות חוקית" על רכוש גנוב, לדבריו, הרשויות הפדרליות יכלו לפתוח בחקירה ולהחרים את הפנקסים.

פנקס חברה קדישא של קהילת אוהעל, שכולל הן שמות נפטרים מהשנים שלפני השואה והן שמות של נספים שנוספו לאחר המלחמה (צילום: קדם)
פנקס חברה קדישא של קהילת אוהעל, שכולל הן שמות נפטרים מהשנים שלפני השואה והן שמות של נספים שנוספו לאחר המלחמה (צילום: קדם)

"הבעיה היא כשאספנים פרטיים משיגים אותם", אומר פישר. "למרות שאספנים לפעמים רואים את עצמם כמי שמצילים את כתבי היד האלה", הוא מוסיף.

כדי להתמודד עם הנושא, אומר פישר, גורמים רשמיים צריכים להגביר את המודעות להסכמים ולנהלים הקיימים. לדוגמה, הוא אומר, 47 מדינות אימצו את הצהרת טרזין על נכסים מתקופת השואה ונושאים הקשורים בכך. באותה אמנה, מ-2009, ממשלות "הדגישו את חשיבות מתן הפיצויים עבור נכסי נדל"ן קהילתיים ופרטיים", על פי איל"ר.

לדברי פישר, גורמים רשמיים צריכים להגביר את המודעות להסכמים ולנהלים הקיימים. לדוגמה, הוא אומר, 47 מדינות אימצו את הצהרת טרזין על נכסים מתקופת השואה ונושאים הקשורים בכך

וישנם סימנים קלים לשינוי: בתחילת אוגוסט בית המכירות הישראלי גנזים, היושב בניו יורק, הודיע כי "עצר" את מכירת "פנקס חברה קדישא של טעמשוואר [טימישוארה]", קהילה יהודית ברומניה. בתגובה לטענות שהובאו במכתב ששיגר איל"ר לגנזים, בית המכירות הודיע כי יחקור את מקור הפריט.

"אנשים משמרים את פיסת ההיסטוריה הזאת"

בסוף 2020, מתן שגב-פרנק השיב לפנייה של משרד המשפטים, שביקש להעריך את דעת הקהל לגבי תיקונים לחוק הגנת הפרטיות.

בפברואר 2021, קסטנבאום אנד קומפני, חברת מכירות פומביות מברוקלין המתמחה ביודאיקה, הסירה מהקטלוג שלה פריט שלטענת הקהילה היהודית של קלוז' הוא פנקס מהמאה ה-19 של חברה קדישא שלה (צילום: קסטנבאום אנד קומפני, באמצעות JTA)
בפברואר 2021, קסטנבאום אנד קומפני, חברת מכירות פומביות מברוקלין המתמחה ביודאיקה, הסירה מהקטלוג שלה פריט שלטענת הקהילה היהודית של קלוז' הוא פנקס מהמאה ה-19 של חברה קדישא שלה (צילום: קסטנבאום אנד קומפני, באמצעות JTA)

בהשראתו של קמפיין שהושק בניו יורק תחת הסיסמה "Reclaim the Records", שגב-פרנק כתב למשרד מטעם "קהילת חוקרות וחוקרי גנאלוגיה בישראל", קבוצת פייסבוק בת 3,400 חברים שהקים. המכתב קרא לממשלה לחשוף מסמכים גנאלוגיים ומפקדי אוכלוסין וכן ליצור אינדקסים נגישים לציבור.

בהשראת קמפיין שהושק בניו יורק תחת הסיסמה "Reclaim the Records", שגב-פרנק כתב למשרד המשפטים מטעם קהילת חוקרות וחוקרי גנאלוגיה בישראל מכתב, שבו קרא לחשוף מסמכים גנאלוגיים ומפקדי אוכלוסין

"כך, אם המידע הזה יונגש לציבור, נוכל לתבוע מסמכים קהילתיים כפריטי מורשת תרבות", אומר שגב-פרנק, שגם מסייע בהקמת הארכיון הדיגיטלי הלהטב"קי הראשון של ישראל. "למה לא לעזור לאנשים לגלות את העבר המשפחתי שלהם במדינה שבה כל כך הרבה ניצולים, שסבלו מטראומה בעקבות השואה, לקחו איתם את הסיפורים המשפחתיים שלהם לקבר", הוא תוהה.

קיימת הסכמה כי חוק הגנת הפרטיות בישראל לא נועד להתמודד עם סחר בפנקסי קהילות. אולם אם יוכנסו תיקונים לחוק, חייב להישמר איזון בין זכויות הפרטיוּת לבין אינטרסים אחרים, אומרת נעמה מטרסו קרפל, מנכ"לית עמותת פרטיות ישראל.

פנקס קהילת צילץ, עם רשימות של רבנים בולטים על "חטאים ועונשים" בעיירה (צילום: הספרייה הלאומית של ישראל)
פנקס קהילת צילץ, עם רשימות של רבנים בולטים על "חטאים ועונשים" בעיירה (צילום: הספרייה הלאומית של ישראל)

"אני מאמינה שהחוק צריך להכיר בכך שבמקרים מסוימים יש אינטרס ציבורי בשמירה קבועה של מידע אישי, לתועלת החברה בטווח הארוך", אומרת מטרסו קרפל בשיחה עם זמן ישראל.

"אבל החוק צריך להגדיר בקפידה באילו מקרים לא יבוצע עיבוד של מידע אישי למטרות ארכוב", היא אומרת. "לצערי, חוק הגנת הפרטיות בישראל לא נותן כלים מספקים להתמודדות עם הנושא החשוב הזה".

לדברי נציג של בידספיריט, יש צד נוסף לתפקיד שממלא פורטל המכירות באיסוף הפנקסים. מאז הקמתו ב-2012, בידספיריט תורם להגברת המודעות לפנקסי הקהילות בכך שהוא מפרסם חלק מהתוכן שלהם אונליין, אומר ניצן דיקשטיין, מנהל השיווק והפיתוח של החברה.

לדברי נציג של בידספיריט, יש צד נוסף לתפקיד שממלא פורטל המכירות באיסוף הפנקסים. מאז הקמתו ב-2012, בידספיריט תורם להגברת המודעות לפנקסי הקהילות בכך שהוא מפרסם חלק מהתוכן שלהם אונליין

"העובדה שהפריטים האלה מוצעים למכירה משמעותה שיש להם ערך, והודות לכך, אנשים משמרים את פיסת ההיסטוריה הזאת ומשקיעים הרבה מאמצים כדי למצוא אותם, במקום לזרוק אותם לזבל או משהו דומה", אומר דיקשטיין לזמן ישראל.

נעמה מטרסו קרפל, מנכ"לית עמותת פרטיות ישראל (צילום: באדיבות נעמה מטרסו קרפל)
נעמה מטרסו קרפל, מנכ"לית עמותת פרטיות ישראל (צילום: באדיבות נעמה מטרסו קרפל)

בין המוסדות הבולטים שרכשו פנקסים כאלה במכירות פומביות מקוונות נמנים הספרייה הלאומית של ישראל וספריות של אוניברסיטאות כגון הרווארד וייל. מנקודת מבטה של בידספיריט, החברה מצילה את הפנקסים למשך הדורות הבאים בכך שהיא מסייעת בהעברתם למוסדות מכובדים שכאלה.

"קח בחשבון שהרבה מהאספנים שרוכשים את הפריטים האלה תורמים או משאילים אותם למוזיאונים לאחר מותם או בעודם בחיים", אומר דיקשטיין. "הודות לבידספיריט, אלפי ניירות, מסמכים חשובים והיסטוריים התגלו ופורסמו אונליין".

נוסף על הפנקסים, אתגרי רגולציה דומים – וענייני שקיפות – נוגעים גם לפריטי יודאיקה אחרים שאבדו בשואה, אומר טיילור.

"יש מגמה גוברת של אוצרות שהיו שייכים לקהילות יהודיות שנכחדו בשואה ומגיעים לידיים פרטיות", הוא אומר. "אנחנו שואפים לעבוד עם קהילות יהודיות, אספנים, מוסדות וסוחרים כדי להביא שקיפות להיסטוריה שלנו בחודשים ובשנים הבאים".

עוד 1,197 מילים
סגירה