עידית סילמן ודוד ביטן מחליפים דברים במהלך ההצבעה על חוק האזרחות במליאת הכנסת, 6 ביולי 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יונתן זינדל/פלאש90

בג"ץ הורה לקואליציה לאזן את ועדות הכנסת, אך ייתר את הצורך בהסכמת האופוזיציה

עבודה חכמה של יו"ר הכנסת והיועצת המשפטית לכנסת איפשרו לבג"ץ לקבל עקרונית את עתירת הח"כים מהאופוזיציה - מבלי שהשופטים נדרשו להתערב בעצמם בקביעת הרכבי הוועדות במשכן ● פרשנות

עתירתם לבג"ץ של חברי הכנסת מהליכוד ומש"ס בדרישה שיכפה על הקואליציה הרכבים מאוזנים יותר של ועדות הכנסת איימה לדחוק את בית המשפט לפינה שהוא אינו רוצה להימצא בה.

אם ידחה את העתירה, שהייתה פגומה מכמה וכמה בחינות, יואשם בשמאלנות ובהימנעות מהתערבות לטובת האופוזיציה. מייד יהיה מי שיזכיר את התערבות בג"ץ בעניין סירובו של יו"ר הכנסת דאז, יולי אדלשטיין, לאפשר קיום הצבעה לבחירת יו"ר כנסת חדש. "לא ביבי – לא מתערבים", תהיה הסיסמה שתעוף מיד ברשתות החברתיות.

יש במערכת הפוליטית מי שמעריך שהעותרים עצמם, בראשות ח"כ דוד ביטן וח"כ מירי רגב, קיוו בסתר ליבם שהעתירה תיכשל, בדיוק מהסיבה הזאת.

מצד שני, אם בית המשפט ייתן פסק דין הקובע כיצד צריך לאזן בין האופוזיציה לקואליציה בוועדות הכנסת, הן בחישוב "מצרפי" והן בחישוב פרטני ביחס לכל אחת מהוועדות בנפרד, זו תהיה דרגה חדשה ותקדימית של התערבות שיפוטית בענייניה הפנימיים של הכנסת – אקטיביזם שיפוטי לא רק מעבר למה שדעת הקהל והמיינסטרים הפוליטי מוכנים להכיל בעת הזו, אלא גם ביחס להשלכות המשפטיות הפורמליות העתידיות.

בית המשפט אינו צריך לשמש גנון של הכנסת, בפרט לא במצבים שבהם הילדים מהאופוזיציה והקואליציה אינם מצליחים להסכים על כללי המשחק בארגז החול.

יו"ר הכנסת מיקי לוי (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יו"ר הכנסת מיקי לוי (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

על רקע המורכבות הזו, ניתן להבין את הגישה שבה בחרו השופטים לאחר הדיון שהתקיים בעתירה לפני כשלושה שבועות; ועוד יותר מכך – ניתן להעריך את החוכמה והאלגנטיות הגלומות בהחלטת השופטים מיום רביעי האחרון, המבוססת על עמדת הלשכה המשפטית של הכנסת, בדרך למציאת פתרון הוגן שיאפשר את התנעת עבודת הכנסת במתכונת מלאה בקדנציה הנוכחית.

על רקע המורכבות הזו, ניתן להבין את הגישה שבה בחרו השופטים לאחר הדיון שהתקיים בעתירה לפני כשלושה שבועות; ועוד יותר מכך – ניתן להעריך את החוכמה והאלגנטיות הגלומות בהחלטת השופטים

לפני שלושה שבועות, אחרי הדיון בעתירה, נתנו השופטים אסתר חיות, ניל הנדל ועוזי פוגלמן החלטה, שמשמעותה הייתה כי העתירה נכנסת ל"מתכונת בייביסיטר": מצד אחד לא לקבל את העתירה, ומצד שני גם לא לדחות אותה. במקום זאת, הם אימצו את הצעתו של עו"ד אבי הלוי, בא-כוחה של סיעת הליכוד, והורו לצדדים לנסות להגיע להסכמות בדבר הרכב הוועדות, שיהיו משופרות מבחינת האופוזיציה, ולדווח לבית המשפט על תוצאות ההידברות.

בכנסת נכנסו לפעולה – פחות נציגי הקואליציה והאופוזיציה עצמם, ויותר יו"ר הכנסת מיקי לוי והיועצת המשפטית שגית אפיק. לוי עשה מאמצים גדולים לגשר על הפערים בין הצדדים, יו"ר הקואליציה עידית סילמן ומרכז האופוזיציה יריב לוין, תוך הפעלת לחצים כבדים על סילמן להגמיש עוד ועוד את עמדתה. גישתו הממלכתית בעניין זה הקימה על לוי ביקורת חריפה, ובלתי ראויה, מצד חבריו לקואליציה.

בשיאם של מאמצי ההידברות, כונסה פגישה בלשכת יו"ר הכנסת בהשתתפות כלל הצדדים. לוי שטח את הצעתו, שכללה את החבילה הבאה:

  • להקטין את הפער הקיים לטובת הקואליציה בוועדת העבודה ל-1;
  • למנות 11 סגנים ליו"ר הכנסת, שמהם 5 יבואו מהאופוזיציה;
  • למנות ארבע ועדות קבועות שבראשן יכהנו ח"כים מהאופוזיציה – הוועדה לקידום מעמד האישה, ועדת המדע, ועדת הקליטה והוועדה לביקורת המדינה; וכן שלוש ועדות מיוחדות שניהולן יימסר לאופוזיציה;
  • להגדיל באמצעות תיקון חקיקה את המספר המרבי של החברים בוועדות הכספים והחוץ והביטחון ל-19 או 21, ולצמצם את הרוב הקואליציוני בוועדות אלה ל-2 ו-1 בהתאמה;
  • ולמסור את ראשותן של ארבע ועדות משנה של ועדת החוץ והביטחון לידי האופוזיציה.
עידית סילמן במליאת הכנסת, 14 ביולי 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
עידית סילמן במליאת הכנסת, 14 ביולי 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

גם הפגישה הזו לא הולידה הסכמות. בסופו של דבר נאלצה הלשכה המשפטית של הכנסת לעדכן בשבוע שעבר את בית המשפט כי "סבב ההידברות לא הביא להתקדמות של ממש, ויש להצר על כך".

אך הייעוץ המשפטי של הכנסת עשה יותר מכך. הלשכה המשפטית של הכנסת החליטה להודיע לבית המשפט מה עמדתה המשפטית בנוגע להצעות שעל השולחן.

בכך שלחה הלשכה המשפטית של הכנסת מסר משולש:

  • לקואליציה – כי עליה לשדרג את הצעותיה לאופוזיציה, מאחר שהמצב הנוכחי עלול להוביל להתערבות שיפוטית, שבה איש אינו מעוניין;
  • לאופוזיציה – כי המשך התנהלותה הסרבנית, התוקעת מקלות ביכולתה של הכנסת לפעול כרשות המפקחת על הממשלה, יפגע בה עצמה;
  • והמסר החשוב ביותר הוא לבית המשפט – כי הלשכה המשפטית של הכנסת נכונה לנקוט בעניין זה עמדה פרו-אקטיבית, ולא לשמש רק מוליך שקוף של עמדות הצדדים.

"יו"ר הכנסת והיועצת המשפטית לכנסת יבקשו להבהיר", נכתב בהודעה לבית המשפט, "כי לעמדתם הרכב ועדות הכנסת הנוכחי מעורר קשיים, ויש לפעול לשינויו כדי להביא להרכב מאוזן יותר ומוסכם ככל הניתן, שיבטא באופן ראוי את כוחן היחסי של כל סיעות הכנסת.

"יו"ר הכנסת והיועמ"ש לכנסת יבקשו להבהיר, כי לעמדתם הרכב ועדות הכנסת הנוכחי מעורר קשיים, ויש לפעול לשינויו כדי להביא להרכב מאוזן יותר ומוסכם ככל הניתן, שיבטא באופן ראוי את כוחן היחסי של כל הסיעות"

"אף שההצעות השונות של הקואליציה יש בהן כדי להביא לשיפור המאזן בין הצדדים, יש מקום לשקול גם את הפחתת הרוב הקואליציוני בוועדות קבועות נוספות".

עו"ד שגית אפיק (צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת)
היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק (צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת)

המסר לשופטים הוא משמעותי במיוחד, נוכח חוסר הרצון המובן של בית המשפט להתערב בסוגיה הנפיצה, ובעיקר נוכח הנטייה השיפוטית לאמץ עמדה משפטית-מוסדית כברירת המחדל לפעולה.

המסר לשופטים הוא משמעותי במיוחד, נוכח חוסר הרצון המובן של בית המשפט להתערב בסוגיה הנפיצה, ובעיקר נוכח הנטייה השיפוטית לאמץ עמדה משפטית-מוסדית כברירת המחדל לפעולה

בדרך כלל, השופטים מאמצים את עמדת היועץ המשפטי לממשלה כנקודת איזון ראויה – אפילו במקרים שבהם היועץ בורח מאחריותו לנקוט עמדה משפטית עצמאית, ומתעקש להגן על העמדה שנוקט השר הרלוונטי, ראויה או בלתי ראויה. הפעם מאותתת הלשכה המשפטית של הכנסת לבית המשפט שיש על מי לסמוך. הנה, יש אלטרנטיבה להתערבות שיפוטית, שמחירה בצידה.

בית המשפט קלט את הרמז, ובצעד שהוא לא פחות ממבריק, החליט להעביר את "מתכונת הבייביסיטר" לשלב הבא: לא עוד ניסיונות להביא להידברות בין הצדדים במטרה להגיע להסכמות. במקום זאת, בית המשפט החליט לייתר את הצורך בקבלת הסכמות מהאופוזיציה, ופשוט להורות לקואליציה לפעול חד-צדדית וליישם עמדה משופרת, שתניח את דעתם של יו"ר הכנסת והיועצת המשפטית.

וכך כתבו השופטים:

"משהוברר מן ההודעה המעדכנת כי ההידברות בין נציגי הקואליציה לנציגי האופוזיציה לא הניבה הסכמות, ניתן לצפות כי הכנסת ויו"ר הכנסת יפעלו לקביעת הרכב מאוזן יותר של הוועדות, גם בהיעדר הסכמות כאמור".

הדיווח לבית המשפט בדבר יישום ההרכב המאוזן יותר, צריך להימסר בתוך שבוע ימים, עד יום ראשון הבא. הכדור כעת במגרשה של הקואליציה.

בהינתן שבית המשפט מאותת כי הוא נכון לאמץ את עמדתה של היועצת המשפטית לכנסת, מוטל על הקואליציה לא רק להציע הצעה שתהיה מקובלת על לוי ואפיק, אלא לפעול ליישומה בפועל, שאחרת – בית המשפט יעשה את מה שאיש אינו מעוניין שיעשה, ויכפה הסדר משופר במסגרת פסק דין.

עוד 957 מילים
סגירה