פרשת הצוללות – נתן מיליקובסקי, בנימין נתניהו ואביחי מנדלבליט (צילום: AP Photo/Ariel Schalit/Flash90)
AP Photo/Ariel Schalit/Flash90

בחזרה לתיק 3000 לנתניהו יש מה להפסיד מעבר לבחירות

בנימין נתניהו צריך את הנצחון בבחירות לא רק כדי להיחלץ מתיקיו הפליליים, אלא גם כדי לבלום כל נסיון להקים ועדת חקירה בפרשת הצוללות ● בכחול-לבן הבטיחו בבחירות הקודמות לפעול להקמת ועדה כזו והניחו הצעה על שולחן מזכירות הכנסת ● עכשיו, כשריח ממשלת האחדות באוויר, כבר לא מדברים על זה שם ● פרשנות

ההנחה הרווחת ביחס לבנימין נתניהו היא שאם יפסיד בבחירות יפרוש מהפוליטיקה. כל תפקיד אחרי ראשות הממשלה יהווה בשבילו ירידה בדרגה, ואם לא יוכל להעביר חקיקה שתחלץ אותו מתיקיו הפליליים, מה הטעם להישאר במערכת הפוליטית?

ובכן, יש לנתניהו סיבה נוספת טובה למדי להישאר בעמדת השפעה גם לאחר הבחירות, והיא סיכול הקמת ועדת חקירה ממלכתית לפרשת הצוללות וכלי השיט, הידועה כתיק 3,000.

נתן מיליקובסקי (צילום: Drew Altizer Photography)
נתן מיליקובסקי (צילום: Drew Altizer Photography)

לפני כחצי שנה התווספה לפרשת הצוללות פרשת מניות ראש הממשלה בחברה של בן דודו נתן מיליקובסקי. אותה חברה, שעל מניותיה הרוויח נתניהו כ-16 מיליון שקל, מוזגה לאחר האקזיט שעשה לתוך חברה שסחרה עם יצרנית הצוללות טיסנקרופ.

שלושה שבועות לפני הבחירות באפריל, כינסו ארבעת ראשי כחול-לבן מסיבת עיתונאים, בה התחייבו להקים ועדת חקירה לבחינת רכש הצוללות ומעגלי הנהנים ממנו, כולל נתניהו. יו"ר כחול-לבן בני גנץ אמר במסיבת העיתונאים, כי מדובר בלא פחות מ"פרשת השחיתות החמורה ביותר בתולדות מדינת ישראל".

"ניצבים שלושה רמטכ"לים וחבר קבינט שהוסתר מהם שראש הממשלה מקבל כסף", אמר גנץ. "16 מיליון שקלים שהלכו לכיס של נתניהו מחברה שקשורה לעסקת הצוללות. השבוע נחשף שראש הממשלה אישר מאחורי גבה של מערכת הביטחון מכירת צוללות למצרים, בלי שאף אחד במערכת הביטחון ידע על כך.

"נתניהו הכחיש זאת ושיקר. זאת גם פגיעה באמון הציבור והמערכת, וגם פגיעה בביטחון. בשל אובדן האמון, אני מודיע בזאת שאנחנו נקים ועדת חקירה ממלכתית שתחקור את הפרשה הזאת וכל המעורבים בה. לא ננוח ולא נרפה עד שהאמת הזאת תצא לאור. מגיעה לישראל הנהגה עם ערכים".

"בשל אובדן האמון, אני מודיע בזאת שאנחנו נקים ועדת חקירה ממלכתית שתחקור את הפרשה הזאת וכל המעורבים בה. לא ננוח ולא נרפה עד שהאמת הזאת תצא לאור"

בהתאם להתחייבות, אחת מהצעות החוק הראשונות שהגישה כחול-לבן למזכירות הכנסת בסוף אפריל השנה, היתה להקמת ועדת החקירה הממלכתית. הצעת החוק היתה הצהרתית בעיקרה, משום שוועדת חקירה ממלכתית יכולה לקום בהחלטת ממשלה, ובנסיבות מסוימות גם בהחלטה של הוועדה לביקורת המדינה בכנסת.

לפרשת הצוללות משמעויות כלכליות וביטחוניות מרחיקות לכת, ונותרו סביבה סימני שאלה מרובים. אחד מסימני השאלה המטרידים נוגע להכרזת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, כי נתניהו אינו מעורב ואינו חשוד בפרשה. את ההודעה שיחרר היועץ המשפטי עוד לפני שהחקירה החלה להבשיל והתברר מי חשוד ומי אינו חשוד.

המהלך יוצא הדופן של מנדלבליט, שהיה מזכיר ממשלת נתניהו בתקופה שבה התרחשו המעשים לכאורה, הוא רק צידוק אחד להקים ועדת חקירה ממלכתית שתרד לשורש העניין. המחשבה שישראל התדרדרה למציאות של רפובליקת בננות, בה מנהיגים ומקורבים מקדמים עסקאות ביטחוניות רק בשביל גזירת קופונים, היא ההצדקה העיקרית.

בנימין נתניהו מרים את דגל ישראל ב-23 בספטמבר 2014, בעת טקס קבלת הצוללת אח
נתניהו מרים את דגל ישראל ב-23 בספטמבר 2014, בעת טקס קבלת הצוללת אח"י תנין, אחת מהצוללות שנרכשו מתיסנקרופ בגרמניה (צילום: AP Photo/Amir Cohen)

אלא שבשביל נתניהו, ממצאי ועדת חקירה ממלכתית בעניין הצוללות – שיכולה להתרחב לבחינת עסקת המניות הרווחית באופן חשוד, ואולי אף לבחינת מתווה הגז, שרכש ספינות המגן בוצע בהמשך לו – יכולים לגרום מבוכה במקרה הטוב ואסון מוחלט במקרה הרע.

מבוכה במקרה הטוב, כי איך זה שראש הממשלה אינו יודע שחלק מהמקורבים לו ביותר אמורים לצאת נשכרים מהעסקאות שהוא מקדם? אסון, כי אם יתברר שהיה מעורב ושקל שיקולים של רווח אישי ב"קודש הקודשים" הביטחוני, האישומים הפליליים החמורים המתגבשים נגדו בימים אלה ייראו כמו מכות קלילות בכנף. גם הסיכוי שייאסר ולזמן ארוך יגדל פלאים.

האסון הוא גם במימד הציבורי. גילויים על התנהלות פלילית בפרשת הצוללות, או על פעילות חוקית אפורה אך נגועה בתאוות בצע ושחיתות מוסרית, יגרמו אפילו לחלק ממעריצי נתניהו להפנות לו עורף. פולחן האישיות שהוא בונה סביב עצמו יקרוס כמעט לגמרי, ובמקום שההישגים להם הוא טוען יהפכו למורשתו ההיסטורית, מה שיידעו עליו הדורות הבאים הוא בעיקר שהיה מושחת.

"זה מצריך מחשבה"

כל הסקרים של השבועות האחרונים, וגם תוצאות בחירות אפריל, מלמדים שממשלת אחדות היא אפשרות סבירה לאחר הבחירות הקרובות. אולי האפשרות הסבירה ביותר. בכחול-לבן אף אומרים מפורשות שהאפשרות המועדפת על המפלגה היא אחדות עם הליכוד של אחרי עידן נתניהו.

השאלה היא האם הליכוד שלאחר נתניהו יסכים לוועדת חקירה כזאת, שעלולה להכתים קשות לא רק את נתניהו, אלא את המפלגה כולה. ומה יקרה אם נתניהו לא יפרוש מיד, ולכחול-לבן לא תהיה ממשלה שאינה ממשלת אחדות – האם תסכים בלית ברירה לשבת איתו כל עוד החוק אינו מחייב אותו לפרוש?

ראשי כחול לבן – גבי אשכנזי, משה יעלון, יאיר לפיד ובני גנץ – במסיבת עיתונאים ב-18 במרץ 2019, מכריזים על כוונתם להקים ועדת חקירה בפרשת הצוללות (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
ראשי כחול לבן – גבי אשכנזי, משה יעלון, יאיר לפיד ובני גנץ – במסיבת עיתונאים ב-18 במרץ 2019, מכריזים על כוונתם להקים ועדת חקירה בפרשת הצוללות (צילום: תומר נויברג/פלאש90

ואם כך יקרה – האם מחיר האחדות יהיה ויתור על ועדת החקירה הממלכתית ל"פרשת השחיתות החמורה ביותר בתולדות מדינת ישראל", כהגדרת גנץ? כל השאלות האלה, התיאורטיות לכאורה, עשויות להפוך מוחשיות ומעשיות מאוד בתוך שבועות ספורים.

חברי כנסת בכחול-לבן הופתעו השבוע לשמע השאלה ולא ידעו להשיב עליה. "זה מצריך מחשבה", אמר אחד מהם לזמן ישראל. גם לצוות הדוברות הרשמי של המפלגה לא היתה תשובה מוכנה לשאלה. רק יומיים לאחר הפנייה הראשונה נמסר: "אין תגובה".

המבוכה ב"כחול לבן", וחוסר הנכונות לעמוד מאחורי ההתחייבות שליוותה את מערכת הבחירות הקודמת, מלמדים שבמפלגה מודעים לאפשרות שהפוליטיקה תנצח את המינהל התקין והאינטרס הציבורי. לבוחרי המפלגה מגיע לדעת זאת לפני ה-17 בספטמבר.

עוד 711 מילים
סגירה