מעגל חיים של יאיר לפיד

פרשנות התוכנית השאפתנית של לפיד מבקשת לכונן ציר פוליטי רחב שישתרע מהמפרץ הפרסי עד לאוקיינוס האטלנטי ● אולם בעוד שהסעודים עובדים קרוב עם ארה"ב וישראל נגד איראן, איחוד האמירויות שומרת על ערוצים דיפלומטיים עם טהרן ● קואליציה כזאת, אם תקרום עור וגידים, תספק לחברות בה דרך חדשה להגביל את טורקיה ואיראן

שר החוץ יאיר לפיד במסיבת עיתונאים במרוקו, 12 באוגוסט 2021 (צילום: AP Photo/Abdeljalil Bounhar)
AP Photo/Abdeljalil Bounhar
שר החוץ יאיר לפיד במסיבת עיתונאים במרוקו, 12 באוגוסט 2021

במסיבת עיתונאים שנערכה בחודש שעבר בבית מלון בקזבלנקה בעת ביקורו הראשון במרוקו לאחר חידוש היחסים בין ירושלים לרבאט בשנה שעברה, שטח שר החוץ יאיר לפיד את החזון שלו לכינון קואליציה שתביא תקווה ושגשוג לאזור.

"מה שאנחנו יוצרים פה, ומה שיצרנו במשך החודשים האחרונים, הוא למעשה ציר פוליטי", אמר לפיד לעיתונאים. "תחשבו על זה בתור סוג של עיגול בו נמצאות ישראל, מרוקו, מצרים וירדן, ובמובנים מסוימים אפשר להגיד גם קפריסין, יוון, בחריין ואיחוד האמירויות – כל המדינות שהן מתונות מבחינה דתית עם פוטנציאל כלכלי באמת אינסופי", הוא אמר. "מעגל חיים מול מעגל המוות של הטרור של איראן ודומותיה".

שר החוץ יאיר לפיד ושר החוץ של מרוקו נאסר בוריטה ברבאט, 11 באוגוסט 2021 (צילום: שלומי אמסלם, לע"מ)
שר החוץ יאיר לפיד ושר החוץ של מרוקו נאסר בוריטה ברבאט, 11 באוגוסט 2021 (צילום: שלומי אמסלם, לע"מ)

הדברים האלה לא עוררו הרבה גלים במהלך ביקור לפיד במרוקו, ונותרו מתחת לרדאר כששב ודיבר על הנושא ביום ראשון במהלך פגישה עם מקביליו היווני והקפריסאי.

ברית משולשת, אמר לפיד, היא "חלק אינטגרלי ממשהו גדול יותר. היא ברית מתונה, פרגמטית וצופה פני עתיד. היא ברית של קבוצה הולכת וגדלה של מדינות שעובדות יחד עם חזון משותף. מאיחוד האמירויות ובחריין במפרץ, מרוקו בצפון אפריקה, מצרים וירדן במזרח התיכון, קפריסין ויוון בים התיכון, ועוד מדינות שמצטרפות כל הזמן".

נראה ש"מעגל חיים" המשתרע מהמפרץ הפרסי ועד האוקיינוס האטלנטי הוא תמצית החזון של לפיד עבור האזור: השלב הבא של תהליך הסכמי אברהם, שישראל – ושר החוץ עצמו – מקווה להוביל.

שר החוץ יאיר לפיד ומקבילו המרוקאי נאסר בוריטה ברבאט, 11 באוגוסט 2021 (צילום: לייזר ברמן)
שר החוץ יאיר לפיד ומקבילו המרוקאי נאסר בוריטה ברבאט, 11 באוגוסט 2021 (צילום: לייזר ברמן)

מתייצבים מול טורקיה ואיראן

אף שבאופן כללי לפיד מתרכז בשיתופי פעולה בתחומים שאינם שנויים במחלוקת, כגון חקלאות, מים וחדשנות טכנולוגית, אי אפשר להכחיש את קיומו של גורם גיאופוליטי – ואפילו ביטחוני – בשיתופי הפעולה המתרחבים.

ישנן שתי מעצמות אזוריות שמדאיגות את חברי "מעגל החיים" של לפיד: איראן, כמובן, אבל גם טורקיה, שמבקשת להרחיב את כוחה והשפעתה על חשבון שכנותיה. אולם האינטרסים של מגוון השותפים לברית שלפיד רואה לנגד עיניו הם מסובכים ומורכבים, בהתאם לדאגותיה הפרטיות של כל מדינה.

הדבר ניכר במיוחד ביחס למפרץ, שבו סעודיה ואיחוד האמירויות הערביות – שתיהן משטרים סוניים מלוכניים, בעלי ברית של המערב, שמחזקים את הקשרים שלהם עם ישראל – אינן רואות עין בעין בנוגע לאויבת המרכזית שלהן. בעיני הסעודים, האיראנים מייצגים את האיום הביטחוני העיקרי, בעוד שאיחוד האמירויות רואה באחים המוסלמים – ובציר הטורקי־קטארי התומך בהם – את האויב המסוכן ביותר שלה.

"אתה רואה את השוני המרכזי הזה", אומר ברנדון פרידמן, ראש מערך המחקר במרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב. "בעוד שבאמירויות מאוד מודעים ומודאגים לגבי כל מקום באזור שנדמה שהאחים המוסלמים מרימים בו את ראשם, הסעודים – אף על פי שהם בהחלט רואים באחים המוסלמים איום פנימי – אני חושב שיש להם גישה פחות אגרסיבית כלפי האחים המוסלמים מחוץ לגבולות סעודיה".

שר החוץ יאיר לפיד ושרת התרבות של איחוד האמירויות נורה אל קעבי, חונכים את שגרירות ישראל באבו דאבי, 29 ביוני 2021 (צילום: שלומי אמסלם/לע"מ)
לפיד ושרת התרבות של איחוד האמירויות נורה אל קעבי, חונכים את שגרירות ישראל באבו דאבי, 29 ביוני 2021 (צילום: שלומי אמסלם/לע"מ)

בעוד שהסעודים עובדים קרוב עם ארצות הברית ועם ישראל כדי להציב התנגדות לאיראן, איחוד האמירויות שומרת על ערוצים דיפלומטיים פתוחים עם טהרן, לצד קשרי מסחר בריאים.

טורקיה עושה שרירים בנושא חיפוש הגז במזרח הים התיכון, ומחזיקה מעל ראשה של אתונה את איום התחדשות ההגירה המוסלמית ליוון ולאירופה

בינתיים, יוון וקפריסין מרכזות את תשומת לבן בטורקיה. לבד מהיותה אויבת היסטורית שניהלה מולן סדרה של מלחמות, טורקיה עושה שרירים בנושא חיפוש הגז במזרח הים התיכון, ומחזיקה מעל ראשה של אתונה את איום התחדשות ההגירה המוסלמית ליוון ולאירופה.

על פי השקפתו של לפיד, יש מספיק מן המשותף בתפיסת האיומים האזוריים של שותפותיה השונות של ישראל כדי לקיים ביניהן ברית. כל המדינות שנקב בשמן מחפשות יציבות אזורית, מקבלות שחקנים אזוריים שכנים בעלי השקפות אחרות ואינן מבקשות לייצא את המותג הדתי שלהן.

יחסים ותיקים וקרים

למצרים ולירדן יש יחסים דיפלומטיים עם ישראל מזה כמה עשורים, אך שתיהן מקיימות שלום קר עם מדינת היהודים, ובייחוד עם אנשיה. יחסיה של ישראל עם עמאן היו בעייתיים במיוחד לאחרונה.

במארס, שנים של תסכול ירדני מהתנהלותו של ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו הגיעו לנקודת רתיחה כשבכירים בעמאן האשימו אותו כי הוא מסכן את האזור לצורך רווח פוליטי, וטענו כי ישראל הפרה הסכמים עימם.

ממשלת בנט–לפיד נראית נחושה לשנות את הדינמיקה הזאת. מאז תחילת כהונתה של הממשלה החדשה התקיימו לא מעט מגעים רמי דרג בין שתי המדינות השכנות, ונחתמו ביניהן כמה עסקאות כלכליות חדשות.

ראש הממשלה נפתלי בנט ושר המודיעין של מצרים עבאס כאמל בלשכת ראש הממשלה בירושלים, 18 באוגוסט 2021 (צילום: קובי גדעון, לע"מ)
בנט ושר המודיעין של מצרים עבאס כאמל בלשכת ראש הממשלה בירושלים, 18 באוגוסט 2021 (צילום: קובי גדעון, לע"מ)

הממשלה גם מקווה להתחממות ביחסים עם המצרים, שעימם ישראל נהנית משיתוף פעולה ביטחוני קרוב. בחודש שעבר ראש המודיעין המצרי הגנרל עבאס כאמל ביקר בירושלים כדי להיפגש עם נפתלי בנט ועם בני גנץ, והזמין את בנט לביקור רשמי במצרים בשבועות הקרובים. הביקור המתוכנן יהיה הביקור הפומבי הראשון של ראש ממשלה ישראלי במצרים מאז 2011.

אנרגיה חיובית

משאבי אנרגיה הם עמוד תווך נוסף בחזון של לפיד. פורום הגז של מזרח אגן הים התיכון, שכולל את ישראל, מצרים, יוון, קפריסין והרשות הפלסטינית, ונמצא בתהליך התרחבות, הוא תוצאה דה פקטו של אחד מקווי השבר האזוריים, שמצדו האחד טורקיה וקטאר – המובילות גוש פרו־אסלאמיסטי – ומנגד סעודיה ואיחוד האמירויות ולצדן מצרים במחנה פרו־מערבי שכולל יותר ויותר גם את ישראל.

טורקיה מתעקשת כי האזור הכלכלי הבלעדי שלה משתרע לרוחב הים התיכון כולו הודות להסכם תיחום הגבול הימי שלה עם לוב, שיחסום למעשה את גישתן של ישראל ומצרים לאירופה ועלול לפגוע בתוכניותיו של פורום הגז.

באגן הים התיכון מצרים עומדת לצדן של יוון וקפריסין, יריבות ותיקות של טורקיה, שהאשימו אותה בקידוח בלתי חוקי לגילוי גז טבעי באזורים הכלכליים הבלעדיים שלהן. ישראל חתמה על שורה של הסכמים עם מדינות פורום הגז, ובייחוד עם יוון וקפריסין.

פורום הגז של אגן הים המזרח תיכוני 2020, צילום מסך מסרטון של ΚΥΠΕ
פורום הגז של אגן הים המזרח תיכוני 2020, צילום מסך מסרטון של ΚΥΠΕ

להביא את הברית לחיים

השאלה הדוחקת עבור לפיד כעת היא איך להפוך את החזון שלו למציאות. הקשרים בין החברות האזרחיות והמגזרים הפרטיים של מדינות הציר הם מרכיב מרכזי בחזון, זה ברור. נראה שלפיד נחוש להימנע מטעויות שנעשו ביחסיה של ישראל עם ירדן ומצרים – ובמידה מסוימת גם עם טורקיה – המבוססים בעיקר על קשרים ביטחוניים.

ישנה גם השאלה החשובה איזה תפקיד צפויה ארצות הברית למלא בגיבושה של ברית כזאת. כפי שהודגם בבירור באפגניסטן, ביידן מאיץ את המגמה האמריקאית הדו־מפלגתית לסגת מהאזור, בתקווה להתרכז בתחרות מול המעצמות העולמיות רוסיה וסין ולהתמודד עם אתגרי הפנים.

נראה שלממשל ביידן אין מוטיבציה מיוחדת לקדם את הסכמי אברהם ולהרחיב את טווח המדינות שמנרמלות את יחסיהן עם ישראל

נראה שלממשל ביידן גם אין מוטיבציה מיוחדת לקדם את הסכמי אברהם ולהרחיב את טווח המדינות שמנרמלות את יחסיהן עם ישראל. הממשל לא ציין את יום השנה להסכמים, והדוברים של ביידן לא השתמשו במושג "הסכמי אברהם" כשהתייחסו להסכמים שנחתמו על ידי הממשל הקודם.

בכל זאת, גורמים בממשלת ישראל מתעקשים כי בני שיחם האמריקאים תומכים הן בהעמקת היחסים עם מדינות המכירות בישראל והן בהרחבת ההסכמים הקיימים כך שיכללו מדינות נוספות.

השר לעניינים כלכליים במשרד החוץ האמירתי אחמד אל סייג ושר החוץ יאיר לפיד, 29 בינוי 2021 (צילום: Shlomi Amsalem/Government Press Office via AP)
השר לעניינים כלכליים במשרד החוץ האמירתי אחמד אל סייג ולפיד, 29 בינוי 2021 (צילום: Shlomi Amsalem/Government Press Office via AP)

אם לפיד, בתמיכת ארצות הברית, יצליח לקדם את "מעגל החיים" שלו מעבר להצהרות ולהסכמים סמליים וליצור קואליציה חדשה, רחבה ועמוקה, הדבר בהחלט ישנה את המשחק. בעוד ארצות הברית מצמצמת את נוכחותה במזרח התיכון, איחוד כזה יספק למדינות דרך חדשה להגביל את שאיפותיהן של טורקיה ושל איראן באזור.

הוא גם נושא פוטנציאל לייצר הזדמנויות חדשות עבור הדור הצעיר במדינות הברית, בעודן מעמיקות את קשריהן בתחומי הכלכלה, הטכנולוגיה וההשכלה. אין בכך כדי לומר שהמדינות המרכיבות את הברית לא צפויות להיתקל בהפתעות ובקשיים.

עבור ישראל, כמובן, התלקחות חדשה בירושלים או בעזה תיצור מתיחות ביחסים עם ידידותיה הערביות החדשות. אולם ככל שהקשרים יהיו עמוקים ומגוונים יותר, היחסים יוכלו לשאת מתח גדול יותר.

עוד 1,069 מילים
סגירה