יחיא סנוואר, מנהיג חמאס ברצועת עזה, מזמן הוריד את הכפפות. מי שנתפס כמנהיג פרגמטי ושקול, מעלה מאז סיום מבצע "שומר החומות" בכל פעם את סכום ההימור, ובינתיים זה מצליח לו.
מותו של שוטר מג"ב בראל חדריה שמואלי ז"ל מירי מפגין פלסטיני עבר בשקט מבחינת התגובה הצבאית – ישראל נשכה שפתיים והבליגה. שבוע אחר כך נודע על שורת הקלות לפלסטינים: חידוש אספקת חומרי בנייה, הגדלת מרחב הדיג ומתן היתרי יציאה לעוד אלפי פועלים פלסטינים מהרצועה.
אלא שגם אחרי המהלכים הללו ממשיך סנוואר לשגר איומים לישראל. הנושא היחיד שבו אין שינוי הוא העברת הכסף למשכורות – ירושלים ממשיכה לסרב להעביר את הכסף הקטארי במזומן ומציעה פתרונות אחרים.
סנוואר לחיץ מאד בהקשר הזה, הוא נמצא בין הפטיש לסדן ונראה שמתקרב לסף התגובה הלא-הגיונית מבחינתו: פתיחה באש. נקווה רק שהפעם המודיעין הישראלי ידע לזהות זאת כמה שיותר מהר ומוקדם, עוד לפני הירי עצמו.
המצוקה של סנוואר לא נעלמה מהעין הישראלית והמצרית וזו כנראה הסיבה לשורת ההקלות. פרשנות אפשרית נוספת לצעד הישראלי הוא הרצון להרדים את הצד השני לפני מהלך צבאי חריג בהיקפו.
זה בדיוק היה המצב לפני פתיחת מבצע "עופרת יצוקה" בדצמבר 2008. אהוד ברק כשר הביטחון הורה על שורת הקלות, וחמאס נתפס לשאננות. כל הסימנים מצביעים על מצב דומה: חמאס מעז הרבה יותר וישראל עונה בהקלות.
זה בדיוק היה המצב לפני "עופרת יצוקה" בדצמבר 2008. אהוד ברק כשר הביטחון הורה על שורת הקלות, וחמאס נתפס לשאננות. כל הסימנים מצביעים על מצב דומה: חמאס מעז הרבה יותר וישראל עונה בהקלות
בהקשר הזה נזכיר שלישראל יש חשבון פתוח עם חמאס: היא נתפסה לא מוכנה בירי לירושלים במאי השנה ושילמה על כך מחיר כבד בהרתעה, בתודעה ובתוצאה; היא לא הגיבה על מות לוחם; היא נתפסה במבוכה על כך שהסכימה למאמצי התיווך המצרי שסנוואר ביטל בהינף יד; והיא עדיין לא הגיבה על הירי הרקטי האחרון לשטחה.
כל הסימנים המצביעים על שחיקה בהרתעה והצורך בעיצוב מחדש של היחסים עם חמאס. אולי לזה התכוונו בדרג המדיני כשאמרו שהתגובה תגיע בזמן ובמקום המתאים לאינטרס הישראלי ולא במסגרת המציאות שהתעצבה עד כה, של פעולה-תגובה.
נוסף לכך, ישראל לא ממש הצליחה במטרה שהציבה לעצמה אחרי מבצע "שומר החומות" – לכרוך את נושא השבויים והנעדרים עם שיקום עזה והסכם הסדרה ארוך-טווח. חמאס עמד בהקשר הזה בלחצים כבדים של מצרים, קטאר ואיחוד האמירויות. ובסופו של דבר, כל נושא נדון בנפרד – בדיוק בהתאם למדיניות של חמאס.
נראה שהעברת הכספים היא תפוח האדמה הלוהט במגעים הללו. אף אחד מהצדדים לא רוצה לקחת בו חלק.
הרשות הפלסטינית לא מוכנה להיות צינור העברת הכספים בעיקר בגלל המתח עם חמאס והרצון להחליש אותו, הבנקים ברמאללה חוששים מסנקציות כלכליות בשל היותו של חמאס מוגדר ארגון טרור וכך נותרים אנשיו של סנוואר ללא משכורות ועם הרבה כעס.
בנוסף לכך, פגישתם של ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס ושר הביטחון בני גנץ, משדרת לסנוואר שתמה מדיניות ההתעלמות מרמאללה. הדיסקט בירושלים התחלף מבידוד הרשות לחיזוקה. מבחינת סנוואר זו בשורה מדאיגה, שכן הקשב הישראלי עובר ליריב שלו מבית. האם במצב הדברים הזה סנוואר מסוכן יותר? נראה שכן.
פגישתם של ראש הרשות מחמוד עבאס ושר הביטחון בני גנץ, משדרת לסנוואר שתמה מדיניות ההתעלמות מרמאללה. הדיסקט בירושלים התחלף מבידוד הרשות לחיזוקה. מבחינת סנוואר זו בשורה מדאיגה
בשבוע שעבר פורסמה שיחה של סנוואר עם בכירים בחמאס בה הוא צוטט אומר "חמאס מוכן לסבב לחימה נוסף", וכנראה שלא בכדי הוזכר שוב שמו של מוחמד דף. בפעם האחרונה שזה קרה ללא סיבה מוסברת, ירה חמאס את המטח המפתיע לירושלים.
ובהקשר הסערה שצצה לה עם היוודע דבר הפגישה בין גנץ לאבו מאזן ברמאללה: מתברר שלפגישה הזו קדמו שלוש פגישות בין השר במשרד האוצר חמד עמאר למקבילו הפלסטיני. סביר להניח שעניין ההלוואה הישראלית לרשות דובר כבר שם, ורק סוכם סופית על ידי גנץ בביקור ההמשך.
מתברר שלפגישה הזו קדמו שלוש פגישות בין השר במשרד האוצר חמד עמאר למקבילו הפלסטיני. סביר להניח שעניין ההלוואה הישראלית לרשות דובר כבר שם, ורק סוכם סופית על ידי גנץ בביקור ההמשך
מעבר לזה, אולי כאן המקום להזכיר כמה פעמים יצא שר האוצר משה כחלון לרמאללה באישורו של ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו.
מי שחושב שניתן להתנתק לחלוטין מרמאללה, טועה ומטעה. ישראל גובה מכסים מהסחורות שנכנסות לרשות, ולמרות דרישה פלסטינית לשנות את המנגנון שסוכם בהסכם פריז, אף אחד בירושלים לא מוכן להיענות לכך, בלי קשר לזהות ראש הממשלה. מדוע? משום שגביית מכס עבור הרשות היא מנוף לחץ, במיוחד כל עוד היא ממשיכה לתמוך באסירים ביטחוניים.
מעבר לכך יש לזכור את המעבר של עשרות אלפי פועלים לישראל, מגפת הקורונה – ובעיקר עניין התיאום הביטחוני. בזמנים בהם הרשות מתקשה לשלוט בשטח, תיאום עם ישראל הוא קריטי לשני הצדדים.
כל הנושאים הללו הם עניינים יומיומיים המצריכים תיאום והבנה. תהליך מדיני זה לא, ניהול מרקם חיים ושמירה על אינטרסים חיוניים זה כן.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם