סטונהנג' (צילום: Samuel Wölfl)
Samuel Wölfl
סטונהנג'

בריטניה מסע ללב האבן

ממשלת בריטניה מתכננת להשקיע 1.7 מיליארד ליש"ט בתוכנית שתפתור את מצוקת הפקקים האדירים ליד מעגל האבנים סטונהג' ● אבל המחיר עלול להיות גבוה מדי ולגרום לאתר ההיסטורי להימחק מרשימת אתרי המורשת העולמית ● "הפרויקט עלול להרוס את האזור", אומר הסופר וההיסטוריון טום הולנד, "זה סקנדל" ● מסע לסטונהג' מבהיר מה קרה פתאום והאם הבריטים באמת השתגעו

ממשלת בריטניה מתכננת להשקיע 1.7 מיליארד ליש"ט בתוכנית שתפתור את מצוקת הפקקים האדירים ליד מעגל האבנים סטונהג' ● אבל המחיר עלול להיות גבוה מדי ולגרום לאתר ההיסטורי להימחק מרשימת אתרי המורשת העולמית ● "הפרויקט עלול להרוס את האזור", אומר הסופר וההיסטוריון טום הולנד, "זה סקנדל" ● מסע לסטונהג' מבהיר מה קרה פתאום והאם הבריטים באמת השתגעו

בסוף יולי הוסרה ליברפול מהרשימה היוקרתית של אתרי המורשת העולמית של ארגון אונסק"ו. העיר בצפון מערב אנגליה איבדה את מעמדה בעקבות עבודות פיתוח במזחים ההיסטוריים של העיר, וזו הייתה הפעם השלישית בלבד שאתר הוסר מהרשימה הגלובלית, אחרי שמורת טבע בעומאן ועמק האלבה ליד דרזדן בגרמניה.

החשש היה כי זה אינו מעשה חד-פעמי אלא מהלך שמשקף סכנה למעמדם של אתרים נוספים בבריטניה. ישנה סכנה, דיווחו כלי התקשורת, שאתר נוסף יימחק מהרשימה ולא סתם אתר, אלא אחד הבולטים בעולם – סטונהנג'.

מעגל האבנים הפרה-היסטורי בדרום אנגליה הוא אחד מ-31 אתרים בריטיים ברשימה שכוללים גם את העיר העתיקה של אדינבורו, קתדרלות קנטרברי, ווסטמינסטר ודורהאם, הטאוור של לונדון וחופי דורסט ודבון וייתכן שהוא המוכר ביותר: המראה של מעגל האבנים מזוהה מיידית ברחבי העולם, זוכה לאזכורים בלתי פוסקים ומהווה אתר תיירות מרכזי.

מעגל האבנים הפרה-היסטורי הוא אחד מ-31 אתרים בריטיים ברשימה וייתכן שהוא המוכר ביותר: המראה של מעגל האבנים מזוהה מיידית ברחבי העולם, זוכה לאזכורים בלתי פוסקים ומהווה אתר תיירות מרכזי

השיוך לרשימת אתרי המורשת נחשב חותמת מוערכת של חשיבות לתרבות העולמית שתורמת לתיירות ומעוררת גאווה מקומית. מחיקה מהרשימה הזו, אירוע נדיר ביותר, היא לא פחות מעלבון צורב.

מבט אווירי על סטונהנג'. הכביש A303 מימין (צילום: iStock)
מבט אווירי על סטונהנג'. הכביש A303 מימין (צילום: iStock)

הסיבה לאזהרה של הארגון הבינלאומי הינה התוכנית לכריית מנהרה באורך שלושה קילומטרים ליד האתר במקום הכביש המקומי A303, הדרך הראשית מלונדון למערב אנגליה, ועבודות פיתוח נוספות לאורך 12 ק"מ על קטע הכביש בסמוך לאתר.

התוכנית אינה חסרת הגיון: תמיד יש פקקים ליד סטונהנג'. גם בימים בהם התנועה דלילה יחסית, ממש ליד האתר הכביש בין ארבעת המסלולים הופך לכביש צר בן שני מסלולים בלבד, והפקק בלתי נמנע. אמנם הנהגים נהנים ממראה מעגל האבנים בקרבה לכביש, אבל אפשר לשער שאחרי כמה פעמים זה כבר לא ממש מרגש לעומת התסכול מהפקק.

התוכנית אינה חסרת הגיון: תמיד יש פקקים ליד סטונהנג'. גם בימים בהם התנועה דלילה יחסית, ממש ליד האתר הכביש בין ארבעת המסלולים הופך לכביש צר בן שני מסלולים בלבד, והפקק בלתי נמנע

התוכנית, למרות תג המחיר המפלצתי של 1.7 מיליארד ליש"ט, נשמעה הגיונית וההתנגדות טהרנית, אבל יש רק דרך אחת לבדוק. נסעתי לסטונהנג'.

הסוד של הפלא

הנסיעה בת 150 הק"מ ביום מעונן באמצע אוגוסט תאמה את הציפיות. התנועה זרמה מרגע שיצאתי מלונדון ועד לפקק הקבוע מדרום לסטונהנג'. זחילה בת כמה דקות הובילה לפנייה ימינה אל מרכז המבקרים והמוזאון הקטן והמעניין.

האבנים בסטונהנג' (צילום: AP Photo/Alastair Grant)
האבנים בסטונהנג' (צילום: AP Photo/Alastair Grant)

הגבלות הקורונה הוסרו ומבקרים ניצלו את היום כדי לטייל בזמן חופשת הקיץ. ממרכז המבקרים ניתן ללכת ברגל אל האתר עצמו, מרחק של כחמישה ק"מ, או לעלות על אוטובוס בחינם, ממנו יורדים בקרבת האתר.

מבט ב-tripadvisor מגלה שלא כולם נהנו מהביקור. סם מלונדון העניק כוכב אחד בלבד והמליץ שלא לבקר. "כשהגענו הופתענו לגלות שמדובר בסלעים מסודרים במעגל, מכוסים בטחב, בערך בגובה של 7 מטר", הוא כתב. "הסתכלתי על חבריי ואמרתי 'בטח עובדים עלינו'.

"למרבה הצער זהו אחד מפלאי תבל שנאלצתי לבזבז יותר מ-20 ליש"ט עליו. לעולם לא אבין איך הוא מוזכר באותה נשימה יחד עם הפירמידות. העובדה שיכולתי לנהוג ולראות את המחזה בתנאים מעט פחות טובים בחינם מרגיזה אותי מאוד. אם אתה נהנה מסלעים במעגל אז זהו המקום בשבילך".

"כשהגענו הופתענו לגלות שמדובר בסלעים מסודרים במעגל, מכוסים בטחב, בגובה 7 מטר בערך. הסתכלתי על חבריי ואמרתי 'בטח עובדים עלינו'. למרבה הצער, זהו אחד מפלאי תבל שנאלצתי לבזבז יותר מ-20‏£ עליו"

ובכן, סם, אני אוהב סלעים במעגל. כל העובדות בביקורת הקטלנית של סם נכונות והמחיר – 21.50 ליש"ט למבוגר – אכן יקר להחריד, אבל הוא לא מספר את הסיפור כולו.

מבקרים מכל הסוגים מגיעים לסטונהנג' בזריחה (צילום: AP Photo/Aijaz Rahi)
מבקרים מכל הסוגים מגיעים לסטונהנג' בזריחה (צילום: AP Photo/Aijaz Rahi)

החוויה הראשונית של צפייה מקרוב במעגל הסלעים היא של פגישה במכר ותיק ואינה דומה למבט מהכביש. אמנם לא ניתן להיכנס אל מעגל האבנים אלא להקיף אותו במרחק של כעשרים מטר ממנו, אבל הספקות התפוגגו.

לכל סלע יש אופי, טחב, נוכחות והשפעה על שאר הסלעים וגם יופי משלו. חלקם ניצבים לבד במעגל הגדול, חלקם סלעי ענק עם קורה בראשם שיוצרים שער מרשים, ואחרים קטנים יותר במרכז. מהתבוננות בשאר המבקרים נראה שיש למקום קסם, עוצמה וסיפור שרובם הבינו בדרכם ונהנו ממנו.

סטוהנג' החל כמעגל עם תעלה ודפנות סביבו לפני כ-4,500 שנה. כ-500 שנה מאוחר יותר הוצבו האבנים הראשונות בצורה המוכרת היום. הסלעים הגדולים, חלקם במשקל של עד 35 טון, הובאו מאזור מרלבורו הסמוך במרחק של 30 ק"מ ואילו הסלעים הקטנים יותר שבמרכז המעגל עשו את כל הדרך ממערב ויילס, 240 ק"מ של ים ויבשה.

הסלעים הגדולים, חלקם במשקל של עד 35 טון, הובאו מאזור מרלבורו הסמוך במרחק של 30 ק"מ ואילו הסלעים הקטנים יותר שבמרכז המעגל עשו את כל הדרך ממערב ויילס, 240 ק"מ של ים ויבשה

אבנים רבים נפלו, נהרסו או נעלמו עם השנים עד לתחילת המאה ה-20, אז הוצבה גדר מסביב למקום, האבנים הוצבו מחדש, החיבורים של האבנים הגדולות בצורת חי"ת חוזקו והאתר החל להזכיר את ימיו המפוארים.

סטונהנג' אחרי השקיעה (צילום: AP Photo/Alastair Grant)
סטונהנג' אחרי השקיעה (צילום: AP Photo/Alastair Grant)

ב-1915 רכש בעל אדמות מקומית בשם ססיל צ'אב את אדמות האתר ושלוש שנים מאוחר יותר תרם אותם לאומה. ב-1919 החלו עבודות נרחבות לחקר האתר ותחזוקת הסלעים שנטו ליפול. עבודות נרחבות נוספות בוצעו ב-1958, בסיומן קיבל סטונהנג' את צורתו המוכרת היום. הטהרנים מדברים בבוז על שחזור, אבל השיפוצים הצילו את סטונהנג' והסלעים.

מעבר ליופי, סטוהנג' שימש ראשית כאתר קבורה ומאוחר יותר – עם הצבת האבנים הגדולות – כמעין מקדש לתנועת השמש. ביום הארוך ביותר בשנה ניתן לראות את השמש עולה בין האבנים ויוצרת מסדרון אור אל מרכז המעגל, וחצי שנה מאוחר יותר היא שוקעת בצדו השני של הציר המדויק שסביבו נבנה האתר כולו.

ביום הארוך ביותר בשנה ניתן לראות את השמש עולה בין האבנים ויוצרת מסדרון אור אל מרכז המעגל, וחצי שנה מאוחר יותר היא שוקעת בצדו השני של הציר המדויק שסביבו נבנה האתר כולו

21 בדצמבר, היום הקצר של השנה, בתקופה הפרה-היסטורית בצפון אירופה היה יום עגום ומדכדך עם מעט מאוד שעות שמש. מעט מדי אור עבור הצמחים ובעלי החיים וגם לא מספיק אור עבור בני האדם בלב החורף. לא פלא שהוא הפך לנקודת ציון חשובה כל כך וכל מקור תקווה הפך לאירוע חשוב.

למה מלחמה עכשיו

למרות מספר המבקרים הגבוה, קל להתמקד בסלעים, במבנים שהם יוצרים, בתנועה שלהם במרחב, בלהקות הזרזירים והעורבים ובתמרונים שלהם מעל למעגל או לשבת על אחד הספסלים ולהביט על המישורים הגדולים של סולסברי ולשמוח שיצאת קצת מלונדון.

השמש זורחת ביום החג של הקיץ, היום הארוך בשנה, שבו אלפים מגיעים לסטונהנג' לחגוג, 21 ביוני 2015 (צילום: AP Photo/Tim Ireland)
השמש זורחת ביום החג של הקיץ, היום הארוך בשנה, שבו אלפים מגיעים לסטונהנג' לחגוג, 21 ביוני 2015 (צילום: AP Photo/Tim Ireland)

הכביש המפורסם, ה-A303, פוגם בשלווה וקל לדמיין את השדות כרצף ירוק כשתושלם בניית המנהרה. אבל דווקא שם, בין הסלעים והכביש, ברור על מה המאבק.

מבט לעבר השדות מגלה מדוע אונסק"ו וארגונים רבים בבריטניה הכריזו מלחמה על מנהרת סטונהנג'. לכל כיוון שתצפה תראה שוחות, תלוליות ואתרים היסטורים נוספים. סטונהנג' אינו רק מעגל האבנים הידוע, אלא שטח עצום של פעילות פולחנית של הבריטים הקדומים.

טום הולנד, היסטוריון וסופר ידוע שגדל בסביבת סולסברי וסטונהנג', מוביל כיום את המאבק נגד המנהרה. "האבנים קיימות בהקשר של הנוף", הוא אומר. "הסביבה הרחבה שליד סטונהנג' היא הזירה הפרה-היסטורית החשובה ביותר בבריטניה ואירופה, ויש בה שרידים של התיישבות אנושית שניתן לשייך עד להתנחלויות הראשונות של בני אדם בבריטניה אחרי עידן הקרח.

"הסביבה הרחבה שליד סטונהנג' היא הזירה הפרה-היסטורית החשובה ביותר בבריטניה ואירופה, ויש בה שרידים של התיישבות שניתן לשייך עד להתנחלויות הראשונות של בני אדם בבריטניה אחרי עידן הקרח"

"רק בשנה האחרונה התגלו שרידים של מעגל נוסף ובעצם מדובר באתר ארכאולוגי גדול סביב סטונהנג'. לכן אונסק"ו אימצה את המקום, לא רק מעגל האבנים אלא הסביבה כולה.

נשיא ארה"ב ברק אובמה מבקר בסטונהנג' אחרי פסגת נאט"ו שנערכה בוויילס, 5 בספטמבר 2014 (צילום: AP Photo/Charles Dharapak)
נשיא ארה"ב ברק אובמה מבקר בסטונהנג' אחרי פסגת נאט"ו שנערכה בוויילס, 5 בספטמבר 2014 (צילום: AP Photo/Charles Dharapak)

"התוכנית למנהרה במקום הכביש הנוכחי תהרוס חלק גדול מהאזור. באזור קיים מעיין ויש בו חומר אורגני מלפני 9,000 שנה. משם הכול מתחיל, ואם תוכנית הממשלה למנהרה תצא לפועל, כל החומר האורגני ייעלם. אנחנו יודעים שיש משהו שם, אבל אנחנו עדיין לא יודעים מהו ואם התוכנית תצא לפועל זה יאבד לנצח.

"התוכנית למנהרה במקום הכביש הנוכחי תהרוס חלק גדול מהאזור. באזור קיים מעיין ויש בו חומר אורגני מלפני 9,000 שנה. משם הכול מתחיל, ואם תוכנית הממשלה למנהרה תצא לפועל, כל החומר האורגני ייעלם"

"בנוסף לכך, אין מספיק ארכאולוגים ומספיק זמן כדי לחקור את המקום ברמה הנדרשת. זה סקנדל שממשלה כלשהי תאשר פעולה כזו של חילול האתר – ואני משתמש במילה חילול, כי עבור הרבה אנשים זהו אתר שיש להם קשר רגשי דתי עמוק כלפיו".

ואכן, המקום מהווה אתר מרכזי עבור פגאנים מסוגים שונים ומשונים שמתכנסים באזור בכל 21 ביוני, היום הארוך בשנה, כדי לחגוג את הזריחה בין הסלעים. זו גם תזכורת שסופה של כל דת, ללא הבדל כמה מכובדת ומטילת אימה היא נראית היום, הוא אתר תיירות לציבור הרחב ואבן שואבת לתמהונים. בדרך כלל יהיו שם גם מספר סלעים גדולים שכוח מאגי מיוחס להם והם מכונים "מרכז העולם".

מאיפה מגיע הלחץ

בכל מקרה, יש צורך בפתרון תחברותי לתנועה. הולנד מדגיש שבניית מנהרה תחסוך כמה דקות ספורות לנהגים במחיר של הרס תרבותי ו-1.7 מיליארד ליש"ט. "חיסכון של שניות יימדד בנזק של אלפי שנים", הוא אומר ומציין שיש אופציות טובות בהרבה.

הסופר טום הולנד מוביל את המאבק להצלת סטונהנג' (צילום: Stonehenge Alliance)
הסופר טום הולנד מוביל את המאבק להצלת סטונהנג' (צילום: Stonehenge Alliance)

"יש מספר מרכיבים", הוא אומר. "הלחץ לכרות את המנהרה מגיע מתושבי הכפרים המקומיים שאנשים נוסעים בהם כדי לעקוף את הפקק. ישנם דרכים לצמצם את התנועה בתוך הכפרים, אבל הממשלה לא מעוניינת בדרכים לוויסות התנועה שבהחלט קיימים אלא באמצעי גדול ונוצץ כמו מנהרה.

"ברמת המאקרו, ישנם פתרונות נוספים כי רוב התנועה מגיעה מדרום מסאות'המפטון וניתן לבנות כביש עוקף סולסברי מדרום. אין פתרון מושלם, אבל מנהרה גדולה ומפוארת זה פתרון שבוריס ג'ונסון אוהב ואני חושב שעדיף לבנות כביש עוקף והגבלת תנועה בכפרים. זה פחות דרמטי אבל זה יעבוד, וזה לא יעלה שני מילארד ליש"ט אותם ניתן להשקיע בתחבורה ציבורית".

בתחילת אוגוסט קבע בית המשפט בבריטניה כי תוכניות הממשלה אינן חוקיות, אבל זו הודיעה שתשקול ערעור ואילו רשות הכבישים מסרה שתמשיך בתוכניותיה עד שיתקבל אישור. המאבק רחוק מלהסתיים.

בתחילת אוגוסט קבע בית המשפט בבריטניה כי תוכניות הממשלה אינן חוקיות, אבל זו הודיעה שתשקול ערעור ואילו רשות הכבישים מסרה שתמשיך בתוכניותיה עד שיתקבל אישור. המאבק רחוק מלהסתיים

נהוג להמשיך את הביקור בסטונהנג' בסולסברי הסמוכה, עיירה ציורית עם קתדרלה יפהפייה שבה מוצג אחד מעותקי המגנה כרטה, ואין ספור עוגות, עוגיות, מרציפן ומגנטים בצורת אבני סטונהנג' בחנויות השונות.

בהחלט ניתן לבלות שם מספר שעות, אבל הפעם העדפתי להמשיך לאווברי הנמצאת במרחק של 40 ק"מ צפונה ובעצם חולקת יחד עם סטונהנג' את מעמד אתר המורשת האנושית של אונסק"ו.

אווברי הנג' (צילום: שאול אדר)
אווברי הנג' (צילום: שאול אדר)

במקום נמצא מעגל האבנים הגדול בעולם ובו משולב כפר קטן. מדי שנה, ביום הארוך של השנה, עולים לרגל קבוצות פגאניות שונות וחולקות אותו לטקסים, תפילות, שירים והעלת מנחה לאלים והאלות.

הם עולים לרגל לאתר סמוכים כמו גבעת סילברי, תל מלאכותי מרשים, ושדרת סלעים נוספת שמזכירים שוב, שסטונהנג' הוא רק קצה קצהו המפורסם של הסיפור, ואווברי חשוב לא פחות.

בניגוד לסטונהנג', ניתן להסתובב במקום בחופשיות, לגעת באבנים, לצלם מקרוב ומרחוק, ולשבת לקפה או פיינט בירה בתוך המעגל או להשקיף מחלון הכנסייה על עבודת הפולחן הקדומה. אין צורך בכרטיס כניסה, רק בתשלום מופרז על חנייה שאינה מוגבלת בזמן.

בניגוד לסטונהנג', ניתן להסתובב באוורי בחופשיות, לגעת באבנים, לצלם מקרוב ומרחוק, ולשבת לקפה או בירה בתוך המעגל או להשקיף מחלון הכנסייה על עבודת הפולחן הקדומה. אין צורך בכרטיס כניסה

המעגל הגדול, אווברי הנג', נחפר לפני 4,600 שנה באמצעות קרני צבאים ועצמות, והסלעים הוצבו קצר מאוחר יותר. עם השנים אבדו חלק מהסלעים, חלק אחר נקבר על ידי נוצרים שלא אהבו את התחרות, אבל ההנג' שוחזר לפני כ-90 שנה והיום הוא אחד מהאתרים הפגאניים החשובים והיפים בעולם.

כבשים רועות בין הסלעים באווברי הנג' (צילום: שאול אדר)
כבשים רועות בין הסלעים באווברי הנג' (צילום: שאול אדר)

הכבשים רועות באחו וסביבן סלעים – חלקם מהגדולים ביותר בבריטניה וחלקם קטנים יותר, מסודרים במעגל עצום ובלב המעגל כנסייה קטנה, בתים וחנויות. המקום אינו מפורסם כמו סטונהנג', אבל מרתק לא פחות.

לי הוא הזכיר את פסלי המואי מאיי הפסחא. אמנם מדובר בסלעים בצורתם הטבעית ולא פסלים, אבל המראה של הסלעים המסתוריים המסודרים על הגבעות, זקופים ומביטים על הכפר, לכל אחד אופי ואישיות משלו, מאלף.

אם אתם אוהבים מעגלי סלעים, זהו אתר שאתם חייבים לבקר בו.

עוד 1,761 מילים
סגירה