"נכנסנו לעידן חדש שהישראלים כנראה עדיין לא מבינים עד הסוף את המשמעויות שלו. בריחת האסירים הפלסטינים מהכלא היא לא עוד אירוע חולף, אלא משהו שנצרב בתודעה בצורה עמוקה, יותר מכל דבר שחווינו בזמן האחרון. קרה פה משהו גדול. עד עכשיו הייתה תפיסה שישראל היא מעצמה בלתי מנוצחת, אבל עכשיו הדבר הזה התערער".
כך בוחר גורם פלסטיני לתמצת את השלכות אירוע בריחת ששת האסירים מכלא גלבוע.
על אף שעדיין מוקדם לקבוע לאן הסיפור יוביל אותנו, בצד הפלסטיני לא חוששים להתנבא וכבר משרטטים את שלב הסיכומים. הם מדברים על הימלטות האסירים כאירוע יוצא דופן שבכוחו לחולל שינוי בקרב הציבור הפלסטיני והערבי בכל הקשור לאופן שבו הם תופסים את ישראל, ממדינה בלתי חדירה שעוצמתה בלתי ניתנת לערעור, למדינה עם מגבלות כוח ונקודות תורפה.
הם מדברים על הימלטות האסירים כאירוע יוצא דופן שבכוחו לחולל שינוי בכל הקשור לאופן שבו הם תופסים את ישראל, ממדינה בלתי חדירה שעוצמתה בלתי ניתנת לערעור, למדינה עם מגבלות כוח ונקודות תורפה
הפלסטינים לא יכולים היו לצפות להפתעה טובה מזו. זכריה זביידי, סוחר הנשק ממחנה הפליטים ג'נין, מי שאתגר את ישראל פעם אחר פעם במעורבותו בפעילות עוינת וזוהה ברבות השנים כאייקון תקשורתי, מקבל כעת חותמת של "אסיר משוחרר". על אף שבינתיים נתפס והוחזר לתא המעצר, בנרטיב הפלסטיני בוחרים לזכור דווקא את מה שקדם לכך: הצלחת הבריחה.
זביידי לא לבד, כמוהו גם חמשת האסירים המשתייכים לארגון הג'יהאד האסלאמי. העובדה שארבעה אסירים – כולל זביידי – נתפסו, אם בשל היעדר תוכנית בריחה מסודרת או היעדר סיוע מהשטח, ציננה מעט את תחושת האופוריה בקרב הציבור הפלסטיני. אבל זה כשלעצמו לא פוגע בגודל ההישג שבו הם ממשיכים להתפאר.
בין אם יימצאו שני האסירים הנותרים בחיים ויוחזרו לכותלי הכלא ובין אם לאו, כל השישה כבר סומנו בדעת הקהל הפלסטינית כדמויות מופת, אסירים שעשו את הבלתי אפשרי. כחברה הצמאה לסמלים ומיתוסים, מה שעשו זביידי וחבריו סיפק להמון דבר שהיה לו חסר שנים רבות.
כל השישה כבר סומנו בדעת הקהל הפלסטינית כדמויות מופת, אסירים שעשו את הבלתי אפשרי. כחברה הצמאה לסמלים ומיתוסים, מה שעשו זביידי וחבריו סיפק להמון דבר שהיה לו חסר שנים רבות
הנרטיב הבולט בסיפור הפלסטיני על בריחת האסירים הוא עד כמה ישראל חשופה. נוצר הרושם שלמרות אמצעי האבטחה המתקדמים, הטכנולוגיה המשוכללת ושיטות הפעולה המתוחכמות שהיא מפעילה, אפשר לחדור אליה אם רק מצליחים למצוא את הפרצות.
הרשתות החברתיות הפלסטיניות התמלאו במלל וגרפיקות מושקעות המספרים על "גיבורי החבורה המופלאה" שהצליחו לפלס את הדרך אל החופש, בזכות עצמם, באמצעות כלים פשוטים ופרימיטיביים ששימשו אותם לחפירת המנהרה, וכיצד בשלב הביצוע גברו על כל האמצעים הביטחוניים באחד מבתי הכלא המאובטחים בישראל.
סיפור הבריחה הוא הרבה מעבר ל"שיחת היום" במרחב התקשורתי, הפוליטי והחברתי אצל הפלסטינים. נוצרה סביבו תחושת התרוממות רוח ואחווה לאומית שאין מי שלא שותף לה.
סוגיית האסירים, בדומה לסוגיות ירושלים והפליטים, הייתה מאז ומתמיד בלב הקונצנזוס הפלסטיני, משהו שהוא מעבר לזמן ומקום. אם היה נדמה לחלקים בציבור הישראלי שהסוגיה נדחקה מעט הצידה בשנים האחרונות, אירוע הבריחה מציף שוב את מרכזיות האסירים בחיי הפלסטינים בגדה ובעזה.
אם היה נדמה לחלקים בציבור הישראלי שהסוגיה נדחקה מעט הצידה בשנים האחרונות, אירוע הבריחה מציף שוב את מרכזיות האסירים בחיי הפלסטינים
בחמאס ובג'יהאד האסלאמי ממנפים את בריחת האסירים להעלאת המורל בקרב הציבור ומנסים להנדס תודעה – משל, "אם הם הצליחו, גם אתם יכולים".
זאת, ועוד: הימלטות האסירים מכלא גלבוע מגבירה את התיאבון של חמאס לדחוף לעסקת חילופי שבויים עם ישראל. רף הציפיות של חמאס סביב דרישתו לשחרור אסירים עולה, וסביר שהארגון יפעיל לחץ מוגבר בתקופה הקרובה על ישראל והמתווכים להנעת מהלכים שיקדמו עסקה אפשרית.
בנוסף, חמאס מנצל את האירוע כדי לפזר איומים על ישראל, בניסיונו לחלץ ממנה הקלות נוספות בכל הקשור להסרת המצור מעל רצועת עזה.
האירוע תופס את ישראל בתזמון רע. הוא בא אחרי שורת אירועים שכבר תרמו לכרסום בהרתעה הישראלית.
ההישגים המוגבלים אחרי מבצע "שומר החומות" במאי השנה, היעדר תגובה להרג הלוחם בראל חדריה שמואלי ז"ל על גבול הרצועה, לצד האיפוק של ישראל מול איראן וחזבאללה סביב הפגיעה בספינה הישראלית מול חופי עומאן וירי הרקטות מלבנון לצפון ישראל – צבר האירועים הזה מעביר מסר, גם אם לא במתכוון, שלא מדובר באירוע בודד שבו ישראל מחליטה לא להגיב מסיבות טקטיות, אלא במדיניות של איפוק העלולה להיתפס כחולשה.
בריחת האסירים התחילה אמנם כתקלה טקטית אך עלולה להתפתח לאירוע בסדר גודל אחר עם השלכות אסטרטגיות ברמה המקומית והאזורית, אם ישראל לא תפעל בצורה מהירה, לחיזוק דימויה ולמניעת כרסום נוסף ביוקרתה ובכוח ההרתעה שלה.
בריחת האסירים התחילה אמנם כתקלה טקטית אך עלולה להתפתח לאירוע עם השלכות אסטרטגיות, אם ישראל לא תפעל בצורה מהירה, לחיזוק דימויה ולמניעת כרסום נוסף ביוקרתה ובכוח ההרתעה שלה
תוצאות המצוד אחר האסירים לא ישנו את תחושת הניצחון והביטחון העצמי שכבר חלחלו לצד הפלסטיני. החשש הגדול הוא שזה יחלחל לאיראן ושלוחותיה באזור. פעולה מתוחכמת ומועילה נגד איראן והמליציות שלה באזור עשויה להיות צעד ראשון לשיקום ההרתעה הישראלית גם במגרש הביתי מול הארגונים ברצועת עזה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם