חודש אלול הוא חודש טעון עבורי

מנהג הסליחות בחודש אלול, אילוסטרציה (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
Yonatan Sindel/Flash90
מנהג הסליחות בחודש אלול, אילוסטרציה

חודש אלול הוא חודש טעון עבורי, אמנם יום הולדתי חל בי"ג אלול, אבל הזכרונות שלי מחודש אלול היו של כבדות. אצל הספרדים מתחילים לומר סליחות כבר מראש חודש אלול ואילו האשכנזים מתחילים לומר סליחות שבוע לפני ראש השנה. תמיד תהיתי האם האשכנזים חוטאים פחות מהספרדים.

חודש אלול הוא חודש טעון עבורי. אצל הספרדים מתחילים לומר סליחות כבר מראש חודש אלול ואילו האשכנזים מתחילים לומר סליחות שבוע לפני ראש השנה. תמיד תהיתי האם האשכנזים חוטאים פחות מהספרדים

חודש אלול קרוי חודש הרחמים והסליחות וכך הוא היה נראה: קמים בחשיכת ליל וממהרים לבית הכנסת כדי לומר סליחות בעלות השחר ומתחילים בפיוט:

"בֶּן אָדָם, מַה לְּךָ נִרְדָּם, קוּם קְרָא בְּתַחֲנוּנִים. שְׁפֹךְ שִׂיחָה, דְּרֹשׁ סְלִיחָה, מֵאֲדוֹן הָאֲדוֹנִים. רְחַץ וּטְהַר, וְאַל תְּאַחַר, בְּטֶרֶם יָמִים פּוֹנִים. וּמְהֵרָה, רוּץ לְעֶזְרָה, לִפְנֵי שׁוֹכֵן מְעוֹנִים".

וממשיכים בפיוט "שבט יהודה בדוחק ובצער הישאג אריה ביער" ועוד ועוד. יסלחו לי אחי האשכנזים, אבל מנגינות הפיוטים של הסליחות בקרב הספרדים מגוון לאין שיעור מהמנגינות בתפילות בנוסח אשכנז, עמן התפללתי לפחות עשור. אצל הספרדים הפיוטים מלאי סלסולים ו"זיופים" שהופכים את זה לאותנטי מעמקי הלב, כמו הנוסח הירושלמי, העיראקי, המרוקאי, ספרד ועוד.

עד עכשיו כשאני נזכר בתחרויות ה"עננו" אני צוחק. תפילת ה"עננו" בנויה ממשפטים שראשם וסופם מתחיל ב"עננו". ובין העננו יש את אלוהי אברהם, פחד יצחק, אביר יעקב, אלוהי המרכבה ועוד. ואיך זה עובד? אדם אחד מסלסל בקולו את המשפט, למשל – "עננו אלוהי אברהם עננו" והקהל חוזר אחריו, וחוזר חלילה.

עכשיו דמיינו לעצמכם בית כנסת מלא באנשים, ומלא פייטנים לעת מצוא, כשברגע שהקהל משתתק לאחר ה"עננו אלוהי אברהם עננו", פוצחים יחדיו בפיוט וצעקת ה"עננו". יש כאלו שנשברים מיד ונוטשים, ויש את אלו שלא מוותרים. אלו יכולים להפוך את העננו לדו קרב של קולות עד שמישהו נשבר. החזק שורד, כי כל דאלים קולו, גבר. אוי איזה מחזה!

חודש אלול זה חודש שכולם בו רציניים, לא מדברים שטויות ודברים בטלים, עוסקים בתשובה. הסנדק שלי היה המשגיח הנודע של ישיבת פוניבז' הגאון ר' יחזקאל לווינשטיין זצ"ל, שמסופר עליו כי מראש חודש אלול לא היה ניתן להתקרב אליו כי היה שקוע בשרעפי קודש. אבא שלי סיפר לי שכשנולדתי הוא חשש לגשת אליו לבקש ממנו שאהיה סנדק. זכיתי.

הסנדק שלי היה המשגיח הנודע של ישיבת פוניבז', שמסופר עליו כי מראש חודש אלול לא היה ניתן להתקרב אליו כי היה שקוע בשרעפי קודש. אבי סיפר לי שכשנולדתי הוא חשש לגשת אליו לבקש ממנו שאהיה סנדק. זכיתי

חודש אלול בישיבות הוא תחילת ה"זמן". זמן אלול, כמו שמתאר זאת דב אלבוים בספרו "זמן אלול" על ישיבת איתרי שאף בה למדתי. זהו חודש שלם של "שביזות יום א'", המתחיל מיד אחרי חופשת בין הזמנים של הקיץ. חוזרים לישיבה לסליחות, מירוק עוונות ואינסוף שומעס'ים (הרצאות מוסר), ומנסים לכפר על כל העוונות.

בכלל, בישיבות התפילות שונות לגמרי מהתפילות בבתי כנסת הרגילים. בישיבות נמצאים רק בחורים. אלה שמטבעם נמצאים בתחרות מי יותר צדיק/ עילוי/ מרביץ שטייגען. תכניסו את כולם לתוך היכל לומר סליחות יחדיו ותשמעו צעקות, צווחות, בכיות, עיקומי פה, קינוחי אף, התעטפות מוגזמת בטלית, הרבה נענועים ותנועות תפילה מוגזמות של בחורים צעירים מבולבלים.

צעירים אשר בשעה שההורמונים שלהם בתחילת פריחתם, הם צריכים לבקש סליחה על עבירות נוראיות שעושים בחדרי חדרים, וחלקן אפילו לא בשליטתם, ומכים על חטא – אשמנו, שיחתנו:

"שִׁחַתְנוּ זֶרַע קדֶשׁ לְבַטָּלָה וּבָרָאנוּ מַשְׁחִית לְחַבֵּל. גַּם בִּכְנָפֵינוּ נִמְצְאוּ דַם נַפְשׁות אֶבְיונִים נְקִיִּים וְהִנֵּה דִּמְעַת הָעֲשׁוּקִים וְאֵין לָהֶם מְנַחֵם. לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם. מֵעַי מֵעַי עַל הֲרוּגֵיהֶם. אוי לָרָשָׁע רָע כִּי גְמוּל יָדָיו יֵעָשֶׂה לּו".

לא פשוט.

נוסח הסליחות בישיבות האשכנזיות שברו לי את השיניים. אצל הספרדים, הנוסח של כל יום זהה לחלוטין וקל להתחבר למילים של משוררים כמו אבן גבירול. לאשכנזים אין נוסח זהה, כל יום סליחות אחרות, בלי מנטרות חוזרות ונשנות כמו אצל הספרדים. מי יודע, אולי גם החטאים של האשכנזים שונים.

בישיבות נמצאים רק בחורים, שמטבעם נמצאים בתחרות מי יותר צדיק/ עילוי/ מרביץ שטייגען. תכניסו את כולם לומר סליחות בהיכל ותשמעו צעקות, צווחות, בכיות, עיקומי פה, קינוחי אף, התעטפות מוגזמת בטלית

הדבר המרגש בחודש אלול היה הכנת ברכות ה"שנות טובות". איזה פרוייקט יצירתי לתפארת זה היה. כל שנה הייתי מביא לידי ביטוי את האומנות שבי ומשקיע בכרטיסי ברכה, אותם הייתי מכין בעצמי או רוכש בדוכני הרחוב ומשדרג אותם, למשל בציפוי זכוכית ובהפתעות נוספות. איפה היום כרטיסי השנה טובה, איפה?

בחודש אלול הייתי מתאמן בתקיעות שופר, מנסה אינספור סוגי שופרות ופיות ומשפצר את השופר בחומץ ששופך ללועו כדי שקולו יהיה ערב. כך הייתי מוצא עצמי פעמים רבות כ"בעל תוקע" לחולים ומרותקי בית.

חודש אלול הוא חודש של "גילו ברעדה". אין בו הרבה שמחה, אלא הרבה כבדות של רעד מפני יום הדין. חודש מעיק שכל תכליתו להיות המבוא של חודש תשרי.

יהודי, בוגר החינוך החרדי ליטאי / חסידי, תלמיד חכם בהווה, עורך דין ויועץ לחיים, חופר עמוק, תשוקה לחיים, מוזיקה, אוכל טעים, לאלוהים ולמורכבות האנושית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 711 מילים ו-1 תגובות
סגירה