יש לנו חופש להחליט מה נעשה, אבל אנו מושפעים מגורמים רבים. מה חשוב לנו יותר: הרצון להצליח או הרצון להיות אדם טוב?

האם אתם חופשיים להחליט מה שאתם רוצים, או שכל ההחלטות שלכם נקבעו מראש בידי האל שיודע הכל, או בידי המכניקה של האטומים בגופכם? זאת שאלה שנעשית רלוונטית בחודש הסליחות והתשובה. אם הכל נקבע מראש – על מה נבקש סליחה ומחילה?

האם אתם חופשיים להחליט כרצונכם או שהחלטותיכם נקבעו מראש בידי האל או מכניקת האטומים בגופכם? השאלה רלוונטית במיוחד בחודש הסליחות. אם הכל נקבע מראש – על מה מבקשים מחילה?

תבדקו את עצמכם. אתם חופשיים להחליט בזה הרגע ללכת אל המקרר, לבחור את מה שמתחשק לכם – ולאכול אותו. אף אחד אינו יכול לאסור עליכם ללכת למקרר, ואף אחד אינו יכול להגיד לכם מה לאכול. כל אדם יכול להחליט שיש רצון חופשי – או להחליט שהכל "מכתוב", ולהצדיק בזה את כל ההחלטות הגרועות שלו.

ביהדות נקבע העיקרון המופלא: "הכל בידי שמיים – חוץ מיראת שמיים". הפירוש שלי לעיקרון הזה הוא: כל אדם יכול לבחור בין יראת שמיים – לבין החלטה לפעול בניגוד למה שמצווה עלינו האל. להכריע בין להיות טוב לבין להיות אגואיסט. מן הבחירה הזאת נגזרים מעשינו לאחר מכן. אחרי שהחלטנו מי אנחנו – כל החלטותינו הן תוצאה של ההחלטה הבסיסית הזאת.

האם אנחנו באמת עושים את כל החלטותינו בלי להיות מושפעים מגורמים חיצוניים, לעיתים קרובות – אפילו בלי ידיעתנו? כמובן שלא. אנו מושפעים ממה שלימדו אותנו הורינו. אנו מושפעים מהפירסומות ומהתעמולה שאנו חשופים אליהן. אנו מושפעים מן האופנות, מההתנהגות של חברינו, ומזו של הידוענים ברשתות החברתיות.

אנו מושפעים מהמנהיגים שאנו מאמינים בהם, מאנשי הדת שאנו משתייכים אליה, ומהאמנים שביצירותיהם אנו צופים. אנו מושפעים ממה שלמדנו במערכת החינוך, מגן הילדים ועד האוניברסיטה.

כל אדם יכול להחליט שיש רצון חופשי – או להחליט שהכל "מכתוב", ולהצדיק בזה את כל ההחלטות הגרועות שלו. ביהדות נקבע העיקרון המופלא: "הכל בידי שמיים – חוץ מיראת שמיים"

אנו מושפעים ממצבנו הכלכלי ומהאפשרויות שמזומנות לנו בחנויות הסמוכות ובחנויות באינטרנט. אנו מושפעים מהחוקים ומנגיפים כדוגמת הקורונה. אנו מושפעים ממזג האוויר, ממצבנו הבריאותי, ומיכולתנו לעשות פעולות פיזיות מסוימות.

אנו מושפעים מהאוכל שאכלנו וממצב הרוח שלנו – שמושפע מאירועים שהתרחשו לאחרונה. אנו מושפעים מהריחות, מהתאורה, ומהמוזיקה במקומות בהם אנו שוהים. אנו מושפעים מהשינה שישנו בלילה האחרון, או ממיעוטה.

כלומר אנחנו חשופים לשיטות שונות של מניפולציה, או של שיכנוע. כמעט תמיד. אנו יכולים להפעיל חשיבה ביקורתית ולהקטין את ההשפעה החיצונית על החלטותינו – אבל לרוב אנו לא טורחים להרהר בסיבות שגרמו לנו לעשות בחירה מסוימת.

אבל העיקר, אנו מושפעים מהרצון להצליח. מהרצון להרוויח כסף רב. מהרצון לקנות בית נאה ומכונית מפוארת. אנו רוצים לעשות רושם על כל האנשים שסביבנו. אנו רוצים להיות מסוגלים להתפאר בבת זוג, או בן זוג, בילדינו המוצלחים, ובנכדינו המבריקים.

אנו רוצים להרגיש את עצמנו עליונים על כל האנשים הסובבים אותנו. אנו רוצים כוח ושילטון. כך אומר הפסיכולוג אלפרד אדלר. כך אומר גם השל (הרב פרופ' אברהם יהושע השל). השל רואה ברצון להצליח את עבודת האלילים של ימינו. מרוב הרצון להצליח אנו פוגעים באחרים, מזניחים את הקרובים לנו – ואת בריאותנו. אלה מעשים שאינם מוסיפים לבריאותנו. "אנשים רבים יותר מתו מהמרוץ אחר ההצלחה – יותר מהמתים בסרטן", כך השל.

אנחנו חשופים לשיטות שונות של מניפולציה או שיכנוע. אנו יכולים להפעיל חשיבה ביקורתית ולהקטין את ההשפעה החיצונית על החלטותינו – אך לרוב איננו טורחים להרהר בסיבות שגרמו לנו לבחור כך או אחרת

נחזור אל נקודת המוצא. אנו יכולים להתמסר למרוץ אחר ההצלחה ולעשות את מה שיקדם את מטרותינו. ואנחנו יכולים להבין שזה רע, ואז לעבוד עם אנשים בשיתוף פעולה ולא באגרסיביות, ולהשקיע חלק מזמננו בלהיות אדם טוב. לטפל בבני משפחתנו, לעזור למי שנזקק לעזרתנו, להתנדב, לתרום למטרות ראויות, ולהבין כי "לקחת, זה כמו לשתות מים מלוחים. לתת – זה מה שגורם אושר".

ושוב, אנו חופשיים להחליט מה אנו. ההחלטה היא שלנו. אם נתמכר למרוץ אחר ההצלחה, אנו נבחר תמיד את מה שיביא לנו את הרווח הכי גדול. אם נחליט להיות אדם טוב – אנו נבחר תמיד לעשות את המעשה הראוי. מההחלטה הזאת שלנו, להיות אדם טוב או מצליח, לרוב החלטה בלתי-מודעת – מזה נקבעות אחר כך רוב ההחלטות שלנו. מכאן, שחופש הבחירה העיקרי שלנו הוא בין טוב – להצלחה.

ואיך אתם. איזה טיפוס אתם? מה בראש מעייניכם, להצליח או להיות אדם טוב?

יוסף רגב הוא יו'ר עמותת 'מנוחה נכונה', בית העלמין האלטרנטיבי בבאר שבע. איש מחשבים, חוקר ומחנך. מחלוצי תעשיית המחשבים בישראל. מורה למחשבים באונ' בן גוריון. הביא את הדואר האלקטרוני לישראל. הקים בבאר שבע פרויקט חינוכי, בו למדו מאות תלמידים. כיום בפנסיה. הסטוריון חובב. מחבר הספר 'רצח ארלוזורוב עוד חי' (באר שבע 2016).