הממשלה החדשה מבלבלת את הקהילה הבינלאומית

פרשנות האמריקאים, המצרים וגם הפלסטינים רק מתחילים לפענח את מורכבות הממשלה ● לזמן ישראל נודע כי ארה"ב בחנה לעומק מי בממשלה תמך בפגישת גנץ–עבאס ● בזמן שבישראל הוטלה צנזורה על מועד הפגישה עם הנשיא א־סיסי, במצרים הופתעו כי לא התפרסמו דיווחים בנושא ● וגם: באיזה נושא הבטיח להתמקד שגריר ישראל בוושינגטון החדש?

ראש הממשלה נפתלי בנט ונשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי ואנשי צוותיהם בשארם א-שייח, 13 בספטמבר 2021 (צילום: קובי גדעון, לע"מ)
קובי גדעון, לע"מ
ראש הממשלה נפתלי בנט ונשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי ואנשי צוותיהם בשארם א-שייח, 13 בספטמבר 2021

1

"הממשל האמריקאי, כשהם משוחחים עמנו, מכיר בכך שנושא פתרון שתי המדינות אינו בר־השגה כעת", כך אמר אתמול שגריר ישראל באו"ם גלעד ארדן לג'ייקוב מגיד מזמן ישראל באירוע לציון שנה להסכמי אברהם בניו יורק.

דברי ארדן מייצגים ללא ספק חלקים מרכזיים בממשלת בנט–לפיד, אך האמריקאים, המצרים וגם הפלסטינים עצמם רק מתחילים לפענח את מורכבות הממשלה החדשה, רבת הפנים. בבירות השונות – וושינגטון, קהיר ועמאן, לא העלימו עין מפגישתו האישית של שר הביטחון בני גנץ עם ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס ברמאללה רק לפני שבועיים.

שר הביטחון בני גנץ, יושב ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס, ארכיון (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
שר הביטחון בני גנץ, יושב ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס, ארכיון (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

אין זה פלא, זו הייתה פגישה נדירה. השר הישראלי הבכיר האחרון שקיים פגישה עם בכיר מהרשות הפלסטינית היה שר האוצר לשעבר משה כחלון, ואף הוא לא נועד עם עבאס אלא עם ראש הממשלה הפלסטיני דאז ראמי חמדאללה.

נתניהו לא אפשר את המגעים עם הרשות הפלסטינית. בנט לעומתו לא חוסם אותם, גם אם הוא לא מקבל אותם בלב שלם

ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו לא אפשר את המגעים הללו. ראש הממשלה נפתלי בנט לעומתו לא חוסם אותם, גם אם הוא לא מקבל אותם בלב שלם. לזמן ישראל נודע שבקהיר ובוושינגטון בחנו לעומק מי בממשלה הישראלית גיבה את המפגש ומי חשב כי יש לדחות אותו לזמן אחר.

האמריקאים ירדו לרזולוציות הכי קטנות, למשל מה חשבה על הפגישה היועצת המדינית שמרית מאיר או מה הייתה עמדתו של היועץ לביטחון לאומי החדש איל חולתא. הממצאים האלה הוצגו ונידונו בשיחות בין עמאן, ירושלים, וושינגטון וקהיר.

גנץ כבר אינו ראש ממשלה חליפי אלא שר ביטחון שאמור לכהן בתפקיד אולי במשך ארבע שנים רצופות, אך בוושינגטון מבינים את החשיבות שלו כציר עיקרי בממשלה הישראלית החדשה. עמדותיו של ראש הממשלה החליפי ושר החוץ יאיר לפיד לעומת זאת חשובות לאמריקאים לא פחות.

יאיר לפיד בכנסת, 26 באפריל 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יאיר לפיד בכנסת, 26 באפריל 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

נאום עזה הראשון של לפיד לא נשא בשורה, אך חשיבותו לא נובעת מתוכנו. בעוד שהקהילה הבין־לאומית לומדת אט־אט להכיר את הממשלה החדשה שקמה ושריה, לפיד העביר מסר מפויס. לא רק שהוא אינו שש אלי קרב אלא הוא אף מציג אופק לשיקום כלכלי.

נכון, הדברים נאמרו כבר על ידי קודמיו וללפיד אין לפי שעה את הכלים ליישם את התכוניות הללו, אך יש לזכור כי מדובר בראש ממשלה חליפי. לעצם האמירות האלה יש חשיבות גדולה לפחות כלפי הקהילייה הבין־לאומית. זו, כאמור, עדיין לומדת להכיר את השחקנים החדשים בזירה.

2

שלשום התקיימה פגישה מוצלחת בין הנשיא המצרי עבד אל־פתאח א־סיסי וראש הממשלה נפתלי בנט. כמה שעות לפני כן פורסם בזמן ישראל כי חברת התעופה המצרית הלאומית איג'יפט אייר תתחיל לשווק טיסות ישירות למדינה. בשל מגבלות הצנזורה אסור היה לדווח כי בנט עושה את דרכו למצרים בדיוק באותה השעה.

ישראל ביקשה להסתיר את מועד הנסיעה מתוך חשש ביטחוני ו/או כדי שלא להפתיע את המצרים בפרסומים מקדימים. לקו הטיסות החדש היה קשר לביקור. מצרים מעוניינת לשפר את היחסים המסחריים בין המדינות. המצרים, שמעוניינים בתיירות ישראלית נכנסת, רוצים שההנהגה הישראלית גם תדבר עליהם טובות בוושינגטון.

בעוד שהצד הישראלי לא היה מעוניין לפרסם מראש את מועד הביקור, המצרים לא היו מעוניינים להסתירו

בעוד שהצד הישראלי לא היה מעוניין לפרסם מראש את מועד הביקור, המצרים לא היו מעוניינים להסתירו. יש מי שתהו (בקרב המצרים) מדוע התקשורת בישראל לא מדווחת על הביקור בבוקר הנסיעה.

מייד עם תחילת ישיבת שלוש השעות, הדוברים המצריים שיגרו תמונה חייכנית של שני המנהיגים ומאחוריהם דגלי שתי המדינות. רק שעות ארוכות לאחר מכן שלחה לשכת העיתונות הממשלתית הישראלית את התמונות שצולמו מטעם משרד ראש הממשלה. בנט לא יכול היה לבקש יותר מזה לאירוע מדיני שכזה.

ראש הממשלה נפתלי בנט ונשיא מצרים עבד אל-פתח א-סיסי בשארם א-שייח, 13 בספטמבר 2021 (צילום: Egyptian Presidency Media office via AP)
בנט ונשיא מצרים א־סיסי , 13 בספטמבר 2021 (צילום: Egyptian Presidency Media office via AP)

עם זאת חשוב להבהיר כי לראש הממשלה הקודם, בנימין נתניהו, היו יחסים מצוינים ועמוקים עם הנשיא המצרי א־סיסי. בניגוד לשפל הגדול ביחסים בין ישראל לירדן אותו הביא נתניהו, במצרים מעמדו היה מצוין. נתניהו הדגיש שלשום בהודעה שנשלחה מטעם מפלגת הליכוד – אך משום מה לא הועלתה כציוץ או בעמוד הפייסבוק של המפלגה – שמעבר למפגש בין המנהיגים בניו יורק לפני ארבע שנים, הוא נפגש בחשאי עם א־סיסי מספר רב של פעמים.

"מאז 2011 נתניהו וא־סיסי נפגשו עוד שש פעמים בסיני", כתב דובר הליכוד אלי חזן בהודעה לכתבים. אותן פגישות נותרו חשאיות, יתכן בשל דרישה מצרית. על כל פנים, מכיוון שלא דווח עליהן בזמן אמת, בנט יכול היה אתמול להתרפק (ובצדק) על המפגש המתוקשר הראשון שלו עם א־סיסי.

ההנהגה המצרית כולה מגבה את חילופי הממשל בישראל. כפי שהם כיבדו את נתניהו ועבדו איתו צמוד, כך הם נוהגים כלפי בנט

ההנהגה המצרית כולה מגבה את חילופי הממשל בישראל. כפי שהם כיבדו את נתניהו ועבדו איתו צמוד, כך הם נוהגים כלפי בנט. ההנהגה הישראלית חשובה להם ולא משנה להם מי עומד בראשה בעת הזו.

3

שגריר ישראל החדש בוושינגטון מייק הרצוג ערך השבוע מסיבת פרידה צנועה מהמכון למדיניות העם היהודי בירושלים. האירוע, כמקובל בימינו, התקיים באוויר הפתוח ברחבה שמחוץ למבנה המכון בקמפוס גבעת רם. המפגש נפתח בפאנל – כמעט אקדמי – של שגרירי ישראל בעבר: סלי מרידור ששירת בוושינגטון, ודני דיין ששירת כקונסול בניו יורק.

מייק הרצוג באירוע הפרידה מהמכון למדיניות העם היהודי בירושלים (צילום: טל שניידר)
הרצוג באירוע הפרידה מהמכון למדיניות העם היהודי בירושלים (צילום: טל שניידר)

הרצוג שימש כעמית מחקר במכון בעשור האחרון. הוא סיפר שאחרי שחרורו מצה"ל, ועם הידע הגיאו־פוליטי הנרחב שצבר, דווקא העבודה כעמית מחקר במכון לחקר מדיניות העם היהודי (בעבר "תכנון העם היהודי") הרגישה לו פחות טבעית. עם זאת, הדגיש, הוא נשאב פנימה.

סטארט איזנשטט, דניס רוס (שניהם יו"רים של המכון), ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק ונשיאת בית המשפט העליון לשעבר מרים נאור היו חלק מהבכירים שבירכו את הרצוג על תפקידו החדש.

"אני דוחה מכל וכל את הגישה שהייתה בבניין השגרירות שהאוונגליסטים חשובים יותר מזרמים יהודיים מסוימים"

הם ציינו לטובה את תכונותיו האישיות וחלקו לו כמה עצות. למשל, להיות פתוח לכל הזרמים ביהדות ארה"ב, להיפגש עם קהיליות שחורות כולל עם ראשי Black Live Matters, לספר להם על הממשלה הישראלית המגוונת הכוללת גם את נציגי החברה הערבית ולא לשכוח להיות בקשר עם הקהילייה ההיספנית.

יושב ראש יד ושם דני דיין ציין בחדות: "אני דוחה מכל וכל את הגישה שהייתה בבניין השגרירות (כלומר של השגריר לשעבר רון דרמר, ט"ש) שהאוונגליסטים חשובים יותר מזרמים יהודיים מסוימים. ביננו לבין יהדות ארה"ב זה 'חתונה קתולית'". הוא גם הציע לשרי ממשלת ישראל שלא לטרוח לבקר בארה"ב אם אין בכוונתם לכבד את הקהילייה היהודית הרפורמית.

בתום הנאומים הוקרן סרטון ברכות מטעם המכון ובו נראו מכריו של הרצוג מרחבי תבל. יושב ראש האופוזיציה בנימין נתניהו היה בין המברכים. זה היה רגע יפה של קולגיאליות מדינית. הרצוג מונה לתפקיד על ידי הממשלה החדשה אך ראש הממשלה לשעבר נתניהו לא החמיץ פנים ואמר, בין היתר: "הרצוג תחזק את הקשרים עם ארה"ב, לא אכזבת מעולם, סיפקת תמיד עבודה מקצועית והתנהלת ביושרה רבה".

מייק הרצוג לא חשף בפני אחיו דבר וחצי דבר ממשימות שליחויותיו, ואת נתניהו זה הפתיע

אנקדוטה מעניינת: בשנים בהן שימש מייק הרצוג כשליח של נתניהו, אחיו הצעיר יצחק הרצוג שירת כיו"ר האופוזיציה. כשנתניהו זימן את יו"ר האופוזיציה לשיחות עדכון מדיניות הוא התפלא שהרצוג לא מעודכן בפרטים המדיניים. נתניהו שאל: "מה, מייק לא סיפר לך על..? והרצוג השיב: "לא סיפר. הוא בונקר". מייק הרצוג לא חשף בפני אחיו דבר וחצי דבר ממשימות שליחויותיו, ואת נתניהו זה הפתיע.

אגב, מייק הרצוג לא הכיר את בנט ו/או לפיד היכרות מעמיקה לפני המינוי. הוא קיים פגישות עבודה בארבע עיניים בעבר עם בנט בזמן שזה היה חבר בקבינט המדיני־ביטחוני, אך לא היה ביניהם קשר אישי נוסף.

גם עם לפיד קיים הרצוג קשרי היכרות כלליים בלבד. בנט ולפיד בחרו בו על סמך המלצות וכישורים מוכחים וגם כי רצו ששגריר ישראל הבא בוושינגטון יישאר בתפקיד במשך ארבע שנים ולא יוחלף בתום כוהנת בנט.

הנשיא הרצוג לא השתתף במפגש הפרידה. ייתכן מפני שהאחים מנסים לייצר הפרדה למראית עין, כדי להימנע מהביקורת על כך ששניהם מכהנים בתפקידי צמרת בכירים.

מייק הרצוג ואחיו יצחק (בוז'י) הרצוג ב-2009 (צילום: משה מילנר/ לע
מייק ואחיו יצחק ב־2009 (צילום: משה מילנר/ לע"מ)

בת הזוג של הרצוג, לעומת זאת, הייתה שם. שירין הרצוג – עורכת דין, שותפה בכירה במשרד עורכי הדין גולדפרב זליגמן ומומחית בעלת שם בעולם במיזוגים ורכישות, ממשל תאגידי ועסקאות בין־לאומיות – לא מתכוונת לוותר על הקריירה הפרטית שלה, ותנסה לטפח אותה גם בוושינגטון.

בנו הבכור של מייק, שעוסק בתעשיית הסטרטאפים הישראלית, לא יתלווה להורים לוושינגטון, אך הבת הצעירה, בת 22, כן. בסוף האירוע ציין הרצוג כי מכל הנושאים שעל הפרק יתמקד בפער ביחס לישראל בין המפלגה הדמוקרטית לבין המפלגה הרפובליקנית: "אני לומד את החומר, נפגש עם אנשים רבים ואני אכין תכנית פעולה", אמר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
4
עוד 1,236 מילים ו-4 תגובות
סגירה