במאי 2017 הגיע לסיומו, בבית המשפט המחוזי בירושלים, אחד מתיקי הדגל של פרקליטות המדינה בשנים האחרונות. בתום חמש שנות משפט הורשע הרב הראשי לשעבר, אליהו בקשי דורון, במה שכונה "פרשת הרבנים", בעבירת מרמה והפרת אמונים.
בתמצית, מדובר במסגרות ללימודים תורניים שהוקמו למען אנשי כוחות הביטחון בשנים 1999 עד 2001, במטרה לאפשר להם מה שנחזה כמסלול לימודים שבסופם יקבלו תעודת "השכלה תורנית גבוהה", המקנה להם תוספות נאות לשכרם, בדומה לתואר אקדמי. יותר מאלף איש זכו בעקבות זאת לתוספות שכר גבוהות, בסך כולל של מאות מיליוני שקלים.
ההליך הפלילי המרכזי בעניין זה הסתיים כבר ב-2014, ומה שנותר לברר הוא את אחריותם של העומדים בראש הפירמידה הרבנית לתעודות הכוזבות שהונפקו.
לאחר הרשעתו של בקשי דורון, שכיהן כרב הראשי בין 1993 ל-2003, נחתם הסדר טיעון בין הצדדים לעניין העונש, והשופט צבי סגל אימץ את ההסדר וגזר על בקשי דורון שנת מאסר על תנאי וקנס כספי בסך 250 אלף שקל, במקביל לוויתורו על רכיבים שונים מתשלומי הפנסיה שלו.
בקשי דורון החליט לערער לבית המשפט העליון על הרשעתו. הטענה המרכזית שאותה השמיע סנגורו, עו"ד ירון קוסטליץ, נגעה לעצם כשירותו לעמוד לדין ולרף הראייתי שבו עליו לעמוד כדי לשכנע כי הוא אינו במצב נפשי ובריאותי המאפשר לו לעמוד בפני בית משפט פלילי.
הרשעה בפלילים מושגת, כידוע, אם אשמתו של אדם מוכחת מעבר לספק סביר. פירוש הדבר הוא שנאשם צריך רק לעורר ספק סביר באשמתו על מנת שיזוכה.
בקשי דורון טען שסוגיית כשירותו לעמוד לדין מבוססת על אותו רף ראייתי – כלומר, שכל מה שהוא צריך זה להוכיח ספק סביר בכשירותו על מנת לבטל את ההליך הפלילי נגדו. הפרקליטות טענה שהסוגיה מוכרעת ב"מאזן הסתברויות", דהיינו, שהשופט צריך להשתכנע בסבירות של מעל 50% באי כשירותו של הנאשם.
בקשי דורון טען שסוגיית כשירותו לעמוד לדין מבוססת על אותו רף ראייתי – כלומר, שכל מה שהוא צריך זה להוכיח ספק סביר בכשירותו על מנת לבטל את ההליך הפלילי נגדו
הנושא התעורר אגב מחלת הדמנציה של בקשי דורון, שהלכה והחריפה במהלך שנות משפטו. השופט סגל הכריע כדעת התביעה בנושא כשירותו לעמוד לדין. השאלה הראייתית הועמדה למבחן נוסף בעליון. אלא שגם כאן חלו עיכובים משמעותיים, והערעור, שהוגש בשנת 2017, הסתיים לבסוף רק בחודש מאי השנה.
גם בשלב הערעור שיחק מצב בריאותו תפקיד מרכזי: באפריל 2020 הלך בקשי דורון לעולמו, לאחר שנדבק בקורונה; הוא היה אחד החולים הבולטים שנפטרו בגל הראשון של המגפה.
מותו של בקשי דורון גרם לטוויסט דרמטי נוסף בעלילה המשפטית. שופטי בית המשפט העליון ניל הנדל, ג'ורג' קרא ויעל וילנר היו צריכים להחליט אם להפסיק את ההליך הפלילי כמצוות החוק, או להיעתר לבקשתם של יורשיו להמשיך את ההליך במטרה "לטהר את שמו". השופטים נעתרו לבקשה, ובחודש מאי השנה פרסמו את פסק דינם המזכה, לאחר שצללו למעמקי הסוגיה המשפטית.
השופט הנדל קבע כי בית המשפט המחוזי צדק בקביעתו שסנגורו של בקשי דורון הצליח לעורר ספק סביר בשאלת כשירותו לעמוד לדין, אך טעה בעמדה המשפטית שאין בכך די אלא שיש צורך להוכיח אי כשירות ב"מאזן הסתברויות".
התוצאה הייתה שבית המשפט העליון ביטל את הרשעתו של בקשי דורון. בשל מותו של בקשי דורון – זוהי התוצאה הסופית של המשפט. השופט קרא תמך בדעתו של הנדל. השופטת וילנר, בדעת מיעוט, החזיקה בעמדה ההפוכה – שאין די בספק סביר על מנת לקבוע אי כשירות של נאשם לעמוד לדין.
פרקליטות המדינה, בצעד יוצא דופן, הגישה בחודש יולי האחרון עתירה לדיון נוסף – אף שהנאשם כבר אינו בין החיים. "מפאת חשיבותה של ההלכה החדשה והשלכותיה, ולאור הדעות החלוקות בבית המשפט בסוגיה זו, יש לקיים בה דיון נוסף", נכתב בעתירת הפרקליטות.
פרקליטות המדינה, בצעד יוצא דופן, הגישה עתירה לדיון נוסף – אף שהנאשם כבר אינו בין החיים. "מפאת חשיבותה של ההלכה החדשה והשלכותיה, ולאור הדעות החלוקות בבית המשפט בסוגיה, יש לקיים בה דיון נוסף"
לטענתה, פסק דינם של הנדל וקרא נוקט עמדה הפוכה מזו של השופט יצחק עמית, שאותה השמיע בפרשת מלכה לייפר לפני כשנה.
אשר למותו של בקשי דורון – טענה הפרקליטות כי כשם שהליך הערעור נמשך לאחר שבקשי דורון הלך לעולמו, במטרה לזכותו, כך יש הצדקה לקיים את הליך הדיון הנוסף. בנסיבות האלה, טענה הפרקליטות, "יש לראות בעתירה לדיון נוסף שלב נוסף ומשלים לדיון כפי שהתקיים בשלב הערעור. אין מקום לכך שהלכה חדשה וקשה, שיש לה השלכות נרחבות, תתקבע אך בשל פטירתו של הנאשם".
סנגורו של בקשי דורון מיהר להדוף את הבקשה. "חוק סדר הדין הפלילי קובע כי כשנפטר אדם – ייפסק כל הליך פלילי נגדו", הוא כתב לבית המשפט כבר למחרת היום. לדבריו, ניתן להמשיך בהליכי ערעור לאחר מותו של נאשם רק לבקשתו שלו – ולא לבקשת התביעה.
אלא שהפרקליטות לא ויתרה, וכתבה לבית המשפט כי משיורשיו ביקשו להמשיך את הליך הערעור, הם אינם יכולים למנוע את בירור השאלה המשפטית במסגרת הדיון הנוסף. בנוסף הבהירה הפרקליטות כי גם אם התוצאה המשפטית תתהפך, אין בכוונתה להחילה על עזבונו של בקשי דורון, בכל הנוגע לתשלום הקנס.
הפרקליטות לא ויתרה, וכתבה לבית המשפט כי משיורשיו ביקשו להמשיך את הליך הערעור, הם אינם יכולים למנוע את בירור השאלה המשפטית במסגרת הדיון הנוסף
בשבוע שעבר, ימים אחדים לפני יום כיפור ואולי ברוח ימי הסליחות, החליטה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות לדחות את עתירת הפרקליטות לקיים דיון נוסף בפסק הדין.
"השאלה אם ניתן לקיים דיון נוסף בעניינו של נאשם שנפטר בנסיבות שבהן בני משפחתו ביקשו להמשיך את הדיון בערעור, איננה שאלה פשוטה", כתבה חיות אך הוסיפה: "דיון נוסף בשאלות עקרוניות על גבו של מנוח שהרשעתו בוטלה – מעורר על פניו תחושת אי-נוחות רבה".
תם ונשלם עניינו של הרב אליהו בקשי דורון, שהלך לעולמו חף מביצוע עבירה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם