פרשנות הדירקטוריון של בנט

בממשלה בראשות נפתלי בנט מסתכלים על תכניות העבודה כאילו מדובר היה בחברת הייטק ● הדירקטוריון מכין 'עיקרי מדיניות', האגפים השונים של החברה אמורים לפרוט את היעדים האסטרטגיים למשימות לביצוע, ובעלי המניות - כלומר האזרחים - יוכלו למתוח ביקורת ● טל שניידר צללה לתוך ספר המדיניות חסר התקדים שפרסמה הממשלה אתמול

ראש הממשלה נפתלי בנט בישיבת הממשלה השבועית, 1 באוגוסט 2021; לצידו – ראש הממשלה החליפי ושר החוץ יאיר לפיד, שר האוצר אביגדור ליברמן וסגן ראש הממשלה ושר המשפטים גדעון סער (צילום: Emil Salman/POOL)
Emil Salman/POOL
ראש הממשלה נפתלי בנט בישיבת הממשלה השבועית, 1 באוגוסט 2021; לצידו - ראש הממשלה החליפי ושר החוץ יאיר לפיד, שר האוצר אביגדור ליברמן וסגן ראש הממשלה ושר המשפטים גדעון סער

הממשלה ה-36 פרסמה אתמול את ספר היעדים של הגופים הממשלתיים הקרוי "עיקרי המדיניות" – מעין מצע אסטרטגי של תכניות הממשל, הנפרס על פני 213 עמודים.

בדברי ההסבר מגולל מנכ"ל משרד ראש הממשלה יאיר פינס את הכוונה מאחורי הפרסום: "התוויית עיקרי המדיניות ויצירת סדר עדיפויות ברור לקדנציה הקרובה, שיכווין את הדרג המקצועי של מטה הממשלה ומשרדי הביצוע". מטרה נוספת היא הבאת התוכניות לידיעת הציבור.

ספר תוכניות שכזה לא פורסם מעולם על ידי ממשלות ישראל והוא אמור לשמש קו בסיס – כלומר, מידע פומבי שעל בסיסו ניתן יהיה למתוח ביקורת על הממשלה בהקשר של הביצועים והיישום של התכניות.

ספר תוכניות שכזה לא פורסם מעולם על ידי ממשלות ישראל והוא אמור לשמש קו בסיס – כלומר, מידע פומבי שעל בסיסו ניתן יהיה למתוח ביקורת על הממשלה בהקשר של הביצועים והיישום של התכניות

מרבית היעדים האסטרטגיים המופיעים בספר אינם מופיעים בשפת המספרים והכמויות, שכן הכוונה היא לנסח את היעדים האסטרטגיים בשלב הראשון ורק לאחר מכן, בעבודה בכל אחד מהמשרדים הממשלתיים, לפרוט תכניות עבודה, על בסיס ספר עיקרי המדיניות.

יאיר פינס (צילום: לע"מ)
יאיר פינס (צילום: לע"מ)

שני נושאים עיקריים שזורים לאורך כל פרקי המדיניות וחוזרים על עצמם, בהיבטי רוחב במשרדי ממשלה רבים: התמודדות עם מגפת הקורונה ושיפור מצבה של החברה הערבית בישראל.

הנושא הראשון מובן מאליו. הנושא השני אינו מהפכני, אך נתפס על ידי הממשלה הנוכחית כאחד מהיעדים העיקריים – יעד שאם יושג, יעלה את נתוני הפריון, את מספרי התעסוקה, הצמיחה וישפר את הכלכלה הישראלית במדדים נוספים.

בממשלה בראשות נפתלי בנט מסתכלים על תכניות העבודה כאילו מדובר היה בחברת הייטק. הדירקטוריון מכין 'עיקרי מדיניות', האגפים השונים של החברה אמורים לפרוט את היעדים האסטרטגיים למשימות לביצוע, ובעלי המניות – כלומר הציבור הישראלי – יוכלו למתוח ביקורת ואף להדיח את הממשלה אם התוכניות לא יצאו לפועל.

קריאה לתוך הספר מלמדת כי בשלב המקדמי, הניסוחים הם כלליים מדי ומאפשרים לממשלה מרחב תמרון רחב. ויחד עם זאת, מדובר בקונספט חדשני עבור מדינת ישראל. פרסומה של תוכנית אסטרטגית כזו תחייב את משרדי הממשלה לא רק להכריז על יעדים בפתיחות ובשקיפות – אלא גם ליישם אותם תחת מעקב ציבורי שוטף.

מדובר בקונספט חדשני עבור מדינת ישראל. פרסומה של תוכנית אסטרטגית כזו תחייב את משרדי הממשלה לא רק להכריז על יעדים בפתיחות ובשקיפות – אלא גם ליישם אותם תחת מעקב ציבורי שוטף

עמימות בנושא גיוס חובה לכל

בפרק של מטרות משרד הביטחון מצוין כי הממשלה מעוניינת להגדיל את יצוא המוצרים של התעשיות הביטחוניות בישראל, כשכבר כיום ישראל מדורגת כמדינה ה-8 בעולם (לפי מכון המחקר ISPRI) בהיקף הייצוא של מוצרים ביטחוניים.

שר הביטחון בני גנץ מציין בספר היעדים כי "הגדלת הייצוא הביטחוני הינה מחולל התעצמות וחדשנות" וכי המטרה היא להרחיבו "למדינות נוספות בתחומי טכנולוגיה נוספים ובערוצים נוספים", אך אין פירוט לאיזה מדינות יורחב הייצוא הביטחוני ובאיזה תחומי טכנולוגיה נוספים מדובר.

שר הביטחון בני גנץ בהרמת כוסית עם ארגון נכי צה"ל בבית הלוחם בתל אביב, 2 בספטמבר 2021 (צילום: אלעד מלכה)
שר הביטחון בני גנץ בהרמת כוסית עם ארגון נכי צה"ל בבית הלוחם בתל אביב, 2 בספטמבר 2021 (צילום: אלעד מלכה)

בשנים האחרונות, ההתבססות של ישראל בענף ייצוא הנשק כענף מרכזי, לא הועילה לתדמית של המדינה, ומספיק לקרוא את מעללי חברת NSO כדי להבין זאת.

עוד מצוין שם כי משרד הביטחון "יפעל להעלאת כושר הייצור והייצוא בשגרה ותגבור הייצור בחירום. המשרד אף ימשיך בחיזוקן של תעשיות קטנות ובינוניות בפריפריה על ידי הפניית רכש מקומי וסיוע בייצוא ביטחוני, ויכווין את האסטרטגיה ואת כיווני הפעולה של התעשיות הביטחוניות הממשלתיות לצורכי מערכת הביטחון".

בהיבט של מיגון העורף, מצוין בספר היעדים שמשרד הביטחון "ימשיך לקדם את הרציפות התפקודית של העורף בהתמודדות עם מצבי חירום שונים באמצעות חיזוק התשתיות האזרחיות למצבי החירום ולמלחמה, קידום תוכנית רב-שנתית לעורף ותוכנית מיגון רחבה".

אולם, בשנים האחרונות אישרה הממשלה תכנית מיגון עורף לצפון המדינה, דבר שאמור היה להיות מוסדר בתקציב המדינה הקודם. משלא אושר תקציב מדינה, לא ברור היכן עומד הפרויקט, והנושא לא זוכה לפירוט ספציפי בספר היעדים.

אולם, בשנים האחרונות אישרה הממשלה תכנית מיגון עורף לצפון המדינה, דבר שאמור היה להיות מוסדר בתקציב המדינה הקודם. משלא אושר תקציב מדינה, לא ברור היכן עומד הפרויקט, והנושא לא זוכה לפירוט

מיגונית מוצבת בעוטף עזה, 2014 (צילום: אדי ישראל פלאש 90)
מיגונית מוצבת בעוטף עזה, 2014 (צילום: אדי ישראל פלאש 90)

בנושא שירות שוויוני המכפיף אוכלוסיות מגוונות לחובת שירות בצה"ל, ספר היעדים נוקט בשפה כללית וללא קביעת יעדים מסוימים.

בית חולים חדש בבאר שבע

בפרק על יעדי מערכת הבריאות, מצוינות תכניות להגדלת התקנים והוספת מיטות אשפוז, וגם מוזכרת החלטת ממשלה קודמת (מ-2014) על הקמת בית חולים נוסף בעיר באר שבע.

חלק מהתוכניות שהיו קיימות, מזה כמה שנים, התקדמו בקצב איטי וכך הממשלה ה-36 מצהירה על כוונתה לקדם את הקמת בית החולים הנוסף בבאר שבע במהלך ארבע השנים הקרובות. לא מדובר בבניית בית חולים על חשבון בתי החולים שכבר מוקמים בצפון (צפת, קריות) אלא בבית חולים נוסף בבירת הנגב.

הממשלה ה-36 מצהירה על כוונתה לקדם את הקמת בית החולים הנוסף בבאר שבע במהלך ארבע השנים הקרובות. לא מדובר בבניית בית חולים על חשבון בתי החולים שכבר מוקמים בצפון, אלא בבית חולים נוסף

כמו כן, מועלות תוכניות לצמצום הפערים בנושא גישה לטיפולים ומתקני מערכות הבריאות עם דגש על צמצום הפער בין הפריפריות למרכז המדינה. וכן הגדלת סל התרופות מ-300 ל-550 מיליון שקל; והתאמת התקציב של המערכת כך שיישקף את הגידול באוכלוסייה ואת הזדקנות האוכלוסייה.

מסדרון בית חולים הדסה. אילוסטרציה (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
מסדרון בית חולים הדסה. אילוסטרציה (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

בפרק של המשרד לביטחון פנים, מועלה בין השאר נושא האלימות בחברה הערבית, כאשר הדגשים בספר היעדים הם הגברת הנוכחות המשטרתית ברחוב הערבי, מיגור הפשיעה המאורגנת והחמורה, חיזוק התשתיות הקהילתיות, איתור אמל"ח לא חוקי וצמצום תופעות פשיעה ועבריינות מרכזיות.

שירות בתי הסוהר זוכה לפסקה נפרדת בתכניות המשרד לביטחון פנים:

"שרות בתי הסוהר יעמיק את פעולותיו בנוגע להרחבת חלופות כליאה אחרות על פני שימוש במתקני בתי סוהר.

"בנוסף יחוזק הרצף השיקומי של האסיר המבוצע על ידי אגף תיקון בכותלי בתי הסוהר, כאשר במקביל יחוזקו תוכניות לשילוב אסירים משוחררים בקהילה המתבצעות בשיתוף פעולה עם הקהילה.

"לצד פעולות אלו ומתוך מטרה לרווח את הצפיפות הקיימת כיום במתקני הכליאה, ימשיך המשרד לפעול לבניית מתקני כליאה והרחבתם, בהלימה לפסיקת בג"צ (שטח מחייה) לפיה נקבע כי האסירים בישראל חיים בצפיפות לעומת המקובל בעולם וכי על המדינה לפעול לשטח מחיה של אסיר העומד על 4.5 מטרים".

שוטרת שירות בתי הסוהר בכלא הנשים, נווה תרצה (צילום: משה שי/פלאש90)
שוטרת שירות בתי הסוהר בכלא הנשים, נווה תרצה (צילום: משה שי/פלאש90)

העולם כולו כבר לא נגדנו

בפרק על משרד החוץ – בתוספת עם מאמר שמפרסם הבוקר שר החוץ יאיר לפיד בעיתון "הארץ" – מתאר לפיד גישה מדינית של שימור יחסים מיוחדים עם ארה"ב ועם מדינות נוספות, ועצירת המדיניות המבוססת על אינטרסים בלבד ועל ההנחה שהעולם כולו מתעב את ישראל.

בפרק על משרד החוץ מתאר לפיד גישה מדינית של שימור יחסים מיוחדים עם ארה"ב ועם מדינות נוספות, ועצירת המדיניות המבוססת על אינטרסים בלבד ועל ההנחה שהעולם כולו מתעב את ישראל

ביעדים של משרד החוץ צוין כי יש לצקת תוכן אזרחי וחברתי ליחסי השלום בין ישראל לירדן ומצרים. הפרק גם משרטט כיעד את "המשך נקיטת צעדים בוני אמון בין ישראל לבין הפלסטינים, וכינון יחסים דיפלומטיים עם מדינות שאין איתן קשר".

בפרקים נוספים בספר ישנו דגש על שיפור הרגולציה בישראל כדי להקל על בעלי עסקים, וכן על שיפור השירות הדיגיטלי ודיגיטציה של משרדי ממשלה.

פרקים נוספים מוקדשים לנושא קשיי הדיור, חינוך, משפט, סחר וכלכלה, הפיגור הגדול של ישראל בשירותי התחבורה הציבורית, שינויים בגישה הישראלית לנושא הגנת הסביבה ומשבר האקלים, והפיכת ישראל למתקדמת בנושא הגרין-טק ומו"פ בתחום משבר האקלים ועוד.

שר החוץ יאיר לפיד במשרד החוץ בירושלים, 14 ביוני 2021 (צילום: פלאש 90)
שר החוץ יאיר לפיד במשרד החוץ בירושלים, 14 ביוני 2021 (צילום: פלאש 90)

הרעיון מאחורי פרסום ספר "עיקרי המדיניות" נלקח מפרסומים ממשלתיים מקבילים המתפרסמים בחלק ממדינות ה-OECD, אשר נועדו לשקף לציבור ולמשק את דגשי הפעילות של משרדי הממשלה השונים בראייה רב-שנתית.

ראש הממשלה נפתלי בנט התייחס לפרסום ספר ואמר: "כפי שאי אפשר להנהיג ספינה ללא מצפן, כך גם שרי הממשלה צריכים להגדיר, לעצמם ולציבור, מהם היעדים שעליהם לחתור אליהם, ומה הם התחומים המרכזיים אליהם הם רוצים להפנות אנרגיה ומשאבים.

"כפי שאי אפשר להנהיג ספינה ללא מצפן, כך גם שרי הממשלה צריכים להגדיר, לעצמם ולציבור, מהם היעדים שעליהם לחתור אליהם, ומה הם התחומים המרכזיים אליהם הם רוצים להפנות אנרגיה ומשאבים"

"היעדים שמתוארים כאן הם ברי ביצוע מחד – ושאפתניים מאידך. הם משקפים את שתי משימותיה הגדולות של הממשלה ה-36 של מדינת ישראל: חיזוק מדינת ישראל, עוצמתה הביטחונית ואיתנותה הכלכלית, לצד תשומת לב ודאגה לאזרחים, בריאותם ואיכות חייהם".

עוד 1,177 מילים ו-1 תגובות
סגירה