בשעה שתשומת הלב הציבורית ממוקדת בעובדה שרשויות הבריאות בישראל מקדימות את אלה של ארצות הברית בכל הנוגע לקצב חיסוני הקורונה, יש תחום אחר, עם השפעה לא מבוטלת על בריאות הציבור, שבו ישראל דווקא מדשדשת מאחור: בעוד הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה (EPA) אסרה לאחרונה על שימוש בחומר ההדברה הכימי כלורפיריפוס, בישראל עדיין ממשיכים להשתמש בו כדי לרסס פירות וירקות.
הכלורפיריפוס הוא קוטל חרקים ממשפחת הזרחנים האורגניים, שנעשה בו שימוש נרחב בחקלאות מאז שנות ה-60 של המאה הקודמת. בעשור האחרון הוא נמצא על הכוונת של גופי הבריאות ושמירת הסביבה בעקבות פרסום מחקרים שקושרים בין חשיפה לחומר לבין לידת תינוקות במשקל נמוך ופגיעה באיי-קיו של ילדים.
בעשור האחרון הכלורפיריפוס נמצא על הכוונת של גופי הבריאות ושמירת הסביבה בעקבות פרסום מחקרים שקושרים בין חשיפה לחומר לבין לידת תינוקות במשקל נמוך ופגיעה באיי-קיו של ילדים
האיחוד האירופי אסר על השימוש בכלורפיריפוס בסוף 2019, מהלך שנכנס לתוקף באופן כמעט מיידי. זו הייתה המגמה גם בארצות הברית בזמן ממשל אובמה, אבל במהלך הכהונה של דונלד טראמפ – שממשלו הפגין יחס חמים לתאגידי הכימיה – ההגבלות על השימוש בחומר בוטלו. עכשיו, בימי ג'ו ביידן, שוב הקערה מתהפכת, אם כי העילה למהלך הדחוף הייתה דווקא משפטית.
ההחלטה הטרייה של ה-EPA מגיעה בעקבות צו בית משפט, שקבע כי הוכח שהכלורפיריפוס פוגע במערכות הנוירולוגיות של ילדים ובהתפתחותם התקינה. לאור הקביעה של בית המשפט, הודיעה הסוכנות להגנת הסביבה שבתוך שישה חודשים החומר יוצא לחלוטין משרשרת המזון של האמריקאים.
"היום הסוכנות להגנת הסביבה עשתה צעד גדול להגנה על בריאות הציבור", אמר ל"ניו יורק טיימס" ראש הסוכנות, מייקל ס. רגן, "הפסקת השימוש בכלורפיריפוס בגידולים למאכל תסייע להבטיח שילדים, חקלאים וכלל הציבור יהיו מוגנים מפני ההשלכות המסוכנות של חומר ההדברה הזה".
"הפסקת השימוש בכלורפיריפוס בגידולים למאכל תסייע להבטיח שילדים, חקלאים וכלל הציבור יהיו מוגנים מפני ההשלכות המסוכנות של חומר ההדברה הזה"
הבעייתיות של הכלורפיריפוס לא נעלמה גם מעיניהם של המומחים בישראל. בשנים האחרונות ערכו במשרד הבריאות כמה מחקרים שבדקו את היקפי החשיפה של הציבור לזרחנים אורגניים, וגילו תוצרי פירוק של כלורפיריפוס בשתן של ילדים ונשים.
כל המשרדים הרלוונטיים – בריאות, הגנת הסביבה וחקלאות – מסכימים על הצורך לצמצם את החשיפה אליו, והבעיה היא הקצב שבו מתקדמים הדברים.
בדצמבר 2019 נערך במשרד החקלאות דיון על רביזיה של החומר (הפסקת ההיתר להשתמש בו), ורק שנה לאחר מכן – בדצמבר 2020 – התקבלה ההחלטה: השימוש בו אמנם יופסק, אבל עם זמן הסתגלות ממושך מאוד. הוא ייאסר לחלק מהשימושים החקלאיים עד יוני 2022, ובחלקם רק ביוני 2023, שלוש שנים וחצי אחרי הדיון ברביזיה ושנתיים וחצי אחרי קבלת ההחלטה.
בדצמבר 2019 נערך במשרד החקלאות דיון על רביזיה של החומר (הפסקת ההיתר להשתמש בו), ורק שנה לאחר מכן – בדצמבר 2020 – התקבלה ההחלטה: השימוש בו אמנם יופסק, אבל עם זמן הסתגלות ממושך מאוד
בינתיים החקלאים ממשיכים להשתמש בו, ובסקר 2020 של שאריות חומרי הדברה, שמשרד החקלאות פרסם לאחרונה את תוצאותיו, נמצאו שאריות כלורפיריפוס בענבים, כוסברה, סלרי, פירות הדר, שזיפים ואגסים. בחלק מהדגימות השאריות היו בטווח המותר על פי התקן הנוכחי בישראל – שגם הוא כאמור בעייתי – ובחלקן בריכוזים חריגים.
בעקבות ההחלטה האמריקאית, פנה מנכ"ל אדם טבע ודין, עו"ד עמית ברכה, לשר החקלאות עודד פורר, ודרש ממנו להאיץ משמעותית את לוח הזמנים להוצאת הכלורפיריפוס משימוש בישראל.
"משך הזמן הצפוי עד לכניסת ההחלטות לתוקף הינו ארוך בהתחשב בסכנה הנשקפת לציבור מצריכת המזון המכיל את שאריות החומר", כתב ברכה, "יש להקדים את יישום ההחלטות בדבר איסור השימוש". על אף שחלף כחודש מאז הפנייה, עדיין לא התקבלה תשובה מלשכת השר.
"כולם מבינים את המסוכנות", אומרת עו"ד טלי גרנות מאדם טבע ודין, "אבל הזמן פה מהותי. מעבר לזה, כל עוד מותר לשווק ולמכור את התכשירים שמכילים את הכלורפיריפוס, גם אם לשימושים אחרים, הרבה בעלי מקצוע רוכשים אותו ומשתמשים בו בלי לדעת בכלל שיש בעיה.
"רוב העובדים בחקלאות לא עוברים הכשרות מסודרות למה מיועד כל תכשיר, ולא נעים להגיד אבל ההוראות על התוויות לא כתובות בתאילנדית. בנוסף, חקלאים משתמשים בחומרים שנמצאים אצלם בסטוק עד שנגמר המלאי. גם אחרי שחומר נאסר לשימוש זה לא כמו בתחום המזון – אין חובת ריקול של המוצרים, לא אוספים את הצנצנות בחזרה.
"רוב העובדים בחקלאות לא עוברים הכשרות מסודרות, ולא נעים להגיד אבל ההוראות על התוויות לא כתובות בתאילנדית. בנוסף, חקלאים משתמשים בחומרים שנמצאים אצלם בסטוק עד שנגמר המלאי"
"אנחנו אומרים: כבר עשיתם את הצעד? כבר דנתם בחומר? כבר החלטתם? אז תעשו את זה עכשיו. פרק הזמן הארוך מטריד מאוד".
בינתיים, בארצות הברית ארגוני הסביבה והבריאות חוגגים. "חומרי הדברה כמו כלורפיריפוס רודפים את החקלאים, בעיקר אלה מביניהם שהם הורים ונשים בהריון", אמרה ל"ניו יורק טיימס" אליזבת' סטראטר, מהתאחדות עובדי החוות שהייתה שותפה לעתירה נגד השימוש בחומר.
"הם לא מחבקים את הילדים כשהם חוזרים מהעבודה עד שהם מחליפים בגדים, הם מכבסים את הבגדים שלהם בנפרד. כשהן מפילות את התינוק, או כשלילדים שלהם יש מומים מולדים או קשיי למידה, הם תוהים אם החומרים שאליהם נחשפו בעבודה לא גרמו לילדים שלהם נזק".
ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "במסגרת הערכה מחודשת (רביזיה) שערך משרד החקלאות יחד עם צוות מקצועי בין-משרדי, הכולל את משרדי הבריאות והעבודה והמשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות הודיע בסוף שנת 2020 על החלטתו לאסור את השימוש בחומר ההדברה כלורפיריפוס, ופרסם זאת באתר המשרד.
"במסגרת זו, כבר כעת הופסק השימוש בשורה ארוכה של גידולים חקלאיים. ובחודשים הקרובים יופסקו הייצור והפצת התכשיר. בחודשים הבאים יפסיקו החקלאים את השימוש בתכשיר, כך שהשימוש יופסק כמעט לחלוטין, פרט לגידולי הכותנה. ובינתיים השימוש בתכשיר מוגבל ומצומצם לגידולים ממוקדים ובתנאים מסוימים בלבד".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם