לכל מלחמה יש לנו תוכניות מגירה, ולשלום?

"נשים עושות שלום" לקראת עצרת השלום ב-22.9.2021, צילום מסך מסרטון שלהן.
"נשים עושות שלום" לקראת עצרת השלום ב-22.9.2021, צילום מסך מסרטון שלהן.

ג'רמי גילי היה בשנות העשרים לחייו כשהחליט, לקראת סוף שנות התשעים של המאה הקודמת, שכך אי אפשר להמשיך עוד. הוא חלם על סוף להרג, לשינאה ולחורבן, ויצא חמוש במצלמה למסע ארוך ומתיש. הוא ביקר ב-76 מדינות והקליט יותר מארבעים אלף צעירים וזקנים, נשים וגברים, שהשאיפה שלהם היא להביא לסיום המלחמות בעולם.

זה היה כמו לחיות בתוך חלום מול הוויה מדממת, כשמאות אלפי אנשים ממשיכים לשלם בחייהם במלחמות מיותרות.

הוא חלם על סוף להרג, לשינאה ולחורבן, ויצא חמוש במצלמה למסע ארוך ומתיש. הוא ביקר ב-76 מדינות והקליט יותר מארבעים אלף צעירים וזקנים, נשים וגברים, שהשאיפה שלהם היא להביא לסיום המלחמות בעולם

ג'רמי הגיע לכל מקום שחשב כי משם יכולה לבוא התקווה, הבשורה.

הוא נועד עם מי שהיה אז מזכ"ל האו"ם קופי עאנן, עם הדלאי לאמה ועם מרי רובינסון, בעבר נשיאת אירלנד, עוד מדינה שדיממה בקרבות רחוב, עם שמעון פרס שכיהן אז בתפקיד נשיא המדינה (שאמר לו: "אם אנחנו רוצים 365 ימים של שלום בוא נתחיל ביום אחד"). עם נלסון מנדלה האיש ומאבקו לחירות ועם רבים אחרים.

הוא נפגש עם כל מי שצריך וחזר וקרא ליום אחד של שלום, יום אחד שבו יודממו  כלי המלחמה. בשנת 1999 הוא הקים תנועה בשם Peace One Day – שלום ליום אחד, שמטרתה לגרום לכל המדינות, הצבאות והארגונים בעולם להניח את נשקם ולו ליום אחד, בתקווה שיום אחד המוקדש לשלום ברחבי העולם, ה-21 בספטמבר (המספר האהוב על סבו שהיה שבוי מלחמה) אולי ישנה את תפיסת העולם של רבים.

ב-2007 הוא אפילו נקרא לאפגניסטן ע"י ראשי הממשל שם לנסות להידבר עם הטליבאן. והוא נסע ודיבר איתם.

ב-7 בספטמבר 2001 יעד מסעו של ג'רמי הושלם. 192 חברות באו"ם קיבלו את ההחלטה שבכל שנה ב-21 בספטמבר יצויין יום השלום בכל מדינות העולם.
ג'רמי אפילו הוזמן ב-11 בספטמבר 2001 לטקס שבמהלכו אמור היה לצלצל בפעמון השלום היפני. ההמשך, כידוע, כמו לקוח מאחד מסיפרי המדע הבדיוני, כשבדיוק באותו בוקר התרחש פיגוע הטרור הרצחני והגדול בהיסטוריה האנושית, עם קריסת מגדלי התאומים בניו יורק, ואירוע השלום בוטל.

הוא נפגש עם כל מי שצריך וחזר וקרא ליום אחד של שלום. יום אחד שבו יודממו  כלי המלחמה. ב-2007 הוא אפילו נקרא לאפגניסטן ע"י ראשי הממשל שם לנסות להידבר עם הטליבאן. והוא נסע

אבל יום השלום כבר נשאר חקוק במציאות שהתהוותה. וכאן אנחנו, נשים עושות שלום, נכנסות לתמונה.

גם אנחנו אומרות: די להרג ודי לשפיכות הדמים. לא, אנחנו לא פורשות תוכניות שלום ולא מגבשות צעדים אופרטיביים לקידום השלום. אנחנו רק דורשות ממנהיגי הצדדים להיפגש. לבחור בשדה המו"מ במקום בשדה הקרב.

4 מיליון אימהות זועקות: זה הזמן להידבר. זה הזמן לבחור בשלום.

ביום רביעי (ה-22 בחודש כי ב-21 חג), בשעה ארבע אחר הצהרים, נעמוד מול חומות העיר העתיקה בירושלים, ששמה הוא עיר השלום, וניצור שרשרת אנושית של נשים יהודיות וערביות בעצרת האימהות.

מהמרפסת בשער יפו תצא הקריאה למנהיגים להיפגש ולהגיע להסדר עם הפלסטינים. בשנה האחרונה דובר על צמצום הסיכסוך, על הכלת הסיכסוך. הגדרות אלה שעונות על האמירה שאין לנו פרטנר לשלום. ואנחנו אומרות: יש פרטנר. אלה הן אותן מיליוני אימהות משני הצדדים, שכאבן מפלח את מציאות חיינו.

בשנים האחרונות נעלמה המילה "שלום" מהשיח הציבורי. ארבע מערכות בחירות התקיימו כאן מבלי שניסינו לברר לאן אנחנו הולכים. מה צופן לנו העתיד. עוד מבצע הרואי עם הרוגים לנו ולהם? עוד מלחמת אין ברירה ואחריה מלחמת ברירה ואחריה עוד מבצע לאחר ירי טילים לישובינו, ואחריו עוד אחד? בואו נחשוב על הילדים שלנו ועל הנכדים שלנו. זה העתיד שאנחנו צופים להם? עמוד ענן וחומת מגן ו.עופרת יצוקה וחוזר חלילה?

בשנה האחרונה דובר על צמצום הסיכסוך והכלתו. הגדרות אלה שעונות על האמירה שאין לנו פרטנר לשלום. ואנחנו אומרות: יש פרטנר. אלה הן אותן מיליוני אימהות משני הצדדים, שכאבן מפלח את מציאות חיינו

אנחנו מקיימות מפגשים, שיחות ופעילויות משותפות עם פלסטיניות. אנחנו מקימות תנועות אחיות למאבק משותף למען קידום השלום. כן, אנחנו מבקשות להקים אתרי מורשת לדו-קיום בשלום, וכן אנחנו רוצות לראות מפגש פיסגה בין מנהיגים.

כרזה הקוראת לעצרת שלום של "אמהות עושות שלום"
כרזה הקוראת לעצרת שלום של "אמהות עושות שלום"

אתן.ם הרי יודעות.ים שזה בידינו.

לכל מלחמה יש לנו תוכניות מגירה.
ולשלום?

פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד המרכזי של מפקדים למען בטחון ישראל, בוועד הפעיל של אמנסטי ישראל, בוועד של מדרשת אדם, ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום, והיא שרת ההסברה בממשלת השיקום - ממשלת הצללים הלאומית. הייתה עורכת, כתבת ומגישה בקול ישראל במשך 25 שנה. יש לה ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתון חדשות ועל המשמר.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 604 מילים ו-1 תגובות
סגירה