ספורטאיות אפגניות חולצו מהתופת בטרם ממשל טליבאן הנורא יגיע אליהן.

אלו הנשים הראשונות שייצגו את אפגניסטן בתחום הספורט: רוכבות אופניים בנבחרת הלאומית. הן הפכו לסמל. אך זו בדיוק הסיבה שנשקפת סכנה לחייהן מטעם הטליבאן.

ספורטאיות אפגניות חולצו מהתופת בטרם ממשל טליבאן הנורא יגיע אליהן. אלו הנשים הראשונות שייצגו את אפגניסטן בספורט: רוכבות אופניים בנבחרת הלאומית. הן הפכו לסמל. וזו בדיוק הסיבה שנשקפת סכנה לחייהן

הן חולצו במבצע הומניטרי מעורר גאווה שגיבשו ישראלים ואזרחים מאיחוד האמירויות ביחד לרבות סיוע כספי מטעם 2 מיליארדרים ישראלים.

Afghan women to be banned from playing sport, Taliban say https://t.co/0ujjjsvEio

— The Guardian (@guardian) September 8, 2021

הן אמורות לעבור לקנדה כדי להיקלט שם. התנאי של קנדה הוא שהן יעברו קודם במדינה שלישית. כך דורש החוק לצורך הכרה בהן כפליטות.

שרת הפנים איילת שקד סירבה לקליטתן הזמנית במדינת ישראל. קליטה זמנית בלבד בדרך לקנדה. לכן הן נקלטו בסופו של דבר באיחוד האמירויות בדרכן לקליטה סופית בקנדה.

זוכרים שלימדו אותנו כיצד התחננו פליטים יהודים להיקלט במדינות בהן לא ייטבחו במהלך מלחמת העולם השנייה? וכיצד זעמנו כשסיפרו לנו על סירובן של מדינות שונות לעשות כן?

אני כל כך מתבייש שהאישה הזו היא שרת הפנים שלי.

The United Arab Emirates welcomed 41 Afghan evacuees arriving from Tajikistan on Monday, including 25 members of the Afghan girls' cycling team. https://t.co/hYzq667Xr4

— CNN International (@cnni) September 8, 2021

הדיון הזה אפילו לא קשור בסוגיית קליטת מבקשי מקלט במדינת ישראל, מפני שכאן היה מדובר בקליטה זמנית בלבד בדרך לקנדה.

ובכל זאת מספר משפטים על החובה האנושית לשקול את קליטתם של מי שמחפשים קיום אנושי מכובד יותר ולכן עוקרים מדיקטטורות עניות ומנסים להיכנס לדמוקרטיות משגשגות ללא היתר.

נתחיל מאלו שנמלטים ממדינות עניות ודיקטטוריות רק לצורך שיפור מצבם הכלכלי והאנושי. כלומר, לא לצורך בקשת מקלט בשל סכנת חיים במדינה ממנה נמלטו.

אדם עני שמבקש להימלט ממדינה כדוגמת אריתריאה או סודן למדינה דמוקרטית כדי להתקיים בכבוד – אינו פושע. הוא מבצע דבר אנושי. אני מעריך שגם אנחנו היינו רוצים לעשות כן לו היינו במצב דומה. הכי אנושי. הכי מובן.

זוכרים שלימדו אותנו כיצד התחננו פליטים יהודים להיקלט במדינות בהן לא ייטבחו במהלך מלחה"ע ה-2? וכיצד זעמנו בשל סירובן של מדינות שונות לעשות כן? אני כ"כ מתבייש שהאישה הזו היא שרת הפנים שלי

הדבר דומה ליהודים רבים שהיגרו מרוסיה ומזרח אירופה לארצות הברית בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 ותרמו כה רבות לכלכלת ארצות הברית.

הדבר דומה למכלול מעשי הגירה חוקיים ובלתי חוקיים לאורך ההיסטוריה מדיקטטורות לדמוקרטיות וממדינות נחשלות למדינות משגשגות יותר.

כך שגם מהגרי עבודה אינם פושעים. אפילו כשהם נכנסים למדינה אחרת בלא היתר.

הייתי מציע להיזהר מהכללות בתחום בו איננו יכולים להכיר את כל הנתונים: חלקם של האפריקאים שהגיעו לישראל מסודן ואריתריאה ודאי מהגרי עבודה. אחרים הם מבקשי מקלט. יש לבחון כל מקרה לגופו.

איש אינו חושב שניתן לקלוט בישראל כל מהגר עבודה. זה ברור.

אך מכאן ועד למדיניות אטומה ושרירותית שנמנעת מבחינה רצינית של בקשות מקלט – המרחק עצום. וזו מדיניות כל שרי הפנים בישראל מאז 2009.

שום נבחר ציבור משמאל לא היה בשלטון ב-12 השנים האחרונות. כל שרי הפנים היו אנשי ימין לאומנים (אלי ישי, גדעון סער, אריה דרעי ואיילת שקד).

איש אינו חושב שניתן לקלוט בישראל כל מהגר עבודה. אך מכאן ועד למדיניות אטומה ושרירותית שנמנעת מבחינה רצינית של בקשות מקלט – המרחק עצום. וזו מדיניות כל שרי הפנים בישראל מאז 2009

סוגיית האיזון בין החובה האנושית לקלוט פליטים ואף לקלוט מהגרי עבודה שעוסקים במקצועות שהישראלים אינם מוכנים לעסוק בהם בדרך כלל, לבין הרצון להגביל הגירה – היא סוגיה רצינית ורגישה שיש לבחון לעומק הן באופן עקרוני והן בכל מקרה פרטני.

מדינות דמוקרטיות אמורות לסייע לפליטים בתקופות של משברי פליטים. הן אמורות לחלוק בנטל האנושי הזה. מובן שאיש אינו מצפה שכל מדינה דמוקרטית תקלוט את כל מבקשי המקלט. וודאי שלא את כל מהגרי העבודה שנכנסו בלא היתר.

אך על כל דמוקרטיה לפעול בנדון. כדאי להזכיר שהמתווה שגיבש ממשל נתניהו עם קנדה והאו"ם לפני מספר שנים היה מצוין: חלק ממהגרי העבודה שנכנסו לישראל בניגוד לחוק הכניסה לישראל וכן חלק ממבקשי המקלט היו אמורים להגר לקנדה. אחרים היו אמורים להישאר בישראל תוך פיזורם ביישובים מבוססים יותר בלא להותירם בדרום ת"א שרבים מתושביה במצוקה כלכלית.

נתניהו הציג מתווה מסוכם זה וחזר בו לאחר מספר שעות בשל לחץ מטעם שפי פז וחבריה הגזענים. "מנהיג חזק".

אחזור על המספרים כי לא הייתי ברורה כנראה:
1. בישראל 33,562 מבקשי מקלט מאריתריאה וסודן
2. בתל אביב – 14,920 מבקשי מקלט
3. עפ"י מתווה האו"ם – 16,250 היו אמורים לצאת למדינות אירופה (330 לחודש)
4. אם המתווה לא היה מבוטל, תוך שנה וחצי – 6000 היו עוזבים
5. מיליארד וחצי ש"ח היו מיועדים>

— esty segal ‏‎‏‎‏‎‏‎إيستي (@EstyS) June 11, 2018

בכל מקרה, ישנה גדר גבול ישראלית-מצרית שבלמה בשנים האחרונות את זרימת העניים, מבקשי העבודה ומבקשי המקלט ממדינות אפריקה לישראל. כך שהדיון מתמקד אך ורק באלו מהם שמצויים בישראל ולא באלו שעשויים לכאורה להגיע אליה בעתיד.

כך או אחרת, דיון חשוב זה שחייב להיות מושתת על מוסר אנושי, מחויבות משפטית, מחויבות בינלאומית ומגבלות לאומיות שונות – אינו רלוונטי בעניינן של הפליטות האפגניות. מפני שהן רק היו צריכות לשהות כאן תקופה קצרה בטרם מעבר לקנדה. כך סוכם עם קנדה.

מכאן ששרת הפנים איילת שקד היא פשוט ערלת לב. זו אמת פשוטה ועצובה.

אכן, מדיניות הגירה אינה צריכה להיגזר מרגשי אשמה. אבל היא כן חייבת להיות מושתתת על איזון בין שיקולים אנושיים, מוסריים, כלכליים ומדיניים שונים. ובעיקר: יש להכיר בכך שישנם מקרים בהם מדובר בפליטים ובפליטות הכי מסכנים שנמלטו מסכנת מוות. ודאי שהדבר הזה חייב לעמוד לנגד עיני המדינאים הישראלים שמדברים רבות על אנטישמיות, על השואה ועל העולם ששתק.

אכן, מדיניות הגירה אינה צריכה להיגזר מרגשי אשמה. אבל עליה להיות מושתתת על איזון בין שיקולים אנושיים, מוסריים, כלכליים ומדיניים, ובעיקר: להכיר במקרים העוסקים בפליטים הכי מסכנים שנמלטו מסכנת מוות

אז בניגוד לאנגלה מרקל (אשת ימין כזכור) שהבהירה שקיימת חובה מוסרית לקלוט בגרמניה פליטים שברחו ממוקדי מלחמות איומים וזאת על רקע ההיסטוריה האיומה של גרמניה בתקופה החשוכה ההיא, נדמה שהלקח שהפיקה איילת שקד מתקופת השואה הוא בדיוק הלקח ההפוך.

כמה מביש. איזו התעלמות מההיסטוריה היהודית. איזו התעמרות איומה במי שמצויות במצוקה האיומה מכל.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.