צופים רבים ופרשני האולפנים תהו לאן הועלמה הבעיה הפלסטינית בנאומו של בנט באו"ם. ובכן היא לא הועלמה. לבנט ולימין שהוא מייצג אין שום דבר לומר על הבעיה הפלסטינית ("רסיס בישבן" להזכירכם). לכן הוא גם לא יכול לדבר עליה אפילו במשפט ורבע.

צופים רבים ופרשני האולפנים תהו לאן הועלמה הבעיה הפלסטינית בנאום בנט באו"ם. ובכן היא לא הועלמה. לבנט ולימין שהוא מייצג אין שום דבר לומר על הבעיה הפלסטינית

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

מה יגיד? הרי בנט והימין המתנחלי רואים בשטחי יו"ש את ארץ אבותינו וזכות אבות. הם לעולם לא יגנו את נוער פורעי הגבעות המשחית עצי זית, מכוניות ורכוש של פלשתינים.

בנט לא יכול לדבר על פתרון שתי מדינות כי אז הממשלה תתפרק דקה אחרי הנאום. הוא גם לא יכול להזכיר את הפלסטינים ברמז כי אז ידרש גם לומר "זכויות" או "שלום" או "מו"מ".

כל מילה וכל הברה שבנט יוציא בהקשר הפלסטיני מסבכת אותו ואת ממשלתו.
הפיל הזה נוכח בחדר. העולם כולו הרי שמע את השתיקה סביבו. אבל אי אפשר איתו ואי אפשר לסלק אותו.

למרות זאת הנה שורה של צעדים שהממשלה הזו, בהרכבה הייחודי, יכולה לעשות בלי לדבר על שתי מדינות ואפילו לא על מו"מ כלשהו.

1

לעצור לאלתר את נערי הגבעות העבריינים, משחיתי עצי הזית והרכוש, שורפי המכוניות ולעיתים בני האדם. זו משימה משטרתית וצבאית שאין מאחוריה שום עמדה מדינית או פוליטית. פשוט עמדה מוסרית. להילחם בעבריינים כמו בכל פושע פלילי שהיה משחית כמוהם רכוש של זולתו בתחומי הקו הירוק.

לעצור לאלתר את נערי הגבעות העבריינים, משחיתי עצי הזית והרכוש, שורפי המכוניות ולעיתים בני האדם. זו משימה משטרתית וצבאית שאין מאחוריה עמדה מדינית או פוליטית. פשוט עמדה מוסרית

2

לאפשר לפלסטינים אספקת מים חשמל ושירותי רפואה בכל כפר ועיר. אין בכך שום עמדה פוליטית או כניסה למו"מ. אבל רועים בדרום הר חברון וכפרים אחרים, הסובלים ממחסור במים או מנותקים מחשמל, יכולים לפחות להודות לממשלה הישראלית אם השירותים הבסיסיים הללו ינתנו להם.

3

ממשלת ישראל יכולה לדאוג לחיסונים רבים יותר לאוכלוסייה הפלסטינית. עשרות אלפי פועלים פלסטינים נכנסים יומיום לישראל והנגיף לא מכיר בבעיה הלאומית בין שתי האוכלוסיות.

4

ממשלת ישראל יכולה לדאוג לשירות יעיל יותר במעברים בין שטחי הרשות לשטח מדינת ישראל עבור אלפי הפועלים העובדים ומתפרנסים בישראל.

5

בנט יכול להסביר לאבו מאזן שהמו"מ והדיון על עתיד הסכסוך חייב להידחות למועד רחוק יותר בגלל בעיותיה הפנימיות של ישראל ומבנה הקואליציה הייחודי. אבל בינתיים לדון עימו על הבעיות המציקות לפלסטינים בחיי היומיום.

6

ממשלת השינוי בישראל יכולה לאפשר שורה של צעדים כלכליים שישפרו באחת את איכות חיי האוכלוסייה הפלסטינית. מתקני התפלת מים בעזה, נמל חדש בעזה, אפשרות למעבר סחורות בין עזה לגדה, פיתוח שירותים רפואיים בעזה ובגדה, אישורי בנייה בשטחים שתחת אחריות הרשות ופיתוח קשרי מסחר בין הרשות למדינות אחרות בעולם.

ממשלת ישראל יכולה לדאוג לחיסונים רבים יותר לאוכלוסייה הפלסטינית. עשרות אלפי פועלים פלסטינים נכנסים יומיום לישראל והנגיף לא מכיר בבעיה הלאומית בין שתי האוכלוסיות

כל הצעדים הללו לא יפגעו במעמדו של בנט ולא בוויכוח המוקפא על הסכסוך הישראלי פלסטיני.

הפיל עומד בחדר. התעלמות מקיומו לא מסלקת אותו מהחדר.

אבל עד לכניסה למו"מ אפשר לנקוט שורה ארוכה של צעדים בוני אמון, משחררי לחץ, הומניים ומוסריים למען האוכלוסייה הפלסטינית. אלה יחזקו את הגורמים המתונים בשטחים ויחלישו את חמאס והג'יהאד האסלאמי.

כל ערוץ של יחסים, או קשרים בין אישיים של חברי כנסת, אנשי תקשורת, ספורטאים, תעשיינים, חקלאים ואחרים יפתח את האפשרות לקיים לפחות סוג של רגיעה בסכסוך הבלתי פתור. כל התקרבות לנורמליות ודיאלוג בכל נושא, רק תאפשר בעתיד לדבר ביתר קלות על מגוון פתרונות לסכסוך עצמו.

גם הימין הישראלי מבין כיום שסיסמאות המאבק בפלסטינים אינן אמיתיות. ההשוואה בין ערביי ישראל לארגוני מחבלים היא הסתה לשמה, והדרך להפסקת הטרור היא לא רק בפעולות צבאיות ושב"כיות אלא בעיקר במהלכים אזרחיים אמיצים ומקרבים.

ייחודה של הממשלה הנוכחית הוא דווקא בעובדה שלפתע הימין הישראלי נדרש לנהל את החיים בישראל במקביל לסכסוך. ההבנה שישראל לא יכולה לחיות חיים נורמליים בלי פתרון לסכסוך תחלחל למוקדי השלטון, לליבם של המתנגדים הגדולים לפתרון שתי המדינות.

עד לכניסה למו"מ אפשר לנקוט שורה ארוכה של צעדים בוני אמון, משחררי לחץ, הומניים ומוסריים למען האוכלוסייה הפלסטינית. אלה יחזקו את הגורמים המתונים בשטחים ויחלישו את חמאס והג'יהאד האסלאמי

הזמן רק מעצים את הבעיה, ומי שמנהל מדינה לא יוכל לאורך זמן להתעלם מהבעיה הקשה ביותר הניצבת מול החברה הישראלית – מדינה דמוקרטית ויהודית, או מדינת אפרטהייד לא דמוקרטית ולא יהודית.

כשאתה בשלטון אתה לא יכול לברוח מהפיל הזה.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.