למידת מבוגרים - השעון המעורר של המאה ה-21 מצלצל

התפתחות תעסוקתית כחלק מרשת קשרים גלובלית, אילוסטרציה (צילום: iStock / metamorworks)
iStock / metamorworks
התפתחות תעסוקתית כחלק מרשת קשרים גלובלית, אילוסטרציה

שלוש פעמים לאורך הקריירה התעסוקתית שלי החלפתי תחום מקצועי. האם זוהי התאמה לעולם משתנה, חוסר יציבות או התפתחות מתמדת? כיום, מתוך עמדת ניהול מערך גדול ללמידת מבוגרים במוסד אקדמי מוכר, מתבהרת תפיסה המחברת את היכולות האישיות, הזהות ודינמיקת השינוי של המאה ה-21.

שלוש פעמים לאורך הקריירה התעסוקתית שלי החלפתי תחום מקצועי. האם זוהי התאמה לעולם משתנה, חוסר יציבות או התפתחות מתמדת?

הכנה לעולם התעסוקה של המאה ה-21 היא הכנה לעולם התעסוקה של היום, לא של המאה הבאה. ההבנה הזו מחייבת עדכון הפרספקטיבה על פיתוח מקצועי והכשרות מקצועיות של מבוגרים שכבר נמצאים במעגל התעסוקה ורוצים להתמקצע, להתקדם או לשנות כיוון.

הטכנולוגיה היא מציאות קיימת, וקורונה שטרפה את הכללים היא לא משבר אלא מציאות של שינוי. עולם התעסוקה והמציאות כולה משתנים כל העת ועוד ישתנו:  בתכנים, באופן העבודה ובאקוסיסטם המשלב עבודה, חברה וחשיבה שוחרת קיימות. מי שלא משכיל להתפתח ישאר מאחור.

מודלים של חברת מקינזי ושל ה-OECD מדברים על סל כישורים, מיומנויות וגישות הנדרשים מאזרחי המאה הנוכחית. כבר לא מדובר רק על אוריינות דיגיטלית או על עבודה בצוות, אלא על כישורים חברתיים רכים נרחבים, חוללות עצמית ותודעה פוליטית.

גורמי הכשרת המבוגרים, כולל גופים פרטיים ומערך ההכשרות והפיתוח המקצועי של ממשלת ישראל, חייבים להתוות מדיניות הכשרה תעסוקתית המותאמת למציאות של היום. עליהם לנטוש את התפיסות השמרניות המקבעות רבים ורבות מדי בהכשרות מסורתיות ומצמצמות אופקים. כאלה שחסרות את ההיבטים החשובים ביותר להתאמת האדם למציאות הנוכחית.

יש הטוענים שמערכת חינוך תמיד נבנית על ניסיון העבר. בחינוך מבוגרים אין את הפריווילגיה הזו, שכן הבוגרים נמצאים בשוק העבודה כנראה גם בזמן ההכשרה. אין גם צורך בפריווילגיה הזו, כי אותם מבוגרים הם אזרחי המאה ה-21 ומכירים רבים מהצרכים מתוך ניסיונם והידע שלהם. בהתאמה, גם תחלופת המקצוע והקריירה קורית באופן תדיר, כולל מעבר מתחום לתחום, לעיתים ללא קשר לעיסוק הקודם.

מאזרחי המאה הנוכחית נדרשים כיום סל כישורים, מיומנויות וגישות. כבר לא מדובר רק על אוריינות דיגיטלית או על עבודה בצוות, אלא על כישורים חברתיים רכים נרחבים, חוללות עצמית ותודעה פוליטית

חינוך מבוגרים ופיתוח מקצועי מכתיבים אפוא חשיבה שונה, שיטות עבודה ומודלים חדשים, דיאלוג מקצועי בפלטפורמות שונות ופיצוח בעיות בחשיבה שוחרת חדשנות ומקוריות.

בתכנון המדיניות להכשרה תעסוקתית ועידוד נושאי למידה יש להביא בחשבון את התובנות המלוות אותנו, במה שנהוג לכנות "למידה של המאה ה-21": הכל הנו חלק מהקשר, קונטקסט רחב יותר. מתודה שמביאה את החיים שמחוץ לכיתת הלימוד ומשלבת אותם בחומר האקדמי הנלמד.

בשוק התעסוקה זה מתורגם לחוויה האישית והתרומה היחודית של העובד.ת, שהופך מנהל מטעם עצמו בסיטואציית התעסוקה בה נדרשת ממנו יצירתיות, חשיבה עצמאית או צוותית, הצעות לחדשנות והתייעלות.

הלמידה ברוח  זו כוללת תהליכים נוספים המעניקים רלוונטיות עדכנית: תפיסות ולמידת מושגים חדשים המעניקים לנו תובנות אודות עצמנו, מעגלי החיים שלנו ובחברה בכלל. כל אלו הם היבטים חשובים בשימור – לא רק של הרלוונטיות בשוק העבודה – אלא גם שימור מקורות העניין וחידוש המוטיבציה ובניית איכות חיים כוללת.

בתוך כך, גם על דרכי ההכשרה לשלב יזמות ומודעות אישית. אקטיביות הנדרשת בתהליך הלמידה כחלק מהמהלך להכרת והפנמת עולם הערכים, ובכדי להפוך אותו חלק מהזהות והתודעה של האדם. כל זאת כדי לשמור על רלוונטיות ולהיות גורם פעיל בקהילה התעסוקתית אליה רוצים להשתייך.

בתכנון המדיניות להכשרה תעסוקתית יש להביא בחשבון "למידה של המאה ה-21": הכל הנו חלק מהקשר, קונטקסט רחב יותר. מתודה שמביאה את החיים שמחוץ לכיתת הלימוד ומשלבת אותם בחומר האקדמי הנלמד

למידת מבוגרים ופיתוח מקצועי שונה גם מהכשרה אקדמית של צעירים. אלו האחרונים מבקשים קרקע ראשונית להשכלה אקדמית או מקצועית כדי להיכנס לעולם התעסוקה. הם גם הפנימו מזמן את מה שרבים מהמבוגרים טרם למדו. מאידך, המבוגרים מגיעים עם שכבות של ניסיון מקצועי, ארגוני ועולם ערכים מגובש, הנשען על ניסיון חיים ותפיסות של תקופות עבר. מעבר לחשיבות התוכן הנלמד, הלמידה עצמה משקפת דינמיקה של התפתחות החשובה כל כך בשוק העבודה.

החובה להיות מעודכנים טכנולוגית ומרושתים ברשתות החברתיות, כחלק בלתי נפרד מקהילה מקצועית, כמו למשל ניהול פרופיל ברשת לינקדאין, היא אחת המעטפות.

עולם הערכים והמושגים הוא שפה גלובלית המכילה מונחים שלא היו קיימים עד לפני כמה שנים ואליהם מתווספים חדשים כל העת: קיימות, דייוורסיטי (גיוון), אחריות אישית, אחריות קהילתית, זהות וערך תאגידי, פדגוגיה של זהויות, ניעות מגדרית, תהליכי עבודה כמו ניהול אג'ילי ועוד.

מי שצמחו בעולם התעסוקה של סוף המאה ה-20 חיו בעולם מושגים שונה לחלוטין וחייבים לאמץ את השפה ולהכיר את המושגים ברמת הפנמה תודעתית עמוקה, אחרת הם עלולים להיכשל במרקם החברתי של העבודה, גם אם הם עובדים טובים.

מי שהמשיך להתפתח מקצועית בראשית המאה הנוכחית יודע שעליו לשכלל יכולות אלו כל הזמן. מגוון הערכים הללו הינם חלק בלתי נפרד מעולם התעסוקה כיום ומשמשים לא פעם כאקסלרייטור ארגוני וארגז כלים חיוני בתהליכי חשיבה ופיתוח.

מי שצמחו בעולם התעסוקה של סוף המאה ה-20 חיו בעולם מושגים שונה לחלוטין וחייבים לאמץ את השפה ולהכיר את המושגים ברמת הפנמה תודעתית עמוקה, אחרת הם עלולים להיכשל במרקם החברתי של העבודה

זוהי קריאה לכל בוגר להסתכל על התפתחות מתמדת ולמידה לאורך החיים כערך, לכל מי שלמידה לאורך החיים היא ערך עבורו – לשלב בה גם מיומנויות ותפיסות לצד ידע מקצועי, ולכל הגופים המכשירים לספק מענה הוליסטי, ברוח התקופה.

דני עבודי הוא מנהל מרכז ק.מ.ה באורנים. הוא בוגר תכנית מנדל למנהיגות חינוכית במסגרתה חקר את נושא המצויינות כערך ופיתוח אישי כמנוף לשינוי חברתי. הקים וניהל את חברת ההייטק "שארפ מינד סולושנס" לפיתוח יכולות חשיבה. בהמשך פנה לחינוך, והקים מיזמים חינוכיים וטכנולוגיים לקידום החינוך הציבורי על בסיס מקומי. עבודי בוגר הפקולטה להנדסה, בעל תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב. מתגורר באבן יהודה, נשוי ואב לשניים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 771 מילים
סגירה