ג'ורג' קובאל (צילום: biblioatom.ru)
biblioatom.ru
ג'ורג' קובאל

האמריקאי

ג'ורג' קובאל נולד בארה"ב למשפחה רוסית ובמלחמת העולם השנייה גויס לצבא ארה"ב והפך לחלק מקבוצת המדענים בפרויקט מנהטן ● בכל הזמן הזה, קובאל ריגל עבור הסובייטים וסייע להם לפתח פצצת אטום בתוך זמן קצר ● אחרי מותו זכה לאות כבוד מפוטין ● בספר חדש, העיתונאית אן הגדורן יצאה לחקור כיצד אחד המרגלים החשובים של המאה ה-20 חמק מעיני שלטונות ארה"ב

ג'ורג' קובאל נולד בארה"ב למשפחה רוסית ובמלחמת העולם השנייה גויס לצבא ארה"ב והפך לחלק מקבוצת המדענים בפרויקט מנהטן ● בכל הזמן הזה, קובאל ריגל עבור הסובייטים וסייע להם לפתח פצצת אטום בתוך זמן קצר ● אחרי מותו זכה לאות כבוד מפוטין ● בספר חדש, העיתונאית אן הגדורן יצאה לחקור כיצד אחד המרגלים החשובים של המאה ה-20 חמק מעיני שלטונות ארה"ב

בשנת 1948, ראש האף-בי-איי ג'יי אדגר הובר היה מרוכז כולו במפלגה הקומוניסטית בארצות הברית במטרה לעקור מהשורש את הריגול הרוסי. אך בזמן שתשומת לבו הייתה מופנית לשם, הוא פספס את בריחתו של המרגל הסובייטי המוכשר ביותר שהסתתר לו מול העיניים.

ג'ורג' אברמוביץ' קובאל נולד למשפחה יהודית שהיגרה לארה"ב מרוסיה הצארית. הוא אהב להצטרף למועדונים מפעם לפעם – ליגת הבאולינג, שולחנות ברידג', אחוות הכבוד של מהנדסי החשמל. הוא גם הצטרף לצבא האמריקאי וביצע עבודה סודית מאוד בשני מיקומים של פרויקט מנהטן, בהובלתו של רוברט אופנהיימר, שם פותחו פצצות האטום שהופעלו מעל יפן ב-1945.

ב-1949, שנה אחרי שובו של קובאל לברית המועצות, הצליחו הסובייטים – למרבה התדהמה – להפעיל פצצת אטום משלהם.

עטיפת ספרה של אן הגדורן על ג'ורג' קובאל
עטיפת ספרה של אן הגדורן על ג'ורג' קובאל

חייו של קובאל ניצבים כעת במרכזו של ספר חדש Sleeper Agent: The Atomic Spy in America Who Got Away (בתרגום חופשי: "סוכן רדום: מרגל האטום באמריקה שהצליח לחמוק") מאת כתבת הוול סטריט ג'ורנל לשעבר, אן הגדורן.

"אני פשוט חושבת שיש הרבה מה ללמוד מהסיפור של ג'ורג' קובאל", אמרה הגדורן לזמן ישראל בראיון טלפוני. "זה מעבר לסיפור ריגול סטנדרטי. כן, זה סיפור ריגול – יש בו שמות קוד. זה מותח. יש מפעיל – מפעיל מרתק – ויש מעקבים. אבל זה מעבר לזה, זהו סיפור על הפסיכולוגיה של המרגל ועל מה הניע אותו. זה על המחיר של דעות קדומות… הוא הכיר את העלות האדירה של דיכוי".

סיפור לא אמריקאי

הוריו של קובאל היו חלק מגל הגירה לא מוכר יחסית של יהודים שברחו מאנטישמיות במזרח אירופה לארה"ב בתחילת המאה ה-20 – "פרויקט גלבסטון", שנקרא על שם הנמל בטקסס שהפך לחלופה הדרומית לאליס איילנד.

אחרי שבילה את שנותיו הראשונות במה שהייתה קהילה יהודית משגשגת בסו סיטי, איווה, קובאל ומשפחתו עזבו את אמריקה והאנטישמיות הגוברת בה בתהליך הגירה יהודי מוכר אף פחות, כשהסובייטים ייסדו את המחוז היהודי האוטונומי במזרח הרחוק של רוסיה.

אברהם קובאל, אביו של קובאל, היה הנציג המחוזי של הארגון להתיישבות יהודית ברוסיה, או ICOR, קבוצה שעזרה לתאם בין ההגירה היהודית למחוז האוטונומי לבין המרכז האדמיניסטרטיבי בבירוביג'ן.

ג'ורג' קובאל, ראשון למעלה משמאל, עם צוות התלמידים והמורים במכון מנדלייב במוסקבה (צילום: biblioatom.ru)
ג'ורג' קובאל, ראשון למעלה משמאל, עם צוות התלמידים והמורים במכון מנדלייב במוסקבה (צילום: biblioatom.ru)

"עבורי אלה היו חלקים חדשים של ההיסטוריה, גם תנועת גלבסטון וגם הארגון להתיישבות יהודית והמחוז היהודי האוטונומי", אומרת הגדורן.

בסופו של דבר עבר ג'ורג' קובאל למוסקבה, שם סיים את לימודיו במכון מנדלייב היוקרתי והפגין כישרון למדע. למרות הפרנויה הגוברת של יוסיף סטלין, קובאל נותר מאמין אדוק באידיאלים הקומוניסטים, אבל חשש לביטחון משפחתו, ביניהם אשתו הרוסייה לודמילה. שני ההיבטים האלה – האידיאליזם הקומוניסטי והרצון המעשי לגונן על משפחתו – הניעו אותו להפוך למרגל, אומרת הגדורן.

אחרי שחזר לארה"ב נרשם קובאל לאוניברסיטת קולומביה, שבזמנו הייתה מרכז לאקדמאים המובילים שחלקם יעבדו בפרויקט מנהטן. אחרי שגויס לצבא, הוא ניצל תוכנית ממשלתית שגייסה אנשים עם רקע מדעי וטכני כדי להצטרף לניסיונות הסודיים להמציא את פצצת האטום במספר מיקומים.

אחרי שגויס לצבא, הוא ניצל תוכנית ממשלתית שגייסה אנשים עם רקע מדעי וטכני כדי להצטרף לניסיונות הסודיים להמציא את פצצת האטום במספר מיקומים

במהרה נהג קובאל בג'יפ ועבד במיקומים סודיים באוק רידג', טנסי, ובדייטון, אוהיו, מחבר מאמרים על טכניקות בטיחות בזמן שפקח עיניו בכל הנוגע להיתוך גרעיני ושימוש ברדיום ובפולוניום לייצור הפצצה.

תעודת הסטודנט של ג'ורג' קובאל מ-1939 במוסקבה (צילום: biblioatom.ru)
תעודת הסטודנט של ג'ורג' קובאל מ-1939 במוסקבה (צילום: biblioatom.ru)

"אנחנו מדברים על תקופה שבה ג'ורג' קובאל היה בארה"ב כמרגל שהוכשר על ידי הצבא האדום, עם אישור ביטחוני מלא מטעם האמריקאים", מדגישה הגדורן.

לדבריה, היו מספר סיבות לכך שקובאל לא אותר. היה צורך במומחיות המדעית שלו, היא אומרת, וברית המועצות הייתה אז בת בריתה של ארצות הברית. הרקע של קובאל, כמי שגדל במידווסט, סייע לו להשתלב.

"מרגל שכנראה מעולם לא שמעת עליו"

קובאל משך את תשומת לבה של הגדורן ב-2016, כשעבדה על פרויקט נפרד בנוגע למלחמת העולם הראשונה, וראיינה גבר בן 92 שאביו היה קשור לסיפור. התברר שהיא ומושא הכתיבה שלה גדלו בדייטון, ובסוף הריאיון, הוא ציין בפניה שדייטון הייתה אתר מחקר של פרויקט מנהטן.

"הוא אמר שגר פה מרגל סובייטי במלחמת העולם השנייה, מרגל שכנראה מעולם לא שמעת עליו", נזכרת הגדרון. "אמרתי, 'מעניין, איך קראו לו?'. הוא לא זכר את השם או פרטים נוספים, אז לקחתי לעצמי שבוע לראות אם אני יכולה למצוא את השם שלו".

ולדימיר פוטין מקבל מה-GRU את אות הכבוד של ג'ורג' קובאל (צילום: הקרמלין)
ולדימיר פוטין מקבל מה-GRU את אות הכבוד של ג'ורג' קובאל (צילום: הקרמלין)

היא מצאה את שמו והרבה יותר בכתבה בת עשר מהניו יורק טיימס, בעקבות מותו של קובאל ב-2006.

"זאת הייתה כתבה מעולה על מרגל שהם האמינו שהיה אחד המרגלים החשובים של המאה ה-20, וציינו שם שוולדימיר פוטין נתן לו אות הוקרה אחרי מותו", היא אומרת. "הכתבה גם נתנה לו שם: ג'ורג' קובאל".

הגדורן פצחה בפרויקט שאפתני ללמוד עוד על קובאל באמצעות מחקר במקומות כמו הארכיון הלאומי והמרכז להיסטוריה יהודית, בחינת מקורות מגזרי עיתונים וספרי מחזור של בתי ספר, דיווחי מס ומניפסטים של ספנות, כמו גם אלפי עמודים של דוחות אף-בי-איי, שאת חלקם השיגה אחרי שהגישה בקשות לפי חוק חופש המידע.

היא מצאה התכתבות משלבים מאוחרים יותר בחיים בין קובאל לבין קולגה לשעבר בארה"ב, שבו קובאל לא מביע שום חרטה על מעשי הריגול שלו. במסמך אחר הוא מעיד על מיומנותו כמרגל.

ג'ורג' קובאל (במרכז) עם אחיו והוריו
ג'ורג' קובאל (במרכז) עם אחיו והוריו

כשקובאל חזר לברית המועצות, הוא נתקל באווירה אנטישמית גואה, שבתוכה לידתו באמריקה וזהותו היהודית עלולה לפעול נגדו. אחרי מותו של סטלין, שכך חלק מהאנטישמיות וקובאל ביקש עזרה ממעסיקו הקודם, מינהל המודיעין הראשי של ברית המועצות, GRU, קודמו של הק.ג.ב – ומפקדו הנודע לשמצה לברנטי בריה. במהרה הגיע מכתבו למכון מנדלייב, שהורה להם לעזור לו.

"העובדה שבריה, וה-GRU, השיבו למכתב שלו ב-1953 אחרי מותו של סטלין היא ההוכחה לכך שהם כיבדו אותו", מסבירה הגדרון. אחרי הכל, היא מציינת, "הוא השתלב. הוא היה לגמרי אמריקאי".

"העובדה שבריה, וה-GRU, השיבו למכתב שלו ב-1953 אחרי מותו של סטלין היא ההוכחה לכך שהם כיבדו אותו", מסבירה הגדרון. אחרי הכל, היא מציינת, "הוא השתלב. הוא היה לגמרי אמריקאי"

מבטא מתוק כמו פאי תפוחים

קובאל, שנולד באיווה, דיבר אנגלית בלי מבטא זר ואהב את התחביב האמריקאי – בייסבול. אם המעסיקים העתידיים שלו בצבא או בפרויקט מנהטן היו חופרים קצת, ייתכן שהיו מוצאים ראיות לנטיות הקומוניסטיות שלו כבר בנעוריו – הוא השתתף באספות של הנוער הקומוניסטי בשיקגו, ואף נעצר כשיצא להילחם למען האנשים שנפגעו מהשפל הגדול.

בשנות ה-30 אמריקה הפכה יותר ויותר אנטישמית, כפי שמשתקף בבהלה האדומה ובנוכחות העולה וגוברת של הקו קלוקס קלאן, במיוחד בסו סיטי. משפחת קובאל, שמנתה עכשיו חמישה – ג'ורג', שני אחיו והוריהם – הצטרפו לקהילה היהודית בבירוביג'ן ומצאו חיים שלא דמו כלל לגן העדן שהובטח להם. אך המשפחה נותרה שם, למעט ג'ורג' שהגיע למוסקבה.

ג'ורג' קובאל ואשתו
ג'ורג' קובאל ואשתו

אחרי הכשרתו כמדען, הסכים קובאל להפוך למרגל מטעם ה-GRU.

"הוא היה מסור למדע ומסור לאידיאל הקומוניסטי", אומרת הגדורן, "אבל לדעתי, העדיפות הראשונה שלו הייתה הנאמנות למשפחתו. הוא הצטרף לצבא האדום, הפך לקצין מודיעין של הצבא האדום ב-1939, הוא רצה להגן על משפחתו… אם הוא היה נהרג (בפעולה), היו דואגים למשפחה שלו".

בארה"ב דאג קובאל למשפחתו על ידי כך שנזהר ונשאר מתחת לראדאר במשך שמונה שנים. הוא גר בפרויקט מגורים יידישאי בשם "בתי שלום עליכם" ולא יצר קשר עם מרגלים סובייטים אחרים למעט המפעיל שלו – יהודי בשם בנג'מין לאסן (במקום לסאו) שפעל מברונקס, ניו יורק.

כשהצבא האמריקאי גייס את קובאל ב-1943, הוא פספס את העבודה שקובאל סיים את לימודיו במכון מנדלייב, אבל דווקא שם לב לכך שהוא למד כימיה בקולומביה – בדיוק מה שהיה דרוש לצבא ליצירת קבוצת העלית שנקראה "תוכנית ההכשרה המיוחדת של הצבא" – פרויקט מנהטן.

"זאת הייתה קבוצה מאוד מדעית של גברים שנשלחו לאתרים השונים של פרויקט מנהטן לעבוד עם המדענים", אומרת הגדורן. "ההכשרה המדעית הספציפית שלהם עזרה לצבא".

"זאת הייתה קבוצה מאוד מדעית של גברים שנשלחו לאתרים השונים של פרויקט מנהטן לעבוד עם המדענים. ההכשרה המדעית הספציפית שלהם עזרה לצבא"

קובאל עבד כפיזיקאי בריאות – "ענף חדש מאוד", אומרת הגדורן. "אלה היו גברים שחקרו תהליכי אבטחה כדי להגן על העובדים מזיהום קרינה. הם ביצעו כל מיני מחקרים על קרינה, יצרו כלים, מדדו חלקיקי אבק באוויר".

לוחות בקרה ומפעילות הקלוטרונים באוק רידג' (צילום: Ed Westcott / American Museum of Science and Energy)
לוחות בקרה ומפעילות הקלוטרונים באוק רידג' (צילום: Ed Westcott / American Museum of Science and Energy)

אבל לפיזיקאי הבריאות כמו קובאל הייתה גישה "לכל המתקנים" של פרויקט מנהטן: "זה בהחלט עזר לו כמרגל סובייטי".

עד מהרה הגשים הפרויקט את מטרותיו. ב-6 באוגוסט, 1945, הטילה ארה"ב את פצצת האטום מעל הירושימה, יפן. שלושה ימים אחר כך, ב-9 באוגוסט, היא הטילה נוספת מעל נגסאקי, והובילה לסוף מלחמת העולם השנייה.

בתוך שנה, קובאל החל לחשוש מהנטיות האנטי-קומוניסטיות בארה"ב וביקש מברה"מ שתשלח אותו הביתה. הוא גם סירב להצעת עבודה מהצבא האמריקאי.

אן הגדרון (צילום: Pat Williamsen)
אן הגדרון (צילום: Pat Williamsen)

"אני חושבת שהמפעיל שלו ואחרים רצו שייקח את העבודה", אומרת הגדורן, "אבל הוא ידע שהאבטחה תהיה אדירה", ושאפשרי לגמרי שממשלת ארה"ב תמצא פרטים מעברו – כמו השתתפותו בכנס של צעירי הליגה הקומוניסטית ב-1930 או מעצרו שנה אחר כך.

"הוא היה חכם", אומרת הגדרון. "הוא ידע שכל האפשרויות האלה ייחשפו והוא עזב ב-1948, ברגע שהיה יכול".

חלפו 15 שנה מאז מותו של קובאל, אך הוא עדיין נותר חידה – גם למחברת.

"הייתי שמחה מאוד לו יכולתי לראיין אותו", אומרת הגדורן, "והשאלה הראשונה שהייתי שואלת אותו הייתה, 'אוקיי, אז למה עשית את זה?'"

עוד 1,315 מילים
סגירה