"הטרגדיה היא שראש הממשלה לא מוכן לשחק את כללי המשחק"

צבי האוזר, מי שהיה מזכיר הממשלה ואחד האנשים הקרובים ביותר לבנימין נתניהו, רץ ברשימת כחול-לבן ומנסה לשכנע את הציבור שלבחירות הללו יש מטרה אחת: חסינות לראש הממשלה ● בראיון לזמן ישראל הוא אומר: "אנחנו מפלרטטים עם משבר חוקתי"

05/08/2019
צבי האוזר (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)

המשימה שלקח על עצמו ח"כ צבי האוזר (מקום 14 ברשימת כחול-לבן) במערכת הבחירות הזאת, היא לשכנע ציבור רחב ככל האפשר, שהנושא העיקרי של הבחירות הוא שאלת החסינות של ראש הממשלה, בנימין נתניהו.

את עצם העובדה שנגד ראש הממשלה עומדים חשדות כבדים מכנה האוזר טרגדיה. "אבל יש טרגדיה שנייה", הוא מוסיף, "והיא שראש הממשלה לא מוכן לשחק את כללי המשחק, במצב מיוחד וקשה כמו זה. אנחנו מפלרטטים עם משבר חוקתי".

ההיאחזות של נתניהו בשלטון במשך שנים כה רבות, אינה מאפיינת שליטים דמוקרטיים ואף לא את קו המחשבה של נתניהו עצמו, שאמר בתחילת הקריירה שלו כי ראש ממשלה אינו צריך לכהן יותר משתי קדנציות. אלא שנתניהו נוהג כאילו חייו ממש תלויים בנצחונו.

אתמול החתים מקורבו של ראש הממשלה, דוד ביטן, את מועמדי הליכוד על עצומת התחייבות לכך שנתניהו יהיה המועמד היחיד לראשות הממשלה מטעם הליכוד ללא קשר לתוצאות הבחירות, וזאת בתגובה לדברי אביגדור ליברמן על הצורך למצוא מועמד חלופי מהמפלגה. המהלך השנוי במחלוקת, שגרר השוואות לשליטי צפון קוריאה ולדיקטטורים בכלל, היה האחרון בשורה ארוכה של מהלכים מאזור הדמדומים הדמוקרטי, המעידים על חרדה עמוקה של נתניהו מאובדן השלטון.

צבי האוזר ובנימין נתניהו, 2012 (צילום: קובי גדעון/פלאש90)

צבי האוזר ובנימין נתניהו, 2012 (צילום: קובי גדעון/פלאש90)

"הדרך של נתניהו להילחם על חפותו איננה לגופו של עניין – 'אני אקיים שימוע, אני אוכיח שנפלה שגגה בידי רשויות החקירה' וכו' – אלא דה-לגיטימציה של מנגנוני חקירת האמת, והפיכתם למנגנונים פוליטיים בלתי לגיטימיים.

"זה תמהיל שאי אפשר לעכל אותו. לא הקמנו ריבונות יהודית אחרי אלפיים שנות גלות, מדינת מופת, שאלה יהיו הסטנדרטים שלנו בענייני ציבור".

"הדרך של נתניהו להילחם על חפותו איננה לגופו של עניין – 'אני אקיים שימוע, אני אוכיח שנפלה שגגה בידי רשויות החקירה' וכו' – אלא דה-לגיטימציה של מנגנוני חקירת האמת, והפיכתם למנגנונים פוליטיים בלתי לגיטימיים"

לדברי האוזר, "המשימה שראש הממשלה מנסה לעמוד בה מורכבת מהתגברות על שלושה מכשולים אל מול אותו הישג נדרש שאומר: 'רבותיי, גם אם עשיתי דבר שאיננו חוקי, אני חסין מפני עמידה לדין, ואני אמלט מפני בירור העניין'.

"אחד, זה להשיג קואליציה של 61, שזה החסם והאתגר הפוליטי הרגיל.

"שניים, זה לא רק להשיג 61 שתומכים בך לראשות ממשלה, אלא 61 שיצביעו איתך על הסדר חסינות כזה או אחר, ויכול להיות שאלה לא אותם 61 (לנוכח דברי בנט וסער נגד חקיקה פרסונלית וחששו של נתניהו שאחרים יצטרפו אליהם; נ"י).

"האתגר השלישי הוא שבסוף יש עוד מערכות במדינת ישראל, עוד רשויות, שגם הן מבינות שבמשבר קונסטיטוציוני הן יצטרכו לתת את דעתן כיצד הן מתנהלות בזהירות, תוך כיבוד הרשות המבצעת, הרשות המחוקקת וכו'.

"יש יועץ משפטי לממשלה, יש בית משפט עליון, והם יצטרכו לשקול איך האינטרס הציבורי בא לידי ביטוי בפעולתם. בסוף, זאת עדיין מדינה דמוקרטית איתנה".

מהלכים משפטיים גדולים בהליך מזורז

להאוזר, 51, היכרות ארוכה עם נתניהו, שאצלו שימש יועץ תקשורת בתקופת ממשלת רבין השנייה, כשהיה יו"ר האופוזיציה. בהמשך, עם הקמת ממשלת נתניהו ב-1996, מונה האוזר ליועץ שרת התקשורת דאז לימור לבנת, וכעבור שנה עבר לתפקיד יו"ר המועצה לשידורי כבלים ולוויין.

במהלך רוב העשור הקודם היה האוזר עורך דין במשרד גולדפרב זליגמן, שם הוביל את תחום התקשורת. ב-2009 חזר לעבוד בצמוד לנתניהו, הפעם כמזכיר הממשלה. בתחילת 2012, יחד עם עמיתיו ללשכה, הדובר יועז הנדל – היום ח"כ בכחול-לבן – והמזכיר הצבאי יוחנן לוקר, עידכן האוזר את היועץ המשפטי לממשלה במידע על הטרדה מינית של מזכירה בלשכה, על ידי ראש הסגל נתן אשל.

המהלך, שהביא לעזיבת אשל המקורב במיוחד לבני הזוג נתניהו, פגע ביחסים עם נתניהו והוביל את הנדל לעזוב מיידית את הלשכה. כעבור שנה הודיע גם האוזר על כוונתו לעזוב את התפקיד, ולאחר בחירות 2013 פינה את תפקיד מזכיר הממשלה לאביחי מנדלבליט, כיום היועץ המשפטי לממשלה.

"לקואליציית חסינות יש הרבה פחות שותפים מאשר לקואליציית ימין גם במערכת הפוליטית, מבחינת האישים הפוליטיים, ויותר חשוב – מבחינת קהל הבוחרים", אומר האוזר. "ברגע שמבינים שהסיפור הוא קואליציית חסינות, דפוס ההצבעה לפחות אצל חלקם הוא אחר".

צבי האוזר ובנימין נתניהו בישיבת הממשלה במאי 2013 (צילום: קובי גדעון/לע״מ)

צבי האוזר ובנימין נתניהו בישיבת הממשלה במאי 2013 (צילום: קובי גדעון/לע״מ)

לדעת האוזר, למרות הקשיים והמורכבויות, נתניהו לא מוותר עדיין על השגת חסינות גם דרך הכנסת. "הכל ממוקד בקרב החסינות", הוא אומר, "והחסינות יכולה להיווצר באופן ישיר או באופן עקיף.

"אם לנתניהו יהיה רוב של 61 להעברת חקיקה ברוטלית של חוק חסינות, הוא לא ימצמץ ולא יפספס. מכיוון שהחלטת ועדת הכנסת נתונה לביקורת של בית המשפט העליון, נתניהו יכווין החלטה שלאו דווקא תשקלל היבטים מעין שיפוטיים".

"לקואליציית חסינות יש הרבה פחות שותפים מאשר קואליציית ימין גם במערכת הפוליטית, מבחינת האישים הפוליטיים, ויותר חשוב – מבחינת הבוחרים. ברגע שמבינים שהסיפור הוא חסינות, דפוס ההצבעה הוא אחר"

איך נראית החלטה כזאת? גם להאוזר אין תשובה. "הביצה עוד לא נולדה, אבל לפי מה שעיניי רואות, נתניהו לא מוכן אפילו לקחת את הסיכון שתתקבל החלטה בוועדת הכנסת, שיכולה להיפסל על ידי בית המשפט.

"עכשיו, אני לא חושב שצריך להשתמש בכלים משפטיים כדי לשנות או להתערב במערכת הפוליטית, כאשר הדבר אינו מחויב במציאות. לכן אני בעד שראש הממשלה, קודם כל כפי שאמר, יתייצב לשימוע אל מול היועץ המשפטי לממשלה, שיבחן את דבריו בתום לב, בלב פתוח ובנפש חפצה.

"אם ראש הממשלה ישכנע את היועמ"ש שלא נפל רבב בהתנהלותו, ושכל כתב החשדות בטעות נולד, אני אכבד את החלטתו. יש לי תפיסה ממלכתית בין אם היא משרתת את מטרותיי הפוליטיות ובין אם היא נוגדת אותן. הטרגדיה היא שראש הממשלה לא מוכן לשחק את כללי המשחק, במצב מיוחד וקשה כמו זה".

תכנית הונאה

לדברי האוזר, העובדה שציבור רחב לא מבין עדיין שמדובר בבחירות על חסינות לנתניהו נובעת בין השאר מכך שמדובר בנושא מאוד מורכב. "מאוד קשה לתקשר אותו לתוך מערכת בחירות, וזו דוגמה אחת לכמה נושאים קריטיים שאי אפשר להציב בשיח של קמפיין, שהכל הוא בסאונד-בייטים של עשר שניות".

למרות זאת האוזר אופטימי מהיחלשות גוש הימין, שלמרות שכ-400 אלף מצביעים צעירים חדשים נוטים מסורתית לימין, נתניהו לא מצליח להקים קואליציה של 61 ח"כים ב-2019. לדבריו, בעוד שבבחירות אפריל הייתה "מעין תכנית הונאה" למסמוס סוגיית החסינות, עם האמירה המפורסמת של נתניהו "מה? מה פתאום!", הוא חושב שההבנה מתחילה לחלחל.

"החסינות היא הנושא במערכת הבחירות הקרובה, לכן רואים את המספרים הנוכחיים בסקרים. אתה רואה את הלחץ הגדול בצד השני, ואתה גם רואה מדוע אביגדור ליברמן אומר שכללי המשחק השתנו"

"לכאורה, כל ההישגים שנתניהו מתגאה בהם היו במהלך השנתיים האחרונות. היחסים המיוחדים עם הממשל בארה"ב, ההכרה ברמת הגולן, העברת שגרירות ארה"ב לירושלים, ביטול הסכמי הגרעין וכו' וכו'. לכאורה, היית צופה שהתמיכה בנתניהו בין 2015 לבין 2019 תגדל משמעותית, וזה לא כך.

צבי האוזר (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

צבי האוזר (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

"החסינות היא הנושא במערכת הבחירות הקרובה, לכן רואים את המספרים הנוכחיים בסקרים. אתה רואה את הלחץ הגדול בצד השני, ואתה גם רואה מדוע אביגדור ליברמן אומר שכללי המשחק השתנו".

האוזר מזכיר את הסטנדרט שקבעו נתניהו והליכוד ביחס לאהוד אולמרט לפני עשור, שלפיו ראש ממשלה אינו יכול לכהן כשחשדות כבדים מופנים כלפיו, הן בגלל ההיגיינה הציבורית והן כי אינו פנוי לניהול מדינה. "אלה סטנדרטים שהופעלו הלכה למעשה ביחס לאהוד אולמרט, ואילו עכשיו נתניהו והליכוד מנסים לשנות אותם".

היבט שני שמנסה האוזר לפרק הוא הטענה שמדובר בבחירות של ימין מול שמאל. אין החלטות היסטוריות קרובות ביחס לפלסטינים, הוא אומר, וממילא "נתניהו בסוף בכל צומת מרכזי נתן תשובה חיובית. לכן אני אומר שזאת לא שאלה של ימין ושמאל.

"הדיון במדינת ישראל בארבע השנים הקרובות והאתגרים העומדים לפתיחה הם לא אתגרים שמחייבים את אותה חלוקה דיכוטומית שנתניהו מנסה כל הזמן לשדר ושחלק מהבוחרים שלו קונים.

"אם כבר, להפך – 200 אלף טילים בצפון; החלוקה, או העוינות בין שתי ישויות פלסטיניות, בעזה ובאיו"ש; העובדה שעזה הפכה להיות אסם טילים שכולו מופנה כנגד אוכלוסיה אזרחית במדינת ישראל, והצורך שידוע לכל הגורמים הפוליטיים במדינת ישראל, שבסופו של יום אנחנו צריכים לפרז את עזה מטילים, שזה אירוע לא פשוט לביצוע.

"כל אלה מחייבים לכידות חברתית במדינת ישראל, שהיא חלק מחוסן לאומי שמחויב למול האתגרים שלנו בחמש השנים הקרובות. ונתניהו הולך בדיוק בכיוון ההפוך".

להקים ועדת חקירה ממלכתית בפרשת הצוללות

בשבוע שעבר פרסמנו ב"זמן ישראל" כי הבטחת הבחירות הקודמות של כחול לבן, להקים ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת פרשת הצוללות, עשויה להתמוסס למול האפשרות שהליכוד יטיל וטו על ועדת חקירה כזאת בתרחיש של ממשלת אחדות. האוזר זהיר בדבריו, אך עדיין חושב שחייבת לקום ועדת חקירה.

בנימין נתניהו בצוללת אח"י רהב (צילום: קובי גדעון/לע"מ)

בנימין נתניהו בצוללת אח"י רהב (צילום: קובי גדעון/לע"מ)

"זה נושא שאין מנוס ולא יהיה מנוס מלברר עד תום מה היה שם. אם חלילה וחס התרחש מה שאותם חשדות, אותם ספקות, אותם הרהורים – מדובר בנושא שהוא רעידת אדמה. זה נושא שאפילו מערכת רגילה של בירור עובדתי, משטרה, יועץ משפטי לממשלה, נדמה לי שלא יכולים ולא נכון שיתעסקו בזה.

"ולכן, בדבר הזה עמדתי הייתה והיא גם כיום, שצריכה להיות ועדת חקירה ממלכתית. יש פה גם נושאים מסווגים, נושאים סודיים, מאוד מאוד רגישים. אסור גם בזה לערב פוליטיקה בשני צדדי המתרס. לא צריך בגלל פוליטיקה ליצור חבות, אבל לא צריך בגלל פוליטיקה גם לזכות".

אבל הפסקתם לדבר על זה, הנושא נעלם. השאלה היא אם אתם עוד מחויבים לוועדת חקירה ממלכתית.
"כשאתה אומר לא מדברים על זה, יש פה שאלות של קמפיין. אני אומר לך תשמע, יש נושאים שהם הרבה מעבר לשאלת קמפיין כזה או אחר, ויש להם חשיבות וצריך לנהל אותם בשום שכל וברגישות, ובסיפור הזה ההקשר של הקמפיין הוא הקשר משני לשאלה הגדולה מה התרחש שם.

"אני חושב שזאת חובתה של מדינה לבחון ולבדוק דברים מסוג שכזה. הפרשיה הזאת היא לא פרשיה שסיימה את ענייניה. אפילו בדרגים הזוטרים. האש קיימת, כן? האם יש עשן והאם הוא הולך לכיוון ראש הממשלה? זאת שאלה שמצריכה עיון, כמו שאומרים בלשון המשפטית. אני שם בצד את השאלה המהותית ששאלת, שהופכת את זה למגה-אירוע, אבל כשלעצמו, עוד לא הסתיים הבירור בעניין".