האוצר יגבה מס על זיהום, הכסף ילך לתקציב הכללי

משנה הבאה יעלה המס על דלקים מזהמים וכולנו נשלם יותר בתחנות הדלק ובחשבון החשמל ● אלא שהאוצר לא הגדיר לאן ילכו תקבולי "מס הפחמן", שאמור לממן אנרגיה ירוקה, תחבורה ציבורית ופיצוי לעניים ● אדם טבע ודין: "ההכנסות צריכות לשמש להשגת יעדים סביבתיים ולא למימון תקציב המדינה הכללי" ● האוצר: "קביעת ייעוד ספציפי לעשורים קדימה יכבול את ידי הממשלה"

תחנת דלק בירושלים. מס הפחמן ייקר לכולנו את התידלוק (צילום: Kobi Gideon / Flash90)
Kobi Gideon / Flash90
תחנת דלק בירושלים, 28 בפברואר 2021

בתחילת אוגוסט, משרד האוצר נקט בצעד ראשוני שאמור לעודד את כולנו להפנים את המחיר האמיתי של שימוש בדלקים מזהמים.

לפי העקרון של "המזהם משלם", הוחלט לעדכן כלפי מעלה את מס הבלו על דלקים שבמהלך ההפקה והשימוש בהם נוצרת פליטת גזי חממה, שהיא אחת הגורמים העיקריים למשבר האקלים הגלובלי. זה אומר שכולנו נשלם יותר בתחנות הדלק ובחשבון החשמל.

המס ייכנס לתוקף החל מהשנה הבאה ויטפס בהדרגה בשנים שלאחריה. הוא ייגבה מרכישת פחם, גז טבעי, מזוט ותזקיקי נפט אחרים.

במקביל, הוחלט להקים צוות שיכלול את אגף תקציבים במשרד האוצר, משרד האנרגיה, המשרד להגנת להגנת הסביבה וגורמים נוספים, כדי לבדוק איך אפשר לקחת את הכסף הזה ולעודד באמצעותו את המעבר לאנרגיה נקייה.

זהו מס רגרסיבי, שבאופן יחסי עולה יותר לעניים, כך שהצעת חלופות לשימוש באנרגיה מזהמת נדרשת במיוחד עבור השכבות החלשות. הצוות הבין-משרדי אמור להגיש לממשלה המלצות במהלך החודשים הקרובים. במקביל, נקבע שעבור המגזר העסקי תגובש תכנית להתייעלות אנרגטית ולשם כך יוקצו 350 מיליון שקל.

תחנת דלק. מס הפחמן ייקר לכולנו את התידלוק וחשבון החשמל החל משנה הבאה (צילום: הדס פרוש פלאש 90)
מס הפחמן ייקר לכולנו את התידלוק וחשבון החשמל החל משנה הבאה (צילום: הדס פרוש פלאש 90)

הכיוון נכון ומשקף את המגמה בעולם ליצור מנגנונים שיעזרו לכלל השחקנים להפנים את העלות האמיתית של שימוש בדלקים מזהמים, במסגרת מה שנקרא "מס פחמן". אלא שמתגנב החשש, כי צעד זה משמש רק תירוץ להעשיר את קופת המדינה מבלי לממש את היעד הסביבתי: מטילים את המס בלי לקבוע מראש את ייעוד ההכנסות מהמס.

מתגנב החשש, כי צעד זה משמש רק תירוץ להעשיר את קופת המדינה מבלי לממש את היעד הסביבתי: מטילים את המס בלי לקבוע מראש את ייעוד ההכנסות מהמס

כתוצאה מכך עלול להיווצר מצב שבו הציבור הרחב לא יקבל חלופה ראויה לשימוש בדלקים מזהמים וישלם באופן יחסי יותר מהגורמים שאמורים לשאת בעיקר העלויות ושיש ביכולתם להביא להפחתה משמעותית של פליטות הפחמן.

בארגון "אדם טבע ודין" פנו בעניין הזה למשרד האוצר: "ההחלטה לגבות מס פחמן ללא צביעת הכספים וייעודם לקידום אנרגיות מתחדשות, מהווה פגיעה בכלל הציבור ובפרט באוכלוסיות החלשות". בהתאם לכך הם דורשים שהמס ייכנס לתוקף רק אחרי שהממשלה תחליט מה עושים עם הכסף.

עו"ד בר רוזוב מהמחלקה המשפטית של הארגון מסרה כי "שוב רואים החלטת ממשלה שפוגעת בשכבות החלשות. תמחור הפחמן ללא ייעוד הכספים לא יהווה אסדרה יעילה ואפקטיבית לעידוד הפחתת פליטות גזי חממה. על מנת לוודא כי העלאת המס תביא בהכרח להפחתת פליטות – יש לייעד כספים אלו לקרן ייעודית.

"כך, ימומשו כספים אלו ליצור אלטרנטיבות בדמות אנרגיות מתחדשות ולעזור למנוע פגיעה באוכלוסיות מוחלשות. הכנסות המדינה מהעלאת המס צריכות להיות מיועדות להשגת יעדים סביבתיים ולא למימון תקציב המדינה הכללי".

במשרד האוצר מסרו לזמן ישראל בתגובה כי "לא יהיה נכון לכבול את ידי הממשלה לשנים קדימה בהגדרת ייעוד התקבולים" ושבמקביל להחלטה על המס הוקצו כספים לקידום אנרגיה ירוקה.

תחנת הכוח בחדרה. ההחלטה לגבות מס פחמן לא לוותה בהחלטה על ייעוד הכסף להשקעה באנרגיה נקייה (צילום: מילה אביב/פלאש90)
תחנת הכוח בחדרה. ההחלטה לגבות מס פחמן לא לוותה בהחלטה על ייעוד הכסף להשקעה באנרגיה נקייה (צילום: מילה אביב/פלאש90)

היצואנים יישלמו על הזיהום בחו"ל

ככלל, משרדי האוצר והגנת הסביבה נקטו כאן בכלי המצומצם יחסית של מס פחמן. לשם השוואה, בעשרות מדינות בעולם כבר מופעלת מערכת של מסחר במכסות היתרים של פליטות פחמן למפעלים וחברות גדולות. זה אומר שאם הם חורגים מהמכסה הם נדרשים לשלם על כך ואם הם מזהמים פחות מהמכסה, הם יכולים למכור את היתר הזיהום לצד שלישי.

סין הצטרפה לטרנד בקיץ האחרון כשהשיקה את המערכת הגדולה ביותר למסחר בפליטות פחמן. בישראל עדיין אין כוונה לבחון מסחר בפליטות זיהום. כדי לעשות את זה צריך מערכת מדידה ודיווח מדויקים של כמה בדיוק פולט ומזהם כל מפעל.

הבעיה היא שבגלל שאין מערכת כזו בישראל, המפעלים היצואנים יאלצו לשלם את המס הזה בעת מכירת מוצריהם לחו"ל. בארה"ב אמנם אין עדיין מס פחמן לאמריקאים עצמם, אך יש כוונה למסות מוצרים מיובאים בגין הזיהום שנוצר בעת הפקתם. גם באירופה רוצים ללכת בכיוון הזה. לממשלת ישראל עדיף לגבות מהיצואנים את המס הזה בעצמה, ועל ידי כך להשאיר את הכסף בארץ.

מפעל על-בד במשואות יצחק. עדיף לגבות מס פחמן מהיצואנים בארץ, כדי שלא יישלמו אותו בחו"ל (צילום: Moshe Shai /Flash90)
מפעל על-בד. עדיף לגבות מס פחמן מהיצואנים בארץ, כדי שלא יישלמו אותו בחו"ל (צילום: Moshe Shai /Flash90)

עם זאת, יש מי שחושב שמס פחמן הוא ממילא לא חזות הכל.

"זה עוד כלי בסל הכלים ולא יפתור את הבעיה של ההתחממות הגלובלית", אומר אריה ונגר, מדען בתחום זיהום אוויר ב"אדם טבע ודין". "אנחנו בעד המס אבל חייבים להיות עוד המון כלים ורגולציה של המדינה וצריך לתקן את צו הבלו כך שיהיה ייעוד לשימוש בכסף עבור התייעלות אנרגטית, אנרגיות מתחדשות ופיצוי לשכבות החלשות.

"אנחנו בעד המס אבל חייבים להיות עוד המון כלים ורגולציה של המדינה וצריך לתקן את צו הבלו כך שיהיה ייעוד לשימוש בכסף עבור התייעלות אנרגטית ופיצוי לשכבות החלשות"

"אם אתה סתם שואב את הכסף לאוצר המדינה, זה לא מספיק טוב. מטילים פה מס על פחם וזה אומר שחברת החשמל תצטרך לשלם ותגלגל את זה על התעריף לצרכן, אבל אתה לא תוכל לבחור אם תקנה חשמל מתחנה פחמית או מיצרן ירוק, אז תדליק את המתג ותקבל את החשמל ממי שמייצר באותו רגע".

במלים אחרות, הצרכנים הם קהל שבוי, ואם מייקרים להם את האנרגיה בתירוץ של עידוד מעבר לאנרגיה ירוקה, צריך להציע את החלופה, או לתת פיצוי כאמור.

מס לא פופולרי, בייחוד עכשיו

לא במקרה מס הפחמן היה אחד הנושאים הראשונים ששרי האוצר והגנת הסביבה הנוכחיים העלו על שולחנם. הנושא הזה תופס תאוצה בעולם ואמור לקבל דחיפה נוספת בפסגת האקלים שתיערך בגלאזגו בנובמבר.

בשנה החולפת מס הפחמן באירופה לבדה הוכפל לרמה של 60 אירו לטון והמגמה היא להגביר את הקצב.

עם זאת, לפוליטיקאים באירופה ובארה"ב יהיה קצת יותר קשה לדבר עכשיו על הרחבת מיסוי האנרגיה המזהמת, בשעה שהמחירים ממילא מזנקים מסיבות אחרות, לחרדתם של הצרכנים.

לפוליטיקאים באירופה ובארה"ב יהיה קצת יותר קשה לדבר עכשיו על הרחבת מיסוי האנרגיה המזהמת, בשעה שהמחירים ממילא מזנקים מסיבות אחרות, לחרדת הצרכנים

ברור לכל שהדרך היחידה למסות את האנרגיה המזהמת היא להעביר באופן ישיר חלק מהתקבולים כפיצוי לשכבות העניות יותר וכן להציע חלופות תחבורה פחות מזהמות. בהתאם לכך, בשווייץ התקבולים חוזרים לציבור באמצעות הנחה על ביטוח הבריאות ובבריטניה משתמשים באגרת הגודש למימון השקעה בתחבורה ציבורית.

נשיא צרפת עמנואל מקרון. מנסה לערב את הציבור בדיון על ייעוד הכסף של מיסוי אנרגיה מזהמת (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
נשיא צרפת עמנואל מקרון. מנסה לערב את הציבור בדיון על ייעוד הכסף של מיסוי אנרגיה מזהמת (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

בצרפת, הממשלה יזמה דיון ציבורי רחב-היקף כדי לעודד את הציבור לקחת חלק בדיון על משבר האקלים, ובפרברי פריז נבנים עוד ועוד מסלולי אופניים ונבנות עשרות תחנות מטרו חדשות. כל זה במטרה לתת לציבור את ההרגשה שהמס הנוסף על הדלקים הפוסיליים צודק ומשמש למטרה טובה.

בפייננשל טיימס פורסמה לפני כמה ימים הערכה, לפיה קובעי המדיניות בעולם לא יצליחו לעצור עליה של 2 מעלות בטמפרטורה העולמית, אבל לא יזיק לנסות.

תגובת משרד האוצר

"העיקרון המנחה בתמחור עלויות חיצוניות, הוא שיקוף עלויות במערכת המחירים, כך שיגולמו כלל ההשפעות של מוצרים או התנהגויות על המשק. משרד האוצר פעל בשנים האחרונות להפנמת העלויות החיצוניות הסביבתיות במחיר הדלקים לפי עיקרון המזהם משלם, דרך עדכון צו הבלו ובכלל זה ביטול הסדר ההישבון על הבלו והעלאת הבלו על הפחם.

"בהשוואה לדרכי פעולה אחרות לצמצום פליטות, היתרון של מס פחמן נובע מההתמקדות בבעיה עצמה. מס הפחמן מייעל את הקצאת המשאבים במשק בהיותו מוטל על המוצר המזהם, וגורם ליצרנים ולצרכנים להפנים במחירו את השפעותיו החיצוניות.

"מסיבה זו נראה כי הוא היעיל ביותר מבין האמצעים שהשפעתם על יצירת הזיהום היא ישירה, לצד צמצום העלות המשקית של התהליך והוא הצעד המומלץ על ידי הגופים הכלכליים הבינלאומיים כדוגמת קרן המטבע הבינלאומית, ארגון ה-OECD וגם על ידי בנק ישראל, ולכן משרד האוצר בחר במנגנון זה על פני אחרים.

"ככלל, ייעודם של הכנסות המדינה נכון שינותבו לתקציב המדינה, והממשלה והכנסת יקבעו את אופן הקצאתו לפי שיקול דעתן. קביעת ייעוד ספציפי של הכנסות המדינה, לעשורים קדימה יכבול את ידי הממשלה והכנסת בקביעת סדרי העדיפות הכלכליים וניהול הכנסות המדינה באופן כללי ובפרט בתקופות משברים כלכליים שבהן דרושה גמישות רבה, כמו שקורה כיום עקב התפשטות נגיף הקורונה.

"עם קבלת ההחלטה על מיסוי פחמן בממשלה התקבלה החלטה על הקצאת מאות מיליוני שקלים במטרה לתמוך במעבר לאנרגיה נקייה ויעילה יותר, יחד עם תכנית להסרת חסמים במסגרת חוק ההסדרים.

"אנו רואים חשיבות רבה במעבר לאנרגיה ירוקה ולמשק נקי ודל בפליטות, אך יחד עם זאת אנו סבורים כי חשוב לתת לממשלה את הגמישות ואת האפשרות להפעיל שיקול דעת בניהול הוצאות המדינה ולא לכבול את יכולתה לקבוע סדרי עדיפויות עשורים קדימה".

עוד 1,171 מילים
סגירה