לא מכבר פרשתי מהתקשורת הבינלאומית אחרי עשרות שנים תחת כנפיה, והמהלך הסיר מעלי באחת את המגבלה המחמירה מהתבטאויות פוליטיות כלשהן. ניצלתי את זה לא מעט, כולל בעמודים אלה, בארץ וגם בחו"ל. כעת יש ציבור מסויים, קטן אך נחוש וכעוס, שרואה בי מבקר אובססיבי של כל מה שישראל תעשה. אני מבקש להעמיד דברים על דיוקם.

הפרישה מהתקשורת הבינלאומית אחרי עשרות שנים הסירה מעלי את מגבלת ההתבטאויות הפוליטיות. כעת יש ציבור מסויים, קטן אך כעוס, שרואה בי מבקר אובססיבי של כל מה שישראל תעשה

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

נכון, אני תוקף בחריפות את שני הדברים, שבעיני משולים להתאבדות לאומית: ההתמזגות של ישראל עם הגדה המערבית, שמובילה למדינה דו-לאומית ודיכוי הפלסטינים; והסטטוס קוו עם החרדים, שמכוח שיעור הלידה הפנומנלי של המגזר יוביל לתיאוקרטיה ולחורבן כלכלי.

אבל הסיבה שאני טורח היא דווקא משום שלפי דעתי ישראל המודרנית שווה את המאמצים הקדחתניים להצילה. היא שווה את הנאצות ואת הקללות מטעם פטריוטים בעיני עצמם שלא מבדילים בין ביקורת לבגידה ובין שלטון מסויים למדינה.

להבדיל מחלק ממבקריה מבחוץ, אינני רואה בישראל סוג של ספרטה מודרנית ותוקפנית. אני גם לא רואה בה ביצה לבנטינית כמו לא מעט ציניקנים מבית. היא לא גזענית ולא אימפריאליסטית (אשמה שהייתה נלעגת במיוחד כאשר הושמעה על ידי ברית המועצות לשעבר, ששלטה על השטח הגדול בעולם ורדתה באינספור מיעוטים ולאומים).

הציונות היא פרויקט לאומי שכמו רבים בהיסטוריה גבה מחיר מאחרים ולווה באלימות ואי-נעימות למכביר – אבל המדינה שזה הניב גם הגיעה להישגים שאין לרוב המכריע של המדינות.

כי הרי מהי בעצם מדינה? מתי היא שווה את המאמץ? מדוע ומתי ניתן לצפות מאנשים אינדיבידואליסטים, קוסמופוליטים, הומניסטים וליברלים להגן עליה? לרוב אין שום סיבה. הרף לדבר כזה הוא גבוה מאוד. קשה להצדיק באמת את רוב המדינות, ואם הן היו מוחלפות במשהו אחר זה לא היה הפסד גדול לאנושות (ולעתים גם לא לאזרחיהן). אבל אם ישראל תיחרב, או תוחלף בגרסה יהודית של איראן, העולם יהיה מקום פחות טוב.

הסיבה שאני טורח היא דווקא משום שלדעתי ישראל המודרנית שווה את המאמצים הקדחתניים להצילה. ושווה את נאצות הפטריוטים בעיני עצמם שלא מבדילים בין ביקורת לבגידה

חבל שהעובדה הזאת איננה מובנת דיה מחוץ לחוגים ציוניים, אבל יש לזה סיבה: מידותיה הטובות של ישראל גומדו והוסתרו על ידי מדיניותה המצערת מאז 1967 (בעיקר בשל היעדר חזון אסטרטגי או מוסרי מטעם הימין הפוליטי שצמח כאן פרא).

אז כדאי פשוט להבהיר את העניינים.

ראשית, ההישגים המדעיים והטכנולוגיים של ישראל הם לא פחות ממדהימים.

ישראל אחראית למגוון חידושים יוצאי דופן, החל מגילוי קוואזיקריסטלים ועד להבנת המבנה והתפקוד של הריבוזומים, משיטת פלדנקרייז לפעילות גופנית עד להשקיה בטפטוף, ומהמצאת מצלמות קטנטנות שיכולות להתנייד בתוך הגוף (אנדוסקופיה) לפיתוח סטנטים גמישים.

לישראל היה תפקיד עצום ביצירת טלפוניה סלולרית ואינטרנט (Viber), מסרונים ברשת (ICQ), זיהוי פנים וכונני USB. וייז (מערכת ה- GPS שרכשה ​​גוגל) ומובילאי (טכנולוגיית המכוניות האוטונומיות שרכשה אינטל) הן  ישראליות. ענקי תבל בסייבר ההגנתי (צ'קפוינט) והתקפי (NSO) הם ישראלים.

שבב אינטל 8088 פורץ הדרך (המנוע של המחשבים האישיים הראשונים) פותח בישראל. חלוצות האד-טק טאבולה ואאוטבריין הן ישראליות. חברות גיימינג והימורים אונליין כמובן ישראליות. UBQ, מובילה עולמית בתחום המיחזור, היא ישראלית. FIVERR שבונה מחדש את עולם הפרילנס היא ישראלית. כמו שכל אחד יודע, הפלא העונה לשם כיפת ברזל, שמוריד באלגנטיות טילים מן השמיים, פותח בישראל גם כן.

חבל שהעובדה הזאת איננה מובנת דיה מחוץ לחוגים ציוניים, אבל יש לזה סיבה: מידותיה הטובות של ישראל גומדו והוסתרו על ידי מדיניותה המצערת מאז 1967, בעיקר בשל היעדר חזון אסטרטגי או מוסרי

הרשימה נמשכת עוד ועוד, וזה לא נורמלי במידה כזו שממש קשה להאמין. אי לכך, ישראל היא מובילה בינלאומית בהשקעות הון סיכון: היא מושכת מימון כזה בכשליש משיעור של האיחוד האירופי כולו – עם אוכלוסייה קטנה פי כמעט 50. לישראל יש גם יותר חד קרן (חברות פרטיות ששווין מעל מיליארד דולר) מכל אירופה – כמעט 100.

זה העלה את התוצר לנפש של ישראל לכ-44 אלף דולר לשנה, יותר מזה של בריטניה, צרפת, ספרד איטליה ויפן (קצת מתחת לגרמניה אבל כמעט פי שלושה מזה של יוון). יש לה את אחד המטבעות היציבים ביותר, שיעורי האינפלציה הנמוכים ביותר ורמות הרזרבות מטבע חוץ הגבוהים ביותר לנפש בעולם.

בפרסי נובל לנפש בעולם ישראל במקום ה-12 ובפרסומים מדעיים לנפש היא נמצאת במקום 14. והיא מפרסמת יותר ספרים לנפש מאשר ארצות הברית, שוק ההוצאה לאור הגדול בעולם. היא הצליחה לייצא אינספור פורמטים בטלוויזיה ("בטיפול" ו"חטופים" ומה לא) ויש לה סצנות מוזיקה, ספרות וקולנוע עשירות להפליא.

כל זה אינו רע בכלל למדינה שנמצאת כל שנות קיומה בסכנה המצדיקה הקצאת משאבים אדירים לבטחון.

זאת ועוד, בהתחשב בכך שהאוכלוסייה היהודית הגיעה לכאן בעיקר ממזרח אירופה ומהמזרח התיכון, די מפליא שהדמוקרטיה שלה חזקה למדי (לאחרונה היא שרדה מתקפה חסרת רחמים מכיוון הליכוד של בנימין נתניהו). מערכת המשפט בישראל היא עצמאית ודי שקופה, יש חוקים שמגינים על מיעוטים, ואין זיופים ממשיים בבחירות.

ישראל היא מובילה בינלאומית בהשקעות הון סיכון: היא מושכת מימון כזה בכשליש משיעור השקעות ההון של האיחוד האירופי כולו – עם אוכלוסייה קטנה פי כמעט 50

התייחסות המדינה למיעוט הערבי די הוגנת באופן מעניין. קבוצה זו, המונה כ-20% מהאוכלוסייה, היא בפוטנציה גייס חמישי  קלאסי: היא חולקת זהות אתנית, לשונית ואף תרבותית עם האוכלוסיות של כל שכנותיה, שכולן היו בשלב כלשהו במלחמה איתה. מי שרוצה לחשוש מהנאמנות של מיעוט באיזושהי מדינה פשוט לא יכול לבקש יותר מזה.

ואכן, בשנותיה הראשונות המדינה הטילה משטר צבאי על הערבים. אך כיום יש להם שוויון זכויות (אם לא רמת חיים ממש שווה בפועל), ויש לבניה ובנותיה הישגים מרשימים ברפואה, בתרבות, בספורט, בעסקים ובתקשורת. יש מפלגה ערבית בקואליציה. למרות רמת מימון ירודה והזנחה משטרתית, המצב כן משתפר. התמונה איננה נהדרת – אבל גם ממש לא איומה. ספק אם מדינות רבות היו  מתמודדות טוב יותר עם הנסיבות הללו.

אפילו בנוגע לפלסטינים, ישראל יוצאת לא לגמרי רע במבט היסטורי, חרף הביזיון  בגדה המערבית. הנהגת היישוב קיבלה את תוכנית חלוקה של האו"ם ב-1947; הערבים הקשו והתעקשו. ישראל פעמיים הציעה לפלסטינים מדינה עצמאית בכל עזה וכמעט בכל הגדה המערבית; הפלסטינים לא הגיבו  בצורה מועילה. ישראל הוציאה את כל מתנחליה וחייליה מעזה; השטח נתפס חיש מהר על ידי מחבלי החמאס שמביאים, פחות או יותר, רק הרס לעמם, לסביבתם ולעולם.

עבר זה איננו מלבין או מצדיק את הדיכוי המתמשך של הפלסטינים; הצבא הישראלי חוטא עד היום באצבע קלה על ההדק והציבור שלה מגלה אדישות מבישה לאבידות בנפש בצד השני (בעזה ולבנון בפרט). אך עובדה היא שלמרות הסכנות הקשות ישראל הסכימה לסגת לגבולות שהיו מותירים אותה עם רוחב של כ-15 קילומטרים במותניים הצרים שלה באזור השרון – וזה רחוק מאוד מלא-כלום.

ישראל צריכה למזער את הפגיעה בפלסטינים והיא חייבת לפצות אותם מתישהו בתמורה על ויתור עתידי על "זכות השיבה" (דרישה בלתי אפשרית), אך יש לי ספקות רציניים אם מדינות רבות אחרות היו מתנהגות יפה יותר במצבה. עם כל הביקורת שיש לי על הכיבוש, אולי אין אחת.

ישראל צריכה למזער את הפגיעה בפלסטינים והיא חייבת לפצות אותם מתישהו בתמורה על ויתור עתידי על "זכות השיבה", אך יש לי ספקות רציניים אם מדינות רבות אחרות היו מתנהגות יפה יותר במצבה

ישראל גם מציגה לעולם מודל של חברה מגוונת להפליא, שהתמזגות של תרבויות בה מעמיד באור נלעג את טענות מבקריה על גזענות.

זה שילוב מרתק של גיוון ולאומיות, בתקופה שהעולם מחפש מודלים חדשים. אנחנו חיים בעידן שבו האנושות מתמודדת מול השאלה מהו לאום בר קיימא (האם הברקזיט היה דבר נכון? האם קטלוניה צריכה להיות עצמאית? הכורדים חייבים מדינה?).

היהודים אינם רק קבוצה דתית שיש לה מדינה, כפי שטוענים רבים; הם עם שיש לו גם דת למי שחפץ בדבר כזה. ואין זה עם רגיל: אחרי אלפיים שנות גלות נוצרו עמים יהודים רבים, עם ליבה משותפת וניגודים לא מעטים. כל מי שהיה בישראל רואה את זה. הניסוי לאגד אותם מחדש מרתק, מרגש, לעיתים מקרטע. אבל כל מי שמכיר את ההיסטוריה היהודית לא יכול להתעלם מהטיעון שליהודים מגיע מקלט משלהם – כי הסכנות אמיתיות וחמורות והן עדיין קיימות.

בינתיים, לא רע לחיות כאן, עבור רוב האנשים. אין הרבה ערים על פני כדור הארץ שהם סימפטיות כמו תל אביב (לאמור: גוש דן), עם המטבח המהפנט שלה וחיי הלילה שלה והים המרהיב הפונה לכיוון השקיעה (וסצנת הלהט"ב כמובן). לישראל יש את ירושלים ואתריה הקדושים, עם גישה שוויונית לכל הדתות (לצד אילוצים בטחוניים). יש לה צפון מוריק עם אתר סקי, אלמוגים וצלילה משובחת בדרום, ומדבר מרהיב ביניהם. כן, יש יותר מדי אי שוויון, וכן, יש בעיות ועוולות, אבל אין מה להגיד, זו ארץ נהדרת.

אני מציין את כל זה כדי להדגיש מדוע רצוי שכל העסק הבלתי סביר הזה ישרוד. רוב הישראלים בכלל לא מבינים עד כמה זה נמצא בסכנה. הסכנה העיקרית לא באה מכיוון איראן (אם כי אין לזלזל בשלטון הקרימינלי שם) אלא יותר מהאיראן שבפנים.

רוב הישראלים בכלל לא מבינים עד כמה זה נמצא בסכנה. הסכנה העיקרית לא באה מכיוון איראן (אם כי אין לזלזל בשלטון הקרימינלי שם) אלא יותר מהאיראן שבפנים

אבל אם היא תפקח את עיניה ותתקן את דרכיה, יש לישראל גם אפשרות ממשית  להיות אור לגויים. והפעם, באמת.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com