הבירוקרטיה של הסבל

שלט המודיע כי הכניסה היא לבעלי תו ירוק,מחוסנים ומחלימים בלבד בכניסה להופעה (צילום: מיכאלי גלעדי/פלאש90)
מיכאלי גלעדי/פלאש90
שלט המודיע כי הכניסה היא לבעלי תו ירוק,מחוסנים ומחלימים בלבד בכניסה להופעה

מי שסבלו מתופעת לוואי חמורה אחרי החיסון השני יצטרכו להגיש בקשה לועדת חריגים כדי לקבל תו ירוק ללא חיסון שלישי.

מה-3.10.21 החיסון השלישי מהווה תנאי לכניסה למקומות עבודה, לאוניברסיטה ולמקומות בילוי. החלופה להתחסנות היא תשלום על בדיקת קורונה מיוחדת שמבוצעת רק במוקדים מאושרים שתוקפה 24 שעות בלבד.

בארה״ב, שגם בה נהוג תו ירוק, יש במקביל גם מוקדים רבים לבדיקות בחינם. במדינות אחרות יש עידוד התחסנות ללא תו ירוק, בעזרת תמריצים חיוביים כמו פטור מבידוד למחוסנים. ארגון הבריאות העולמי התבטא נגד התו הירוק תוך פירוט מכלול סיבות, חלקן אפידמיולוגיות, חלקן טכנולוגיות וחלקן סוציולוגיות.

בארה״ב, שגם בה נהוג תו ירוק, יש במקביל גם מוקדים רבים לבדיקות בחינם. במדינות אחרות יש עידוד התחסנות ללא תו ירוק, בעזרת תמריצים חיוביים כמו פטור מבידוד למחוסנים

ממשלת ישראל באופן עקבי מנהלת את משבר הקורונה (והשיח הציבורי) כאילו מדובר במשבר חד מימדי ולא משבר מורכב עם מימד בריאותי, חברתי, כלכלי, חינוכי, מוסרי ודמוקרטי. מיקוד כמעט בלעדי רק המימד הבריאותי הצר (קורונה) תוך התעלמות ממכלול מחירים שמפזרים באופן שרירותי חוסר שיוויון וסבל אנושי.

מי שסבלו מתופעות לוואי שהם.ן תפסו כחמורות, יצטרכו עכשיו להגיש טופס לועדת חריגים. קבוצה של זרים יקראו ויקבלו החלטה האם מה שסבלו נחשב חמור מספיק בשביל פטור מחיסון שלישי.

ההחלטה כמה סבל ראוי לסבול לא נתונה בידי האדם וגם לא בידי הרופא.ה שלו. במקום דיאלוג והסכמה, יש בירוקרטיה.

בכל המחקרים האמינים ומוכרים עולה כי יש לחיסונים תופעות לוואי, נדירות יותר ופחות, שאינן נחשבות מסכנות חיים אבל שבהחלט יכולות לגרום לכאב וסבל פיזי ופסיכולוגי.

האם מגיע לילדה בת 12 שסבלה מדימום כבד במשך 10 ימים בעקבות החיסון ללכת עם חברות לקולנוע לפי ועדת חריגים? האם מגיע למורה שחצי מפניו שותקו לחודש להרוויח 6000 ש״ח בחודש בלי לשלם על בדיקות מכיסו?

כיצד ועדה של אנשים זרים יכולה להחליט עבור אדם אחר כמה סבל הוא מידתי? מי קובע את הקריטריונים? האם חברי וחברות הועדה (אם יהיו בה נשים) ייצגו אליטה ״אובייקטיבית״ או ידרשו להבין את המציאות הסובייקטיבית בתוך ההקשר הבריאותי, החברתי וכלכלי של הפונות ופונים?

האם מגיע לילדה בת 12 שסבלה מדימום כבד במשך 10 ימים בעקבות החיסון ללכת עם חברות לקולנוע לפי ועדת חריגים? האם מגיע למורה שחצי מפניו שותקו לחודש להרוויח 6000 ש״ח בחודש בלי לשלם על בדיקות?

ועדת חריגים לתו הירוק לסובלים מתופעות לוואי חמורות היא קצה הקרחון של האבסורד של מדיניות הממשלה. בזמן שהקורונה פוגעת באופן לא מידתי באוכלוסיה מבוגרת, התו הירוק, שבא לכאורה להשטיח את רמת הסיכון בכלל האוכלוסייה על ידי סטנדרטיזציה תעשייתית של התגובה החיסונית, חל על הציבור באופן שווה ושרירותי. כך שהוא מעמיק חוסר שיוויון חברתי, כלכלי ובמקרים חריגים גם חוסר שיוויון בריאותי. כל עוד ממשלת ישראל תמשיך להתיחס למשבר הקורונה באופן חד מימדי, אולי היא תפחית סבל מקורונה, אבל לא את סך הסבל האנושי.

ניצן ויסברג, מרצה ויועצת למתודולוגיית חדשנות design thinking ופעילה חברתית בתחום החינוך. עבדה כפרופסור יועצת באוניברסיטת סטנפורד לפני שחזרה לארץ וגילתה שארצה שינתה את פניה. כיום היא חיה בהוד השרון עם אישה היקר וארבעת ילדיהם. Nitzan Waisberg is a design thinking specialist, lecturing and advising various organization. She is also a social and political activist in the field of education. She served as a Consulting Professor at the Stanford University d.school before returning to her homeland to find it almost unrecognizable. She lives in Hod-HaSharon with her husband and their four children.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 423 מילים
סגירה