משבר הזיתים באזור – שינויי אקלים ופוליטיקה

איסוף זיתים במחנה הפליטים הפלסטיני אל בורג' במרכז רצועת עזה בעונת המסיק, ספטמבר 2021 (צילום: Abed Rahim Khatib/Flash90)
Abed Rahim Khatib/Flash90
איסוף זיתים במחנה הפליטים הפלסטיני אל בורג' במרכז רצועת עזה בעונת המסיק, ספטמבר 2021

השנה כל האוכלוסייה הערבית באזור מתלוננת על עונת זיתים חלשה. מה אנחנו יודעים על הזיתים ומשמעותם בתרבות הערבית ובאסלאם? האם הסיבה קשורה רק לשינויי אקלים או שיש רקע פוליטי למשבר?

השנה כל האוכלוסייה הערבית באזור מתלוננת על עונת זיתים חלשה. מה אנחנו יודעים על הזיתים ומשמעותם בתרבות הערבית ובאסלאם? האם הסיבה קשורה רק לשינויי אקלים או שיש רקע פוליטי למשבר?

מאז שהביאה היונה את ענף הזית לנוח בתיבה אחרי המבול, הוא מסמל את השלום והיציבות. ביהדות הזית הוא אחד משבעת המינים בהם השתבחה ארץ ישראל, וענף הזית מהווה אחד מסמליה של מדינת ישראל לצדי המנורה עם שבעת הקנים.

לזיתים משמעות מיוחדת גם בקרב תושבי האזור הערביים. הזית הוא מסמליה של סוריה עוד מימי הביניים. פרשני הקוראן מסבירים כי הופעתו בספר הקודש המוסלמי מרמזת על אזור בִּלַאד א-שַאם (סוריה רבתי), שכלל שטח בו נמצאות כיום ארבע מדינות: סוריה, לבנון, ירדן וישראל. הזית נפוץ עד היום באזורנו והפך לסמל של הפלאחים (החקלאים) המהווים עדיין רוב בקרב הערבים באזור.

במרוצת השנים הפך הזית גם לסמל ערבי של הלאומיות הפלסטינית ונכנס לשפה הערבית המקומית במשלים ופתגמים רבים. לטענת הפלסטינים עץ הזית הוא משל לעם הפלסטיני: חזק אך מלא חורים ושקעים, סמל למאבקו ומצוקתו הממושכת.

קטיף הזיתים מתחיל תמיד במחצית אוקטובר והוא מהווה הזדמנות לאירוע משפחתי מאחד ומגבש של יציאה לכרמים. מבוגרים וילדים, נשים וגברים, יוצאים לחופשה מהעבודה לטובת הקטיף. רבים בגדה המערבית סוגרים את העסקים בעונה הזו כדי להתפנות למלאכת הקטיף.

הזיתים מהווים מוצר חשוב ברשות הפלסטינית, לא רק לזיתים ושמן זית. הנוצרים משתמשים בו לטקסים דתיים ומהעץ שלו בונים איקונין לכנסיות בירושלים ובית לחם. הסבון המפורסם ביותר משמן זית בחברה הפלסטינית מיוצר בשכם.

במרוצת השנים הפך הזית גם לסמל ערבי של הלאומיות הפלסטינית ונכנס לערבית המקומית במשלים ופתגמים. לטענת הפלסטינים, עץ הזית הוא משל לעם הפלסטיני: חזק אך מלא חורים ושקעים, סמל למאבקו ומצוקתו הממושכת

הזית הפלסטיני במשבר

החקלאים הפלסטינים נוהגים לחלק את התקופות לשנת זיתים פורייה, המכונה "מַאסְיֵה" ושנה חלשה המכונה "שַלְתוּנִִייֵה". אלא שלמרבה הצער, השנה הם חווים שנתיים רצופות של "שלתונייה", כנראה בשל שינויי האקלים והתחממות כדור הארץ.

מחסור בזיתים מביא להתייקרות מוצריו, מה שמקשה על אוכלוסייה ענייה לרכוש אותם. זאת בידיעה כי שמן הזית מהווה מוצר יסוד במטבח הפלסטיני. יו"ר מנהלת הזיתים הפלסטינים ברמאללה, פיאד פיאד, הסביר כי ממוצע התוצרת בשטחים הוא 20-22 אלף טון בשנה, בשנה שעברה ירד ל-17 והשנה צפוי להגיע ל-15 בלבד.

לטענת פיאד לא רק שינויי האקלים מהווים בעיה, אלא גם גילם של העצים, שרובם בני כתשעים שנה ומעלה. לטענתו דרושה בדחיפות שתילתם של עצים צעירים ורעננים, שיעמדו בקשיי האקלים. בחמש השנים האחרונות עובד פיאד על פרויקט פלסטיני של "פלסטין הירוקה", שתילה של מאות אלפי עצי זית בכל שנה, בעיקר בדרום הגדה באזור חברון.

פיאד אינו תולה את כל הבעיות בטבע ובחקלאות. הוא מתאר את קושי החקלאים לעבור במחסומים לאדמות רבות הנמצאות בשטחי C (הנמצא בשליטה ביטחונית ואזרחית ישראלית).

אך מחסור בזיתים מביא להתייקרות מוצריו, מה שמקשה על אוכלוסייה ענייה לרכשם. ממוצע התוצרת בשטחים, כ-20-22 אלף טון בשנה, ירד בשנה שעברה ל-17 אלף טון והשנה צפוי להגיע ל-15 אלף טון בלבד

בנוסף, הוא מסביר כי הופקעו דונמים רבים של מטעי זיתים לטובת התנחלויות וצה"ל מקשה על עבודתם של החקלאים במטעים. בנוסף, לטענתו המתנחלים לא מפסיקים לחבל בחקלאות הזיתים, לעקור עצים ולשרוף מטעים.

עזה – חמאס נלחם והחקלאי מפסיד

משרד החקלאות בעזה פרסם נתונים קשים על מצב הזיתים ברצועה. לפי הפרסום, השנה תחול ירידה של 65% ביבול הזיתים בשל תנאי מזג האוויר. ירידה זו תפגע באוכלוסייה כי היא תספיק רק ל-35% מהצריכה ותעלה את מחיר הזיתים וגם את מחיר שמן הזית.

המצב עלול להביא לייבוא שמן זית מחו"ל, מה שיפגע קשות בחקלאים. גם בעזה לא מאשימים רק את מזג האוויר. חקלאים רבים טוענים כי מטעיהם נפגעו קשות מהפצצות של צה"ל על הרצועה בסבב הלחימה האחרון. חקלאים לא מעטים מיהרו לקטוף את הזיתים מוקדם ממה שצריך, מחשש לסבב נוסף שימנע מהם לקטוף, מה שפגע מאד ביבולים. לטענת משרד החקלאות בעזה, נזקי הסבב האחרון לחקלאות ברצועה מוערכים ב-204 מיליון דולר.

הזית הלבנוני שוקע יחד עם המדינה

משבר הזיתים אינו רק פלסטיני, אלא כלל אזורי, כאמור. מסתבר כי גם בלבנון יש משבר רציני בתחום והיבול דל. מכיוון שהכלכלה מתרסקת וערך המטבע בירידה מתמדת, אין ביכולתם של החקלאים לשלם לפועלים ורבים מהם מגייסים את כל בני המשפחה למבצע הקטיף, כולל ילדים וזקנים.

המשבר קשה במיוחד באזור ערי החוף בדרום, שם מדווחים החקלאים על ירידה דרסטית ביבול, בעיקר בשל שינויי מזג האוויר – חודשי אביב וקיץ חמים מדיי. אלה, בנוסף למחלות עצים שונות המתפשטות באזור, הביאו למצב העגום.

חקלאים בעזה מיהרו לקטוף את הזיתים מוקדם מדי, מחשש לסבב לחימה נוסף שיחבל בקטיף, מה שפגע מאד ביבולים. לטענת משרד החקלאות בעזה, נזקי הסבב האחרון לחקלאות ברצועה מוערכים ב-204 מיליון דולר

גם באדמות בנת ג'ביל בדרום, שנהנה רוב השנים nזיתים משובחים יותר מהשפלה, מדווחים על יבול דל בשל המצב הכלכלי הקשה. גם להם אין כסף להעסקת עובדים שיעבדו במטעים כל השנה. בנוסף, בשל המצוקה הכלכלית, אין שוק למכירת השמן שמחירו עולה יחד עם שאר המוצרים.

הזית הסורי במצוקה

עביר ג'והר, מנהלת ענף הזית במשרד החקלאות הסורי, אמרה כי השנה חלה ירידה של כ-24% ביבול של הזיתים בהשוואה לשנים עברו. לטענתה בשנה שעברה ייצרה סוריה 850 אלף טון זיתים והשנה צפוי להיות 645 בלבד.

עביר הסבירה כי הגורם העיקרי לכך הוא תקופת יובש ממשוכת ומשבר האקלים. היא הביעה את חששה שמצב זה יביא לעליה משמעותית במחירם של כל מוצרי הזיתים.

מחשש למצוקת שמן זית בסוריה, החליטה הממשלה על הפסקה זמנית בייצוא שמן הזית, כדי שיישאר מספיק לצריכה מקומית. בסוריה נפגעים חקלאים רבים מירידת מפלס הפרת והיעדר השקיה מספקת, מה שפוגע בכל ענפי החקלאות, בעיקר בצפון המדינה. נזכיר שמלחמת האזרחים בסוריה החלה ב-2011 אחרי שנתיים של בצורת ממושכת.

תקווה בירדן

ירדן מתמודדת השנה עם משבר האקלים בסיוע משמעותי של משרד החקלאות ההולנדי, מהנדסים ירדנים וחוקרים מתחום החקלאות באוניברסיטאות שונות במדינה. ירדן ערכה מבצע מיוחד השנה לשתילתם של אלפי עצי זית בשבע מחוזות במדינה. החודש נערך בירדן יריד ענק למוצרי הזית שיתקיים בבירה עמאן למשך עשרה ימים ויהיה פתוח לאזרחים ולתיירים, במטרה לעודד פרויקטים בתחום ולשווק את שמן הזית הירדני למדינות בעולם.

משבר זיתים, משבר מים, חוסר יציבות פוליטית

משבר הזיתים באזור אינו רק משבר חקלאי גרידא. הוא מהווה סמל להידרדרות הכללית של האזור מבחינה כלכלית והוא גם תוצר של הזנחה ממושכת של ענף הזיתים בשל משברים פוליטיים ומאבקים אזוריים.

משבר הזיתים באזור אינו רק משבר חקלאי גרידא. הוא מהווה סמל להידרדרות הכללית של האזור מבחינה כלכלית והוא גם תוצר של הזנחה ממושכת של ענף הזיתים בשל משברים פוליטיים ומאבקים אזוריים

יציבות המשקים החקלאיים בכלל והתמודדות עם משבר הזית בפרט, תלויים מאד ביציבותם של משטרים. משטרים רופפים ועניים בסוריה, בלבנון ובשטחים הפלסטינים אינם יכולים להתמודד כראוי עם הנזקים האיומים של משבר האקלים. משטר יציב כמו בישראל או בממלכת ירדן, מסוגלים לגייס כוחות שונים, כגון משקיעים, אקדמאים ומהנדסים מקומיים וזרים, ולרכז את המאמצים הנדרשים להצלת החקלאות.

לא ניתן להפריד בין משבר הזיתים למשבר המים באזור. משברים אלה מלמדים כי אנחנו נמצאים על סף שינויי אקלים מרחיקי לכת, העלולים להביא לאסון אקולוגי ולמשבר מזון שישפיע על כל האזור.

מושגי יסוד מחקלאות הזיתים הפלסטינית

בכל זאת, נסיים במשהו אופטימי ובתקווה שירדו גשמים שבשנה הבאה תהיה עונת זיתים טובה יותר בכל האזור. אִנְשַאללַה.

להלן כמה מושגים מחקלאות הזיתים הפלסטינית (ערבית מדוברת):
סַגְ'רֵת זַתוּן سجرة زتون = עץ זית
מוֹסֵם (אל)זַתוּן موسم الزتون = עונת הזיתים
מַאסְיֵה ماسية = עונת יבול זיתים טובה, בניגוד ל- שַלְתוֹנֵה شلتونة = עונה חלשה
גַ'ד או: גְ'דַאד جد/جداد = קטיף הזיתים
זַתוּן מַרְצוּץ زتون مرصوص = זיתים דפוקים
זֵית זַתוּן زيت زتون = שמן זית
דַרְס درس = סחיטת הזיתים להוצאת השמן
גִ'פְת جفت = שאריות הזיתים אחרי הטחינה המשמות לחימום בחורף

ולסיום, שני מאכלים טעימים שמכינים עם שמן זית

מַנַאקִיש مناقيش = פיתות שמכינים עם שמן זית וזעתר בתנור (טַאבּוּן). נפוץ בכל "סוריה רבתי".
מְסַחַ'ן مسخن = פיתות עם שמן זית ועליהם עוף מבושל עם צנובר, בצל ותבלינים. ידוע כמומחיות קולינרית באזור ג'נין וטולכרם.
صحتين סַחְתֵין = בתאבון!

ד"ר ירון פרידמן הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. היה פרשן לענייני ערבים בויינט, ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC. לפודקאסט של ירון "השבוע במזרח התיכון": https://did.li/mAz5q

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
תודה על פוסט מעניין. בתור חקלאים מגדלי זיתים בישראל היה לי מעניין לקרוא פוסט זה. וגם בבתור פעילה לזכויות אדם בשטחי פלסטין. איך אפשר לקרוא את הפוסטים שלך באופן קבוע? בני לומד לתואר שני ... המשך קריאה

תודה על פוסט מעניין.
בתור חקלאים מגדלי זיתים בישראל היה לי מעניין לקרוא פוסט זה. וגם בבתור פעילה לזכויות אדם בשטחי פלסטין.
איך אפשר לקרוא את הפוסטים שלך באופן קבוע? בני לומד לתואר שני באוניברסיטת חיפה בחוג אנתרופולוגיה, ואני מעונינת להציע לו להקשיב להרצאות שלך.

עוד 1,215 מילים ו-1 תגובות
סגירה