הוא התעורר בבהלה מחלום מפחיד. חלום בלתי נסבל. לכן הביט מיד באשתו היפה ששכבה לצדו. היא ישנה. נשימותיה היו רגועות. הוא, לעומת זאת, הזיע במצח ובפדחת ובאצבעות של הידיים ואפילו בבית השחי ובבטן.

הוא התעורר בבהלה מחלום מפחיד. חלום בלתי נסבל. לכן הביט מיד באשתו היפה ששכבה לצדו. היא ישנה. נשימותיה היו רגועות. הוא, לעומת זאת, הזיע

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

הוא קם, יצא מחדר השינה, ניגש לחדר האמבטיה, התכופף ליד הכיור, סובב את הברז והקשיב לזרם המים. זרם חזק כמו שהוא אוהב. מיד שטף את פניו. התיז עליהם מים. שוב ושוב. סגר את הברז והחליט לא לנגב את פניו.

הביט בראי בפניו הרטובים. היו שם קמטים שדווקא מצאו חן בעיניו. קמטים גבריים כאלה. קמטים של גבר בן 64. העיניים היו כמו לפני 35 שנים: כהות ויפות. הוא החליט להתקלח.

בזמן שפתח את הברז באמבטיה, קלט פתאום את עוצמת הלחץ מתחת לבטנו ולכן עמד מול האסלה והשתין בעונג. האמת שהוא אפילו לא הרים את הקרש. הצחיק אותו להשתין מעל הקרש. צמרמורת של עונג עברה בגבו.

פשט את החולצה, הוריד את התחתונים, נגע במים, כיוון את עוצמת החום בברז עד שהרגיש את הטמפרטורה הנכונה והאהובה: חם מאד אבל לא חם מדי.

נכנס לאמבטיה והחל לשטוף את גופו. תוך כדי שטיפה עצם את עיניו ונזכר בחלום.

זה היה חלום רחוק כל כך על חיים אחרים. חיים שמעולם לא חי במציאות. חיים של זוועה.

בחלומו שב לגיל 29. הייתה תקלה חמורה במטוס. הטייס נטש. גם הוא. צנח ונפצע. זה היה שטח עויין. זה היה בלבנון. במלחמה המיותרת ההיא. הטייס חולץ אבל הוא נתפס בידי אנשי ארגון אמל. מאז שהה בשבי לאורך שנתיים לפחות. בשלב מסוים התפצלו שוביו. אנשי הפלג בראשות אדם בשם מוסטפה דיראני, נטלו אותו עימם.

הוא חלם שיש לו זקן עבות ומבט עצוב בעיניו והוא כלוא במקום לא ידוע ואין לו מושג היכן הוא ומדינת ישראל אינה מביאה לשחרורו והוא אבוד לגמרי.

בחלומו שב לגיל 29. הייתה תקלה חמורה במטוס. הטייס נטש. גם הוא. צנח ונפצע. זה היה שטח עויין. זה היה בלבנון. במלחמה המיותרת ההיא. הטייס חולץ אבל הוא נתפס בידי אנשי ארגון אמל

ואז פקח את עיניו, הניח את שפופרת המקלחת ונטל את הסבון הנוזלי. נעים להיות חופשי, חשב. זה היה רק חלום. מחר ייסע עם אשתו האהובה לבקר את בתו ומשפחתה. לראות את הנכדים. כמה נעים לראות את הנכדים, חשב לעצמו. כמה שהוא אוהב אותם. כמה שהוא אוהב את בתו ואת אשתו. כמה שהוא נהנה להיות חופשי.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.