לעבוד בלי לחשוש מתקיפה מינית

קולט אביטל, אז הקונסולית בניו יורק, עם השחקן ריצ'רד גיר וראש הממשלה דאז שמעון פרס, 29 באפריל 1996 (צילום: יעקב סער/לע"מ)
יעקב סער/לע"מ
קולט אביטל, אז הקונסולית בניו יורק, עם השחקן ריצ'רד גיר וראש הממשלה דאז שמעון פרס, 29 באפריל 1996

אשתי סיפרה לי על הפחד שלה להסתובב לבד בחושך. חשש מתקיפה מינית.

המחשבה על כך שאני יכול להסתובב לבדי בחושך בשיא הרוגע, בזמן שאשתי מפחדת להסתובב לבדה בחושך, היא בלתי נסבלת. לא יכול להיות שמרחב ציבורי יהיה מקום לא בטוח לאף אחת ולאף אחד.

המחשבה על כך שאני יכול להסתובב לבדי בחושך ברוגע, כשאשתי מפחדת להסתובב לבדה בחושך, בלתי נסבלת. לא יתכן שמרחב ציבורי יהיה מקום לא בטוח לאף אחת ואחד

גם המחשבה על בכירים שתוקפים מינית נשים שכפופות להם או מצויות מולם בעמדת נחיתות מובנית, היא בלתי נסבלת.

נכון, פרס לא אנס אף אחת. זו לא פרשת קצב. פרס גם איננו כאן כדי להגיב. אבל לפנינו 2 עדויות של 2 נשים שסיפרו על ניסיון של פרס לכפות את עצמו עליהן. התיאורים של השתיים דומים למדי. הן שתקו עד היום. במידה רבה, הושתקו. מפחיד לדבר בפומבי על דברים כאלה. ודאי כשמדובר במי שהיה ראש ממשלה ונשיא המדינה ובעצם כיהן בכל תפקיד ממלכתי אפשרי.

אני לא מדבר על חזקת החפות המשפטית שהיא מובנת מאליה. איננו מצויים בתחום המשפט הפלילי. אני מדבר על כך שאין סיבה שלא להאמין לשתי הנשים הללו. אחת מהן גם ספגה לאורך שנים אמירות כעורות ודוחות במיוחד כאילו התקדמה בשירות הדיפלומטי הישראלי בשל רומן עם פרס.

זכותה של כל אישה ללכת ברוגע במרחב הציבורי. זכותה של כל אישה לא לחשוש מנחת זרועו של בן זוג אלים במרחב הפרטי. זכותה של כל אישה לחיות בלא חשש מחטיפתה או רציחתה בידי אחיה על רקע תפיסתם המעוותת והחולנית של המושג "כבוד המשפחה".

וזכותה של כל אישה לעבוד בלא לחשוש מתקיפה מינית בידי בכיר ממנה. בלא לחשוש מניצול מרות.

נכון, פרס לא אנס אף אחת. זו לא פרשת קצב. פרס גם אינו כאן כדי להגיב. אבל לפנינו 2 עדויות של 2 נשים שסיפרו על ניסיונו לכפות את עצמו עליהן. תיאורי השתיים דומים למדי. הן שתקו עד היום. במידה רבה, הושתקו

ואף מילה על החשד לקשר הפתולוגי בין האח הפסיכיאטרי בן ה-49 לבין מטופלת בת 17 בבית החולים בו הוא עובד, אשר כעת הוא גם חשוד ברציחתה.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 315 מילים
סגירה