הרשויות בספרד פרסמו לאחרונה רשימה של יהודים הונגרים שניצלו מהנאצים בזכות פועלו של דיפלומט שזכה לכינוי "שינדלר הספרדי" – זאת כחלק ממאמץ מרוכז למצוא את קרוביהם ולעורר מודעות לסיפוריהם.
אַנחֶל סאנס־בּריס הוכר ב־1966 כחסיד אומות העולם מטעם יד ושם, רשות הזיכרון לשואה ולגבורה, בזכות השימוש הגאוני שעשה בתכסיס משפטי כדי להציל למעלה מ־5,200 יהודים מגירוש לאושוויץ ב־1944.
אולם אף על פי שבמאמציו הציל פי חמישה יותר יהודים מכפי שהציל אוסקר שינדלר, סיפורו מוכר פחות – בין השאר משום שמשטר פרנקו – שמשל בספרד מ־1939 עד 1975 והיה אנטי־ישראלי במובהק – מנע ממנו לקבל את הכבוד מיד ושם.
אף על פי שבמאמציו הציל פי חמישה יותר יהודים מכפי שהציל אוסקר שינדלר, סיפורו מוכר פחות – בין השאר משום שמשטר פרנקו מנע ממנו לקבל את הכבוד מיד ושם
כעת פועל מרכז ספרד־ישראל (Centro Sefarad-Israel) – מוסד לתרבות יהודית־ספרדית השייך למשרד החוץ הספרדי – לתקן את העוול. בסיוע ארכיוני ממשלת ספרד, פרסם הארגון את שמות האנשים עליהם הגן סאנס־בריס, בצירוף פרטים אודותיהם, במטרה לאתר את צאצאיהם ולפרסם ברבים את סיפוריהם.
בין יוני לדצמבר 1944 נטל סאנס־בריס, אז דיפלומט ספרדי בן 32 שהיה מוצב בהונגריה, את החוק לידיו וניפק דרכונים ספרדיים מזויפים לאלפי יהודים. אף שהקהילה היהודית בהונגריה הייתה בעיקר אשכנזית, העניקו סאנס־בריס ועוזריו אזרחות ספרדית ליהודים הונגרים על סמך חוק ספרדי מ־1924 שפקע תוקפו מזמן והציע אזרחות לצאצאי היהודים שגורשו מספרד ב־1492.
סאנס־בריס יצא מגדרו כדי להבטיח מחסה למאות משפחות הונגריות בספרד. כשהנאצים סגרו על יהודי העיר, שכר הדיפלומט הספרדי 11 בנייני דירות כדי לאכסן בהם כ־5,000 בני אדם.
הוא הניף את דגל ספרד על הבניינים כדי שייראו כנכסים רשמיים של המשלחת הדיפלומטית הספרדית, ובכך הבטיח כי הרשויות לא ישתלטו עליהם. הוא גם החביא כמה משפחות בשגרירות הספרדית בבירה ההונגרית.
סאנס־בריס הבטיח מחסה למאות משפחות הונגריות בספרד. כשהנאצים סגרו על יהודי העיר, שכר הדיפלומט הספרדי 11 בנייני דירות כדי לאכסן בהם כ־5,000 בני אדם
"בעיניו, עקרון האנושיות גבר על עקרון החוקיות", אמר מיגל דה לוקאס, מנהל מרכז ספרד־ישראל, בריאיון שנתן לאחרונה ליומון הספרדי אל פאיס.
פרסום המסמכים הוא ציון דרך היסטורי לספרד, משום שזו הפעם הראשונה שהארכיון הכללי של הממשל מעמיד לרשות הציבור את כל התיקים הדיפלומטיים ואת כל הדיווחים הרשמיים שלו על מצבם של אסירי מחנות הריכוז במלחמת העולם השנייה.
נוסף על רשימת היהודים שהוצלו, העמיד הארכיון הכללי לרשות הציבור גם דו"ח שכתבו היהודים הסלובקים אלפרד וֶצלר ורודולף ורבָּה, שהיו כלואים באושוויץ ונמלטו ב־7 באפריל 1944 אחרי כמעט שנתיים כאסירים במחנה. הדו"ח, שהובא אל סאנס־בריס ומאוחר יותר נשלח למדריד, כלל תרשים של מחנה הריכוז והפך לאחת הראיות המשמעותיות ביותר שהוצגו במשפטי נירנברג ב־1945.
בתום מלחמת העולם השנייה חזר סאנס־בריס לקריירה הדיפלומטית שלו. לאחר שעזב את תפקידו בהונגריה ב־1960 מונה לשגריר בגואטמלה. ב־1962 מונה לקונסול הכללי בניו יורק. מאוחר יותר היה שגריר ספרד בוותיקן. הוא נפטר ב־11 ביוני 1980 בעת שליחותו הדיפלומטית ברומא.
הונגריה, שליהודייה סייע סאנס־בריס, כבר חלקה לו כבוד בעבר. ב־1994 הוענק לו אות מסדר ההצטיינות של הרפובליקה ההונגרית וב־2015 נקרא רחוב בבודפשט על שמו.
כל מי שמזהה את שמו או את שם בני משפחו ברשימת סאנס־בריס מוזמן לפנות למרכז ספרד־ישראל באמצעות הדוא"ל שנפתח לשם כך.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם