מקבלי ההחלטות בארץ ובעולם צריכים להעלות הילוך ברגולציה על הרשתות החברתיות. הדיון שניטש בשבועות האחרונים משווה בין האופן שבו פייסבוק הסתירה עדויות על הנזקים שהיא גורמת לשיח הציבורי ולמשתמשים צעירים, לבין ההסתרה של נזקי העישון בידי חברות הטבק.
את ההשוואה הזו אפשר לקחת צעד אחד קדימה, ולשאוב השראה מהאופן שבו העישון ותעשיות מזיקות אחרות טופלו במישור הרגולטורי והמשפטי.
הניסיון מלמד שישראל תפגר מאחור ברגולציה של רשתות חברתיות, שכן אפילו בעניין המיסוי של חברות הענק הללו, רשות המיסים לא יישרה קו עם העולם. ועדיין, כדאי להתחיל לחשוב איך לגרום לפייסבוק ושאר הרשתות לשאת בעלות הנזקים שהן גורמות.
פייסבוק ידעה ולא שיתפה
מסמכי פייסבוק שיצאו לאור השמש בחודש שעבר חשפו השפעות הרסניות של הרשת החברתית הזו על החברה והדמוקרטיה. אחד הגילויים המטרידים היה כי מחקרים פנימיים שבוצעו ברשת עצמה מצאו שלאינסטגרם יש השפעה שלילית על הבריאות הנפשית של צעירים, ובייחוד על נערות צעירות. אחוזים גבוהים מהם דיווחו על החרפת תחושות של חרדה ודכאון בעקבות הגלישה בפיד.
כמו כן, התברר שעובדי פייסבוק התריעו על כך ששינוי שבוצע באלגוריתם לפני כשלוש שנים הגביר תחושות כעס בקרב המשתמשים, אך מנכ"ל החברה ומייסדה מארק צוקרברג לא עשה דבר כדי למתן את ההשפעה הזו, מחשש לאבד את תשומת לב הגולשים, וכתוצאה מכך גם חלק מההכנסות.
לא פחות חמור, נחשף כי ברשת מודעים לכך שהיא מנוצלת למסחר בבני אדם וסחר באיברים וסמים, ולהסתה כנגד מיעוטים ומתנגדי משטר, בעיקר במדינות מתפתחות, אך גם כנגד הדבר הזה לא נעשה מספיק. חשבונות בפרופיל גבוה, פורסם עוד, מקבלים הנחות על "כללי הקהילה" שחלים על כל השאר.
פייסבוק עצמה ידעה על הנזקים האלה ואחרים, אך לא שיתפה בהם את הציבור. הם פורסמו בתחקיר נרחב של "הוול סטריט ג'ורנל" על בסיס מסמכים שהדליפה עובדת לשעבר בחברה, שגם העידה בקונגרס בתחילת החודש.
חשיפת הנזקים האלה, ההשוואה לחברות הטבק, האופן שבו ניסו להסתיר את נזקי העישון במשך שנים והתגובה המיתממת של צוקרברג, תוארו בהרחבה לפני מספר ימים בזמן ישראל. חשיפת מסמכי פייסבוק גררה תגובות נוקבות של חברי קונגרס בארה"ב.
"פייסבוק וענקיות טכנולוגיה אחרות עומדות בפני 'זמן הטבק' שלהן", אמר בעקבות כך הסנאטור ריצ'רד בלומנטל.
הוא הוסיף כי "פייסבוק השתמשה בספר הלימוד של חברות הטבק הגדולות בכך שהסתירה את המחקר של עצמה על ההשפעות הממכרות והרעילות שיש למוצריה, וניסתה להונות את הציבור והקונגרס לגבי מה שהיא מודעת אליו, בזמן שהיא מנצלת פגיעות של ילדים. פייסבוק בחרה בצמיחה על חשבון הבריאות הנפשית והרווחה של ילדים. תאוות בצע על פני מניעת סבל ילדים".
Thread: If trending can get more people interested in discussing Facebook's heinous wrongs, let's talk about it. This month a whistleblower approached my office to provide reports & documents about Facebook & Instagram. What they reveal is damning. 1/
— Richard Blumenthal (@SenBlumenthal) October 1, 2021
סדרת האמירות הבוטה למדי של בלומנטל משקפת הלך רוח שכיח למדי בשיח הציבורי במדינות דמוקרטיות, לפחות באלה שעוד אכפת להן. מקבלי החלטות מתחילים להבין את הנזק האפשרי של הרשתות החברתיות לדמוקרטיה ולפגיעה בזכויות אדם ובמיעוטים.
ההתפכחות הגיעה מהר
מנהיגי הכלכלה העולמית כבר הפנימו את הצורך לפעול מול תכנוני המס האגרסיביים של ענקיות הטכנולוגיה, נוכח האופן שבו הן מחלישות את הכלכלה והחברה וצוברות כוח רב מדי ומזומנים במקלטי מס. את העושר שנצבר הן משקיעות כדי לצבור עוד עוצמה ואגב כך לפגוע עוד יותר בחברה ובדמוקרטיה וחוזר חלילה.
מנהיגי הכלכלה העולמית הפנימו את הצורך לפעול מול תכנוני המס האגרסיביים של ענקיות הטכנולוגיה, שמחלישות את הכלכלה והחברה וצוברות כוח ומזומנים במקלטי מס
למרות כל אלה, עושה רושם שהאנושות עדיין רחוקה מלהבין את מלוא ההשפעה של הרשתות על הבריאות הנפשית של המשתמשים. הכיוון ברור, והדימוי של הסנאטור הדמוקרט לכד את הרגע היטב: אם הרשתות האלה מזיקות לחברה כמו חברות הטבק ותעשיות מזיקות אחרות, ייתכן שהטיפול בהן צריך להיות דומה.
בדיון הציבורי שניצת בעקבות "מסמכי פייסבוק", הוזכרו באותו הקשר גם חברות האנרגיה המזהמות, כמי שטופלו בידי הרגולטור במידה כזו או אחרת של נוקשות. ההבדל העיקרי בין הרשתות החברתיות לבין טבק, הוא שקשה להתחמק מווטסאפ ופייסבוק למי שרוצה להתחבר למשק המודרני, בעוד שמסיגריות אפשר וכדאי להיפרד, עם קצת כוח רצון.
העולם קיבל תזכורת כואבת על הקושי להתנתק מהרשתות החברתיות בתחילת החודש, עם ההשבתה של שירותי פייסבוק למשך שעות ארוכות. הבדל נוסף בין הרשתות לטבק, הוא שלעולם לקח עשרות שנים להבין שעישון מהווה סכנה לציבור, בעוד שבמקרה של רשתות חברתיות ההתפכחות מגיעה בתוך שנים ספורות בלבד לאחר שפרצו לחיינו.
בהינתן שכך, כדאי להיזכר בדרכים בהן טופלה תעשיית הטבק במישור המשפטי והרגולטורי. אבן הדרך המשמעותית הגיעה רק ב-1998, אז נחתם הסכם פשרה בין יצרניות הטבק הגדולות לרוב מדינות ארה"ב, ובו נקבע שהן יישלמו להן פיצויים של עשרות מיליארדי דולרים בכל שנה, לנצח.
אבן הדרך המשמעותית הגיעה ב-1998, אז נחתם הסכם פשרה בין יצרניות הטבק לרוב מדינות ארה"ב, ובו נקבע שהן יישלמו פיצויים של עשרות מיליארדי דולרים בכל שנה
כמו כן הוטלו הגבלות קשוחות על פרסום מוצרי טבק במרחב הציבורי, ונקבע איסור על פנייה לצעירים. חלק מהכספים שנגבים בעקבות הסדר הפשרה אמורים לממן טיפול רפואי לאוכלוסיות מוחלשות ותכניות למניעת עישון, אם כי בפועל מעט מדי מהכסף אכן מגיע ליעד הזה.
ברוב העולם המפותח היו תביעות דומות והגבלות על פרסום ושיווק טבק. גם בישראל חברות הסיגריות נתבעו בתחילת העשור בדרישה שיישלמו לקופות החולים על נזקי העישון ותכניות למניעתו. העליון דחה את התביעה והעביר את הסוגייה למחוקק.
ח"כ לשעבר יעל גרמן ניסתה להרים את הכפפה בהצעת חוק שכזו, אך היא לא קודמה והרגולציה האחרונה שכן עברה לבסוף קבעה עיצוב אחיד על אריזות מוצרי העישון.
אם העדויות על ההשפעה של רשתות חברתיות על בריאות נפשית ימשיכו להיערם, ייתכן שהרגולטור בארץ ובעולם יצטרך לשקול ניטור חשיפה שלהן לצעירים, ואולי גם לתבוע פיצוי על הנזקים.
לפי המסמכים שנחשפו בחודש שעבר, סקר פנימי של פייסבוק מצא שבקרב בני נוער שחוו מחשבות אובדניות, 13% מהבריטים ו-6% מהאמריקאים אמרו שהן הופיעו בעקבות השימוש באינסטגרם. 32% מהנערות דיווחו שהרשת החריפה את דימוי הגוף השלילי שלהן ו-14% מהבנים בארה"ב אמרו שהרשת הרעה את תחושת ערך העצמי שלהם.
בקרב בני נוער שחוו מחשבות אובדניות, 13% מהבריטים ו-6% מהאמריקאים אמרו שהן הופיעו בעקבות השימוש באינסטגרם. 32% מהנערות דיווחו על החרפת דימוי גוף שלילי
מס על הנזקים לבריאות הנפש
הבעיה מתחדדת נוכח העובדה שהרשת הצומחת ביותר בקרב צעירים בישראל היא טיקטוק שבכלל מוחזקת על ידי הממשל הסיני, כך שהחיסיון על האלגוריתם שלה יישאר הדוק הרבה יותר מזה של הרשתות האמריקאיות. כאמור, עדיין יש פער עצום בידע אודות ההשלכות של הפיד על הבריאות הנפשית של המשתמשים.
הדיון בראשיתו, אך כבר לפני שנתיים וחצי קראה קבוצת מחוקקים בריטים להטיל מס מיוחד של חצי אחוז על הרשתות החברתיות. הקריאה הגיעה לאחר שדוח מומחים קבע שאמנם יש לפלטפורמות האלה השפעות חיוביות, אך הן חושפות את המשתמשים לסיכון של בריונות רשת, פגיעה עצמית והמעטה בתחושת ערך העצמי.
ההמלצה הייתה למסות את הרשתות כדי לממן מחקר על ההשלכות של השימוש בהן על הבריאות הנפשית, בייחוד של צעירים, וההנחיות שיש לגזור מכך. כמו כן, הומלץ לחייב את החברות האלה להפעיל קו חם לפניות של מתמשים במצוקה. מעל הכל, נאמר שם שצריך לשקול האם האופי הממכר מצדיק סיווג של ההתמכרות לרשתות כמחלה מוכרת.
בישראל עדיין לא החל קמפיין דומה. שר התקשורת יועז הנדל מבטיח שתהיה התערבות בהתנהלות של פייסבוק ביחס לתכנים שעולים בה ומבחינתו הדרך לשם עוברת בהידברות עם החברה. השבוע הוא פגש בארה"ב נציגים של רשתות חברתיות לקראת דיוני הוועדה שתבחן את שאלת הפיקוח על התכנים שלהן.
בדומה לכך, ראש הממשלה נפתלי בנט הגיע במהלך הקיץ להצטלם עם כוכבי רשת בקמפיין לעידוד התחסנות, ובחר לעשות את זה דווקא במשרדי פייסבוק.
במלים אחרות, לפייסבוק וטיקטוק לא נשקף סיכון של רגולציה אגרסיבית מדי מצדה של הממשלה המכהנת. אין סימן לכך שמישהו מהפוליטיקאים בישראל ייזום הטלת מס חדש על הרשתות החברתיות כדי לפצות על נזקיהן לחברה ולדמוקרטיה ועל ההשלכות השליליות שלהן על בריאות הנפש. אך בהחלט ייתכן שבעתיד הלא רחוק פוליטיקאים אחרים יצטרכו לשקול מהלך כזה ברצינות.
מצד שני, ברור שהדרך לשם עדיין ארוכה מאוד, אם נזכור שישראל אפילו לא התחילה לגבות מענקיות הדיגיטל גם את המיסים הרגילים שהן מתחמקות מלשלם מאז שהתחילו לפעול כאן.
בתשלום ל-Airbnb, פייסבוק, נטפליקס, ספוטיפיי או כל שירות דיגיטלי אחר – אין מע"מ. מצד אחד השירותים האלה זולים, אך המדינה מאבדת מיסים והמתחרות המקומיות מופלות לרעה, כי הן נדרשות להוסיף מע"מ למחיר לצרכן.
בחוק ההסדרים הנוכחי כבר מוצע לחייב את ענקיות הדיגיטל לגבות את המע"מ מהצרכנים ולהעבירו לקופת האוצר, אך כלל לא בטוח שגם הסעיף הזה יגיע לקו הגמר של אישור החוק. לשם השוואה, באירופה המע"מ על שירותים כאלה נגבה מזמן.
במקביל, החברות האלה ממשיכות לקבל בישראל פטור מרגיז ממס הכנסה, וגם זה עשוי להשתנות בעתיק הלא רחוק.
בחוק ההסדרים כבר מוצע לחייב את ענקיות הדיגיטל לגבות את המע"מ מהצרכנים ולהעבירו לקופת האוצר, אך כלל לא בטוח שגם הסעיף הזה יגיע לקו הגמר של אישור החוק
ישראל חתמה לאחרונה על אמנה בינלאומית למס מינימלי על חברות גלובליות וההסכם אמור להביא לכך שבהמשך הדרך פייסבוק, אמזון, נטפליקס, מיקרוסופט וכל השאר יצטרכו לשלם גם מס הכנסה בכל מקום בעולם וכן בישראל.
אם וכאשר יחייבו את הרשתות החברתיות לגבות מע"מ ולשלם מס הכנסה כמו כולם, אפשר יהיה להתחיל לחשוב איך לחייב אותם גם על פיצויים לנזקים האחרים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם