הלבניות במפרץ חיפה אחרי שאחת מהן קרסה, יוני 2020 (צילום: Meir Vaknin/Flash90)
Meir Vaknin/Flash90

המפעלים של עידן עופר שולטים בטבלת המזהמים הגדולים

המשרד להגנת הסביבה פרסם הבוקר את דוח ההשפעה הסביבתית ודירוג המזהמים הגדולים בישראל לשנת 2019 ● חדשות טובות לתושבי באר שבע והדרום: מתחם התעשייה בנאות חובב לא מופיע ב-25 המקומות הראשונים ● חדשות רעות לעסקים של עידן עופר: שישה מתוך עשרת המפעלים המזהמים ביותר שייכים לו ● אביב לביא עם שמונה הערות על הממצאים

1

כשרגע לפני 2022 מתפרסם דוח המתייחס לביצועים של התעשייה ב-2019, וכולל גם היבטים ואירועים שהתרחשו ב-2017-2018, זה חותר תחת האפקטיביות והרלוונטיות שלו.

בעולם שמשתנה במהירות, המפעלים יכולים לטעון שגם אם הדוח מהימן ומשקף את המציאות – ולטענתם הוא לא – אזי הוא משקף את המציאות של לפני מספר שנים ולא את המצב כיום.

העיכוב ביציאת הדוח הוא תוצאה מתסכלת, אחת מרבות, של העובדה שבמשך נצח לא היה תקציב מדינה: רוב העבודה על הדוח הסתיימה כבר לפני שנה, אבל אז נגמר התקציב להתקשרות עם החברה החיצונית והכל נתקע.

העיכוב ביציאת הדוח הוא תוצאה מתסכלת של העובדה שבמשך נצח לא היה תקציב מדינה: רוב העבודה על הדוח הסתיימה כבר לפני שנה, אבל אז נגמר התקציב להתקשרות עם החברה החיצונית והכל נתקע

"זה כמו להגיד לילד שנכשל במבחן להביא פתק מההורים", אמר אתמול גורם בתעשייה, "אבל המבחן היה בכיתה ד' והילד כבר התחיל חטיבת ביניים".

"נחנקנו מאבק" נכתב על שמשת מכונית מכוסה באבק ב-2017 (צילום: דוד כהן/פלאש90)
"נחנקנו מאבק" נכתב על שמשת מכונית מכוסה באבק ב-2017 (צילום: דוד כהן/פלאש90)

2

ארבעה מעשרת המפעלים שצועדים בראש טבלת ההשפעה הסביבתית ממוקמים במפרץ חיפה. למעשה, אחד מהם – "שמן" – סגר בינתיים את פעילותו באזור. שלושת הנותרים הם בתי הזיקוק ושני מפעלים גדולים ("כרמל אוליפינים" ו"גדיב") שמשתייכים אף הם לקבוצת בז"ן.

כשמדברים על התעשייה הכבדה במפרץ חיפה ועל התוכניות לסגור אותה, אפשר למקד את הדיון: לב הדילמה נסוב סביב מקבץ מפעלי ענק של החברה לישראל שבבעלות עידן עופר.

כשמדברים על התעשייה הכבדה במפרץ חיפה ועל התוכניות לסגור אותה, אפשר למקד את הדיון: לב הדילמה נסוב סביב מקבץ מפעלי ענק של החברה לישראל שבבעלות עידן עופר

3

אם הדוח מספק תזכורת לתושבי חיפה באשר לשכונה שבה הם חיים, הוא נושא חדשות אופטימיות עבור תושבי באר שבע: לנאות חובב (לשעבר רמת חובב), מתחם התעשייה הענק שממוקם קילומטרים ספורים מדרום לעיר, אין שום נציגות ב-25 המקומות הראשונים.

גם בעיר הבה"דים, שמאכלסת לפחות אלפי חיילים בכל רגע נתון וממוקמת באזור, יכולים לנשום לרווחה – תרתי משמע.

רמת חובב ב-2017. הכפרים הבלתי מוכרים סביב האתר סובלים מרמה גבוהה של זיהום אוויר מהמפעלים ובריכות האידוי של הכימיקלים, וכן מתחנת הכח של חברת החשמל (צילום: יניב נדב/פלאש90)
רמת חובב ב-2017. הכפרים הבלתי מוכרים סביב האתר סובלים מרמה גבוהה של זיהום אוויר מהמפעלים ובריכות האידוי של הכימיקלים, וכן מתחנת הכח של חברת החשמל (צילום: יניב נדב/פלאש90)

4

גם חברת החשמל יוצאת מהדוח הזה בראש מורם: תחנות הכוח בכלל והפחמיות בפרט אמנם אחראיות לכמויות גדולות של פליטות מזהמים, אבל בתקופה הרלוונטית הן הפגינו רמה גבוהה של ציות לחוק ועמידה בתקנים ולכן ממוקמות רק בעשירייה השנייה ומטה (תחנת "רוטנברג" אשקלון במקום ה-12 היא הנציגה הראשונה של חברת החשמל).

גם אתרים מרכזיים אחרים במשק החשמל – אסדת תמר, אורות רבין בחדרה וגם רידינג תל אביב – רשמו שיפור בביצועים לעומת השנים הקודמות. מי שיחפש את אסדת לוויתן, ייאלץ לחכות לדוח של השנה הבאה.

בחברת החשמל התרגלו לחבוש קסדה לקראת פרסום דוחות כאלה – הפעם יכולים להשמיע שם צפירת ארגעה.

5

אם "רותם אמפרט", שמתמחה בכריית פוספטים, מדורגת שנה אחר שנה במקום גבוה בטבלת המזהמים (הפעם במקום השני) וזוכה לביקורות קשות מהמשרד להגנת הסביבה על אי-ציות ועל פגיעה בסביבה (כולל הקריסה הבלתי נשכחת של חומת הגבס והזרמת החומצה לאפיק נחל אשלים שגרמה לאסון אקולוגי, אירוע שבשלו המשרד להגנת הסביבה עדיין מנהל הליכים משפטיים מול החברה), מדוע המשרד להגנת הסביבה תומך במתן רישיון כריית פוספטים בשדה בריר לאותה "רותם אמפרט"?

מפעל של רותם אמפרט סמוך לדימונה (צילום: Talucho/Flash90)
מפעל של רותם אמפרט סמוך לדימונה (צילום: Talucho/Flash90)

במשרד טוענים שהם לא תומכים במתן רישיון ל"רותם אמפרט" דווקא, אלא שעמדתם העקרונית היא שכרייה בשדה בריר לא תגרום לחריגות בערכי זיהום האוויר במידה שמצדיקה הטלת וטו מקצועית. אבל מכיוון ש"רותם אמפרט" היא הגורם הרלוונטי היחיד לכרייה באזור – הסתירה עומדת בעינה.

6

מצער לגלות שרשימה ארוכה של מתקני טיהור שפכים (מט"שים) ממוקמת בצמרת טבלת הזיהום הסביבתי: שפד"ן, מט"ש שוקת, נתב"ג, איילון ועוד.

מתקני טיהור שפכים אמורים להיות בעלי תרומה נטו לסביבה: מצד אחד נכנס ביוב, מצד שני יוצאים מי השקיה לחקלאות או הזרמה לנחלים. כאשר המט"שים מזייפים, לא מתוחזקים כראוי וסובלים מתקלות חוזרות, הם הופכים ממשאב למפגע: הזרמה של שפכים ירודים לטבע ולמי התהום, מפגעי ריח ועוד.

מתקני טיהור שפכים אמורים להיות בעלי תרומה נטו לסביבה: מצד אחד נכנס ביוב, מצד שני יוצאים מי השקיה לחקלאות או הזרמה לנחלים. כאשר המט"שים סובלים מתקלות חוזרות, הם הופכים ממשאב למפגע

בחלק מהמקרים, הכשלים נובעים מכך שהמט"שים מקבלים מלכתחילה שפכים שהם לא מסוגלים להתמודד איתם – למשל, כאלה שמגיעים ממשחטות. אם תרצו, עוד תרומה קסומה לסביבה של תעשיית המזון מהחי.

מכון שפד"ן במערב ראשון לציון, 2019 (צילום: ישראל פרקר, מתוך אתר פיקיויקי)
מכון שפד"ן במערב ראשון לציון, 2019 (צילום: ישראל פרקר, מתוך אתר פיקיויקי)

7

הדוח השנה ובעיקר המסרים שעוטפים אותו מתאפיינים באוריינטציה כלכלית מובהקת. החיבור בין עולם ההון וההשקעות לתחום האחריות הסביבתית הולך ומתהדק בעולם ועכשיו סוף סוף גם בארץ.

במשרד להגנת הסביבה עובדים צמוד עם המפקח על הבנקים (שאף עשוי לטוס לוועידת האקלים בגלאזגו בסוף החודש) ויו"ר הרשות לניירות ערך. השרה תמר זנדברג הופיעה בשבוע שעבר בכנס בבורסה שעסק בנושא ובדברי ההקדמה לדוח, השרה והמנכ"לית המשרד להגנת הסביבה חוזרות ומזכירות שמשקיעים שמתעלים את כספם לחברות מזהמות צריכים להיות מודעים לכך שהם שמים אותו על קרן הצבי.

בדברי ההקדמה לדוח, השרה והמנכ"לית המשרד להגנת הסביבה חוזרות ומזכירות שמשקיעים שמתעלים את כספם לחברות מזהמות צריכים להיות מודעים לכך שהם שמים אותו על קרן הצבי

המסר של המשרד להגנת הסביבה לתאגידים התעשייתיים ברור: אם בעבר זיהום סביבתי היה כרוך עבור התאגידים הגדולים בעיקר בשיימינג ציבורי, עכשיו הוא כבר מאיים לפגוע להם בכיס.

8

אולי בהמשך ישיר לכך, התגובה של חלק מהמבוקרים בדוח מתאפיינת השנה באגרסיביות מופגנת. כשיש סכנה של פגיעה כלכלית וכשראש הממשלה לשעבר מרשה לעצמו להשתלח בשומרי הסף והרגולטורים ולערער על הלגיטימיות שלהם, למה שמפעל שסופג ביקורת מהמשרד להגנת הסביבה לא יעשה זאת?

תחנת הכוח של חברת החשמל ליד רמת חובב (צילום: יניב נדב/פלאש90)
תחנת הכוח של חברת החשמל ליד רמת חובב (צילום: יניב נדב/פלאש90)

אם באיגוד הכימיה שבהתאחדות התעשיינים שומרים על איפוק יחסי, מעבירים ביקורת עניינית על המתודולוגיה של הדוח ומזמינים את המשרד להגנת הסביבה להתרכז במעקב ואכיפה על המזהמים הגדולים באמת (כמו התחבורה, בסיסי הצבא והנמלים שאכן בכמה פרמטרים של זיהום עוקפים את התעשייה בסיבוב), אזי בשפד"ן (שמטפל בשפכים של גוש דן) הורידו את הכפפות בצורה גלויה, האשימו את המשרד להגנת הסביבה בשקרים וטעויות עובדתיות ואף שיגרו איום מרומז בתביעה משפטית.

כלשון התגובה: "נראה שהמשרד להגנת הסביבה מיהר להכפיש את אחד מגופי התשתיות המובילים והמוצלחים בישראל. זהו נושא שיידרש לבירור משפטי".

במשרד להגנת הסביבה אומרים שגם לאחר בדיקה חוזרת הם עומדים מאחורי כל הטענות שהועלו בדו"ח כלפי שפד"ן, ושאף העבירו לשפד"ן את ההוכחות הממוסמכות.

כך או כך, במשרד להגנת הסביבה יכולים להיות מרוצים אפילו מהמתקפה הזו: אם יש דבר אחד שאסור שיקרה לדוח מהסוג הזה, זה שהוא יתקבל באדישות.

עוד 910 מילים
סגירה