המדינה מקימה מאגר מידע ענק של נתוני נוסעים בטיסות מישראל ואליה

האח הגדול מגיע לשמיים

פרסום ראשון עוף או בשר? מזומן או אשראי? קונקשן בקייב או ברומא? ● במשרד המשפטים ובמל"ל מסיימים בימים אלה הכנת חקיקה שתאפשר בניית מאגר מידע מהגדולים בישראל שיכלול פרטים רבים על כל נוסע הנכנס או יוצא מישראל בטיסה ● זמן ישראל עיין בטיוטת החוק, ובין הפרטים שייאספו: כתובת, אימייל, כרטיס אשראי, פרטים על הכבודה של הנוסע, מידע על פעילות במהלך הטיסה, טיסות המשך ועוד

נמל התעופה בן גוריון, אפריל 2021 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
תומר נויברג/פלאש90
נמל התעופה בן גוריון, אפריל 2021

במשרד המשפטים ובמועצה לביטחון לאומי שבמשרד ראש הממשלה מתקרבים בימים אלה להשלמת הצעת חוק ממשלתית בנושא "נתוני נוסעים הנכנסים ויוצאים מישראל". כך נודע לזמן ישראל.

מדובר בהקמת אחד ממאגרי המידע הגדולים ביותר בישראל אשר יכלול את כל מי שנכנס לישראל ואת כל מי שיוצא מישראל בטיסה. החוק, אם יעבור, יחייב את כל חברות התעופה לספק מידע רב – כולל מספר כרטיס אשראי וכתובת, ועוד מידע רבי במיוחד בנוגע לטיסות המשך (קונקשן).

על הקמת מאגר המידע שוקדים מזה כמה שנים, ומגפת הקורונה העולמית חידדה את הצרכים של רשויות הביטחון והמודיעין הישראליים להחזיק ביכולות ניתוח מידע באשר לנתיבי התעופה של כל מי שנכנס לישראל או יוצא ממנה.

על הקמת מאגר המידע שוקדים מזה כמה שנים, ומגפת הקורונה העולמית חידדה את הצרכים של הרשויות להחזיק ביכולות ניתוח מידע באשר לנתיבי התעופה של כל מי שנכנס לישראל או יוצא ממנה

אחד הנושאים שהטרידו את הרשויות בישראל בראשית ימי המגפה היה טיסות ההמשך. אם התפרצה (או תתפרץ בעתיד) מגפה ביעד אליו נאסר לטוס או להגיע ממנו, הרי שהנוסעים יכולים לעקוף את האיסור בקלות באמצעות הזמנת טיסת המשך מנותקת מהטיסה הראשונה ומחברת התעופה שנכנסת לתוך המדינה.

לדוגמה, בשלב מסוים בשנתיים האחרונות הוטל איסור טיסות מרוסיה, אך הישראלים עקפו את האיסור בקלילות באמצעות הזמנת טיסות לווינה או ורשה והזמנת טיסת המשך בחברת תעופה נפרדת. כך למערכת ביקורת הגבולות בישראל לא הייתה דרך לעקוב אחר נקודת המוצא או היעד האמיתית של הנוסעים והדרך נפרצה לייצוא וייבוא של הנגיף.

ביקורת דרכונים בנתב"ג. אילוסטרציה (צילום: נתי שוחט/פלאש90)
ביקורת דרכונים בנתב"ג. אילוסטרציה (צילום: נתי שוחט/פלאש90)

במאגר נתוני התעופה המתוכנן, הרשויות בישראל מתכוונות לאגור הרבה יותר מידע ממה שיש בידי הרשויות כיום.

החוק טרם הונח לאישור הממשלה ולכשיועבר לדיון והצבעה, עשוי לעורר מחלוקת ציבורית עצומה באשר לצורך באגירת מידע כה רב על תיירים, אנשי עסקים ואזרחי המדינה. כאמור, הצעת החוק כה רחבה שהיא חלה על כל "אדם הנוחת או העתיד לנחות בישראל או הממריא או עתיד להמריא ממנה".

החוק טרם הונח לאישור הממשלה ולכשיועבר לדיון והצבעה, עשוי לעורר מחלוקת ציבורית עצומה באשר לצורך באגירת מידע כה רב על תיירים, אנשי עסקים ואזרחי המדינה

הנתונים שהחוק מבקש לאסוף הם גם הרבה מעבר לשם הנוסע, אזרחותו, תאריך לידה ומספר דרכון. מדובר גם בשם חברת התעופה, מספר הטיסה, תאריך המראה, נמל המוצא ואופני התשלום שלו לרבות מספר כרטיס האשראי, כתובת כרטיס האשראי ופרטי חיוב אחרים הקשורים לכרטיס האשראי.

כמו כן, יישמרו במאגר בפרטים הבאים:

  • מסלול נסיעה מלא, כולל יעדים שלא נמצאים בטיסות המשך הגלויות לחברת התעופה העיקרית;
  • מידע על חברות במועדוני חברות התעופה – כגון "הנוסע המתמיד" של אל-על – לרבות שימוש בהטבות מסחריות;
  • מידע על ציוד נלווה, בכלל זה מטען שנשלח בצ'ק אין וכזה שעלה למטוס עם הנוסע;
  • מידע על רכישות של כרטיס חד-כיווני, ללא חזור.
צ'ק אין בנמל התעופה בן-גוריון, 8 במרץ 2021 (צילום: פלאש 90)
צ'ק אין בנמל התעופה בן-גוריון, 8 במרץ 2021 (צילום: פלאש 90)

מאגר המידע החדש יקבל גם את "מספר המושב שהוקצה ומידע אחר הנוגע למושב". מהו אותו "מידע אחר הנוגע למושב"? לא ברור, אך החוק מאפשר לקבל מידע על כל שדרוג, סוג הארוחה שהנוסע קיבל, מקום לרגליים, כיסא צמוד לטובת תינוק/אדם בעל מוגבלויות, ורכישות דיוטי-פרי במהלך הטיסה.

החוק מאפשר לקבל מידע על כל שדרוג, סוג הארוחה שהנוסע קיבל, מקום לרגליים, כיסא צמוד לטובת תינוק/אדם בעל מוגבלויות, ורכישות דיוטי-פרי במהלך הטיסה

התנגדות של חברות התעופה

הרקע למאגר הזה מוכר לציבור רק מעט: בשנת 2014, החליטה הממשלה ה-33 בראשות בנימין נתניהו להקים צוות שיבחן את הקמת מאגר המידע לקבלת נתונים אודות נוסעים. בז'רגון התעופתי, המידעים הבסיסיים נקראים PNR (Passengers Name Record) ו-API (Advanced Passenger Information).

התחום מוכר במדינות רבות בעולם וקיים אף צוות מנחה מטעם האו"ם שמסייע למדינות העולם לגבש את החקיקה בתחום, ולתכנן כיצד לחלוק מאגרי מידע מהסוג הזה בין מדינות למטרות של הגנה מפני טרור, הלבנת הון וחטיפת ילדים.

הגוף הבינלאומי הרלוונטי הפועל תחת האו"ם הוא International Civil Aviation Organization ובשנת 2010 פרסם ה-ICAO עלון הנחיות למדינות בנוגע להקמת מאגרי מידע תעופתיים שכאלה ושיתוף הפעולה בין המדינות באשר למידעים. העלון הזה אמור להיות סטנדרט העבודה על מאגרי המידע.

בארצות הברית ובאירופה קיימים כבר מאגרים מהסוג הזה ולפי ההיתרים המצויים בתקנות ובהנחיות האמריקאיות, גם המאגרים שלהם מורשים לאסוף את הפרטים הרבים, כולל מספר כרטיסי האשראי, אולם לא ברור אם בפועל אכן מדינות האיחוד האירופי וארה"ב מלקטות את המידע על כרטיסי האשראי.

מאגרי מידע. אילוסטרציה (צילום: iStock)
מאגרי מידע. אילוסטרציה (צילום: iStock)

בארה"ב, במהלך 2020-2021, ניסו גורמים במרכז לרפואה ובקרת מחלות (ה-CDC) לדרוש מחברות התעופה לחלוק מידע שהן אוגרות על לקוחותיהן. עוד מימי מגפת ה-SARS ב-2005, הזהירו בכירי הממשל את חברות התעופה שלא ניתן יהיה לעקוב אחר הפצת מחלות, אם לא יועבר מידע נרחב על הנוסעים לידי הממשל. בכתבה ממרץ 2020, מתאר עיתון "הניו יורק טיימס" את חוזקו של הלובי המשרת את חברות התעופה ואת התנגדותם למסירת מידע כלשהו.

עוד מימי מגפת ה-SARS ב-2005, הזהירו בכירי הממשל האמריקאי את חברות התעופה שלא ניתן יהיה לעקוב אחר הפצת מחלות, אם לא יועבר מידע נרחב על הנוסעים לידי הממשל

המרכז לבקרת מחלות ביקש מחברות התעופה שיספקו באופן דיגיטלי חמישה פרטי מידע על רוכשי כרטיסי הטיסה: שם, מספר טלפון, כתובת מייל, כתובת פיזית בה מתארחים/נמצאים בארה"ב, ופרטי יצירת קשר בחירום.

השאיפה הייתה שדיילי הקרקע בעמדת הצ'ק-אין יזינו את הפרטים למחשב והמידע יעבור אלקטרונית מיידית למאגר של הרשויות בארה"ב. חברות התעופה סירבו בתוקף. הן הפעילו את כל הלוביסטים והקשרים ועל אף שנזקקו לכספי סיוע לחילוץ בתקופת חירום הקורונה, לא הסכימו בתמורה לספק לממשל שום מידע, גם לא לפרק זמן מוגבל.

יחד עם זאת, אנשים העוסקים בתחום הזה בישראל מציינים כי הן האמריקאים והן האירופאים כבר אוספים מזה כמה שנים את כל הנתונים הללו – לרבות כתובת מגורים, אימייל, כרטיס אשראי ומידע ממאגרי מועדוני חברות התעופה. המידע על הסדרת התחום בארה"ב מצוי באתר רשות המכס והגנת הגבולות. המידע על התקנות המנחות את מדינות האיחוד האירופי מצוי באתר החקיקה של האיחוד האירופי.

נוסע בשדה תעופה בארה"ב. אילוסטרציה (צילום: AP Photo/Cliff Owen)
נוסע בשדה תעופה בארה"ב. אילוסטרציה (צילום: AP Photo/Cliff Owen)

לפי דו"ח מעקב על יישום מאגרי הנתונים שהתפרסם באוגוסט 2020 באיחוד האירופי, מרבית מדינות האיחוד משתפות פעולה ומיישמות את מאגרי המידע. החריגות: ספרד וסלובניה.

מטרות רחבות מאוד

מאגר המידע הישראלי עוד לא קיים ועשוי להיות מקוצץ בחקיקה, שכן לא ניתן יהיה להקים מאגר כזה מבלי לחוקק "חוק נתוני נוסעים".

בספטמבר 2014, במהלך השנים הקשות והאלימות של דאע"ש ופריחת ארגונים אסלאמיסטים כגון אל-נוסרה ואל-קעאדה, התקבלה החלטת מועצת הביטחון של האו"ם 2178 למאבק גלובלי בטרוריסטים החוצים גבולות ומדינות, בין השאר באמצעות הטלת מגבלות על נסיעות וטיסות ברחבי העולם. זמן לא רב לאחר מכן, באותה שנה, התקבלה החלטת ממשלה להקים צוות שיבחן את נושא מאגרי המידע, כמענה למאבק בטרור הגלובלי.

בראש הצוות עמדו נציגים מהמטה ללוחמה בטרור והמועצה לביטחון לאומי, ובדיונים השתתפו נציגי שב"כ, משטרת ישראל, הרשות להלבנת הון, משרד התחבורה, משרד המשפטים, רשות המיסים, משרד הבריאות, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הביטחון, משרד התיירות, המוסד, משרד החוץ והרשות למידע וטכנולוגיה במשרד המשפטים.

בראש הצוות עמדו נציגים מהמטה ללוחמה בטרור והמועצה לביטחון לאומי, ובדיונים השתתפו נציגי שב"כ, משטרת ישראל, הרשות להלבנת הון, משרד התחבורה, משרד המשפטים, רשות המיסים ועוד

בפברואר 2020, כשמגפת הקורונה רק הגיעה לישראל, קיבלה הממשלה ה-34 בראשות נתניהו החלטה על "הקמת מרכז נתוני תעופה (מנ"ת) לצורך קבלת מידע אישי מחברות התעופה על אודות נוסעים בטיסות הנכנסות, היוצאות או העוברות במדינת ישראל".

מטוסים של חברות תעופה בינלאומיות בנתב"ג. אילוסטרציה (צילום: משה שי/פלאש90)
מטוסים של חברות תעופה בינלאומיות בנתב"ג. אילוסטרציה (צילום: משה שי/פלאש90)

באותו השלב, פברואר 2020, מטרות הקמת המנ"ת כבר לא היו רק מאבק בטרור ובמימון טרור אלא גם מאבק בהגירה לא חוקית, אבטחת טיסות ושמירה על בריאות הציבור מפני אירועים אפידמיולוגיים.

וכך, שבועיים לפני מערכת הבחירות של מרץ 2020, התחילו לעבוד על הצעת החוק ועל בניית מאגר המידע. לפי אותה החלטת ממשלה הוקמה מנהלת זמנית להקמת המנ"ת והוקצה למנהלת תקציב בסך של כ-7 מיליון שקל לשנים 2020 ו-2021. התקציב להקמת המנ"ת הוקצה לצורך גיוס מומחים, אנשי טכנולוגיה ואנשי מערכות מידע.

אולם לזמן ישראל נודע כי התקציב נפרץ מזמן והפרויקט מתומחר כרגע בגובה של כ-33 מיליון שקל, כאשר לקראת השנים הקרובות מבקשים ברשויות לתקצב את הפרויקט בסך של 650 מיליון שקל.

לזמן ישראל נודע כי התקציב נפרץ מזמן והפרויקט מתומחר כרגע בגובה של כ-33 מיליון שקל, כאשר לקראת השנים הקרובות מבקשים ברשויות לתקצב את הפרויקט בסך של 650 מיליון שקל

זמן ישראל עיין בהצעת החוק, שהנוסח שלה עדיין חסוי ונמצא בעבודה בין שב״כ, משרד המשפטים והמל"ל. לפי ההצעה, רשות המיסים תהיה אחראית על אבחון נתוני הנוסעים. חברות תעופה – ישראליות וזרות – יהיו מחויבות למסור את המידע על הנוסעים לפני ההמראה (אחרי סגירת הדלתות לכל המאוחר), ואם לאנשי מרכז המנ"ת יהיה חשש סביר לפגיעה (טרור, אבטחה, בריאות), הוא יוכל לדרוש לקבל מידע נוסף מחברת התעופה. המידע יישמר בידי המנ"ת למשך חמש שנים.

הצעת החוק גם מציבה ממונה מטעם הרשות להגנת הפרטיות שתפקידו יהיה השמירה על הפרטיות במנ"ת. אותו ממונה יהיה כפוף מנהלית לראש הרשות להגנת פרטיות ורק הוא יוכל לפטרו.

משרד המשפטים בירושלים (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)
משרד המשפטים בירושלים (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)

בהצעת החוק אמורים להיות הסדרים שונים שיאפשרו ביצוע שאילתות מתוך המאגר רק לגוף הרלוונטי למטרת החקירה. כלומר, לא כל הגופים שיקבלו גישה למאגר יורשו לעשות זאת על בסיס קבוע.

בהצעת החוק אמורים להיות הסדרים שונים שיאפשרו ביצוע שאילתות מתוך המאגר רק לגוף הרלוונטי למטרת החקירה. כלומר, לא כל הגופים שיקבלו גישה למאגר יורשו לעשות זאת על בסיס קבוע

לכאורה, בבקשת שאילתה מתוך המאגר לא אמורים להימסר נתונים אישיים, אלא מסת נתונים המצביעה על נתיבים שנמצאים בשימוש המוני. ובמילים יותר פשוטות: כאשר שב״כ או גוף חוקר אחר מעוניין להשיג מידע ספציפי על אדם מסוים, יש בידיהם כיום את הכלים לכך והם לא זקוקים למאגר המידע הזה. המאגר הנ,ל אמור לשמש למודיעין כמותי או נפח של מידע, ולא לפרטים אישיים.

מטרות מאגר המידע, המצוינות בחוק, הן רחבות מאוד. לא רק מאבק בטרור גלובלי ומאבק נגד טרור ביו"ש, אלא גם שימוש במאגר לשם חקירה או מניעת עבירות רבות:

חקירות נגד ארגוני פשיעה, סמים, עבירות שחיתות ציבורית, עבירות כרטיסי אשראי, הלבנת הון, חוקי מחשבים, עבירות כניסה לישראל, עבירות השתלת אבירים, עבירות סחר בבני אדם וגם עבירות לפי חוק זכויות יוצרים, עבירות מין, עבירות ייצוא ביטחוני. גם הגנה על בריאות הציבור, החי או הצומח, מאפשרת גישה למאגר.

החוק אף מאפשר העברת נתונים ממאגר המידע למדינות זרות או גופים בינלאומיים. סעיף זה מותנה בכך שאותה המדינה או אותו הגוף התחייבו להגן על סודיות המידע ושהשימוש במידע יהיה רק לאותן המטרות של השימוש הישראלי (כלומר, מטרות רבות, לכל סוגי הפשיעה, אפילו למטרת הגנה על חוק זכויות יוצרים).

ישראלים אחרונים חוזרים לארץ לפני סגירת נתב"ג ב-24 בינואר 2021. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: פלאש90)
ישראלים אחרונים חוזרים לארץ לפני סגירת נתב"ג ב-24 בינואר 2021. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: פלאש90)

אם רוצים להעביר את המידע למדינה שלישית, חייבים אישור מוקדם של מדינת ישראל אבל העברה למדינה שנייה ו/או לגופים בינלאומיים אינו מותנה באישור מדינתי מראש. כלומר האינטרפול, ה-CIA וסוכנויות מודיעין בינלאומיות נוספות יוכלו לקבל מידע מהמאגר הישראלי.

תגובת משרד המשפטים

ממשרד המשפטים אישרו את הפרטים ומסרו לזמן ישראל התגובה הבאה:

  1. נעשתה התקדמות בניסוח טיוטת חקיקה, לקראת הפצת תזכיר חוק להערות הציבור. עם זאת, עדיין לא ניתן להצביע על לוח זמנים מדויק.
  2. החוק מעובד על ידי משרד המשפטים, בשיתוף פעולה הדוק ומפרה של נציגי כלל המשרדים השותפים בצוות.
  3. היקף המידע שייאגר במאגר הישראלי לא יהיה רחב מן המקובל בעולם, אלא יפעל בהלימה להסדרים הרווחים בעולם בנושא זה, בהתאם להנחיות של ארגון התעופה הבינלאומי, המתייחסות לסוג ואופי המידע והשימוש המותר בו. יוזכר בהקשר זה כי יש אף החלטת או"ם הקוראת למדינות לבנות מאגרי מידע מסוג זה.
  4. מטרות השימוש במידע שייאסף במאגר ייקבעו בחקיקה הראשית. על פי הנוסח המתגבש, מטרות אלה יכללו מאבק בטרור, מאבק בפשיעה חמורה, אבטחת התעופה האזרחית, מאבק בהגירה בלתי חוקית ושיפור ביקורת הגבולות, וכן הגנה על בריאות הציבור במובן של מניעת התפשטות מגיפות או זיהומים.
עוד 1,700 מילים
כל הזמן // יום שישי, 3 בדצמבר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

"אנחנו יורדים בסקרים ובנט ממשיך עם הטעויות שלו"

ההחלטה השנויה במחלוקת להחזיר את איכוני שב"כ והעימות בישיבת הממשלה ● החלטת אשתו לנסוע לחו"ל ● והשיחה הקשה עם שר החוץ האמריקאי בלינקן ● בנט סוגר את השבוע הקשה ביותר שהיה לו מאז נכנס למשרד ראש הממשלה - ובסיעתו שלו מתחילים להשמיע בחדרים סגורים דברים חריפים שלא נשמעו שם עד היום ● פרשנות

עוד 732 מילים

אירופה, חמאס והאנרכיה בגדה

ההחלטה של בריטניה להכריז על חמאס כאירגון טרור יצרה בעיה מול עמדת אירופה כלפי הבעיה הפלסטינית. בעוד אירופה לוחצת על אבו מאזן לערוך בחירות כלליות בגדה ובעזה, הרי שעל פי עמדת בריטניה חמאס הוא אירגון טרור הפסול במגע.

מכאן, שמול עמדת אירופה הלוחמת לאחדות פלסטינית לקראת מדינה, הרי משמעות עמדת בריטניה היא שאין מדינה פלסטינית המכילה את חמאס.

החלטת בריטניה להכריז על חמאס כאירגון טרור יצרה בעיה מול עמדת אירופה כלפי הבעיה הפלסטינית. בעוד אירופה לוחצת על אבו מאזן לערוך בחירות כלליות בגדה ובעזה, עפ"י עמדת בריטניה חמאס פסול במגע

אבל פסילת חמאס כשותף לתהליכים מדיניים או תהליכים כלשהם מעסיקה היום את המוקטעה ברמאללה. גם כשלון המאמצים להבטיח סיוע בינלאומי לקיומה של הרשות הפלסטינית מעמיד בסימן שאלה את המשך קיומה. כאן למשל ריאד מאלכי, שר החוץ הפלסטיני, מודה בכשלון ועידת המדינות התורמות (ועידה בינלאומית העוסקת בתיאום ובהגשת סיוע כלכלי לרשות הפלסטינית).

על פי מקורות ברמאללה, מדינות אירופה נמנעו מהבטחת הסיוע בגלל דרישתן שממשלת פתח בראשות מוחמד שתייה תוחלף בממשלה טכנוקרטית, שתאפשר איחוד עם עזה. המועמד מבחינת אירופה להחליף את שתייה הוא זיאד אבו עמרו, המקובל על אבו מאזן וחמאס, אך איננו חבר פתח ולכן אירגון פתח מתנגד לכך. כל עוד אין פריצת דרך בעניין זה, הסיוע האירופי לא יחודש – כך מסרו לנו המקורות ברמאללה.

תנאי נוסף שהציבו המדינות תורמות הוא משילות וכיבוד זכויות האדם (כמו למשל בביקורת האירופית על הריגת ניזאר בנאת). בעניין זכויות האדם הרשות לא יכולה לתת הבטחות, אבל בעניין משילות היא חייבת זאת גם לעצמה, וגם כדי להוכיח שהיא מסוגלת לקיים מדינה פלסטינית בת קיימא.

ובעניין המשילות חלה הידרדרות חמורה בשבועות האחרונים בחברון ובג'נין. בעוד בחברון מלחמת החמולות בין ג'עברי לקוואסמה יצאה מכלל שליטה, והמיליצות החמולתיות שולטות ברחובות – המשטרה נעלמה.

המדינות התורמות דורשות משילות וכיבוד זכויות האדם. בעניין זכויות האדם הרשות לא יכולה להתחייב, אך בעניין משילות היא חייבת זאת גם לעצמה וכדי להוכיח שהיא מסוגלת לקיים מדינה פלסטינית בת קיימא

אובדן השליטה בג'נין נשא אופי אחר. בהלווית בכיר פתח, באו מאות חמושים מכל הפלגים, נושאים נשקם בהתרסה מול הרשות, בעיקר פתח וג'יהאד האיסלאמי, כאשר פעילי חמאס הניפו את דגלי חמאס, האסורים בגדה.

כאן הרשות הפלסטינית נאלצה להיכנס בכח מול המיליציות החמושות, פרצו קרבות בג'נין, ומוקדם להעריך איך יסתיימו.

להתנגשויות בג'נין יש עוד היבט – התחרות בין הבוס הגדול של הביטחון הפלסטיני, מאג'ד פרג', לבין מוחמד דחלאן הגולה באבו דאבי.

תנזים פתח בג'נין נחשב כנאמן של דחלאן, והמאמר של סוכנות אנאדול מפרט היכן עוד יש לדחלאן השפעה בגדה. את המאבק הזה אפשר לפרש גם כמאמץ של פרג' להחליש את יריבו בקרב הירושה ליום שאחרי אבו מאזן.

מה שמצביע על הכיוון הזה הוא ביקורו המפתיע של מאג'ד פרג' באמירויות לתערוכת אקספו (אחרי  החזרת השגריר הפלסטיני מאבו דאבי). זה אומנם לא היה ביקור רשמי, אבל הוא התקבל בידי בכירי האמירות לשיחה מדינית.

יש להעריך כי באמירויות שמחו לקבל איש רשות, אחרי הביקורת של הרשות על האמירויות בגלל הסכמי אברהם, כדי לתת לגיטימציה לאמירויות לצעדים עם ישראל, אבל דחלאן קיבל את זה אחרת.

יש להעריך כי באמירויות שמחו לקבל איש רשות, אחרי הביקורת של הרשות על האמירויות בגלל הסכמי אברהם, כדי לתת לגיטימציה לאמירויות לצעדים עם ישראל, אבל דחלאן קיבל את זה אחרת

מאז הביקור של מאג'ד פרג', האתרים של דחלאן התחילו לפרסם עד כמה הוא מושחת לכאורה, וקשרו אותו עם הממונה על הקשר עם ישראל מטעם הרשות, חוסיין א-שיח'.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה לענייני המזרח התיכון ועיתונאי. הוא גם סופר ותסריטאי. ספרי העיון שחיבר עוסקים בבעיה הפלסטינית, והרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האיסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 516 מילים

פריג': השלב הבא יהיה לבטל את הבידוד לחוזרים מחו"ל

ברקת: המלחמה הבאה שתיפתח מהצפון תהיה מלחמת איראן הראשונה ● ראש המל"ל לשעבר עמידרור: "ישראל צריכה להיות מוכנה לפעול באיראן" ● ראש ביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון: נראה שזן אומיקרון מאוד מדבק, אבל שהחיסון משפיע ● בליאק: מי שמרשה לעצמו במשך 8 חודשים לא להשתבץ לוועדות – מבזה את הכנסת

עוד 6 עדכונים

אישה שלא עושה רצון בעלה

יש סערה חדשה בעיר, לא, לא עידית סילמן, מיצינו. לגלית דיסטל אטבריאן נגמרו הדימויים שמעליבים נשים. הפעם זו גילת בנט. אשת ראש הממשלה טסה עם הילדים לחו"ל בלי רשות והמדינה כמרקחה. ככה בורחים? אצלנו אוספים גופות מהרחובות אחרי שנתניהו השאיר לנפתלי גן עדן, כולה 6500 מתים, באמת בקטנה, ומוטציות חדשות (לא שלמה קרעי, הוא פוליטיקאי בלאדי) ובנט לא יודע להעריך.

יש סערה חדשה בעיר, לא, לא עידית סילמן, מיצינו. לגלית דיסטל אטבריאן נגמרו הדימויים שמעליבים נשים. הפעם זו גילת בנט. אשת ראש הממשלה טסה עם הילדים לחו"ל בלי רשות והמדינה כמרקחה

הקורונה שיבשה את דעתנו, אולי זו תופעת לוואי לזריקה, מי יודע. משק כנפי וריאנט בדרום אפריקה סוגר מדינות, כל נוסע לחו"ל פושע וכל אזרח – שרון אלרועי פרייס. הקניונים מלאים, חנויות הומות אדם, מערכת החינוך כולה היא מרקיית וירוסים, אבל אשת ראש הממשלה חייבת להישאר בארץ. שתצטופף בקניון כמו כולם, שתיקח את הילדים למדגרות קורונה בהצגות חנוכה, והכי חשוב, שתעשה רצון בעלה!

לפני חודש חזרתי מחו"ל. אני לא אשת ראש הממשלה ואני אטוס כמה שבא לי. ולמה אני מספרת את זה? כי כשהוצאתי את הראש מהמערה והגעתי לנתב"ג הבנתי שרימו אותי וחצי מדינה טסה לחו"ל, כי האפשרות השניה היא שכולם נמלטים מאונייה טובעת. לא אני, אני פטריוטית, מה אתם יודעים, ככה יצא.

אלא מה, פה זה ארץ ישראל, ובלי שיוציאו לך את החשק – איך תדע מיהו יהודי? אתה מגיע לנתב"ג ומרגיש כמו בהודו רק בלי הפרות. מכלאה ענקית הומה אדם וכולם בדרך ליעד כלשהו בחו"ל. תוך דקה אתה מוצא עצמך מערבב איברים בתור לבדיקת דרכונים, לשיקוף מזוודות, להוכחה שאין לך קורונה, לדיוטי פרי. שערי המדינה נראים כמו הקניון הקרוב למקום מגוריך, אין ריחוק בעולם כלל.

חזרת לארץ? ברוך שובך. נחתת שמח וטוב לב ושם בשדה שוב תרגיש כמו פרה באחו ותלך כחבל אחר הדלי לאולם בדיקת קורונה, יום אחרי הבדיקה שעשית לפני הטיסה ותגיע לרפת: אולם ענק שאת סופו מי ישורנו ותחילתו נהר אדם דחוק בין חבלים, שזורם לעמדות בדיקה. ההמון שהתקבץ מכל קצוות תבל ממתין כבהמה סבלנית למספוא.

הקניונים מלאים, חנויות הומות אדם, מערכת החינוך מרקיית וירוסים, אבל אשת רה"מ חייבת להישאר בארץ. שתצטופף בקניון ותיקח את הילדים למדגרות קורונה בהצגות חנוכה, והכי חשוב, שתעשה רצון בעלה!

הריחוק החברתי מצטמצם לסנטימטר. אשכולות אנשים שכל אחד מהם רכוב על כתפי הנוסע שלפניו, שמצדו נצמד לזה שלפניו ומצדדיו וכך הלאה, עד המאושר שיושב על ברכי הבודק שנועץ בו מטוש עברי. המון זוגות יצאו משם, זוגות נפרדו, ילדים נולדו או אומצו בלי טרוניה. היה זמן לחיים שלמים.

וריאנט, אם נקלע להמון, הרגיש כמו בחנות ממתקים והתפתח לכיוונים מעניינים חדשים. אומיקרון למשל. יש עוד המון אותיות אם אתם רוצים.

כחלוף שעה ארוכה בה השתכשכנו במחיצת עולם ואשתו ממרחק נשימה, נפלטנו החוצה ונדחסנו לתוך לול תרנגולות הידוע בכינויו שאטל, שהוביל את ההמון ההודי לבומביי, אה, לחניון ארוך טווח.

הנסיעה היתה מאתגרת. נפשי נקשרה בנוסע שזקנו דגדג את לחיי, והיתה נוסעת שכמעט העבירה מפה לפה את הטורטייה שמחלקים בטיסות לופטהאנזה, ככה קרוב זה היה.

אז גילת בנט נסעה עם הילדים. תחזיקו אותנו. פתאום כולנו צדקנים. כשנתניהו ואשתו קרעו את השמיים בטיסות מיותרות, כולל פרשת ביבי-טורס, ולחצה על מטוס פרטי עם חדר שינה מעופף, העיתונות הסתכלה לצד השני. מה כבר קרה? למה להתקטנן? אשתו פסיכולוגית ילדים בשירות הציבורי וקורעת את התחת בעבודה, למה שלא תישן טוב בטיסה של כמה שעות? ותיסע. ותיסע. גם הילד רוצה, מה יש? הוא עוד קטן. ישכחו אותו בבית?

אז גילת בנט נסעה עם הילדים. תחזיקו אותנו. פתאום כולנו צדקנים. כשנתניהו ואשתו קרעו את השמיים בטיסות מיותרות, כולל פרשת ביבי-טורס, ולחצה על מטוס פרטי עם חדר שינה מעופף, העיתונות הסתכלה לצד השני

הנסיעה של גילת בנט מוכיחה, למי שעוד לא הפנים, שמאסטר ביבי-טורס עדיין משפיע על סדר היום של התקשורת. ברצותו יחריש פדיחות וברצותו יצית אש בזנב שועלים קטנים מחבלים בכרמים. כל אלה שעדיין סרים לפקודתו בפוליטיקה ובתקשורת מתוך תקווה שמטה לחמם יתחבר מחדש לעטיני השלטון וישפיע מטובו גם עליהם. הם בדודא קשה.

נתניהו לא ישתנה, זה טבעו, הוא יעקוץ כהרגלו גם בפעם האלף. ככה התרגל בשנים ארוכות מדי בביצה העכורה שלנו, עם עיתונות צדקנית ופחדנית ונוחה לרצות.

השלטון, רבותי, התחלף, אבל פנטום הממשלה עדיין שוכן במרתפים ומגיח לקדמת הבמה מתי שבא לו. וממש בא לו, אין לו בית, רק צריף דל בקיסריה וברחביה וברחוב הפורצים בקטמון הישנה, ובווילה של המיליארדר סיימון פאליק זה חיים זה? מאז הובס הוא תלוי בטוב לבם של מיליארדרים ובכמה ידידים בעיתונות שמתים משיעמום מאז ירד מהבמה.

בנט ולפיד לא מספקים את הסחורה שהתקשורת ניזונה ממנה ומה שנותר זה מדורות שמוכרות מהדורות. והנה זה בא כרעם ביום בהיר:

גילת בנט, אישה שלא עושה רצון בעלה, נסעה לחו"ל עם הילדים, ועוד בלי מזוודות עם כביסה, והכי נורא, תחזיקו חזק: על חשבונה, לא עלינו. אל תגידו בגת, אל תבשרו בחוצות אשקלונה! וזה אחרי שהתרגלנו לראש הממשלה הקודם והבעל שנהגה לכשכש בו והלחימה את ידו אל ידה ככה שלא יכלו להיפרד לדקה מהארנק שלנו. ככה יצא.

גילת בנט, אישה שלא עושה רצון בעלה, נסעה לחו"ל עם הילדים, ועוד בלי מזוודות עם כביסה, והכי נורא, תחזיקו חזק: על חשבונה, לא עלינו. אל תגידו בגת, אל תבשרו בחוצות אשקלונה!

עכשיו אנחנו עומדים נדהמים. גילת בנט אישה עצמאית, לא ממנה ולא מפטרת מאחורי הקלעים, לא דורשת נאמנות מפוליטיקאים, לא נוכחת בשיחה עם ראש המוסד ולא מתעמרת בעובדים, לא עמדה למשפט על זה ולא הורשעה.
והכי נורא, היא לא ראש לבעלה כמו שהתרגלנו ואפילו לא זנב.
איך יכשכש ככה?

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
כמעט הכל נכון, ועדיין: 1. וריאנט חדש משנה את התמונה - ההמלצה שלא להביא נגיף חדש מחו"ל משמעותית יותר מהדבקה בנגיף הקיים בארץ 2. יש חשיבות למתן דוגמה אישית. זה שהתרגלנו לסטנדרט מנהיגותי ... המשך קריאה

כמעט הכל נכון, ועדיין:
1. וריאנט חדש משנה את התמונה – ההמלצה שלא להביא נגיף חדש מחו"ל משמעותית יותר מהדבקה בנגיף הקיים בארץ
2. יש חשיבות למתן דוגמה אישית. זה שהתרגלנו לסטנדרט מנהיגותי נמוך מאוד לא אומר שלא נכון לוותר על סטנדרט גבוה עכשיו כשהשלטון סוף סוף התחלף.

עוד 836 מילים ו-2 תגובות

למקרה שפיספסת

עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

השיח האלים בכנסת ובחברה הישראלית לא נשאר בגבולות המדינה ופוגש פעמים רבות את נותני השירות בחו"ל, מה שהביא ליצירת הסטריאוטיפ של הישראלי המכוער ● אבל הסטריאוטיפ הוא רק סימפטום לבעיית האלימות ולתרבות הכוח השלטת עוד מאז כיבוש השטחים ב־67' ● הדרך היחידה להימנע מקריסה עצמית היא לשנות את הדפוסים האלימים ● דעה

עוד 1,177 מילים

תגובות אחרונות

אחרי שסגר חשבון עם נתניהו, מקרון מסמן את לפיד כידיד צרפת

כבר ב־2019, כשנתניהו הצטלם עם מנהיגי העולם לטובת קמפיין הליכוד, מקרון אותת לממשלה שהוא שם עין על לפיד ● דיפלומט בכיר הוסיף ואמר לזמן ישראל כי נשיא צרפת כלל לא מסכים להיפגש עם שרים ● ברקע טיסת גילת בנט, חרף המלצת רה"מ, הממשלה בדרך לקבוע שיא שלילי חדש – כמות הכסף שהולכת על תקציבי נסיעות מיותרות ● פרשנות

עוד 1,142 מילים ו-2 תגובות

ראיון בלעדי "הכל עקום והוועדים האלה זו צרה צרורה"

בוועד רט"ג הכריזו השבוע על סכסוך עבודה בטענה כי ערב עזיבתו, גולדשטיין יוזם פרסום מאסיבי של מכרזים, מרע תנאים לפקחים, מבצע שינויים ארגוניים ומסדר משרות למקורביו ● בראיון לזמן ישראל, גולדשטיין הודף את טענות הוועד: "הם שכחו את מקומם ורוצים לנהל את הארגון" ● ומשיב על ביקורות מטיילים ופעילי סביבה: "נורא סקסי להיות בעולם אוטופי, אבל העולם הזה לא קיים"

עוד 2,007 מילים

בנט מקדם מתן קנס בסך 2,500 שקל לנוסעים שלא יבצעו שתי בדיקות PCR עם כניסתם ארצה

בנט והורוביץ החליטו שלא להאריך את תוקף התקנות שאפשרו לשב"כ לבצע איכונים ● בנט שוחח עם בלינקן וקרא להפסקת השיחות עם טהראן ● ראש המוסד: "לאיראן לעולם לא יהיה נשק גרעיני; זו התחייבות" ● לראשונה זה 14 שנה מונה שופט לכהונה זמנית בבית המשפט העליון ● כתב אישום משמעתי הוגש נגד אב הבית לשעבר בבית ראש הממשלה על כך ששיקר לוועדת המכרזים

עוד 42 עדכונים

חוק הגיור מלחמת היהודים הבאה של מתן כהנא

אחרי שהצליח להעביר, לא בלי מאבקים וסערות, את חוק הכשרות, השר כהנא מתכנן להגיש בשבוע הבא את תזכיר חוק מערך הגיור ● מול כהנא נאבקים הפוליטיקאים החרדים, הממסד הדתי - כמו גם כמה שותפים קואליציונים ● כהנא אומר לזמן ישראל: "הזהות של מדינת ישראל נמצאת בפני סכנה אסטרטגית, וחובה עלינו לעשות הכול כדי שכל ישראלי שאינו יהודי ירצה להתגייר" ● פרשנות

עוד 591 מילים

קמפיין במחלוקת: עידוד למיחזור או תדלוק תרבות הצריכה?

תאגיד מיחזור הפסולת האלקטרונית "אקומיוניטי" השיק קמפיין נרחב בכיכובו של רון שחר ● "המרוץ למיחזור" קורא לציבור להחזיר מוצרי חשמל ובתמורה להשתתף בהגרלה על חבילת מוצרי חשמל חדשים לבית ● הקמפיין מעורר מחלוקת עזה בענף המיחזור - ואת זעמו של המשרד להגנת הסביבה

עוד 985 מילים

הוא מבקר בחברון ומרגיז את השמאל - אך משמח את מחנה הימין, הסולד מהממשלה הנוכחית ● אבל הנשיאות של יצחק הרצוג מסתמנת שונה מאד מזו של קודמו ● בעוד שריבלין עסק רבות בתחלואי החברה הישראלית ועמד ביריבות עם ראש הממשלה בזמנו, הרצוג מעצב את נרטיב הנשיאות שלו סביב דיפלומטיה וקשרים מדיניים בכל העולם ● וזה בדיוק מה שממשלת בנט-לפיד זקוקה לו

עוד 2,330 מילים

במוקד הטלפוני של משרד הבריאות מוסרים מידע שגוי, האתר לא יעיל

אזרחית התקשרה למוקד משרד הבריאות כיוון שבספריית בית אריאלה ביקשו ממנה תו ירוק בניגוד לנהלים והשומרים לא עטו מסכות ● במוקד קיבלה תשובה שגויה, לפיה מסכה בחלל סגור נדרשת רק "בהתקהלות של 50 אנשים ומעלה" ● המוקדנית טענה שהמידע השגוי נמצא באתר המשרד, אף שבאתר מוצג המידע הנכון - רק שמאוד קשה למצוא אותו ● משרד הבריאות: "הנהלים יחודדו"

עוד 551 מילים

שני ישראלים נכנסו לרמאללה, הותקפו – וחולצו על ידי אנשי הביטחון הפלסטיני

בנט מגיב לביקורת על טיסת משפחתו: "למדנו יותר על הזן, הנופש – במדינה שמותר לצאת אליה" ● הימ"מ הוכרזה כיחידה הלאומית ללוחמה בטרור של ישראל ● משרד החוץ נגד השגריר גלעד ארדן: "עושה הכול כדי שיפטרו אותו" ● שורת רבנים בציונות הדתית קוראים להפגין נגד הממשלה: "מסכנת את זהות המדינה" ● משרד הבריאות: יש עוד 17 שחשודים כי נדבקו באומיקרון

עוד 45 עדכונים

בתגובה שהגישה אמש הפרקליטות לבג"ץ בעתירת האגודה לזכויות האזרח, המדינה קובעת שהופעתו של הווריאנט הנוכחי למעשה מחזיר את ישראל אל הלא נודע של ימי ראשית הקורונה, אבל נכשלת מלהראות שאיכוני שב"כ בכלל עוזרים לעצירת ההתפשטות ● בג"ץ יקיים היום בצהריים דיון בהול ● פרשנות

עוד 877 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה