ממה מתעלמים מארגני ועידת האקלים

צל של מטוס, אילוסטרציה (צילום: Tomwang112 / iStock)
Tomwang112 / iStock
צל של מטוס, אילוסטרציה

המשבר העולמי שנמשך כבר שנה שניה בעקבות וירוס הקורונה מלמד אותנו, בין השאר, עד כמה אנו, המדינות החזקות כלכלית, התעלמנו מהמדינות החלשות. המטרה כעת עם בוסטר החיסונים היא לחזור ולהמשיך לטוס לחו"ל כמו אתמול ושלשום כשהפרנו את האיזון בטבע בלי חשבון.

המשבר העולמי שנמשך כבר שנה שניה בעקבות וירוס הקורונה מלמד אותנו, בין השאר, עד כמה אנו, המדינות החזקות כלכלית, התעלמנו מהמדינות החלשות

אני מעלה את הסוגיה הזו קצת לפני כינוסה של ועידת האקלים. ועידה שנדחתה מהשנה שעברה ועדיין מארגניה לא הבינו את ההזדמנות שהביא משבר הקורונה. הזדמנות לקיים מפגשים וירטואליים שהמסר שלהם הוא הורדת הלחץ מהטבע. פחות טיסות לפה ולשם ויותר התמקדות על שמירת הטבע והפחתה מיידית של זיהום האוויר, כולל זה שנגרם סביב ענף התעופה.

אני לא מבקש לעצור את העולם, אני מבקש למתן אותו. לאפשר לכל קהילה בעולם למצוא כיווני פרנסה חדשים ולאו דווקא תיירות בינלאומית.

הקורונה הדגימה ומדגימה עד כמה אנחנו בני האדם היבואנים והיצואנים של וירוסים וחיידקים. הקורונה גם הדגימה לנו עד כמה המדינות העשירות לא סופרות את המדינות העניות. איך בעוד במדינות העשירות מחסנים בכל מנה חדשה נגד קורונה יש המון מדינות שלא מסוגלות לספק אפילו את החיסון הראשון. כעת ברור יותר מכל שמדינות עשירות אוהבות להתכנס ולצקצק על המדינות העניות ולהמשיך הלאה. לטוס בלי סוף לראות את האטרקציות באזורים שכוחי אל, להנות ולחזור הביתה אל סיר הבשר.

כל זה לא מפריע לארגונים בינלאומיים לשוב ולטוס למפגשים החשובים ללא ספק האלה ולקבל החלטות חשובות בלי לספור את החלשים, את אלה שיקבלו חיסונים רק אם יהיה עודף.

היינו יכולים לגרום לתובנה הזאת לחלחל בליבם של בני אדם, אם היינו בדיאלוג דרך האמצעים הטכנולוגיים הנפלאים שיש בידינו. היינו יכולים לחשוב ביחד, עניים ועשירים כאחד, איך לשחרר את הלחץ ולאפשר לטבע להשתקם.

היינו יכולים לומר שכל אחת ממדינות העולם לוקחת על עצמה לעבור לשימוש באמצעים ידידותיים ליצור אנרגיה, להפחית את כמות הייצור של מוצרים, למחזר ולחדול מהפיכת שטחים פתוחים לשדות בטון. לצד כל אלה לפצות את הטבע על הרס הטבע, לפחות על ידי נטיעת עצים ושיחים.

מדינות עשירות אוהבות להתכנס ולצקצק על המדינות העניות. ארגונים בינלאומיים שבים וטסים למפגשים החשובים ומקבלים החלטות חשובות בלי לספור את החלשים

זה לא דימיוני, זה אפשרי. אנחנו חייבים לבחון היטב מה אנחנו צריכים באמת ומה לא, להפחית קניות כדי שלא נשליך עודפים לאשפה.

לפני שבוע פרסם מישהו פוסט בפייסבוק על כך שיש לו אופניים למסירה, ללא תשלום. התנאי היחיד שהוא מחתים עליו הוא התחייבות להעביר את האופניים באותו תנאי כשתם השימוש. סיפור קטן שיכול ללמד משהו את כל משתתפי וועידת האקלים בגלזגו, אלה שלא מהססים וכבר רכשו את כרטיסי הטיסה לוועידה החשובה, שדנה במשבר האקלים.

אגב, כשהילדה גרטה שטה בהפגנתיות לוועידת האקלים ב-2019, מעשה ראוי, עוד לא ידענו עד כמה רשת האינטרנט יעילה וטובה גם לוועידות בינלאומיות.

מיכאל מירו הוא דוקטור למדע המדינה, עיתונאי למעלה מארבעים שנה, לשעבר מנהל קול ישראל. חוקר ומתעניין בפוליטיקה, חברה, סביבה, מוסר ואתיקה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 425 מילים ו-1 תגובות
סגירה