ארץ השמש העולה ביוקר

תחקיר אף ששרת האנרגיה שואפת שישראל תייצר 30% חשמל נקי עד 2030, יזם בתחום אומר כי עד 2035 אפשר להפיק מהשמש את כל החשמל הנחוץ ● חוסר תיאום, עודף בירוקרטיה ותשתיות מיושנות עשויים להוות מכשול ● חלק מהמעורבים אומרים כי מעבר לניהול מבוזר של רשת החשמל ימנע איומי סייבר: "יהיה לנו חשמל גם אם האיראנים ינסו להשבית את הרשת שלנו"

 שדה פאנלים סולאריים בדרום הארץ (צילום: משה שי/פלאש90)
משה שי/פלאש90
שדה פאנלים סולאריים בדרום הארץ

בעידן האקלים החדש בו אירועים קיצוניים כמו שריפות, שיטפונות, סופות הוריקן ואסונות טבע אחרים מעמידים את נושא האקלים גבוה בסדר היום העולמי – מדינות מפותחות רבות מתמקדות בהשגת היעד של אפס פליטות פחמן עד 2050. כלומר, צמצום התלות והשימוש בדלקים מאובנים.

ישראל התחייבה ליעד צנוע יותר – הפחתת סך הפליטות ב־85% לעומת הרמות של 2015. הכוונה להפחית 85% לפחות מפליטות גזי החממה הנגרמות, בין היתר, מייצור החשמל. אבל ישראל טרם קבעה יעד ממשי לכמות החשמל שיסופק עד אז מאנרגיה מתחדשת.

אף שישראל התחייבה לייצר 10% חשמל נקי עד 2020, המדינה התקשתה להגיע לרף ה־6%

כמו כן, אף שישראל התחייבה לייצר 10% חשמל נקי עד 2020, המדינה התקשתה להגיע לרף ה־6%. זאת למרות שטחי המדבר הנרחבים, שפע קרני השמש והגישה לטכנולוגיה העוסקת בייצור ואגירה יעילה של חשמל. לכן קיים ספק אם המדינה תצליח לעמוד ביעד החדש שהציבה לעצמה – ייצור 30% חשמל מאנרגיה מתחדשת עד 2030.

בשנים האחרונות אימץ משרד האנרגיה בהתלהבות את השימוש בגז טבעי מהמאגרים שנמצאו בים התיכון. קארין אלהרר, שהחלה לכהן כשרת האנרגיה בחודש יוני, אמרה כי העמידה בראש סדר העדיפויות שלה את המעבר לאנרגיות מתחדשות.

קארין אלהרר נשבעת אמונים עם מינויה לשרת האנרגיה, 13ביוני 2021 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
קארין אלהרר נשבעת אמונים עם מינויה לשרת האנרגיה, 13 ביוני 2021 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

אולם הדרך למהפכה סולארית בישראל רצופה מכשולים, בהם מציאת מקום להקמת חוות סולאריות שימירו אנרגיית שמש לחשמל, שדרוג תשתיות חשמל מיושנות ופתרון בעיות מנהליות.

אחד מכל שמונה ישראלים המבקשים להציב פאנלים סולאריים על גג ביתם לייצור עצמי נענה כי אין מספיק מקום ברשת כדי להכיל את ייצור החשמל החלופי. עם זאת, יש מי שהתחילו לדחוף לשינוי כולל במבנה רשת החשמל ומקדמים מודל מבוזר, שלדבריהם יוכל לקלוט אנרגיה סולארית בצורה יעילה יותר.

אחד מכל שמונה ישראלים המבקשים להציב פאנלים סולאריים על גג ביתם לייצור עצמי נענה כי אין מספיק מקום ברשת כדי להכיל את ייצור החשמל החלופי

כל האמור לעיל דורש תיאום הדוק בין כמה וכמה משרדי ממשלה, גופים ממשלתיים, בעלי עניין וגורמים אחרים. אולם הגוף האחראי על בניית מתווה עמידה ביעדים החל את עבודתו רק בחודש דצמבר.

לחיצה על הגז

יובל שטייניץ, שכיהן כשר האנרגיה מ־2015 ועד חודש יוני האחרון, זכור כמי שתמך בשימוש בגז טבעי. שטייניץ הוא גם זה שסירב להציב יעד כלשהו ליצירת אנרגיה מתחדשת עד 2050, בטענה כי עדיין לא ברור איך תתפתח הטכנולוגיה הזאת.

בנימין נתניהו ויובל שטייניץ בעת ביקור בסדת הקידוח לווייתן מול קיסריה. ינואר 2019 (צילום: Marc Israel Sellem/POOL)
בנימין נתניהו ויובל שטייניץ בביקור באסדת לווייתן. ינואר 2019 (צילום: Marc Israel Sellem/POOL)

אף שמדינות רבות הפחיתו את השימוש בדלקי מאובנים, משרד האנרגיה של שטייניץ המשיך להנפיק רישיונות לחיפושי גז ונפט, אם כי הוא הציב יעד להפסקת השימוש בפחם, המזהם עוד יותר, עד 2025. (אלהרר הודיעה בחודש אוגוסט כי חיפושי הנפט היבשתיים ייפסקו. אף שלא יחולקו רישיונות חדשים – הקידוחים הקיימים צפויים להימשך).

שטייניץ קידם תוכניות להקמת תחנות כוח מונעות בגז כדי לענות על חלק גדול מצורכי החשמל הביתיים של ישראל. הוא חתם על הסכמים לאספקת גז לירדן ולמצרים, והקים עם קפריסין, יוון ומדינות נוספות את פורום הגז של מזרח אגן הים התיכון כדי להוביל גז עד לאירופה.

דו"ח של האו"ם שפורסם בחודש מאי קבע כי הרחבת תשתיות הגז הטבעי והשימוש בו "אינה עולה בקנה אחד עם הגבלת ההתחממות הגלובלית ל־1.5 מעלות צלזיוס" (בהתאם ליעד שקבע האו"ם בהסכם פריז מ־2015).

אחרי שהניח כל כך הרבה ביצים בסל הגז הטבעי, משרד האנרגיה של שטייניץ לא היה מוכן להתחייב בשום דרך משמעותית בייצור אנרגיות מתחדשת.

אסדת הגז תמר, כ-24 ק"מ מחוף אשקלון (צילום: משה שי/פלאש90)
אסדת הגז תמר (צילום: משה שי/פלאש90)

במפת דרכים לצמצום פליטות הפחמן, שפרסם המשרד באפריל, נעשה שימוש במונחים כלליים ולא הוגדרו יעדי ביניים. שטייניץ התבטא בנושא הקושי בהשגת היעד של ייצור 30% אנרגיה מתחדשת עד 2030 – מספר שהוא עצמו קבע, לעומת התחייבות קודמת ל־17%.

אחד הטיעונים העיקריים שלו נגד הפקת חשמל סולארי היה המרחבים העצומים שיידרשו לשם כך.

בתדרוך לעיתונאים שקיים מוקדם יותר השנה הוא אמר כי קרוב למיליון דונם של שטחים פתוחים יידרשו כדי לספק 90%–ֿ100% מייצור החשמל של המדינה באמצעות מקורות מתחדשים. זה יכפיל את השטחים הבנויים בישראל, כולל כבישים, הוא אמר.

מנכ"ל משרד האנרגיה לשעבר אודי אדירי אמר באותו אירוע כי אנרגיה סולארית תדרוש שטח גדול פי 150 מזה הדרוש לפיתוח גז טבעי, וכי יש לחשוב גם על שימור של שטחים פתוחים ושל המגוון הביולוגי כפקטור סביבתי.

מבט על תחנת הכוח אשלים, תחנת כוח סולארית, במדבר הנגב (צילום: Yonatan Sindel/FLASh90)
מבט על תחנת הכוח אשלים, תחנת כוח סולארית, במדבר הנגב (צילום: Yonatan Sindel/FLASh90)

מוקדם יותר החודש הוא אמר לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת כי כדי לעמוד ביעד של 30% מקורות מתחדשים יידרשו 180 אלף דונם. דובר מטעם המשרד הבהיר מאוחר יותר כי 80 אלף דונם מתוך השטח הזה יהיו אתרים דו שימושיים.

מדובר בגגות ובמקומות אחרים שכבר נמצאים בשימוש – ממבנים חקלאיים ותעשייתיים ועד מחלפי תנועה ובתי עלמין.

רשות החשמל של ישראל, המפקחת על משק החשמל, מעריכה כי לפחות 40 אלף דונם של שטחים פתוחים יידרשו כדי להשיג את היעד. המועצה הארצית לתכנון ולבנייה החליטה להגביל את התקנת הלוחות הסולאריים לשטח קטן פי שניים.

מודלים הראו כי ישראל יכולה להגיע לייצור של 95% אנרגיה ירוקה עד 2050 בהסתמך על אתרים דו שימושיים בלבד

שמיר 270: פאנלים סולאריים בקיבוץ שמיר (צילום: גולן סולאר)
שמיר 270: פאנלים סולאריים בקיבוץ שמיר (צילום: גולן סולאר)

עם זאת, הן המשרד להגנת הסביבה והן צוות פרויקט NZO של מרכז השל לקיימות – ארגון לקידום מדיניות סביבתית – הריצו מודלים שהראו כי ישראל יכולה להגיע לייצור של 95% אנרגיה ירוקה עד 2050 בהסתמך על אתרים דו שימושיים בלבד.

המשרד להגנת הסביבה אף העריך כי יש די מקום להציב לוחות סולאריים על גגות ובאתרים אחרים הניתנים לשימוש כפול כדי לספק כבר היום 46% מצורכי החשמל של ישראל.

100% סולארי?

עופר ינאי הוא המייסד והיושב ראש של חברת האנרגיה הירוקה נופר אנרגיה. בין חידושיה של החברה – הקמת פרויקטים סולאריים על מאגרי מים. לדברי ינאי, ישראל יכולה לייצר 100% חשמל מהשמש עד 2035 מבלי להניח אף לוח סולארי אחד על האדמה.

"אנחנו צריכים לשאוף למקם לוחות סולאריים על כל משטח שיכול לייצר אנרגיה – מגגות של מכוניות וכבישים ועד חזיתות של בניינים – טכנולוגיה שכבר קיימת", אומר ינאי.

עופר ינאי, המייסד והיושב ראש של נופר אנרגיה (צילום: ראובן קופיצ'ינסקי)
עופר ינאי, המייסד והיושב ראש של נופר אנרגיה (צילום: ראובן קופיצ'ינסקי)

אגף תכנון פיזי במשרד האנרגיה, בראשותה של דורית הוכנר, הכין תוכנית ארצית חדשה להסדרת השימוש באתרי אנרגיה סולארית דו־שימושיים במטרה להרחיב את מגוון השטחים המאושרים להתקנת לוחות סולאריים ולפשט את התקנות.

תמ"א 10/ד/10/2, התוכנית הארצית החדשה למתקנים פוטו־וולטאיים (מתקנים סולאריים), מפרטת את האתרים הפוטנציאליים בהם ניתן להתקין לוחות סולאריים, בכללם מחלפים, קירות תמך ומיגון אקוסטי, מאגרי מים, מטמנות, חממות וסככות, חניונים, בתי עלמין ומתקנים של ספקיות שירותים כגון טלפון או מים.

האגף עובד כעת על נייר מדיניות להוספת מגוון אתרים נוספים בהם ניתן יהיה להתקין לוחות סולאריים כמו בסיסים צבאיים, גדרות, חזיתות בניינים ומתקנים אגרי־וולטאיים – שילוב של ייצור חשמל עם הצללה על גידולים חקלאיים.

הוכנר גם הצליחה להוסיף לחוק ההסדרים כמה נספחים התומכים בשימוש כפול בלוחות סולאריים בשטחים הנמצאים שלא בתחום אחריותו של משרד האנרגיה, דבר שיצריך שיתוף פעולה מצד משרדי ממשלה אחרים.

אנרגיה סולארית, אילוסטרציה (צילום: Andrey Moisseyev istockphoto)
אנרגיה סולארית, אילוסטרציה (צילום: Andrey Moisseyev istockphoto)

המשרד המליץ, בין היתר, לתכנן התקנה של לוחות סולאריים מעל מטווחי ירי צבאיים ואפילו בשדות מוקשים מפונים, אזורים הנמצאים בדרך כלל בשליטת משרד ראש הממשלה ומשרד הביטחון.

סעיף נוסף בחוק ההסדרים אמור לפטור חברות להתקנת לוחות סולאריים מתשלום היטל השבחה על חניונים ושימושים כפולים אחרים, ובכך עוקף את משרד הפנים

סעיף נוסף בחוק ההסדרים אמור לפטור חברות להתקנת לוחות סולאריים מתשלום היטל השבחה על חניונים ושימושים כפולים אחרים, ובכך עוקף את משרד הפנים, שנכון לעכשיו פוטר רק התקנה על גגות.

הוכנר גם הציעה כי רשות מקרקעי ישראל תקבע מחירים אחידים עבור קרקעות שנועדו להתקנת מתקנים סולאריים, במקום להתמקח עם יזמים פוטנציאליים על כל פרויקט, דבר שמכניס חוסר ודאות לתהליך. היא גם רוצה שהמועצה הארצית לתכנון ולבנייה תבחן את מגבלת ה־20 אלף דונם שקבעה עבור פרויקטים סולאריים בשטחים פתוחים.

אולם כמה גורמים המעורבים במאמץ להשגת היעד עד 2030 אמרו לזמן ישראל כי מציאת מקום להצבת לוחות סולאריים היא רק אחד המכשולים העומדים בפני חסידי האנרגיה המתחדשת.

פאנלים לייצור אנרגיה סולארית (צילום: Moshe Shai/FLASH90)
פאנלים לייצור אנרגיה סולארית (צילום: Moshe Shai/FLASH90)

תשתיות לא מתאימות

מכשול מרכזי נוסף הוא תשתית רשת החשמל, שאין לה יכולת לספוג את המעבר לחשמל סולארי מבוזר, למרות דרישות חוזרות במהלך השנים להרחיב ולשפר אותה.

בשל מגבלות הרשת, חברת החשמל דוחה 13% מהבקשות לחבר אליה מתקנים סולאריים פרטיים, אומר דובר מטעם חברת החשמל. לתושבי הגליל ורמת הגולן בצפון ואילת בדרום, למשל, נאמר כי לא יוכלו לחבר לוחות סולאריים פרטיים עד 2023.

במסמך מדיניות שפורסם לאחרונה, רשות החשמל צופה כי כדי לעמוד ביעד של 30% חשמל ירוק יידרשו שש תחנות המרה חדשות (להמרת מתח גבוה של 400 אלף וולט למתח בינוני של 160 אלף), קרוב ל־100 תחנות משנה (להמרה מ־160 אלף וולט למתח נמוך יותר) ו־1,600 קילומטרים של כבלי הולכה – מספיק כדי לחצות את המדינה לאורכה כארבע פעמים.

הקמת תחנת משנה חדשה יכולה להימשך עשר שנים, זאת בשל הזמן שיידרש לסיום התכנון ולקבלת אישורים עבור הקרקע. גם הקמת קו מתח גבוה יכולה להימשך עשור

המסמך מציין כי הקמת תחנת משנה חדשה יכולה להימשך עשר שנים, זאת בשל הזמן שיידרש לסיום התכנון ולקבלת אישורים עבור הקרקע. גם הקמת קו מתח גבוה יכולה להימשך עשור בשל הצורך ברכישת קרקעות, תכנון, קבלת אישורים ועבודות הבנייה.

עמודי החשמל שהוצבו במכתש רמון, פברואר 2021 (צילום: דב גרינבלט, החברה להגנת הטבע)
עמודי החשמל שהוצבו במכתש רמון, פברואר 2021 (צילום: דב גרינבלט, החברה להגנת הטבע)

המסמך מזכיר קשיים נוספים, כגון תחרות על קרקעות והתנגדות ציבורית להתקנת עמודי חשמל וקווי מתח גבוה בקרבת בתי מגורים או באתרי נוף. כמה מומחים מאמינים כי אגירת אנרגיה סולארית המיוצרת בשעות האור, והכנסתה לרשת מחוץ לשעות השיא באמצעות קווים שאינם מנוצלים עד תום, יכולה להוות חלופה להרחבת הרשת.

כיום, על פי משרד האנרגיה, ישראל אוגרת רק 300 מגה ואט חשמל, בשיטת אגירה שאובה העושה שימוש בלחץ מים ולא בסוללות. רשות החשמל מאמינה כי עד 2030 יהיה צורך באגירת כשלושה ג'יגה ואט, או פי עשרה מהקיבולת הנוכחית.

על פי ינאי, אם ישראל תצליח להגדיל את קיבולת האגירה שלה ביותר מ־13 אלף אחוזים ל־40 ג'יגה ואט, ותטמיע אמצעים לייעול הרשת, ניתן יהיה לעמוד ביעדי 2030 ללא הרחבה פיזית של התשתיות.

"הרשת צריכה להיות מנוהלת כך שיצרנים אחרים יוכלו להשתמש בה כשתחנות הכוח הגדולות אינן עובדות", הוא אומר. "ניהול טוב יותר יאפשר לרשת לספק כמות חשמל גדולה פי שלושה כבר היום".

תחנת הכוח של חברת החשמל ליד רמת חובב (צילום: יניב נדב/פלאש90)
תחנת הכוח של חברת החשמל ליד רמת חובב (צילום: יניב נדב/פלאש90)

"הרשת צריכה להיות מנוהלת כך שיצרנים אחרים יוכלו להשתמש בה כשתחנות הכוח הגדולות אינן עובדות. ניהול טוב יותר יאפשר לרשת לספק כמות חשמל גדולה פי שלושה"

בריטניה, אחד משלושת השווקים המובילים בעולם בהקמת מתקני אגירה על פי חברה למחקר שוק, צפויה להקים מתקני אגירה בקיבולת של 298 מגה ואט השנה ו־2.9 ג'יגה ואט (או 2,900 מגה ואט) בשנה הבאה. ספרד הציבה יעד אגירת אנרגיה בהיקף של 20 ג'יגה ואט עד 2030.

ינאי מאמין כי משקי בית שייצרו אנרגיה סולארית ויקבלו הזדמנות להשתמש בחשמל הזול שלהם בשעות הלילה ישלמו את החשבון. "בלי אגירה, חשמל מתחדש יהיה זול בשעות היום ויקר בשעות הלילה. עם אגירה, אנשים יוכל לספק לעצמם חשמל זול יותר בלילה, ויקבלו תשלום עבור העודף שימכרו לרשת", הוא אומר.

ינאי צופה כי עד 2026 יהיו על הכבישים מיליון כלי רכב חשמליים, ומוסיף כי בניינים יזדקקו לאגירת חשמל גם כדי לטעון את הרכבים בלילה. הביקוש כבר קיים. נופר אנרגיה התקינה בפברואר את מערכת הסוללה הסולארית הראשונה בארץ, בקיבולת של 3.22 מגה ואט, בקיבוץ ניר יצחק בנגב.

החברה חתמה עם ענקית כלי הרכב החשמליים טסלה על הסכם בהיקף של 30 מיליון דולר לרכישת סוללות לאגירת 100 מגה ואט חשמל ב־35 קיבוצים ובכמה קניונים, הראשון שבהם ליד צומת ביל"ו, עד סוף השנה הבאה. ינאי גם רכש סוללות בקיבולת של 20 מגה ואט מיצרן אחר עבור חמישה קיבוצים נוספים.

מכונית טסלה בעמדת טעינה (צילום: טסלה)
מכונית טסלה בעמדת טעינה (צילום: טסלה)

אילת ואזור הערבה כבר מתבססים על 100% אנרגיה סולארית בשעות היום, ובקרוב תהיה להם מספיק אנרגיה אגורה כדי לספק את צורכי החשמל שלהם גם בלילה

אילת ואזור הערבה כבר מתבססים על 100% אנרגיה סולארית בשעות היום, ובקרוב תהיה להם מספיק אנרגיה אגורה כדי לספק את צורכי החשמל שלהם גם בלילה.

"הראינו שהעלות של אגירת אנרגיה היום קטנה פי שניים מזו של הרחבת הרשת", אומרת דורית דוידוביץ בנט, מנכ"לית החברה לאנרגיה מתחדשת אילת–אילות, "והמחירים יורדים כל הזמן". 

ואכן, בדצמבר נסגר מכרז לייצור אנרגיה סולארית, בשילוב אגירה, במחיר של 17.45 אגורות לקוט"ש – 31% פחות ממחיר ייצור החשמל מגז טבעי באותו הזמן, על פי דה מרקר. אולם במסמך המדיניות שלה, רשות החשמל לא כללה בחישוביה את אגירת החשמל אלא טענה כי טכנולוגיית האגירה בסוללות נמצאת עדיין בחיתוליה.

בשיחה עם זמן ישראל הוכנר ביטאה דעה דומה. אולם היא אמרה כי הצוות שלה עורך מחקר בנושא האגירה ומקווה להתחיל לעבוד על תוכנית אב ארצית לאגירת אנרגיה עד סוף השנה הנוכחית.

יוסף אברמוביץ ודורית דוידוביץ' בנט מציינים הפקה של 100% אנרגיה סולארית בערבה (צילום: פייסבוק)
יוסף אברמוביץ ודורית דוידוביץ' בנט מציינים הפקה של 100% אנרגיה סולארית בערבה (צילום: פייסבוק)

לדברי אלוף במילואים שלמה תורג'מן, שעומד בראש חברה ממשלתית חדשה לניהול מערכת החשמל הארצית, החברה בראשותו תציע שינויים לייעול הרשת. אולם הוא דוחה את טענתו של ינאי כי ניתן לעמוד ביעדי 2030 ללא הרחבת רשת החשמל.

יותר מדי טבחים על אותה קדרה

החברה של תורג'מן, נגה – ניהול מערכת החשמל בע"מ, הוקמה כחלק מרפורמה מבנית במשק החשמל הלא יעיל שהושקה ב־2018.

חברת הניהול החדשה – שהוטל עליה להכין תוכנית מפורטת להשגת היעד של 2030 – החלה את עבודתה רק בדצמבר. היא אמורה לקבל לידיה באופן רשמי את הניהול היומיומי של הרשת במקום חברת החשמל רק בחודש הבא.

כשהוא נשאל איזה גוף אחראי לאיזה תחום כדי להבטיח את השגת יעד ה־30%, תורג'מן אומר: "זאת השאלה הכי חשובה", שכן חלוקת האחריות אינה תמיד ברורה. משרד האנרגיה קובע את היעדים ונושא באחריות הכללית להשגתם, אומר תורג'מן.

רשות החשמל, השייכת למשרד האנרגיה, אחראית להסדרה ולהענקת תמריצים כלכליים, שמשרד האוצר צריך לממן. חברת הניהול בראשותו של תורג'מן אחראית לתכנון התשתיות. היא עובדת במרץ על תוכנית אינטגרטיבית מפורטת שתוצג עד סוף השנה. התוכנית כוללת נתונים כגון כמה אנרגיה מתחדשת ניתן לייצר, עד כמה הרשת צריכה להתרחב ואיזו קיבולת אגירה תידרש.

עמודי החשמל שהוצבו במכתש רמון, פברואר 2021 (צילום: דב גרינבלט, החברה להגנת הטבע)
עמודי החשמל שהוצבו במכתש רמון, פברואר 2021 (צילום: דב גרינבלט, החברה להגנת הטבע)

ברגע שחברת הניהול תשלים את התוכניות, יוטל על חברת החשמל ליישם אותן.   אם מוסיפים למשוואה את משרד הפנים (האחראי על הרשויות המקומיות), משרד החקלאות, הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של תשתיות לאומיות (ות"ל), רשות מקרקעי ישראל וארגוני סביבה שבוחנים את ההתפתחויות בעיני נץ, דוגמת החברה להגנת הטבע, המורכבויות הטמונות בקידום התהליך מתחילות להתבהר.

ישנה התקדמות, ועבודת התיאום של משרד האנרגיה נעשתה טובה יותר תחת השרה אלהרר, אומרים אנשים המעורבים בנושא מקרוב, אבל הקצב עדיין איטי להכאיב.

חזון לעתיד

רפורמת החשמל של 2018 מבטיחה שכל מתקני האנרגיה, בכלל זאת מתקני אגירה, יחוברו לרשת הארצית כדי שאף אחד לא יישאר ללא גיבוי.

אולם חלק מהמעורבים בדבר, כמו דוידוביץ בנט, סבורים כי יש לנהל את רשת החשמל בצורה מבוזרת, דבר שיאפשר לקהילות מקומיות לנהל בעצמן את הדרישה והאספקה של האנרגיה המתחדשת שלהן. אחרים דוחפים גם להפיכתה של רשת החשמל למערכת רשת חכמה.

פאנלים סולאריים (צילום: Chen Leopold/Flash 90.)
פאנלים סולאריים (צילום: Chen Leopold/Flash 90.)

"האם לא הגיוני יותר שאם יהיה לי עודף חשמל והשכן שלי יצטרך יותר, אני אספק לו באופן ישיר?"

"האם לא הגיוני יותר שאם יהיה לי עודף חשמל והשכן שלי יצטרך יותר, אני אספק לו באופן ישיר?", אומר יוסי אברמוביץ', שהקים לפני עשר שנים את השדה הסולארי הראשון בארץ, בקיבוץ קטורה שבערבה. "אני צריך להיות מסוגל לאגור את החשמל שלי בסוללה בבית שלי, אבל אין הסדרה של הנושא, וכרגע זה לא כלכלי", הוא אומר.

אברמוביץ' אומר כי מערכת מבוזרת תהיה גם מוגנת יותר מפני איומים חיצוניים. ישראל הפכה את ההגנה על תשתיות החשמל שלה מפני התקפות סייבר זרות, בעיקר מצד איראן, לעדיפות עליונה בשנים האחרונות, אבל מערכת מבוזרת תהיה כמעט בלתי אפשרית להפלה.  

פאנל סולארי צף בבריכת דגים בעמק חרוד (צילום: מועצה אזורית גלבוע)
פאנל סולארי צף בבריכת דגים בעמק חרוד (צילום: מועצה אזורית גלבוע)

"אם לכולם יהיו לוחות סולאריים וסוללות, אז עדיין יהיה לנו חשמל גם אם האיראנים ינסו להשבית את הרשת שלנו", הוא אומר. "היה אפשר לצפות ממדינה ביטחונית כמו שלנו לפעול בנושא כבר לפני שנים, אבל משרד האוצר ומשרד האנרגיה, שמודעים לאפשרות הזאת, לא עשו כלום בקשר לזה".

"הם [משרדי האוצר והאנרגיה] אולי חושבים שגז טבעי טוב לכלכלה שלנו, אבל החשמל [שמיוצר מגז טבעי] יקר פי שלושה [מחשמל סולארי] – וזה בלי להביא בחשבון את המחירים הסביבתיים והבריאותיים ואת הזדמנויות העבודה הנוספות שיכול להציע ייצור חשמל סולארי, בעיקר באזורי הפריפריה", הוא אומר.

"ישנן גם העלויות של אבטחת מאגרי הגז הימיים. זה ההפך ממדיניות אנרגיה בריאה מבחינה כלכלית".

עוד 2,327 מילים
סגירה