תריסר מפגינים התייצבו אתמול (שלישי) מול הכניסה לעיריית תל אביב. הם מגיעים לכאן בכל שלישי והשבוע ספרו את ההפגנה התשיעית כמעט ברציפות, עם הפוגה קצרה בחגים. הם דורשים מהעיר העשירה בישראל לקחת אחריות על הטיפול בחתולי הרחוב. באותו זמן התקיימו הפגנות מקבילות בבאר שבע, אשדוד, חדרה ובחלק מהפעמים גם בחיפה.

מעט משתתפים הטריחו את עצמם לרוב ההפגנות האלה, אך הפעילים צופים שעם הזמן יצטרפו אליהם ערים אחרות ושהם זוכים לאהדה של אלפים. "לא נפסיק עד שהמצב ישתנה, אין לנו ברירה אחרת", הבטיחו.

רשימת הדרישות קצרה: להעלות כמה הילוכים בעיקור וסירוס חתולי רחוב, להביא ציוד איבחון בסיסי למרפאות הווטרינריות ולהגדיל פי כמה את שטח הכלובים בחתוליות.

בחלק מהערים בארץ יש מעט מדי מכל אלה וביישובים רבים זה לא קורה בכלל. "כרגע מה שהם עושים זה כמו לזרוק כסף לאוויר. הם לא עומדים בקצב, בשביל לנקות את השטח צריך לעבוד יום ולילה", אומרת נטליה סולומון בשיחה טלפונית מבאר שבע, שם היא מארגנת את המחאה.

בחלק גדול מהערים בארץ כל זה לא קורה בכלל. "כרגע מה שהם עושים זה כמו לזרוק כסף לאוויר. הם לא עומדים בקצב, בשביל לנקות את השטח צריך לעבוד יום ולילה"

מחאת למען חתולי הרחוב בתל אביב. "לא נפסיק עד שהמצב ישתנה", 26 באוקטובר 2021 (צילום: תשע נשמות)

יש תקציב, הוא לא נוצל

כאמור, הפעילות האלה עומדות כבר חודשיים וחצי מול משרדי הרשויות המקומיות, אך באופן מפתיע דווקא בכנסת הזעקה שלהם נענתה השבוע באופן חלקי, כאשר הקואליציה אישרה תוספת של 12 מיליון שקל לתקציב 2022-2021. הקרדיט לתוספת הוא של ח"כ יסמין סאקס פרידמן (יש עתיד) ושר החקלאות עודד פורר (ישראל ביתנו).

לכאורה חדשות נהדרות, אך ייתכן שהשמחה מוקדמת, שכן כבר בשנה הקודמת הייתה תוספת כמעט זהה אלא שהיא עדיין לא נוצלה.

התקציב הממשלתי הרגיל לעיקור וסירוס בכל הארץ עומד על 4.5 מיליון שקל בשנה, ואשתקד הסכום הזה הוגדל ב-5 מיליון שקל נוספים. ואולם, עיון בפרוטוקול של משרד החקלאות מעלה שמתוך 81 הרשויות המקומיות שזכו בכסף הזה, רק 3 מהן הצליחו לנצל אותו.

התקציב הממשלתי הרגיל לעיקור וסירוס עומד על 4.5 מיליון שקל בשנה ואשתקד הוגדל ב-5 מיליון שקל נוספים. אלא שמתוך 81 הרשויות המקומיות שזכו בו, רק 3 הצליחו לנצל אותו

הסיבה היא שהרשויות לא הכשירו לוכדי חתולים ולא הצליחו לגייס וטרינרים שיבצעו את הניתוחים. התוצאה היא שרק לפני מספר ימים הוחלט להאריך את הזמן שאפשר לנצל את הכסף הזה עד אפריל בשנה הבאה. לשאלה האם בכוונתם להכשיר לוכדים ווטרינרים לעיקור וסירוס, במשרד החקלאות השיבו כי הם "בוחנים פתיחת קורסים בנושא".

חוסר המימוש של התקציב הקיים, זעום ככל שיהיה, מביא לידי כך שתושבים בעיר כמו אשדוד מתחננים שהעירייה תבצע לכידות חתולים לעיקור וסירוס אך העירייה בקושי מצליחה להסיע כמות זניחה לקבלן המשנה שנמצא בכלל ברעננה. בתגובה לכך, בעיריית אשדוד אומרים כי המחסור במרפאות מורגש בכל הארץ.

חתול בירושלים. גם אם יהיה תקציב לעיקור וסירוס, אין מספק גורמים שיבצעו את הלכידות והניתוחים

במקביל, בתנו לחיות לחיות אומרים שיש להם מרפאה חדשה באשקלון שיכולה לקחת עוד מכרזים בדרום, אך הם לא מצליחים לגייס את הווטרינרים הדרושים לשם כך. "גם אם היו עכשיו 50 מיליון שקל אין מי שיבצע את זה", אומרת יעל ארקין, מנכ"לית תנו לחיות לחיות.

"כשאושר התקציב הנוסף בשנה שעברה אמרתי לד"ר חן הניג, הממונה על רווחת בע"ח במשרד החקלאות, שאין מספיק לוכדים ומרפאות שיבצעו את העיקורים ושלא יצליחו לנצל את התקציב, ואכן עכשיו האריכו את התוקף שלו לשנה הבאה", מוסיפה ארקין.

את הבעיה הזו הצגנו אתמול לח"כ סאקס פרידמן, ובתשובה לשאלה מה הטעם בתוספת תקציב אם אין אפשרות לממש אותה, היא השיבה את הדברים הבאים:

"זה נכון שיש בעיה ואנחנו נקדם הכשרה של לוכדים וגיוס וטרינרים. אם יהיה כסף יהיה מי שיעשה את זה. חלק מהמטרה קצרת הטווח שלנו היא להבין בכלל מה הגודל של אוכלוסיית החתולים בישראל ואיפה עיקר המאסה שלהם כדי שאת התקציבים והמאמץ יהיה אפשר לרכז במקומות הנכונים".

"נקדם הכשרה של לוכדים וגיוס של וטרינרים, אם יהיה כסף יהיה מי שיעשה את זה. המטרה קצרת הטווח שלנו היא להבין בכלל מה הגודל של אוכלוסיית החתולים בישראל"

בהחלט צריך תכנית שתמפה את היקף הבעיה, אבל ברור לכל שהיא מפוזרת על פני כל הארץ. חתולים הם חיה טריטוריאלית וכדי לבלום את ההתרבות שלהם באזור ספציפי צריך ללכוד, לעקר או לסרס ולהחזיר לאותו המקום לפחות 80% מהפרטים. רצוי גם לחסן ולתת אנטיביוטיקה על הדרך. זו משימה מסורבלת ויקרה יחסית, שעלותה כ-200 שקלים לחתול.

גורי חתולים יונקים שמגיעים למרפאה עירונית בדרך כלל מומתים אם לא נמצאת להם אומנה (צילום: ויקי מיכאלוב)

הלוכדים יכולים להיות מתנדבים או עובדים בשכר עבור קבלני המשנה, שהן עמותות או חברות למטרת רווח. כמו כן נדרשות ידיים מיומנות של רופאים ומרפאות מתוקתקות וסטריליות, שכן החתולים עצמם בסיכון חיים מהניתוחים, אפילו שיבוצעו על ידי גוף בעל מוניטין כמו תנו לחיות לחיות, כפי שעולה מתחקיר "זמן ישראל" שפורסם לפני כשנתיים.

גרוע מכך, לפני כשלוש שנים נחשפו ליקויים עוכרי שלווה של צער בעלי חיים לחתולים שהגיעו למרפאה של ד"ר ארי דושניק. מאחר שעלו שם גם חשדות כבדים לדיווחים כוזבים וניפוח הכמויות, משרד החקלאות החליט לאחרונה לשלול את המימון לעשרות רשויות ששכרו דווקא את המרפאה הזו כקבלנית משנה שלהן.

פעילים ששוחחנו איתם בימים האחרונים מדווחים כי הליקויים נמשכים במקומות אחרים, וכוללים קבלני משנה שחתולים ברחו ממרפאותיהם, שינוע בכלובים שלא עברו חיטוי, המתנה של החתולים יותר מדי זמן בתוך הכלוב, חוסר סטריליזציה במרפאות וחתולים שחזרו לרחוב חולים או בלי לקבל זריקה שמבטלת את הטשטוש.

"גברת מאכילת חתולים"

חתולה יכולה להמליט שלוש פעמים בשנה כ-15 גורים בסך הכל, והמשוואה כאן פשוטה: כל זמן שהרשויות לא עוצרות את ההתרבות, רוב הגורים האלה ימותו בדרכים אכזריות יותר או פחות. רבים מהגורים והבוגרים ייפלו על כתפיהם של הפעילים המסורים להצלתם או סתם כאלה שלא הצליחו להסיט מבט הצידה כי שמעו יללות בצד הכביש, במכסה המנוע, בחצרות הבתים או בפח הזבל.

רבים מהגורים ייפלו על כתפי הפעילים המסורים להצלתם או אלה שלא הצליחו להסיט מבט הצידה כי שמעו יללות בצד הכביש, במכסה המנוע, חצרות הבתים או בפח הזבל

בלי לחץ מהשטח הממשלה והשלטון המקומי לא יפעלו לשינוי מהותי בנושא שבמשך שנים נמצא בתחתית סדר העדיפויות ומטריד גם את מי שאינו חובב חתולים. גם בשיח הציבורי יש תיוג שלילי לפעילים לרווחת החתולים. רק לפני כמה ימים ח"כ איתמר בן-גביר פנה לח"כ סאקס פרידמן בכינוי המזלזל "גברת מאכילת חתולים".

לעומת הביזוי הזה שאינו חריג, הפעילות ששוחחו איתנו לצורך כתבה זו מדווחות על מחיר כלכלי ואישי כבד שהן משלמות, על חוסר תפקוד במחלקות הווטרינריות של הרשויות שלעתים גם מתעמרות בהן. עד כמה המצב חמור, מה אפשר לעשות והאם זה בכלל מעשי? הנה כמה מהתשובות של פעילות המחאה מתל אביב, באר שבע, חיפה, חדרה ואשדוד.

טובעים בחתולים

לפנות ערב ניר גרינברג יוצא ממקום עבודתו במתחם גן החשמל בתל אביב. בזמן שרוב האנשים יילכו לחדר כושר, לפגוש חברים או סתם להיתקע בפקק בדרך הביתה, הוא ייצא לסיבוב של שעתיים וחצי לפחות בהאכלת חתולים ברחובות הסמוכים לכאן ובעוד כמה מתחמים בשוק לוינסקי וברוטשילד-שינקין.

חמוש בעגלת שוק עם מים ואוכל יבש בעיקר, הוא יאכיל ויתן תרופות למאות חתולים. אפשר היה להאשים אותו בהתרבות שלהן, אלא שמבט על האוזניים השמאליות הקטומות של ההולכים על הארבע מעיד שכולם מעוקרים ומסורסים.

הוא בן 43, מהנדס תעשיה וניהול מהקריות במקור והמנוע שמתדלק את המחאה הנוכחית. לפני שנתיים וחצי קיבל פנייה לאסוף שגר גורים והחליט שנמאס לו. באותו זמן פתח את דף הפייסבוק תשע נשמות ויצר קשרים עם פעילות בערים אחרות עד שלאחרונה יצאו להפגנות השבועיות. בזמן הסבב מגיעות אליו עשרות הודעות שקשורות לחתולים ולא ברור מאיפה נשאבות האנרגיות להתעסקות הזו.

ניר גרינברג נותן תרופה לחתול בדרום תל אביב. "כל חודש אני מוציא סכום של משכנתא על וילה, באזור ה-5,000 שקל"

חוץ מהאכלות, הסעת חתולים לטיפול ותיאום המחאות הוא גם מפציץ את הרשויות בבקשות חופש מידע על כל מה שהן לא עושות ומאתגר אותן על כשלים חמורים שמתגלים במרפאות העירוניות. כך למשל, לפני מספר ימים כתב לעיריית נתניה בדרישה לברר איך קרה ששגר גורים נמצא בפח הזבל שבחצר המרפאה העירונית, בעודו בחיים.

"צריך לצמצם את הכמויות כדי שאני אאכיל פה 5 ולא 15 חתולות", הוא אומר תוך כדי תחיבת תרופה ללוע של אחד החתולים. לדבריו, לא במקרה הם מפגינים מול העיריות ולא מול משרד החקלאות או הכנסת:

"הזעקה שלנו מכוונת לרשויות המקומיות והמחלקות הווטרינריות שאוהבות לגלגל אחריות לממשלה. איך קורה מצב שאנשים מחכים חודשים ושנים שיבואו הלוכדים של העיריות?", הוא שואל.

לטענתו, בכל תל אביב יפו יש עכשיו רק מתנדב אחד שמגיע ללכוד ולקחת לעיקור וסירוס, וכן עובדת של אחת העמותות שמגיעה פעמיים בשבוע לשכונות הדרומיות. ככלל, הוא לא מקבל את הטענה שיש מחסור בווטרינרים שייבצעו עיקורים, אלא שרק צריך לתגמל אותם בהתאם לסוג הניתוחים הסיזיפיים האלה.

פעילה נוספת בתל אביב אומרת כך:

"זה פשוט לא נגמר. יש לי רשימה של יותר מדי כתובות עם חתולות בהריון, שלחתי מייל לוטרינר העירוני ולא יצרו איתי קשר, פשוט לא קורה פה כלום. עוד חודשיים או פחות יהיו פה מלא גורים. אין תורים בעמותות אז אני אישית מעקרת בפרטי. עזוב שאני יוצאת לסבב האכלות של מאות חתולים אז לא הגיוני שגם העיקורים יהיו על חשבוני, זה פשוט לא מובן. הזייה".

ניר גרינברג. "הישועה לא תבוא מהשלטון המרכזי"

הפעילים בתל אביב טוענים שכמות הלכידות הזניחה נובעת מכך שמכרזים הסתיימו ויקח זמן שהפעילות תתחדש. בעיריית תל אביב מתעקשים שהלכידות והניתוחים מתבצעים כל השנה.

אלא שגם אם הם צודקים, ברור שנעשה מעט מדי: עיריית תל אביב מצהירה על עיקור וסירוס של 3,400 חתולים בשנה בלבד. טיפה בים, וכאמור יש רשויות שאפילו את זה לא עושות.

התוצאה היא שתושבים בכל הארץ קוראים לעירייה לעקר ולסרס אך אין מי שיגיע. תוך כדי הסיבוב גרינברג משמיע לי הקלטה של לוכד מאחת מערי השדה במרכז שמודה בפניו כי יש לו מאות קריאות פתוחות באופן קבוע כך שתושבים מחכים שיגיע חודשים ושנים.

זאת ועוד, גרינברג חושש שהסכום המוקצה לטיפול בחתולים פצועים וחולים בתל אביב הוא זעום, כ-150 אלף שקל בלבד, עבור כמה אלפים. מה גם שללא ציוד איבחון אין להם סיכוי לטיפול טוב: אם הרגל שבורה לא ניתן לדעת אם צריך לקטוע אותה בלי רנטגן, ואי אפשר להתאים טיפול לחתול חלש בלי בדיקת דם.

"או שמקבלים טיפול לא מתאים והם מתים או שמרדימים. אז העירייה אספה את החתול והציבור לא יודע שזה הסוף שלו". 

הוא מתקשה להבין כיצד מחלקת גינון בעירייה כמו נתניה מקבלת תקציב של 36 מיליון שקל בשעה שלבעלי החיים משאירים כמה מאות אלפי שקלים בלבד.

"מה יותר חשוב העצים או החיות שסובלות? כל חודש אני מוציא על חתולים סכום של משכנתא על וילה, באזור ה-5,000 שקל ואני בחובות של אלפי שקלים לאומנות ומרפאות. זה לא נורמלי.

חתולים זכרים רבים על חתולה מיוחמת בירושלים, אילוסטרציה (צילום: משה שי/פלאש90)

"יש אנשים שמוציאים מהפה שלהם לחתולים ונכנסים למעגל מצוקה כי הם נאלצים להכריע בינם לסבל מסביב, הם רוצים לעזור, נקרע להם הלב והנפש שלהם נשרפת".

"יש אנשים שמוציאים מהפה שלהם לחתולים ונכנסים למעגל מצוקה כי הם נאלצים להכריע בינם לסבל מסביב, הם רוצים לעזור, נקרע להם הלב והנפש שלהם נשרפת"

גרינברג גם מאוכזב מאוד מסגן ראש העיר ראובן לדיאנסקי שרץ לבחירות האחרונות עם הבטחה לשפר את רווחת בעלי החיים ומונה למחזיק תיק בעלי החיים בעירייה, (תגובתו מצורפת בהמשך).

"מתוך תקציב של 6.6 מיליארד שקל אפשר לשפוך כמה מיליונים ולטפל בזה. יש פה מחלקה שעוסקת בחיים ומוות, מוסר וחמלה. תיירים שמגיעים לכאן רואים מחזות של עולם שלישי, חזות העיר נפגעת וגם אנחנו. ההזנחה של המחלקה הווטרינרית זה פשע מוסרי, אפילו שאין חוק שמחייב אותם לדאוג לזה.

"אם מחלקת תברואה הייתה מוזנחת והיו ארבעה משאיות זבל היינו טובעים בזבל אבל במקום זה אנחנו טובעים בחתולים".

ראובן לדיאנסקי, סגן ראש העיר תל אביב-יפו, מסר בתגובה:

"אני פועל בהתמדה להגדלת מספר העיקורים של חתולי הרחוב ולשיפור השירותים שניתנים לציבור בתחום בעלי חיים. על אף המספר הגדול של עיקורים שנעשים בעיר זה לא מספיק ואנחנו נגביר את מספר העיקורים והסירוסים של חתולי הרחוב בעיר וגם נשפר את השירותים שניתנים על ידי המחלקה הוטרינרית בכל הקשור למתן טיפול רפואי בבעלי חיים, הצלת בעלי חיים, הגברת הפעילות עם הקהילה ועוד.

"בשנתיים האחרונות אני פועל לשדרוג השירות בתחום בעלי חיים בעיר מול ההנהלה הבכירה של העירייה שמבינה את הצורך בביצוע השיפורים. בתכנית העבודה העירונית לשנת 2022 נמשיך לראות שיפור משמעותי בפעילות המחלקה הוטרינרית".

מעיריית תל אביב-יפו נמסר בתגובה: "בניגוד לנטען, העיקורים והסירוסים מתקיימים כסדרם ונעשים בכל ימות השבוע למעט שבתות, בחדר הניתוח במחלקה הווטרינרית (בשנה האחרונה נותחו כ-1,800 חתולים). בנוסף, העירייה מעסיקה בתשלום שתי עמותות: אס.או.אס חיות ותנו לחיות לחיות שמבצעות עיקורים/סירוסים ברחבי העיר (בשנה האחרונה נותחו במסגרת זו כ-1,600 חתולים).

"כמו כן בניגוד לנטען, כל המרפאות מצוידות בכל הציוד הנדרש לביצוע ניתוחים שמבוצעים על ידי רופאים וטרינרים מהמיומנים ביותר בארץ. מספר הפניות הממוצע מידי שנה הוא כ-700 ומספר הניתוחים הממוצע בשנה הוא כ- 3,400".

מחאה מול עיריית באר שבע בדרישה לטיפול בחתולי הרחוב. "יש רבע מיליון חתולים בעיר, אז מה יעזור לעקר 3,000?"

דנילוביץ' מחכה להעברת התקציב

"התחלנו במחאה שבוע אחרי ניר" אומרת נטליה סולומון, מלצרית במסעדה מבאר שבע. היא מעריכה שיש בבירת הדרום כרבע מיליון חתולים, "אז מה עוזר לעשות 3,000 עיקורים בשנה? לפני כשנתיים הפגנו מול העירייה ודרשנו פגישה עם ראש העיר רוביק דנילוביץ', הוא אמר לנו 'תעזרו לי לעזור לכם'.

"קיבלנו מרפאה וטרינרית שנפתחה בין היתר הודות לח"כ בהווה יסמין פרידמן, שהייתה בעבר חברת מועצה כאן. המרפאה עובדת אבל רק עד 15:00, אנחנו רוצים תקציב שיעבדו אחרי צהריים. אם לא מסתדרים עם המקום שיעשו הסכמים עם מרפאות פרטיות ויישלמו להם".

בשלישי שעבר דנילוביץ' פגש חלק מהפעילים ואמר בין השאר כך:

"… מיד כשיעבור תקציב המדינה באמצע נובמבר נדע מה המדינה מקצה לדברים האלה … יסמין (פרידמן, ע.ש.), אמרה שהתקציב יגדל משמעותית גם דרך משרד הנגב והגליל בגלל שבאר שבע היא ייחודית בדרום כעיר מטרופולין ותקבל טיפול ממוקד עם כסף תוספתי … יש לנו מגבלה, אנחנו נאבקים להביא עוד כסף וזו סוגיה שצריך לטפל בה, אנחנו לא מתעלמים".

סולומון מתארת ויכוחים עם שכנים מצד אחד וכאלה שעושים הכל כדי לטפל בחתולים מצד שני, כאשר לה עצמה יש אישור מהעירייה לפינת האכלה:

"היה מקרה של זוג מבוגרים שאספו אוכל שהשאירה מאכילה אחרת. 'יש לנו חתולים מסכנים ואין לנו כסף לאוכל אז אנחנו לוקחים ממך' הם אמרו לה.

רוביק דנילוביץ' (צילום: Miriam Alster/Flash90)

"במקרה אחר בת 17 עזבה את הבית כי אמא שלה אספה יותר מדי חיות משוטטות הביתה, יש מקרים של גירושים, וגם הבת שלי התלוננה. אמרתי לה 'כל זמן שאת גרה פה יהיו חתולים בבית'. אני מקבלת פניות כל הזמן על חתולים במצוקה, זה גורם למתחים ולסטרס. אני בוכה רק בלילות כשאף אחד לא רואה".

מעיריית באר שבע נמסר בתגובה: "מדי שנה מעוקרים כ-3,000 חתולי רחוב בתקציב הנאמד במאות אלפי שקלים. בשנים האחרונות נעשה מאמץ מרוכז לשמר את ההישג באמצעות טיפול מונע לצמצום תופעת חתולים משוטטים בכלל ובמרחב הגובל בשטח השיפוט העירוני בפרט. המחלקה הווטרינרית החלה לפני כשנה במבצע חסר תקדים של עיקור וסירוס ברחבי העיר ומבוצעות בדיקות רפואיות לכל חתול לפי צרכיו."

מארבים למאכילים בחיפה

"סיפורי סבתא לגבי החזירים נמאס לנו לשמוע", אומרת אוקסנה גרנקין, תושבת קרית אליעזר בחיפה שעובדת ברשת קמעונאית גדולה. לפני כמה שבועות גם הפעילים מבירת הצפון יצאו להפגין מול העירייה, במחאה על כך שפקחי העירייה אורבים למאכילי חתולים וקונסים אותם ב-730 שקל בגין האכלה.

"הפקחים מחפשים את המאכילים, קופצים על מבוגרים שלא יודעים עברית כאילו עשו עבירה פלילית אפילו שעזבו את המקום כשהוא נקי מאוכל. קשה לבטל את הקנסות האלה ובינתיים החתולים סובלים. הקנסות התחילו בתקופת עינת קליש רותם, הלוואי שלפחות היינו עם מישהו כמו יונה יהב, כי מה שקורה עכשיו זה אסון. לא מזמן ניסיתי לעזור לבטל קנס לאדם רוסי בן 82 מבת גלים.

"הוא אמר לי שבחיים לא האכיל חתולים אבל ראה שהם סובלים אז נתן להם קצת, ישר קפצו עליו עם הפחדות שיקחו אותו למשטרה וכל הפוזות המיותרות האלה אז מהפחד ישר הוא שילם. מצד שני יש המון בחורות שכבר מפחדות להאכיל.

מחאה נגד קנסות למאכילי חתולים בחיפה. "סיפורי סבתא לגבי החזירים נמאס לנו לשמוע"

"אנחנו דורשים פינות האכלה כמו שיש בכל הקריות. לא רוצים שנאכיל אותם? בשמחה, שהם יתנו להם אוכל, שיפסיקו לתת קנסות ויגבירו את הסירוס ועיקור".

"הוא אמר לי שבחיים לא האכיל חתולים אבל ראה שהם סובלים אז נתן להם קצת, ישר קפצו עליו עם הפחדות שיקחו אותו למשטרה וכל הפוזות המיותרות האלה. מהפחד הוא שילם"

מעיריית חיפה נמסר בתגובה: "עיריית חיפה מייחסת חשיבות רבה לרווחת החתולים ואף רכשה מזון רב עבורם ואיפשרה תנועה חופשית של מאכילי חתולים בזמן הסגרים. העירייה אינה מתנגדת להאכלה בתנאי שזו מתבצעת במסגרת החוק, באחריות ותוך שמירה על ניקיון המרחב הציבורי, מבלי לגרום למפגעים סביבתיים.

"שאריות מזון הנותרות במרחב הציבורי מהוות מקור משיכה לחזירי בר וחיות בר אחרות ולמזיקים שונים כגון עורבים, חולדות, עכברים ובעקבותיהם גם נחשים. האכיפה נגד מפרי החוק מתבצעת לאחר פעילות הסברה מקיפה שכללה מפגשים עם מאכילי חתולים.

"במהלך השנה שעברה בוצעו בחיפה כ-3,100 עיקורים והשנה יעוקרו למעלה מ-4,000 ובימים אלה העירייה פועלת להגדיל אף יותר את התקציב המופנה לנושא במטרה לעקר בשנה הקרובה למעלה מ-6,000 חתולים נוספים. החתולים נבדקים, מקבלים זריקה אנטיביוטית ומחוסנים כנגד כלבת".

באשדוד משחקים על המצפון

"התחלנו במחאות מול העירייה לפני שלושה שבועות. אנחנו אוהבים בעלי חיים ולא יכולים להתעלם מהסבל", אומרת ויקי מיכאלוב מאשדוד, שעובדת בתחום ציוד בטיחות רפואי. תפסתי אותה בטלפון בדיוק כשהיא מסיעה גורים לאומנה.

מחאה מול עיריית אשדוד בדרישה לטיפול בחתולי הרחוב. מסיעים חתולים לעיקור אצל קבלן המשנה ברעננה

"מתקשרים אלי מהמחלקה הווטרינרית, 'יש לך עד 14:00 למצוא בית לגורים אחרת אנחנו מרדימים אותם. גור שעדיין יונק מומת אבל אומנה עולה כסף אז משחקים איתי על המצפון. אמרתי להם 'תפסיקו להתקשר אין לי כסף' וזה לא נגמר. בעירייה אומרים שמעקרים ומסרסים כ-3,000 חתולים בשנה ואני לא מאמינה שעושים אפילו את זה.

"מתקשרים אלי ואומרים 'יש לך עד 14:00 למצוא בית לגורים אחרת אנחנו מרדימים אותם'. גור שעדיין יונק מומת אבל אומנה עולה כסף אז משחקים איתי על המצפון"

"מסיעים אותם לרסקיו ברעננה, הם הקבלנים שזכו במכרז ופה כמעט שלא עושים את הניתוחים. אז למה הם לא דורשים עוד וטרינר? להסיע עולה כסף והחתולים יכולים לחכות יותר מדי זמן בכלובים. יש פה רק לוכד אחד ועוד כמה מתנדבות שעוזרות. כל אחד מהם לא יכול לתפוס כמה אלפי חתולים.

"שאלתי את הווטרינר הראשי למה הכל מתנהל ככה, למה הוא לא מעקר ולא דורש תקציבים? למה אין במרפאה רנטגן ואפילו לא בדיקת דם? איך מנתחים כאן? הוא אמר לי שהוא נותן רק עזרה ראשונה ושזו בעיה ארצית, אין קבלנים ואף אחד לא רוצה להתעסק בעיקור וסירוס. שאלתי למה לפחות לא עוזרים לנו באוכל, והתשובה הייתה שאין אישור מראש העיר

"הוא אמר שאנחנו אשמים בכך שמאכילים וזה גורם להתרבות. שאלתי אותו 'אתה שומע את עצמך? יש פה שכונות שלמות בלי מאכילים. כל חודש אני מוציאה על אוכל 3,000 שקלים, גרה בשכירות ולא קונה דירה כי כל הכסף הולך לחתולים, אנחנו לא יודעות מה זה חופש מחלה או חופשה בכלל, אין מי שיחליף. אני נוסעת להאכיל בחוף הים, מי יסע לשם לסחוב אוכל ומים במקומי?"

מעיריית אשדוד נמסר בתגובה: "באשדוד מבוצעים כ-3,000 ניתוחי עיקור וסירוס בשנה שהם כ-600 קריאות בממוצע. ישנן קריאות כפולות לכתובות זהות, קריאות ללא איתור וקריאות שיכולות להניב הרבה לכידות.

"ביצוע העיקורים נעשה ע"י חברה קבלנית שזכתה במכרז ומיקום מרפאתה ברעננה. לצערנו, חוסרן של מרפאות גדולות לעיקור וסירוס מורגש בכלל הרשויות בארץ. בנוסף, בכלבייה העירונית קיימת מרפאה בה מתבצעים ניתוחי עיקור וסירוס לחתולים אשר מגיעים לקבלת טיפול."

"בחדרה המצב מזעזע"

"בארבעת החודשים האחרונים לא לכדו חתולים בחדרה, בוודאות", אומרת תושבת העיר ויוזמת המחאה שם עדי יעקובובסקי, שעוסקת בהפעלות ימי הולדת. "אם תקרא להם יפתחו את הקריאה ויקחו ממך כתובת אבל מבצע העיקור וסירוס נעצר. ממיתים פה יונקים שנאספו ואין מי שיטפל בהם. בפועל אין פה מחלקה וטרינרית, אחרי שהייתה הזנחה של שנים.

"להסגר העירוני אסור להביא חיות אז לכל כלב משוטט שנאסף צריך לחפש מקום אחר או להמית. תושבים מתקשרים אלי ובוכים לי אבל אין מי שיטפל, וזה אחרי ששנתיים אנחנו מתחננים לפגישה עם ראש העיר. המצב כאן מזעזע וכולם יודעים שהרחובות מפוצצים בחתולים ואין עם מי לדבר".

"תושבים מתקשרים ובוכים לי אבל אין מי שיטפל, וזה אחרי ששנתיים אנחנו מתחננים לפגישה עם ראש העיר. המצב כאן מזעזע וכולם יודעים שהרחובות מפוצצים בחתולים"

בעיריית חדרה שוללים את הדברים ומתעקשים שעיקור וסירוס חתולים נמשך. אלא שגם אם הם צודקים, כנראה שהכמות הכוללת זניחה. פעיל עצמאי למען בעלי חיים, רונן סולומון, מעיד כי בשבועיים האחרונים הוא לוקח לעיקור חתולים רק בחדרה, אחרי שראה שיש שם הרבה יותר מדי. "המצב כאן מזעזע, גרוע אפילו יותר מיישובים בישראל ובשטחים בהם אין בכלל טיפול לצמצום התרבות".

יעקובובסקי קוראת ל"רשויות לקחת אחריות ולא להסתמך על כספים שיגיעו ממשרד החקלאות. אפשר לבנות מחלקות וטרינריות וכמו שהכשירו פקחים שיתנו דו"חות חניה אפשר להכשיר לוכדים ולהשתמש בקבלני משנה".

מעיריית חדרה נמסר בתגובה: "עיריית חדרה מעקרת ומסרסת חתולים כל השנה. עד כה טופלו למעלה מ-1,000 חתולים ועד סוף פברואר 2022 יטופלו עוד כ-1200 חתולים."